פרשת חקת מי אלו הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ ? אם הם עמלקים למה צריך לנדור נדר ולהחרים אותם כאשר הם עומדים ומוחרמים כעמלק ? האם הנדר שנדר ישראל היה על צד הספק שהם עמלקים ? האם מותר לנדור על עשית מצווה ? מה נפסק להלכה על נדר בזמן צרה ? למה מתה רחל אם הנדר של יעקב היה בזמן צרה ? למה הפסיד יפתח כאשר נדר כהלכה בזמן צרה ? למה התאספו אנשים רקים אצל יפתח ? על מי נאמר כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו ? מה היה החיסרון של יפתח וכיצד זה גרם לו הפסד ? האם פרנס על הציבור קל שבקלים הוא אביר שבאבירים ? מתי פרנס על הציבור יוצא מגדר של אביר שבאבירים ? האם שופט שבימיו יכול להחליט לפי דעתו ? מה המשמעות של שהימים הראשונים היו טובים מאלה ? ‏ד'/תמוז/תש"פ

בס"ד
פרשת חקת מי אלו הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ ?  אם הם עמלקים למה צריך לנדור נדר  ולהחרים אותם כאשר הם עומדים ומוחרמים כעמלק ? האם הנדר שנדר ישראל היה על צד הספק שהם עמלקים ? האם מותר לנדור על עשית מצווה ? מה נפסק להלכה על נדר בזמן צרה ? למה מתה רחל אם הנדר של יעקב היה בזמן צרה ? למה הפסיד יפתח כאשר נדר כהלכה בזמן צרה ?  למה התאספו אנשים רקים אצל יפתח  ? על מי נאמר  כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו ? מה היה החיסרון של יפתח וכיצד זה גרם לו הפסד ? האם פרנס על הציבור קל שבקלים הוא אביר שבאבירים ? מתי פרנס על הציבור יוצא מגדר של אביר שבאבירים ? האם שופט שבימיו יכול להחליט לפי דעתו ? מה המשמעות של שהימים הראשונים היו טובים מאלה ? ‏ד'/תמוז/תש"פ

כתוב במדבר פרשת חקת פרק כא פסוק א - ג

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי:

(ב) וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהַֽחֲרַמְתִּ֖י אֶת־ עָרֵיהֶֽם:

(ג) וַיִּשְׁמַ֨ע יְקֹוָ֜ק בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־ הַמָּק֖וֹם חָרְמָֽה: פ

ואומר רש"י במדבר פרשת חקת פרק כא פסוק א

(א) וישמע הכנעני - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבודב וכו', כדאיתא בר"ה (דף ג א). ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות:

כלומר היה כאן מלחמה של ישראל מול עמלק ולכן קשה מה יש לנדור כאשר זה מצווה למחות את זכר עמלק מהעולם ? אז למה צריך נדר כאשר יש כאן מצווה ?

ומסביר רש"י את העניין

יושב הנגב - זה עמלק,ג שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי:

ומפרט ביתר הרחבה המדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת חקת פרק כא פסוק א

[א] וישמע הכנעני כי בא ישראל דרך האתרים. וישמע הכנעני, כיון ששמעו הכנענים שמת אהרן, אמרו מת התייר שלהם הרי השעה שנלך נלחם עמם. ר' שמעון בן יוחאי אומר אמר כי בא ישראל דרך האתרים, פירוש האתרים הם התרים, כיון ששמעו כי מת אהרן גדול הכהנים אמרו מת התייר הגדול שלהם ועמוד הענן שהי' עושה להם מלחמה נסתלק, הרי השעה שנלך ונלחם בם: ד"א וישמע הכנעני. וכי כנעני יושב בנגב, והלא יושב הי' בהר, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב והכנעני יושב בהר (במדבר י"ג כ"ט). אלא מי הי' כנעני זה, זה עמלק, שהוא יושב בנגב, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב. אמרו עמלקיים בתחלה כשבאנו להלחם עם ישראל נצחונו בקולם, במה שנתברך אביהם, שנאמר הקול קול יעקב (בראשית כ"ז כ"ב), ונשאו קולם וצעקו לפני הקדוש ברוך הוא כדי שיפלו עמלקיים, ושמע קולם ומסרנו בידם, ועתה נעשה דבר שלא יכירו אותנו, מה עשו הלכו לארץ כנען, ולמדו לשון כנען, וגם המלך שלהם לבש לבושי כנען, וזה מלך ערד, ונעשה עצמו כאלו הוא מלך כנען, אמרו כשהם יעשו מלחמה יאמרו שאנו כנעניים, ויצעקו להקב"ה שימסור הכנעניים בידם, ואנו עמלקיים ונהרגם, כששמעו ישראל מעת שבאו ישראל אלו המרגלים דרך האתרים, ואין אתרים אלא תרים, ומנין המרגלים כי הלכו באותו הדרך, שכן אמר להם משה עלו זה בנגב

ואומר המדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת חקת פרק כא פסוק א

וילחם בישראל וישב ממנו שבי. לא לקחו מהם אלא שפחה אחת, ומשלהם הית', שככה נאמר שבי מן השבי הית', כשראו אותם, שהם היו אומרים שפת כנען ולבושיהם כעמלקיים לבד ששינה עצמו מלך ערד שהי' דומה לערוד שבמדבר, אמרו ישראל האומה הזאת אין אנו מכירין אותה אם אנו צועקים להקב"ה שיתן העמלקיים בידינו, שמא הם כנעניים, ואם נצעק להקב"ה שיתן הכנעניים בידינו, שמא הם עמלקיים, אלא מה עשו ישראל, צעקו להקב"ה סתם, אמרו להקב"ה אם נתן תתן את העם הזה וגו', ושמע הקדוש ברוך הוא ונתנם בידם, שנאמר וישמע ה' בקול ישראל:

כלומר היה כאן ספק האם הם עמלקים או כנענים ולכן שייך כאן נדר על הצד שהם לא עמלקים

אבל התורת משה חושב שלא היה כאן ספק והנדר חל על הערים ולא על עמלק שיש מצווה להכרית את זכרו וכך כותב תורת משה במדבר פרק כא פסוק ב

אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם וגו' ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם. ובנדר לא נדרו להחרים אתהם רק עריהם, עיין רמב"ן. ולפע"ד כי העם הזה הי' עמלקים, ומצוה דאורייתא להחרימם מעולל ועד יונק, ואין נדר חל לקיים המצוהרעג, ע"כ לא נדרו רק על עריהם, ובשעת קיום הנדר החרימו אתהם מד"ת ועריהם מטעם נדר.

אבל אפשר להגיד שיש כאן נדר לזרז את עצמך

אומר השולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רג סעיף ו

<ה> (יא') האומר: אשנה פרק זה, וירא שמא יתרשל בדבר, ה שרי ליה (ב) ו'} למנדר לזרוזי נפשיה. וכן (יב') אם ירא שיתקפו יצרו ויעבור על איזו מצוה ממצות לא תעשה, או יתרשל מקיום מצות עשה, ו מצוה ז'} לישבע ולנדור כדי לזרז עצמו.

בייחוד שהיה כאן עת צרה

כתוב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רג סעיף ה

ז] (י') בעת צרה מותר לנדור.

תוספות מסכת חולין דף ב עמוד ב

וא"ת והא כתיב (בראשית כח) וידר יעקב נדר וכתיב (יונה ב) את אשר נדרתי אשלמה וי"ל דבשעת צרה שרי כדאמרינן בבראשית רבה וידר יעקב נדר לאמר לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה.

ואכן הנדר של יעקב וכן ישראל נחשבים כנדר ששכרו בצידו

אומר הילקוט שמעוני שופטים רמז סח

ארבעה הם שנדרו, שנים נדרו ונשתכרו, ושנים נדרו והפסידו, יעקב נדר והפסיד שמתה אשתו רחל, יפתח נדר והפסיד בתו, ישראל נדרו ונשתכרו שנאמר וידר ישראל נדר, חנה נדרה ונשתכרה שנאמר ותדור נדר ותאמר:

ואם נשאל הרי יעקב נדר בדין כאשר היה עת צרה אז למה מתה עליו רחל ?

אומר המדרש הגדול במדבר פרשת חקת פרק כא פסוק ב

ב) וידר ישראל נדר לאמר. ארבעה הן שנדרו. שנים נדרו והפסידו ושנים שנדרו ונשתכרו. ואלו הן יעקב ויפתח ישראל וחנה. ביעקב כתיב וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי (בראשית כח, כ), כיון שקיים לו הקדוש ברוך הוא כל מה ששאל ובא לו לארם נהריים ישב ולא שילם נדרו, והיה לוקה ולא היה יודע. בא עשו הרשע ונתגרה בו, ונתן לו כל אותו הדרון, ובאת צרת בתו, ומתה רחל אשתו.

כלומר יעקב נדר לפי הדין אבל רחל מתה בגלל שלא שילם את נדרו בזמנו . מכל מקום יש עוד נדר שגרם להפסד וזה נדרו של יפתח שמופיע בהפטרה של פרשת חקת

שופטים פרק יא פסוק ל - לא

(ל) וַיִּדַּ֨ר יִפְתָּ֥ח נֶ֛דֶר לַיקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָת֥וֹן תִּתֵּ֛ן אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן בְּיָדִֽי:

(לא) וְהָיָ֣ה הַיּוֹצֵ֗א אֲשֶׁ֨ר יֵצֵ֜א מִדַּלְתֵ֤י בֵיתִי֙ לִקְרָאתִ֔י בְּשׁוּבִ֥י בְשָׁל֖וֹם מִבְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיָה֙ לַֽיקֹוָ֔ק וְהַעֲלִיתִ֖הוּ עוֹלָֽה: פ

ואם נשים לב הנוסח של פרשת חקת וכאן בשופטים זהה לחלוטין

(ב) וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהַֽחֲרַמְתִּ֖י אֶת־ עָרֵיהֶֽם:

גם כאן נדר בעת צרה כאשר עם ישראל עומד למלחמה מול בני עמון

כתוב בשופטים פרק יא פסוק ד

(ד) וַיְהִ֖י מִיָּמִ֑ים וַיִּלָּחֲמ֥וּ בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עִם־יִשְׂרָאֵֽל:

היה לעמון דרישה לגיטימית לקבל את המקום שהקב"ה מתחילה לא הוריש לעם ישראל אבל בגלל ההתנהגות של סיחון הקב"ה החליט לתת לנו את המקום הזה וכך אומרת הגמרא בחברותא מסכת גיטין דף לח עמוד א

אמר רב פפא: אף גוי קונה קרקע בחזקה, שהרי ארץ עמון ומואב טהרו בסיחון!

כלומר: אף שנאמר לישראל שלא לצור את עמון ומואב ואסורים הם לכבוש את ארצם, מכל מקום כבשו ישראל את ארצות עמון ומואב שכבשם תחילה סיחון, ונמצא שסיחון טיהר את הארצות האלו לישראל.⁽¹⁾

הרי שזכה סיחון בארצות הללו, ואף שלא קנה אותם בכסף; ובהכרח שבקניין חזקה קנה הוא אותם, ואם כן למדנו שגוי קונה קרקע של גוי בחזקה; וכשם שקונה הוא קרקע מגוי בחזקה, כך קונה הוא גם עבד גוי שנתייאש רבו הימנו על ידי קנין חזקה.⁽²⁾

מכל מקום צריך להבין למה יפתח הפסיד כאשר נדר נדר בהתאם להלכה בזמן צרה ?

וממשיכה הגמרא חברותא מסכת תענית דף ד עמוד א

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה⁽¹⁴⁵⁾ שאלו [בקשו] מאת הקדוש ברוך הוא בקשה כלשהי, ועשו זאת שלא כהוגן. כלומר, לא אמרו את בקשתם באופן הראוי. לא פירטו את בקשתם בצורה כזו שלא תצא מכך תקלה.לשנים מהם, למרות שלא שאלו כהוגן, השיבוהו כהוגן [כלומר, בקשתם נתקבלה באופן הגון וראוי].

ולאחד מהם, כפי ששאל שלא כהוגן, כך השיבוהו שלא כהוגן.ואלו הן אותם שלשה:א. אליעזר עבד אברהם,ב. ושאול בן קיש,ג. ויפתח הגלעדי.והגמרא מבארת:יפתח הגלעדי, היכן מצינו ששאל שלא כהוגן?דכתיב כאשר יצא יפתח בראש בני ישראל להלחם בבני עמון, שנדר נדר ואמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו' והיה לה' והעליתיהו עולה". ושאלה זו היתה שלא כהוגן, כי יכול שאפילו אם יצא דבר טמא⁽¹⁴⁸⁾ מפתח ביתו, יעלהו עולה לקדוש ברוך הוא?!ואכן השיבו מן השמים שלא כהוגן, ונזדמנה לו בתו [שהיא יצאה מפתח ביתו ראשונה, כאשר שב מהמלחמה]⁽¹⁴⁹⁾.והיינו דקאמר להו נביא לישראל [וזהו שאמר הנביא לישראל]: "הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם"⁽¹⁵⁰⁾. שטען הנביא, הרי פנחס⁽¹⁵¹⁾ היה שם, בגלעד, והיה יכול להתיר את נדרו של יפתח [אלא שיפתח לא רצה ללכת אל פנחס מחמת גסות רוחו. כי אמר: אני שופט ונגיד, ואלך אליו? ראוי יותר שהוא יבוא אלי! ומנגד, פנחס לא רצה ללכת אל יפתח, כי אמר: אני נביא, ואלך אצלו? ושניהם נענשו על כך]⁽¹⁵²⁾. מוכח שלא היה חפץ ה' בכך, שיעלה יפתח את בתו לעולה⁽¹⁵³⁾.וכתיב בנבואת ירמיהו: "כה אמר ה' וגו' הנני מביא רעה על המקום הזה וגו' יען אשר עזבני וגו' ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי".והיינו, שכך אמר הנביא לישראל כשראה שהיו מקריבים את בניהם לבעל:⁽¹⁵⁴⁾אל תאמרו, הלא ציוה הקדוש ברוך הוא כן למישע מלך מואב, וליפתח, ולאברהם, להעלות לו את בניהם עולה! אין הדבר כן!"אשר לא צויתי"⁽¹⁵⁵⁾, זה בנו של מישע מלך מואב, שהעלהו אביו לעולה.שנאמר כאשר נלחמו ישראל במואב: "וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה וגו' ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה". ולשם שמים נתכוין⁽¹⁵⁶⁾, שסבור היה לרצות בכך את הקדוש ברוך הוא. ואמר הנביא, שלא ציוה הקדוש ברוך הוא כן."ולא דברתי", זו בתו של יפתח, שהעלה יפתח את בתו לעולה [כפי שנתבאר לעיל]. ולא דבר הקדוש ברוך הוא כן, שהרי מצינו שהזכירו את פנחס ויפתח לגנאי על שלא התירו את הנדר⁽¹⁵⁷⁾."ולא עלתה על לבי", זה יצחק בן אברהם, שלא עלה על לב הקדוש ברוך הוא שיקריב אברהם את יצחק, אלא רק לנסותו נתכוין⁽¹⁵⁸⁾.

וצריך להבין מהו הבסיס לטעות של יפתח וכך כתוב בילקוט שמעוני שופטים רמז סז

ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים, מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דקלא בישא לגבי קינא דשרכי, דבר זה "כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, תנינן במתניתין ותנינן בברייתא", כתוב בתורה וילך עשו אל ישמעאל, שנוי בנביאים ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים, משולש בכתובים כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו, תנינן במתניתין המחובר לטמא טמא לטהור טהור, ותנינן בברייתא, רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו: והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי, ארבעה שאלו שלא כהוגן (כתוב ברמז כ"ה):

ולפי שלא היה בן תורה אבד את בתו, וכה"א פרי צדיק עץ חיים, אף על פי שאדם צדיק אם אינו עוסק בתורה אין בידו כלום, שמתוך התורה הוא לומד היאך הוא לוקח נפשות, אמרה לו בתו שמא כתוב בתורה שיקריבו נפשות, והלא כתיב מן הבהמה מן הבקר, אמר לה בתי, נדרתי והיה היוצא,

כלומר מנהיג של הציבור גם אם מנהיג צבאי מוכשר מאוד ללא התורה לא יכול לנווט את עצמו ואת עם ישראל בצורה נכונה וסופו לגרום נזק או לעצמו או לעם ישראל . התורה היא הדבר היחידי שצריך להיות במרכז חייו של מנהיג או פרנס של הציבור גם אם הוא מנהיג צבאי מוכשר . אומנם הגמרא נותנת לו סמכות רחבה מאוד  חברותא מסכת ראש השנה דף כה עמוד ב

והכתוב אומר [תהילים צט]: "משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו קוראים אל ה', והוא יענם". שקל הכתוב את שמואל כמשה ואהרן.מכאן ששקל הכתוב שלשה "קלי עולם", גדעון, יפתח ושמשון, כמו שלשה "חמורי עולם" [צדיקי עולם] - משה, אהרון ושמואל.⁽⁴⁴⁾לומר לך:ירובעל [גדעון] בדורו - כמשה בדורו.בדן [שמשון] בדורו - כאהרן בדורו.יפתח בדורו - כשמואל בדורו.ללמדך, שאפילו מי שהוא קל שבקלין, ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא מעתה כאביר שבאבירים.

והכתוב אומר [דברים יז]: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט"ויש לשאול: מדוע הוזכר בפסוק: "השופט אשר יהיה בימים ההם"?

וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו?הא, בא הכתוב ללמדך, שאין לך לילך [לחפש] אלא אצל שופט שבימיו.⁽⁴⁵⁾ואומר [קהלת ז]: "אל תאמר: מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה! כי לא מחכמה שאלת על זה".שלא תאמר: לפי שהדורות הראשונים היו טובים וצדיקים מהדורות האחרונים, לפיכך היו הימים הראשונים טובים מאלה!מכאן, שאי אפשר שיהיו הדורות האחרונים גדולים כראשונים.⁽⁴⁶⁾

וכדי להבין את זה צריך לקרוא את דברי התוספות  תוספות מסכת ראש השנה דף כה עמוד ב

שהימים הראשונים היו טובים מאלה - ולכך יש לשמוע לראשונים יותר מן האחרונים אל תאמר כך דאין לך אלא שופט שהיה בימיו.

ואומר בכור שור מסכת ראש השנה דף כה עמוד ב

גמרא ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים כו'. נקט לשון נתמנה להורות דדוקא כשנתמנה משום שהיה ראוי לכך ולא ע"י ממון או שאר תחבולות דהכי מוכח ביבמות דף ס"א ע"א דקאמר נתמנה לא קתני פרש"י דהוה משמע דראוי היה לכך עיין שם, וק"ל.

(תוכחת מוסר)

והנה אוי ואבוי על הפרצה שבדורינו. נהפך למשחית הודינו. שבקצת קהלות כל נאות יעקב ע"י תחבולות וממון ללא כהן מורה. על כן תפיג תורה. כי מזה נמשך כל הקלקולים כגון קלקול שוחטים וקלקול חזנים ומקואות וסופרי סת"מ והרבה לא יכיל ספר כי נפלה משמים ארץ כל דיני ממונות הוראה בכללם ואם התלונה על אותן הרבנים דתקיף להו יצרא דעבודה זרה לומר בואו ועבדוהו כהנה וכהנה יש להתלונן על מחזיקיהם ותומכיהם מעוש"ר ומתחתנים בם מהם קודם בואם להיות להם סניגורין בעשרם ותוקפם ומהם אחר בואם ביבוש קצירו דאותו הרב שאז היה נוח לרודפו ולבזותו כמ"ש בירושלמי דר' מני הוה מיקל לאילון דמתמנין בכסף וקרי עלייהו אלהי כסף וגו' אז הם מתחתנים בתקיפי מטה ואותן תקיפים הם בסיס לדבר האסור וקורא אני עליהם ובעל בת אל נכר שנתנכרו מעשיו כו' וכאלו מתחתן בע"ז והרבה ראוי לדבר בזה אבל אשמרה לפי מחסום ישמע חכם ויוסיף לקח.

כלומר יפתח התמנה בהסכמה של גדולי הדור כאשר זה היה נדרש וכאשר הם הבינו את החסרונות של יפתח לעומת היתרונות שלו והקב"ה הסכים למינוי הזה .

שופטים פרק יא פסוק ח - י

(ח) וַיֹּאמְרוּ֩ זִקְנֵ֨י גִלְעָ֜ד אֶל־יִפְתָּ֗ח לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֣ עִמָּ֔נוּ וְנִלְחַמְתָּ֖ בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיִ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד:

(ט) וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם־מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אוֹתִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְנָתַ֧ן יְקֹוָ֛ק אוֹתָ֖ם לְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ:

(י) וַיֹּאמְר֥וּ זִקְנֵֽי־גִלְעָ֖ד אֶל־יִפְתָּ֑ח יְקֹוָ֗ק יִהְיֶ֤ה שֹׁמֵ֙עַ֙ בֵּֽינוֹתֵ֔ינוּ אִם־לֹ֥א כִדְבָרְךָ֖ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה:

אבל פרנס על הציבור שמתמנה שלא בהסכמת גדולי הדור אין לו גדר של אביר באבירים ואותם אלו שמתמנים על הציבור ללא הסכמת גדולי הדור מנכסים לעצמם את מה שאומרת הגמרא קל שבקלין, ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא מעתה כאביר שבאבירים ואז צריך לקרוא שנית את בכור השור שאומר שמזה נמשך כל הקלקולים ונזק עצום לעם ישראל .