שבועות חכמה בגויים תאמין 27 מה הקשר של השאלה האחרונה של חכמי אתונה לשאר השאלות ? האם חכמי אתונא מוכנים רק לשרת את עם ישראל ? למה הנזק של מי שמוכן לשרת את עם ישראל גדול על התועלת שלו ? מה הקשר לקבלת התורה ? למה הקב"ה צריך להחריב את העולם ולבנות אותו מחדש לרבי אלעזר בן פדת ? האם בעולם הבא יש גם חוסר צדק ? מתי יגיע הרגע של הצדק המוחלט ? מה הקשר ליום היחידי שבו יצחק הקב"ה ? מה יקרה באותו היום עם צאצאי עשו ? ‏ד'/סיון/תשע"ט

בס"ד
שבועות חכמה בגויים תאמין 27 מה הקשר של השאלה האחרונה של חכמי אתונה לשאר השאלות ? האם חכמי אתונא מוכנים רק לשרת את עם ישראל ? למה הנזק של מי שמוכן לשרת את עם ישראל גדול על התועלת שלו ? מה הקשר לקבלת התורה ? למה הקב"ה צריך להחריב את העולם ולבנות אותו מחדש לרבי אלעזר בן פדת ? האם בעולם הבא יש גם חוסר צדק ? מתי יגיע הרגע של הצדק המוחלט ? מה הקשר ליום היחידי שבו יצחק הקב"ה ? מה יקרה באותו היום עם צאצאי עשו ? ‏ד'/סיון/תשע"ט 

השאלה האחרונה והשנים עשרה של חכמי אתונא את רבי יהושע :

חברותא בכורות דף ח עמוד ב

בקשו ממנו: אחוי לן מנא דלא שוי חביליה! אייתי רבי יהושע בודיא - פשטוה, ולא הוה עיל בתרעא; אמר להו רבי יהושע: אם כן אייתו מרי וחצינא וסיתרוה לכותל, והיינו מנא [היא המחצלת] דלא שוו חביליה.

[הראה לנו כלי שאינו שוה את ההפסד שהוא גורם; הביא להם מחצלת ופשט אותה, ומשניסו להכניסה לשער כשהיא פשוטה, לא נכנסה מרוב רחבה; אמר להם רבי יהושע: הביאו כלים וסיתרו את הכותל, כדי שתיכנס המחצלת, והרי לכם כלי שאינו שוה את ההפסד שהוא גורם].

וצריך להבין את השאלה האחרונה בהקשר של כל השאלות . חכמי אתונה רצו לדעת האם יש להם מקום בעולם . חכמי אתונה הבינו שהם דחו את התורה שהקב"ה רצה לתת להם לפני מתן תורה , בזמן מתן תורה , ולאחר מכן כאשר יהושע בן נון כתב את התורה ב 70 לשון והקב"ה נתן להם בינה להבין את התורה והם לא רצו ללמוד והקב"ה דן אותם למיתה . ועכשיו הם בררו עם רבי יהושע האם גם במצב כזה יש להם איזה מקום בעולם . הסביר להם רבי יהושע שאין להם שום אפשרות להישאר בעולם גם לא בעזרת עם ישראל , כאשר רבי יהושע אמר את השם המפורש ועמד בשמים ואמר להם תביאו לי טיט ולבנים ואני אבנה לכם את הבית כלומר אני לא יכול לעזור לכם אם אתה לא יכולים לעזור לעצמכם , ואז שאלו אותו חכמי אתונא מה הדרך של עם ישראל להוציא אותם מן העולם . רבי יהושע הסביר להם שזה תפקידו של משיח צדקנו שהחמור והקרן הוא הסמל שלו שהוא יוציא אותם מן העולם את ערוגת הסכינים של עשו כי עם ישראל עצמו לא יוכל להלחם בהם ישירות כי החרב הוא הירושה של עשו וכוחו של עם ישראל הוא בפה בעמל התורה . ואז שאלו אותו איך יתמודדו מול הערב רב שיתחבא בתוך עם ישראל והסביר להם רבי יהושע כי רק מי שהוא במהותו טהור יהודי או גר שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יוכלו להישאר בעם היהודי כאשר האמת תגיע בזמן של מלחמת גוג ומגוג . ועדיין שאלו אתו כיצד ימחק הזיכרון של עשו הוא עמלק מן העולם והסביר להם רבי יהושע שזה התפקיד של הקב"ה כי עמלק נברא על ידי הקב"ה וגם הוא יעלם על ידי הקב"ה אבל בתנאי שעם ישראל יעשה את ההשתדלות למחוק את עמלק המעל פני האדמה כאשר יגיע הרגע של מלחמת גוג ומגוג .

השאלה האחרונה של חכמי אתונא אם כך מסתדרת יפה עם שאר השאלות . שואלים חכמי אתונה את רבי יהושע בסדר הבנו שאין לנו מקום בעולם . לא קיבלנו את התורה ואין לנו מקום בעולם . אבל אולי התועלת שלנו לעולם הוא קטן מנזק שאנחנו גורמים . הרי סוף סוף אנחנו יכולים להביא תועלת ונוכל לשרת את העם היהודי שקיבל את התורה והתועלת הזאת תהיה הרבה יותר מהנזק שאנחנו גורמים לעולם שלא קיבלנו את התורה  . אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו ולהפוך רק לכלי שיביא תועלת והוא יהיה גדול מהנזק שלנו .

אמר להו רבי יהושע: אם כן אייתו מרי וחצינא וסיתרוה לכותל, והיינו מנא [היא המחצלת] דלא שוו חביליה  . אמר להם רבי יהושע: הביאו כלים וסיתרו את הכותל, כדי שתיכנס המחצלת, והרי לכם כלי שאינו שוה את ההפסד שהוא גורם.

אומר להם רבי יהושע הנזק שאתם גורמים לעולם הוא הרבה יותר גדול מהתועלת שלכם כי העולם נברא בשביל מי שמוכן לקבל על עצמו את התורה . מי שלא קיבל על עצמו את התורה לא מתאים לעולם וכדי שהוא יתאים לעולם אנחנו צריכים לשנות את העולם והנזק של סתירת העולם עולה הרבה יותר מהתועלת שאולי יש בידכם לעשות לעם ישראל .

ומה המשמעות של התשובה של רבי יהשוע לחכמי אתונא ?

חברותא תענית דף כה עמוד א

רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא [היה דחוק בפרנסתו מאוד].עבד מלתא [הקיז דם], ולמרות שנחלש מחמת ההקזה, והיה עליו לאכול סעודה מלאה, לא הוה ליה מידי למטעם [מרוב עניותו לא היה לו דבר לאכול].הדבר היחיד שמצא לאכול, היה חתיכת שום.שקל ברא דתומא [נטל רבי אלעזר צלע שום], ושדייה בפומיה [והניחו בפיו, ואכלו].חלש לביה - ונים [התעלף מרוב חולשה - ונרדם].

אזול רבנן לשיולי ביה [באו החכמים לבקרו].חזיוהו דקא בכי וחייך [ראו אותו החכמים בשנתו, שהוא בוכה ולאחר מכן צוחק], ונפק צוציתא דנורא מאפותיה [ויוצא ניצוץ אש ממצחו].כי אתער [כאשר התעורר משנתו לבסוף], אמרו ליה: מאי טעמא קבכית וחייכת [למה בכית וצחקת בשנתך]?אמר להו: דהוה יתיב עמי הקדוש ברוך הוא [כי היה הקדוש ברוך הוא יושב עמי]⁽¹⁴⁷⁰⁾.ואמרי ליה [ואמרתי לו]: עד מתי אצטער בהאי עלמא [עד מתי אצטער בעניות בעולם הזה]?ואמר לי הקדוש ברוך הוא: אלעזר בני, ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא [האם נוח לך שאהפוך את העולם מתחילתו]⁽¹⁴⁷¹⁾, אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני [שאז אולי תיוולד בשעה ובמזל של מזון בריוח]?!⁽¹⁴⁷²⁾אמרי לקמיה [אמרתי לפני הקדוש ברוך הוא]: כולי האי, כל כך הרבה עשית בעולמך, ועדיין אתה אומר רק שאפשר, שספק הוא, שמא איוולד במזל של מזון?⁽¹⁴⁷³⁾אמרי ליה [אמרתי ושאלתי לפניו]: דחיי טפי [האם השנים שחייתי כבר - מרובות על השנים שאחיה, כלומר, האם עברתי כבר את רוב ימי חיי], או שמא דחיינא [השנים שאחיה מכאן ואילך - מרובות על השנים שחייתי כבר]?אמר לי הקדוש ברוך הוא: דחיית [החיים שחיית כבר, מרובות על החיים שתחיה מכאן ולהלן].אמרי לקמיה [אמרתי לו]: אם כן, שנותרו לי מעט שנים, לא בעינא [אינני רוצה שתחריב את העולם ותבראהו מחדש לצורך אותן מעט שנים]⁽¹⁴⁷⁴⁾.

אמר לי: בהאי אגרא דאמרת לא בעינא [בשכר שאמרת כך, שאינך רוצה שאחריב את העולם], יהיבנא לך לעלמא דאתי תליסרי נהרוותא דמשחא אפרסמון⁽¹⁴⁷⁵⁾, דכיין כפרת ודיגלת, דמענגת בהו [אתן לך לעולם הבא שלש עשרה⁽¹⁴⁷⁶⁾ נהרות שמן אפרסמון⁽¹⁴⁷⁷⁾, טהורים כנהרות פרת וחדקל, שתתענג בהן].

וזהו שבכה רבי אלעזר בשנתו, על שהודיעו הקדוש ברוך הוא שנותרו לו מעט שנים. וצחק ושמח על כך שבישרו הקדוש ברוך הוא על אותן שלש עשרה נהרות אפרסמון.אמרי לקמיה [אמרתי לפניו]: האי, ותו לא [רק זה תתן לי, ולא יותר]?אמר לי: ואם אתן לך יותר, לחברך מאי יהיבנא [לחבריך, החכמים האחרים, מה אתן]?אמרי ליה: ואנא מגברא דלית ליה בעינא [וכי אני מבקש את הבקשה מבשר ודם, שהוא מוגבל באפשרויות הנתינה שלו]? והרי אני מבקש ממי שהכל שלו, ובידו לתת גם לי וגם לחברי!⁽¹⁴⁷⁸⁾מחיין באסקוטלא אפותאי [היכני הקדוש ברוך⁽¹⁴⁷⁹⁾ הוא על מצחי על ידי הכאת אצבע באצבע⁽¹⁴⁸⁰⁾], ואמר לי: אלעזר ברי, גירי בך, גירי [הכיתי בך בחיצים]!⁽¹⁴⁸¹⁾וזהו שיצא ניצוץ של אש ממצחו בתוך שנתו, מחמת הכאתו של הקדוש ברוך הוא⁽¹⁴⁸²⁾.

כלומר הקב"ה ברא עולם עם חוקים ועם אנשים . העולם הזה מורכב כי לכל אדם ואדם יש את החשבון שלו כי החשבון של האחד משתנה עם החשבון של השני ולכן אומר הקב"ה  לרבי אליעזר בן פדת שכדי שאני ישנה את מה שמגיע לך על פי ההתנהגות שלך עד היום אני צריך להחריב את העולם ולהתחיל אותו מחדש וגם אז לא בטוח שהתוצאה תהיה שיהיה לך רוחה כלכלית . כלומר לא תמיד מה שהאדם עובר יכול להשתנות בעולם הזה כי החשבונות השונים של כל יצורי העולם שקשורים זה בזה יוצרים גבולות שלא ניתנים לשינוי מבלי שכל החשבון של העולם ישתנה . כלומר יכול להיות מצב שהקב"ה ישנה את כל העולם בשביל אדם אחד אבל גם אז החשבונות השונים לא יביאו למצב ידוע מראש . וזה המשמעות של הבחירה החופשית של האדם  שיש אפשרות לפי בחירת האדם לשנות את כל העולם כולו ולא משנה שזה יעשה על ידי החרבת העולם ובנייתו מחדש . ולכן מה שאמר רבי יהושע לחכמי אתונא שהעולם נבנה למי שקיבל על עצמו את התורה . כי הקב"ה הסתכל על התורה וברא את העולם , העולם לא מתאים למי שלא קיבל על עצמו את התורה ולכן כדי שהוא יתאים לעולם צריך לשנות ולסתור את העולם . ולכן במקרה הזה של חכמי אתונא התועלת שלהם קטנה מן הנזק .

אצל רבי  אלעזר בן פדת  החשבון של כמה שנותר לו לחיות בדוחק לעומת הסיכוי שבעולם החדש הוא יהיה בעל רווחה כלכלית או לחילופין שוב יחיה בדוחק את רוב חייו הביא אותו למסקנה שהוא לא רוצה מהקב"ה שיחריב את עולמו  כי התועלת של ההשארות שלו בעולם גדול על הנזק שיכול להיגרם לו בעולם חדש . אבל אצל חכמי אתונא תמיד הנזק שלהם לעולם יהיה גדול מהתועלת ולכן אין להם מקום בעולם גם לא בתור כלי שמביא איזה תועלת .

וזה המשמעות של קבלת התורה במעמד הר סיני אם עם ישראל לא היה מקבל את התורה הנזק שלהם היה גדול מהתועלת ועם ישראל לא היה מתקיים וגם העולם לא היה מתקיים כי המשמעות של בריאת העולם היא להיות מקום שבו הנבראים מקבלים על עצמם את התורה ואז קיום העולם וקיום מי שקיבל על עצמו את התורה מתאחדים לדבר אחד .

ומהגמרא הזאת ברור שהשכר של העולם הזה הוא בעולם הבא כמו שאומרת הגמרא חברותא קידושין דף לט עמוד ב

הא, ברייתא זו, מני? רבי יעקב היא! דאמר: שכר מצוה בהאי עלמא, ליכא!

דתניא רבי יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה, כדי ללמדך שהשכר האמור בה הוא לעתיד לבוא ולא כאן בעולם הזה.

וצריך להגיד  שחוסר היכולת לעשות צדק מוחלט בעולם הזה בגלל  שהחשבון בעולם הזה אשר תלוי באין סוף משתנים  בא לגמר דיוקו בעולם הבא . אבל גם לעולם הבא יש עדיין מגבלות כמו שראינו בסיפור של בן פדת שגם שם יש מגבלה על מתן שכר וצריך להגיד שהחשבון הסופי שיהיה ביום הדין הגדול הוא זה שיביא את הצדק המוחלט חברותא בבא קמא דף נ עמוד א

אמר רבי חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא ומוותר על פשעי ישראל, יותרו ויופקרו חייו וגופו שגורם שיחטאו הבריות! שנאמר: "הצור תמים פעלו כי כל צרכיו משפט" ומוכח דדרכיו במשפט הם ואינו מוותר.

 וזה מה שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים

ישעיהו פרק ה

(טז) וַיִּגְבַּ֛הּ יְקֹוָ֥ק צְבָא֖וֹת בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה:

ואומר הרד"ק ישעיהו פרק ה פסוק טז

(טז) ויגבה - באותו משפט שיעשה ברשעי ישראל יהיה הוא גבוה במשפטו, ויאמרו כי הוא רם ונשא ושופט העולם כרצונו והאל הקדוש בעשותו בהם המשפט יהיה נקדש בהם, כמו שאמר בקרובי אקדש, ונאמר ונקדשתי בם, ופירוש בצדקה ביושר כמו משפט:

וזה היום היחידי בו הקב"ה יצחק כי אז הצדק יעשה בעולם

וכך נראה התהליך הזה בגמרא בחברותא עבודה זרה דף ג עמוד ב

והא תניא הרי שנינו: אין מקבלים גרים לימות המשיח [ונדרש ממה שאמר הנביא ישעיה [נד]: "מי גר אתך עליך יפול". כלומר, רק מי שגר עם בני ישראל בעת גלותם, הוא זה שיפול ויצטרף אליהם בעת גאולתם ופדות נפשם. כי שאר הגרים, אינם מתגיירים מתוך הכרת דעת האמת, אלא מפני רצונם לקבל שכר בתוך בני ישראל].כיוצא בו מצאנו, שלא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, בעת שבית ישראל היו שלווים על אדמתם, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.ומתרצינן: אכן, אנו אין מקבלים אותם - אלא שנעשו גרים גרורים, שהם מתגיירים מאליהן, ובאים להתגייר בראותם גדלותם של ישראל⁽¹⁴⁾.וממשיך רבי יוסי מאמרו: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג שניבא עליה הנביא יחזקאל [פרק לח] שיבואו לארץ ישראל לכבשה לעתיד לבוא אחרי שיתיישבו ישראל על אדמתם⁽¹⁵⁾ -אומר [גירסת הרש"ש: אומרים, כלומר הגרים הגרורים] להם, לגוג ומגוג: על מה באתם?אומרים לו [גירסת הרש"ש: להם] גוג ומגוג: על ה' ועל משיחו, ללחום נגדם! שנאמר [שם]: "למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק, יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה' ועל משיחו".וכשהגרים הגרורים רואים זאת, חושבים שגוג ומגוג ינצחו את בני ישראל, עוזבים את עם ישראל, ומתחרטים על גירותם, וכל אחד מנתק מצוותו, והולך.שנאמר [שם]: "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - והם המצוות, שרק זה עתה התחילו לקיים.⁽¹⁶⁾והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק על שטותם, שנאמר [שם] "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".ועל מאמר זה של רבי יוסי, אמר רבי יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק, אלא אותו היום בלבד.

כי אז צאצאי עשו שלא קבלו על עצמם את התורה יאבדו מהעולם ואפילו לשרת את עם ישראל לא יוכלו כי הם לא מתאימים לעולם שהתורה הוא הבסיס שלה כי הם עצמם דחו את התורה . ואז ביום הדין הגדול יעשה המשפט של הקב"ה לכל דקדוקיו וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה