פרשת יתרו מה המשמעות של ויחד יתרו ? האם הפרושים השונים סותרים אחד את השני או כולם יכולים להתקיים ? האם ללא יתרו היינו מקבלים את התורה ? האם הגרים משלימים את עם ישראל ? למה ברוך יקוק שייך ביתרו ולא שייך במשה ועם ישראל ? למה גר מקבל שכר בכל מקרה על כניסתו לעם ישראל ? למה גם דויד המלך אמר ברוך יקוק ? מי אמר ברוך יקוק בתורה ? למה יתרו לא הלך עם עם ישראל במדבר ? מה קושר את הגרים לעם ישראל ? ‏י"ט/שבט/תש"פ

בס"ד
פרשת יתרו מה המשמעות של ויחד יתרו ? האם הפרושים השונים סותרים אחד את השני או כולם יכולים להתקיים ? האם ללא יתרו היינו מקבלים את התורה ? האם הגרים משלימים את עם ישראל ? למה ברוך יקוק שייך ביתרו ולא שייך במשה ועם ישראל ? למה גר מקבל שכר בכל מקרה על כניסתו לעם ישראל ? למה גם דויד המלך אמר ברוך יקוק ? מי אמר ברוך יקוק בתורה ? למה יתרו לא הלך עם עם ישראל במדבר ? מה קושר את הגרים לעם ישראל ? ‏י"ט/שבט/תש"פ

שמות פרק יח

(ט) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְקֹוָ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם:

(י) וַיֹּאמֶר֘ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם:

ויש כמה  וכמה פרושים למלה ויחד

רש"י שמות פרשת יתרו פרק יח

(ט) ויחד יתרו - וישמח יתרו, זהו פשוטו ומדרשו נעשה בשרו חדודין חדודין, מיצר על איבוד מצרים, היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה:

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) שמות פרשת יתרו פרק יח

(ט) ויחד יתרו וכו' ומדרשו נעשית בשרו חדודין חדודין נוכל לפרש שיתרו היה מצר על אבוד מצרים לפי שהיה ממדין ומדין היה מבני בניה של הגר שהיא קטורה כמו שדרשו רז"ל והגר היתה מצרית שנא' ולה שפחה מצרית והיינו דאמרי' גיורא עד עשרה דרי. מהר"ר:

מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו

[ה] וישמע יתרו כהן מדין כומר לע"ז היה. ויחד יתרו (שם /שמות/ יח ט), שיחד שמו של הקדוש ברוך הוא. ד"א ויחד יתרו, שנעשה יהודי,

ואומר ההדר זקנים שמות פרק יח

ד"א ויחד יתרו העמיד חרב על בשרו שמל עצמו לקבל התורה:

ואומר החומת אנך שמות פרשת יתרו

ב. ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל. על שהרעו לישראל כלומר ולא בעבורי וזהו מענותנותו ויחד יתרו שנתבררה נשמתו והיא חלק הטוב שבקין וגם נעשה בשרו חידודין על שלקה פרעה רע של קין והיה חלק ממנו על כל הטובה וכו' אף שיצא רע לפרעה. א"נ ויחד יתרו שמח שיקבל תרי"ג מצות ביראה ואהבה ושמחה ובדיק בשמיה יתרו שעולה תרי"ג וג' כנגד יראה אהבה שמחה כמנין יתרו. א"נ יתרו כמנין תורה ה' רומז לשכינה כלומר שקבל תורה ונכנס תחת כנפי השכינה שהוא בחינת הגרים.

ולפי הבנתי את החומת אנך כל הפרושים נכונים ויש כאן כמה צדדים של יתרו שהיה כהן של עבודה זרה שעבד את כל העבודות זרות בעולם אבל כאשר ראה את כל הטובה אשר עשה הקב"ה לעם ישראל הוא החליט לעשות מעשה ולבחור בתורה .

ואומר רש"י שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק ט

על כל הטובה - טובת המן והבאר והתורה. ועל כולן אשר הצילו מיד מצרים

כלומר יתרו הבין בשכלו את המשמעות של יציאת מצרים ואת המשמעות של מתן תורה והחליט להיכנס לתוך העם היהודי כלומר המילה יחד מתפרשת כייחוד אבל גם כאחדות

אומר [רבינו] בחיי שמות פרק יח

(ט) ויחד יתרו. שמח בדבר מלשון: (דברי הימים - א טז, כז) "עז וחדוה במקומו". ועוד יש לומר: ויחד מלשון אחדות, לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר: "ברוך ה' אשר הציל אתכם".

ועל איזה אחדות מדובר כאן ?

אומר הזוהר הקדוש

וְכֵיוָן שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן הוֹדוּ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנִשְׁבְּרוּ לְפָנָיו, אָז הִתְעַלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ עַל הַכֹּל, מַעְלָה וּמַטָּה. וְעַד שֶׁהִתְעַלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ, כְּשֶׁהוֹדוּ אֵלֶּה לְפָנָיו, לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד לְאַחַר שֶׁבָּא יִתְרוֹ, וְהוֹדָה וְאָמַר, עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם וְגוֹ'. אָז הִתְעַלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ מַעְלָה וּמַטָּה, וְאַחַר כָּךְ נָתַן תּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, כְּשֶׁשִּׁלְטוֹנוֹ עַל הַכֹּל.

ואומר פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת יתרו מאמר וישמע יתרו אות טו

וכיון דההוא מלך וכו': כיון שהמלך והכהן ההוא, מודים להקב"ה ונשברים לפניו, אז עולה הקדוש ברוך הוא ביקרו על כולם למעלה ולמטה. ומטרם שעלה הקדוש ברוך הוא ביקרו כשאלו הודו לפניו, לא ניתנה התורה. עד לאחר שבא יתרו, והודה ואמר, עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים. ברוך ה' אשר הציל אתכם. אז עלה הקדוש ברוך הוא ביקרו למעלה ולמטה, ואח"כ נתן התורה בשלימות ממשלתו על הכל.

כלומר לפי דברי הזוהר התורה ניתנה רק לאחר  ההצטרפות של יתרו לתוך עם ישראל . כלומר אותם גרים הם חלק מהותי מהמכלול של עם ישראל ויש להם חלק מהותי עד כדי כך שבלי יתרו לא היית ניתנת התורה לישראל

ואומר הבבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר בלי אותם גרים לא יכולה להיות שלמות לעם ישראל עד כדי כך שעם ישראל נשלח לגלות כדי לברור מתוכו את אלו שיהיו גרים . ובדיוק דווקא  בפרשת יתרו שהיה גר ניתנה  התורה ללמד אותנו שהגרים הם חלק בלתי נפרד מכלל ישראל ובלעדיהם לא יכול עם ישראל להגיע לשלמות .

וכך כותבת הגמרא חברותא סנהדרין דף צד עמוד א

תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא [כל עם ישראל], שלא אמרו "ברוך", עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה'".

וצריך הסבר מה ההבדל בן יתרו למשה ועם ישראל שלא אמרו ברוך יקוק ויתרו אמר ברוך יקוק ונראה זה כגנאי למשה ולעם ישראל

אומר הדף על הדף סנהדרין דף צד עמוד א

המגיד מדובנא (משלי יעקב פר' יתרו) מקשה על דברי הגמרא, הכי נעלם ממשה רבינו ע"ה מה שנתגלה ליתרו. וביאר הענין כדרכו במשל.

משל לשנים שעשו שידוכים ביניהם על ידי שדכן אחד, ויהי בסעודת התנאים והנה השדכן מפליג לשמוח ולרנן יתר על כל המחותנים, ועילת הדבר הוא כי המחותנים עדיין אין שמחתם שלמה עד אשר יראו גמר הענין, מה שלא יתודע להם כי אם אחר זמן רב כשיראו טוב תכליתם, וכי טוב וישר הדבר לפני הזוג, לא כמוהם השדכן כי שמחתו שלמה מיד אחר ההתקשרות הצדדים כאשר הוא מקבל כסף משקלו מוהר הבתולים.

הוא הדבר במשה וישראל, כי האמנם כבר השיגו מאתו יתברך טובות רבות ונוראות בנסי מצרים ועל הים וזולתם, והעולה על כלם מתן התורה הקדושה, עם כל זה עדנה לא היה בידם לומר ברוך ה' על המשא ומתן הגדול הזה, עד אשר יראו תכלית כל דבר לעתיד בגמר כל המעשים וכל העסקים על השלמות. לא כן יתרו שקבל טובתו לעצמו מיד במה שנתגייר, ונעשה יהודי, כי על כל פנים, הנה מסחרו טוב באין ספק שנתודע לו לברור האמת מן השקר, וזהו ויאמר יתרו ברוך ה' וגו'. והטעם עתה ידעתי כי גדול ה', כלומר הרבה הרויח במה שקנה עתה הידיעה הנכונה מה שלא ידע מקודם. וזהו דברי הדרש גנאי הוא למשה כו' שלא אמרו ברוך, רוצה לומר שלא יכלו לומר ברוך, על כי אין טובתם ודאית עד לעתיד במהרה מה שאין כן יתרו.

ואומר החידושי אגדות למהר"ל סנהדרין דף צד עמוד א

גנאי הוא למשה כו'. כבר אמרנו כי יחזקיה לא אמר שירה מפני שלא היה מעלתו ושלימתו בפעל. וכן מה שאמר גנאי היה למשה וששים רבוא שלא אמרו ברוך, דבר זה כי לא היה משה וששים רבוא ראוי להם לומר ברוך רק יתרו, מפני שישראל היו בכלל מנין והיו ששים רבוא ואין כאן תוספת ברכה, ומפני כך לא היו אומרים ברוך, כי ששים רבוא הוא לישראל בפרט מספר זה. ומ"מ גנאי היה להם שלא אמרו ברוך שהיה להם לומר ברוך והיה מגיע מספרם יותר מששים רבוא, עד שבא יתרו שהוא לא היה בכלל ישראל, ולפיכך אמר ברוך כי יתרו היה תוספות וברכה של ישראל שהרי גר היה ולכך ראוי לומר ברוך.

כלומר כאשר יתרו אומר ברוך יקוק זה מיוחד ליתרו ולא למשה או לעם ישראל ואכן אנחנו רואים בתורה שמי שאמר בָּר֥וּךְ יְקֹוָ֖ק  זה מי שלא שייך לעם ישראל

בבראשית פרק ט נח אומר

 (כו) וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְקֹוָ֖ק אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ:

בבראשית פרק כד אומר אליעזר עבד אברהם

(כז) וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְקֹוָק֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֙רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְקֹוָ֔ק בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי:

בבראשית פרק כד אומר לבן

(לא) וַיֹּ֕אמֶר בּ֖וֹא בְּר֣וּךְ יְקֹוָ֑ק לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָק֖וֹם לַגְּמַלִּֽים:

בבראשית פרק כו אומר אבימלך

(כט) אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְקֹוָֽק:

כלומר מה שאמר יתרו ברוך יקוק מתאים ליתרו אבל לא למשה ועם ישראל כי מי שנכנס לתוך עם ישראל מתוך רצון לקיים את כל  תרי"ג מצוות מקבל את החיים שלו חזרה ולכן ראוי שיגיד ברוך יקוק אבל עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה נמצא בתוך מצב של אי ודאות האם מעשיו יביאו אותו לעולם הבא או לא . אבל גר שיתגייר נמצא במצב שבכל מקרה הוא עבר ממצב שאין לו עולם הבא בכלל למצב שיש לו את ההזדמנות להיכנס לעולם הבא

אומר התלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב על מצבו של יהודי

תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו. ואמרי לה: ימשמש במעשיו.

זה מצבם של עם ישראל אבל גוי נמצא במצב של מיתה

אומרת הגמרא חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.⁽¹³⁾

כלומר כל הגויים נמצאים המצב של מיתה כי לא רצו לקבל את התורה ולכן גר הנכנס לתוך עם ישראל משנה את מצבו מנידון למיתה להזדמנות להיכנס לעולם הבא ולכן יתרו אמר ברוך יקוק אבל משה ועם ישראל לא אמרו כי הם נמצאים במצב שונה ולכן זה נראה כאילו יש כאן גנאי למי שלא מבין את ההבדל .

אבל גם דויד המלך אמר בדברי הימים א פרק כט ברוך יקוק

(י) וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק לְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְקֹוָק֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם:

ואומר רש"י דברי הימים א פרק כט

מעולם ועד עולם - אמר דוד גר אחד היה יתרו בין שש מאות אלף ואמר ברוך ה' אשר הציל אתכם גנאי גדול הוא זה לכל ישראל ואני הריני מוסיף לברך את הקדוש ברוך הוא יותר מיתרו:

וצריך להגיד שדויד המלך היה בתוך דור עשירי מרות ולכן כמו יתרו הוא עדיין יכול להגיד ברוך יקוק כמו יתרו .

ואומרת הגמרא חברותא בבא בתרא דף יד עמוד ב

דאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד, שריוהו [מלשון רוויה], שהרווה כביכול להקדוש ברוך הוא בשירות ותושבחות.

כלומר אנחנו רואים את הקשר בן רות שהיא  גיורת לדויד המלך שאמר ברוך יקוק .

ויתרו לא נשאר במדבר עם עם ישראל במסע שלהם לארץ ישראל כי ליתרו יש דרך שונה  מעם ישראל כי התפקיד שלהם שונה כי אותם גרים לא קיבלו נחלה בארץ ישראל ולכן הקשר שלהם לעם ישראל הוא בעיקר דרך לימוד התורה

אומרת הגמרא חברותא סנהדרין דף קו עמוד א

ויתרו שמיחה בדבר⁽⁷⁶¹⁾, ורצה פרעה להרגו, וברח למדין - זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית. שנאמר: "ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב". וכתיב: "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים".

ואומר הידיד נפש שקלים פרק ה

אָמַר רַבִּי אָבָּהוּ, כְּתִיב (דברי הימים א, ב) מִמִּשְׁפַּחַת סוֹפְרִים יוֹשְׁבֵי יָעֲבֵּץ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר סוֹפְרִים? אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ אֶת הַתּוֹרָה סְפוּרוֹת סְפוּרוֹת שקיבצו הלכות לקבוצות כמו חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ תְּרוּמָה. ה' דְּבָרִים חַיָיבִין בְּחַלָּה. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מלהתייבם. שְׁלֹשִים וְשֵׁשׁ כְּרִיתוֹת בַּתּוֹרָה. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר. ד' אָבוֹת נְזִיקִין. אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.

כלומר אותם גרים מצד אחד יש להם חלק בלתי נפרד בתורה והתורה ניתנה גם בזכותם אבל יש להם דרך שונה ותפקיד ייחודי ושונה מתפקידו של עם ישראל אבל שניהם מצטרפים לאחדות אחת  לשלמות של עבודת השם ולספר תורה שלם אחד  .