פרשת שמיני האם כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק הוא זהה בכל מקום המופיע בתורה ? מה המיוחד ב כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק בפרשה שלנו ? האם ההתגלות במשכן שונה מההתגלות במתן תורה ? מי יתקן את הקלקול של נדב ואביהוא ? למה אליהו יגיע לפני המשיח ? ‏ יום שישי ב' אייר תשע"ז

בס"ד

כתוב בויקרא פרק ט

(כב) וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־ידו יָדָ֛יו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים:

(כג) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרֲכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק אֶל־כָּל־הָעָֽם:

(כד) וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק וַתֹּ֙אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָעֹלָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כָּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם:

כתוב בפרשה שלנו שעם ישראל ראה את כבוד הקב"ה ורציתי להבין במה המדובר והאם מה שראו עם ישראל את כבוד השם היה אותו ראיה כמו מקומות אחרים בתורה שמוזר כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק  

כתוב בשמות פרק טז

(ז) וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְקֹוָ֔ק בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְקֹוָ֑ק וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תלונו תַלִּ֖ינוּ עָלֵֽינוּ:

ומיד אחר כך שנראה כבוד יקוק כתוב בשמות פרק טז

(י) וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְקֹוָ֔ק נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן: פ

כלומר כבוד יקוק בא בצרוף של ענן וכמו כן בשמות פרק כד

(טז) וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְקֹוָק֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן:

ובהמשך באותו פרשה כתוב בשמות פרק כד

(טז) וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְקֹוָק֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן:

(יז) וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְקֹוָ֔ק כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

גם כאן כבוד יקוק הוא בצרוף של ענן המכסה או ממעט את ראית כבוד יקוק . וגם בפרשת קרח במדבר פרק יז

(ז) וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְקֹוָֽק:

 כלומר אנחנו רואים הבדל בן ראית כבוד יקוק בפרשת שמיני לבן ראית כבוד יקוק בשאר מקומות בתורה האם יש לכם משמעות ?

אומר מזרחי (רא"ם) במדבר פרק טז

וירא כבוד ה' בא בעמוד הענן. לא דומיא ד"וירא כבוד ה' אל כל העם" שבפרשת שמיני (ויקרא ט, כג), שפירושו: שהשרה שכינתן במעשה ידיהם, שהרי כתוב אחריו מיד: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע" והעדה הזאת היא עדת כל ישראל.

אומר הרא"ם שיש הבדל בן וירא כבוד יקוק בן מה שכתוב בפרשת קרח למה שכתוב בפרשה שלנו וכדי להבין את זה נראה מה כתוב  בזוהר הקדוש על רגע זה ו

ּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁלְמוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְנִמְצָא שָׁלוֹם בַּכֹּל, בְּשִׂמְחָה שֶׁלְּמַטָּה וּמַטָּה, וְאִלְמָלֵא שֶׁנִּמְצֵאת הָעִרְבּוּבְיָה שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם - מִיּוֹם שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם לֹא נִמְצְאָה שִׂמְחָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים כִּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָעֳבַר אוֹתוֹ הַחֵטְא מִן הָעוֹלָם, וְנִמְצְאוּ כֹהֵן וְיִשְׂרָאֵל מְטֹהָרִים מִמֶּנּוּ. (כל) אוֹתוֹ הַיּוֹם הָעָבְרוּ כָּל אוֹתָם הַמְקַטְרְגִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְהָיוּ הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים סְבִיבָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִמְצְאוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן.

עַד שֶׁגָּרְמָה הַשָּׁעָה, וְקָמוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא וְעִכְּבוּ (וערבבו) אֶת שִׂמְחַת הַכֹּל, וְנִמְצָא רֹגֶז בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם. מִיָּד - וַיִּקְחוּ (שני) בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וְגוֹ'.

אומר הזוהר הקדוש שרגע זה של השלמת עבודת המשכן היה רגע שלא היה עד רגע זה שבו היה שלמות בן התחתונים לעליונים . כלומר השלמת המשכן הביאה שלמות בעולם ותיקון של חטא העגל ולכאורה מן התיאור הזה היה באותו הרגע שלמות שלא היית במעמד הר סיני כי במעמד הר סיני נראה כבוד יקוק בשלוב של ענן כלומר הסתר כלשהו וכאן כבוד יקוק נראה ללא ענן בשלמות גדולה יותר היה זה רגע של שלמות בן העליונים לתחתונים ומה היה החטא של בניו של אהרון אומר הזוהר דבר מפתיע

וּבְכַמָּה גְוָנִים עִרְבְּבוּ אֶת שִׂמְחָתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֶחָד - שֶׁלֹּא נִשְּׂאוּ, וְלֹא רְאוּיִים הָיוּ לְהַקְרִיב, וְשֶׁיִּתְבָּרְכוּ הָעוֹלָמוֹת עַל יָדָם. וְאֶחָד - שֶׁלֹּא הָיְתָה הַשָּׁעָה כָּרָאוּי. וְאֶחָד - שֶׁדָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה. וְאֶחָד - שֶׁהֲרֵי מִקֹּדֶם לָכֵן יָצָא גְזַר דִּינָם, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה וְגוֹ'. וַדַּאי שֶׁדָּבָר אַחֵר קָשְׁרוּ בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה, וְהִשְׁאִירוּ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּחוּץ.

אָמַר לוֹ רַבִּי פִּנְחָס, אַל תֹּאמַר שֶׁהֵם הִשְׁאִירוּ אוֹתָהּ בַּחוּץ, אֶלָּא שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא נִקְשְׁרָה עַל יְדֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִמְצָא זָכָר וּנְקֵבָה, כְּנֶסֶת לֹא שׁוֹרָה בֵינֵיהֶם כְּלָל. מִשּׁוּם כָּךְ הִזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים, שֶׁכָּתוּב בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁיִּמָּצֵא זָכָר וּנְקֵבָה. וְעַל כֵּן לֹא יִכָּנֵס הַכֹּהֵן לַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁיִּנָּשֵׂא, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף עִם הַקֶּשֶׁר שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. שֶׁמִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא, מַשְׁרֶה אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּחוּץ, וְהִיא לֹא מִשְׁתַּתֶּפֶת עִמּוֹ, וְעַל כֵּן נִמְצְאָה אֶצְלָם בְּאוֹתוֹ יוֹם עִרְבּוּבְיָה

ולפי הבנתי עיקר העניין שלא היו נשואים ולכן תנא קמא אומר שלא הכניסו בדעתם את כנסת ישראל ולכן היה ערבוביה ורבי פינחס אומר שהעניין שלא יכלו להכניס את כנסת ישראל כי אדם שהוא לא נשוי כנסת ישראל  לא יכולה להיות איתו ולכן כנסת ישראל לא היית במעשה שלהם ולכן היה ערבוביה שגרמה להכנסת רוגז בעולם כלומר קילקלה את הרגע שבו היה שלמות בן העליונים לתחתונים

ואת הקלקול של נדב ואביהוא ישלים פנחס כמו שאומר הזוהר

וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי. אֲבֵדַת רָאשֵׁי הַלְוִיִּים נִמְצְאָה בּוֹ. וּמַה שֶּׁהֵם נִגְרְעוּ וְנִשְׂרְפוּ - הוּא הִשְׁלִים, וְהִרְוִיחַ אֶת הַכְּהֻנָּה שֶׁלָּהֶם, וְשָׁרְתָה בּוֹ הַצּוּרָה שֶׁל שְׁנֵיהֶם. אֲבֵדַת רָאשֵׁי הַלְוִיִּם נִמְצֵאת בּוֹ. וּמִי הֵם? נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁהִפְרִידוּ אוֹת הַבְּרִית מִמְּקוֹמוֹ, וְהוּא בָּא וְחִבֵּר אוֹתָם, לָכֵן נִתְּנָה לוֹ הַיְרֻשָּׁה וְהָרוּחַ שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וְנִזְכַּר כָּאן עַל מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ.

וכדי להבין את ההבדל בן כבוד יקוק השונים נאמר בשמות פרק כד

(א) וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְקֹוָ֗ק אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק:

והיה זה לפני מתן תורה ואומרת הגמרא חברותא סנהדרין דף לח עמוד ב

אמר רב נחמן: האי מאן דידע לאהדורי [לענות תשובה] למינים כרב אידית, כמקרה המובא להלן, ליהדר. ואי לא, לא ליהדר.

אמר ההוא מינא לרב אידית, כתיב [שמות כד' א'], "ואל משה אמר, עלה אל ה'", משמע, שלא ה' אמר לו זאת, שאם כן, "עלה אלי" מיבעי ליה?

אמר ליה זהו המלאך "מטטרון", ששמו כשם רבו. דכתיב [שמות כג' כ' כא'] "הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי: השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו

ואומר חברותא - הערות סנהדרין דף לח עמוד ב הערה "ממטטרו"ן" בגימטריא "שד"י".

ואומר המלבי"ם שמות פרשת משפטים פרק כד פסוק ב

(ב) ונגש. שמשה לבדו יגש לפנים משלש מחיצות אל הערפל, אבל הם לא יגשו, כי יהיו ביניהם מדרגות בענין ההגשה, שהגשה מיוחד למשה לבדו, ולהזקנים לא הרשה רק לעלות לא לגשת, ולהעם לא הרשה אף לעלות, וזה מ"ש והכהנים והעם לא יהרסו לעלות אל ה', ר"ל שכ"א יעמוד במחיצתו.

כל אחד ניגש ועלה לפי הדרגה שלו ואנחנו רואים שיש את הדרגות השונות משה , אהרון ,נדב ואביהוא ,שבעים זקני ישראל , כל אחד לפי דרגתו ומחיצתו וכל אחד היה לפי דרגתו האמיתית אבל כאן בחנוכת הבית דרגתם של נדב ואביהוא לא התאימו למעמד ולכן היה מה שאומר לשון הזוהר ערבוביה שגרמה לכך שהשלמות שנוצרה עם הקמת המשכן ותיקון חטא העגל נפגמה אבל פינחס יהיה זה שיוכל לתקן את הקלקול מצד אחד את הקלקל מצד בניו של אהרון ומצד שני את השכחה של משה את ההלכה . ומעשה פינחס הוא תיקון לערבוביה שנוצרה גם כתוצאה ממעשה נדב ואביהוא וגם מהשכחה של משה כי משמעות ערבוביה זה חוסר שלמות ושני דברים אלו נגרמו על ידי נדב ואביהוא וגם על ידי זמרי בן סלוא שגרם לשכחה של משה וכך אומר הזוהר

בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כָּנְסָה הַלְּבָנָה אֶת אוֹרָהּ, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כָּנְסָה אֶת אוֹרָהּ. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן נִגְנְזוּ אוֹרוֹת הַתּוֹרָה, וְהִתְרַבְּתָה הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַמִּשְׁנָה, וְהַחֲכָמִים בְּמַחֲלֹקֶת, וְכָל חִזְקֵי הַלֵּב בְּעִרְבּוּבְיָה. וְעַל זֶה אֵין שִׂמְחַת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּכָל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם.

ערבוביה זה חסרון באמת וחסרון באמת גורם  למחלוקות ותפקידו של   פינחס הוא אליהו לבטל את הערבוביה הזאת ולכן נאמר שאליהו יבוא לפני בו המשיח ותפקידו לסדר את הערבוביה

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה א

אבל אין מקבלין גרים מן הכותיים, מפני עשרה שבטים שנבלעו ביניהם, עד שיבא אליהו ומשיח ויפרשו אותן, שנאמר הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם (מלאכי ג' כ"ג וכ"ד).

ואומר ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית פרשת נח

ולכן בברכת המזון שהוא תיקון לפגם הנחש אומרים הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו שהוא מלאך הברית ויבשר לנו בשורות טובות. אין טוב אלא צדיק שנאמר (ישעיה ג', י') אמרו צדיק כי טוב (יומא ל"ח ב) וכתיב (תהלים צ"ז, י"א) אור זרוע לצדיק אור כי טוב שאז יגלה אליהו ומשיח כל סתרי תורה שבעל פה דכתיב (שם קי"ט, ע"ב) טוב לי תורת פיך. ואיתא במדרש (קהלת רבה ב', א') כל התורה שאת למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא והיינו לימות המשיח. ישועות היינו ישועה על כל העבר על דרך מה שאמרו במדרש רבה (ויקרא רבה כ"א, ד') ישעי ביום הכפורים. וכן מורה ונחמות שאז ינוחמו ישראל על כל העבר שהיה רק כדי שיהיה טוב מאד.

ואומר האלשיך רות פרק ב

ובזה יובן הענין, כי עליית מעשה המצוה אשר יעשה האדם תהיה על ידי אליהו ומשיח, כי אליהו יש לו שייכות בשלשת העולמות עולם השפל ושל הגלגלים ושל המלאכים מעלה אותן עד לסוף שלשתן כי מלאך יקרא כנודע (ילקוט פרשת לך לך עא), ומשיח כי הוא נשמה בעולם הנשמות, והקב"ה חותם מעולם העליון כמדובר, ועל כן למה שהכתיבה והרושם נעשה על ידי אלו שיש לשניהם שייכות בארבע העולמות, על ידן מתפשט ומתפרסם הדבר בכל המקומות שיש להם שייכות,

כלומר כל אחד יש לו את התפקיד שלו ואת דרגתו וערבוביה בתוך העולם גורמת לקילקל ולכן מה שהיו נדב ואביהוא המעמד הר סיני והיה בדרגתם לא היה נכון לחנוכת המשכן  ולכן נעשה ערבוביה וחיסרון בעולם ואת זה  שאותו יתקן פינחס הוא אליהו והמשיח.