שביעי של פסח מה ההבדל בן כל השירים לשיר השירים ? למה שייך שיר השירים לפסח ? למה ללא שיר השירים העולם לא היה כדאי לנהוג בו ? מה הקשר בן רבי עקיבא שמעון בר יוחאי ואהרון ולהוד שבהוד ? ‏יום שישי כ"ה ניסן תשע"ז

בס"ד
שביעי של פסח מה ההבדל בן כל השירים לשיר השירים ? למה שייך שיר השירים לפסח ? למה ללא שיר השירים העולם לא היה כדאי לנהוג בו ? מה הקשר בן רבי עקיבא שמעון בר יוחאי ואהרון ולהוד שבהוד ? ‏יום שישי כ"ה ניסן תשע"ז

בפסח יש שירה על הים ושיר השירים וצריך ברור מה הקשר בניהם ומה ההבדל ?

אומר הילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפ

שיר השירים, שיר המשובח והמעולה שבשירים, ראב"ע עבד לה מתלא לאחד שהוליך סאה של חטים לנחתום ואמר הוצא ממנו קמח ואחר כך הוצא לי ממנה סולת ואחר כך הוצא לי גלוסקא, כך מכל חכמתו של שלמה לא סילת אלא שיר השירים לישראל, כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים, רבי עקיבא אומר אין העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים, שיר השירים, נאמר שיר ושבח למי שעשאנו שירים בעולם, כמא דאתמר והלילו שירות היכל שבחוי דהיכלא, נאמר שיר ושבח למי שעתיד להשרות עלינו רוח הקדש, והיכן נאמר רבי חנינא בר פפא אמר בים נאמר שיר השירים קדמו שרים אחר נוגנים, רבי יודן ברבי סימון אמר בסיני נאמר שיר השירים שנאמר יצפון לישרים תושיה.

אומר המדרש ששיר השירים הוא המעולה מכל השירים ונשאלת השאלה היכן נאמר רבי חנינא בר פפא אומר על הים כלומר בקריעת ים סוף רבי יודן ברבי סימון אומר בסיני נאמר כלומר במעמד הר סיני

וכדי להבין מה ההבדל אומר האלשיך שיר השירים פרק א

איפוא כי שיר זה הוא מהשירים אשר יאותו לשלמה בעצם, והוא מהטעמים הנאמרים באמת:

או יאמר, בשום לב מאמרי רבותינו ז"ל (שיר השירים רבה א יב) יש יאמר כי שיר השירים על הים נאמר מפי מלאכי השרת, ויש אומרים בסיני מפיו יתברך, ויש אומרים באהל מועד, והנה לעומתם הסכמת רבותינו ז"ל (שם י) על פי המקרא, כי שרתה על שלמה רוח הקודש ואמר שלשה ספרים, שיר השירים ומשלי וקהלת. ואם אמרנו שנשכח והחזירו ברוח הקדש איך יאמר אשר לשלמה, והלא עתניאל בן קנז החזיר כמה הלכות שנשתכחו מישראל בפלפולו (תמורה טז א) ולא נקראו על שמו, ולמה יגרע על היות מכח פלפול, אך לזה נשית לב אל אומרו אשר לשלמה, ולא אמר שיר השירים לשלמה כמה דאת אמר (תהלים קכז א) שיר המעלות לשלמה:

אם נאמרה על הים נאמרה על ידי מלאכי השרת ואם נאמרה בסיני נאמרה על ידי הקב"ה ויש דעה נוספת שמובאת על ידי תורת המנחה פרשת במדבר / דרשה נג עמוד 479

שכן אמרו שם במדרש - שירה זו היכן נאמרה, ר' יודן בר' סימון אומר בסיני נאמרה שנאמר שיר השירים, שיר שאמרוה ישרים הה"ד (משלי ב ז) יצפון לישרים תושיה. ר"ג אומר מלאכי השרת אמרוהו שנא' שיר השירים שיר שאמרוה השרים שלמעלה. ר' יוחנן אמר בסיני אמרוה שנא' ישקני מנשיקות פיהו, יוציא לנו נשיקות מפיהו. ר' מאיר אומר באהל מועד נאמרה ומייתי לה מפסוק (שה"ש ד טז) עורי צפון ובואי תימן, עורי צפון זו העולה הנשחטת בצפון, ובואי תימן אלו השלמים הנשחטין בדרום, הפיחי גני זה אהל מועד, יזלו בשמיו זה קטורת הסמים, יבא דודי לגנו זו שכינה, ויאכל פרי מגדיו אלו הקרבנות. תניא ר' מנשה בר נתן הקדוש ברוך הוא בכבודו אמרה שנא' שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו. א"ר עקיבא אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. ואם כדברי הכסילים שאומרים שהם דברי חשק היאך ייחסוהו למלאכי השרת או להקב"ה ואמרו שהוא קדש קדשים.

וכדי שנבין את ההבדל בן כל השירים השונים לשיר השירים אומר התורה תמימה הערות שיר השירים פרק א הערה א

א) ובילקוט הגירסא שכל השירים קודש, והגירסא ההיא יותר מכוונת לענין, ביחס הלשון שיר השירים. ובטעם מעלת הקדושה היתירה שבשה"ש על יתר השירים, כמו שירות משה (פ' בשלח והאזינו), ושירת דוד, י"ל משום דאותן השירות אף כי יש בהן גם רמזים וסודות, אך עכ"פ אפשר לכלכל ענינן גם בפשטות גמורה עפ"י חיצוניותן, משא"כ שה"ש חלילה להבין הדברים כמו שהן בפשטותן וחיצוניותן, דברי אהבים, ולכן בדין הוא שיהיה קודש קדשים, אחרי כי כולו סוד קודש ונעלה. וגם י"ל עפ"י מ"ש במדרש [מובא בדרשה הסמוכה], לפי שבכל השירים או הקדוש ברוך הוא מקלס לישראל או ישראל מקלסין אותו, שירת משה הוא אומר זה אלי וגו' ובשירה אחרת הוא מקלס להם ירכיבהו וגו', ברם הכא הוא מקלס לישראל כו', וישראל מקלסין לו וכו', ולכן אמר כאן, לפי שכל השירים [שמכלכלים רק קלוס מצד אחד] קודש, ושיר השירים [ששני קלוסים משני הצדדים באו בו] קודש קדשים, כלומר קדושה מוכפלת. ובא המבטא "קדש קדשים" בלשון המדרש כהוראתו בכה"ק, להפליג את הקדושה ולהאדירה. וע"ע לקמן אות ד' ואות י':

אומר התורה תמימה יש הבדל בן כל השירים לשיר השירים כל השירים זה מצד אחד לקב"ה אבל שיר השירים זה מצד הקב"ה או מלאכי השרת לעם ישראל ומעם ישראל לקב"ה ולכן הוא נחשב קודש הקודשים שיש בו שני קדושות האחד מהקב"ה לעם ישראל ושני מעם ישראל לקב"ה ויש עוד הסבר על ההבדל בן שיר השירים לשאר השירות אומר המדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

עשר שירות הן. שירת אדם, שירת אברהם, שירת הים, שירת הבאר, שירת משה, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת דוד, שירת שלמה דשיר השירים ושירת לעולם הבא [שנאמר] שירו לה' שיר חדש (ישעיה מ"ב י'), ושיר השירים משובחת מכולם, שכל השירים יש מהם שתחלתו שבח וסופו גנאי, ויש מהם תחלתו גנאי וסופו שבח, השיר שאמרו ישראל על הבאר תחלתו שבח וסופו גנאי, האזינו השמים (דברים ל"ב א'), תחלתו גנאי וסופו שבח, [אשירה נא לידידי (ישעיה ה' א'), תחלתו שבח וסופו גנאי], שיר השירים שבח שבחים, שכל השירים שנאמרו אמרום נביאים בני הדיוטות, אבל שיר השירים אמרו מלך [בן מלך], נביא בן נביא, נשיא בן נשיא. וחכמים אומרים מהר סיני נתנה.

ההבדל הנוסף שיש בכל השירים יש גם גנאי וגם שבח אבל בשיר השירים רק שבח ולכן הוא קודש קודשים כי הוא שבח שבחים .

ונראה מהיכן  לומדים האם נאמרה בים או בסיני או במשכן ?

לומדים מהפסוק שנאמר בתהלים פרק סח שנאמרה על ידי מלאכים

(כו) קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים אַחַ֣ר נֹגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּוֹפֵפֽוֹת:

נאמר בשמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כג

כך כשיצאו ישראל ממצרים וקרע להם הקדוש ברוך הוא את הים והיו המלאכים מבקשים לומר שירה א"ל הקדוש ברוך הוא אז ישיר משה ובני ישראל תחלה ואח"כ אתם, הוי קדמו שרים אלו ישראל, אחר נוגנים אלו המלאכים, בתוך עלמות תופפות, אלו הנשים שהן קלסו באמצע כדכתיב ותקח מרים הנביאה.

לומדים שהקב"ה אמר להם בסיני מהפסוק במשלי פרק ב

(ז) וצפן יִצְפֹּ֣ן לַ֭יְשָׁרִים תּוּשִׁיָּ֑ה מָ֝גֵ֗ן לְהֹ֣לְכֵי תֹֽם:

ואומר מדרש משלי (בובר) פרשה ב סימן ז

[ז] יצפון לישרים תושיה. ר' אליעזר שאל את ר' יהושע אמור לי פסוק זה מהו. אמר לו בני משעה שנוצר אדם ממעי אמו, אותה תורה שהוא עתיד ללמוד, צפונה היא לו, לכך נאמר יצפון לישרים תושיה.

ובמשכן  כמו שהבאנו מתורת המנחה

עורי צפון ובואי תימן, עורי צפון זו העולה הנשחטת בצפון, ובואי תימן אלו השלמים הנשחטין בדרום, הפיחי גני זה אהל מועד, יזלו בשמיו זה קטורת הסמים, יבא דודי לגנו זו שכינה, ויאכל פרי מגדיו אלו הקרבנות.

ועל זה אומר רבי עקיבא

א"ר עקיבא אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים.

ולאיזה פרוש מהפרושים הללו מסכים  רבי עקיבא ?

ולדעתי בהמשך למה שכתבתי במאמר הקודם שרבי עקיבא הוא התיקון של זמרי בן סלוא והתיקון  של רבי עקיבא הוא בגילוי השער החמישים שהם סתרי התורה אותו שער החמישים שנמנע ממשה על ידי מעשהו של זמרי בן סלוא רבי עקיבא מסכים  לפרוש שהקב"ה אמר את שיר השירים בסיני . סיני שניתן בו כל פרושי התורה כולל סתרי תורה שהם צפונות התורה שנשמר לאדם מיום היולדו וזה תפקידו של רבי עקיבא להביא אותה לידי גילוי לכל עם ישראל ובסיני ניתנו למשה אבל בגלל השכחה של משה נמנע ממנו שער החמישים והתפקיד  הזה עבר לרבי עקיבא ולכן מדגיש רבי עקיבא את שיר השירים כקדש קדשים זה השיר שתפקידו להביא לעולם לגלות את מה שהצפין הקב"ה ושיר השירים מסמל את מה שנלקח ממשה ופוגם בשלמות של התורה ולכן תורה לא שלמה היא תורה פסולה וללא תורה אין עולם ולכן השלמת התורה היא מה שאומר רבי עקיבא אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. ולא רק זאת אומר רבי עקיבא שבלי שיר השירים לה כדאי לנהוג את העולם אומר מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

ד"א שיר השירים אשר לשלמה. ללמדך שחכמתו של שלמה היא שקולה כנגד התורה, רבי עקיבא אומר אלו לא נתנה שיר השירים בתורה כדאי היתה לנהוג את העולם.

כי כל התכלית של העולם קבלת העולם בשלמות כולל השער החמישים וסתרי התורה שזה תפקידו של רבי עקיבא בעולם להשלים מה שנלקח ממשה רבנו ,ולכן אומר רבי עקיבא שלא היה כדאי היה העולם ללא שיר השירים ולכן שיר השירים שייך בפסח שעיקר תפקידו של רבי עקיבא בא לידי ביטוי בן פסח לעצרת שבו העולם נהיה שמם ואז התחיל רבי עקיבא את התיקון מחדש בל"ג בעומר ולכן שיר השירים נאמר במעמד הר סיני ותפקידו  בא לידי ביטוי מאוחר יותר בזמנו של עקיבא כאשר הכתיבה שלו נעשתה בזמן שלמה כאשר בנה  את בית המקדש בו היה זה המשכן שקישר בן הקב"ה לעם ישראל בו התגלה הקב"ה לעם ישראל בקודש הקודשים וזה היה זמנו לבו באופן מוחשי בעולם בכתיבה ולא בדיבור

ולשיטה הזאת של רבי עקיבא נפרש את תחילת שיר השירים פרק א

(א) שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה:

(ב) יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן:

אומר מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

ד"א נזכירה דודיך מיין. זהו רבי עקיבא וכי אפשר לדד הזה להוציא יין, אלא מה הדד הזה נובע חלב, כך עמד רבי עקיבא ופלש את התורה.

חלב מדד אישה זה דבר שלא ניתן בלעדיו לאותו תינוק שיונק לעומת יין שהוא לזמן מועט ובזמנים מסוימים אומר לנו שיר השירים שאנחנו צריכים להגיע לזמן שבו נהיה כמו תינוק שלא יכול ללא חלב כלומר עם שלא יכול ללא תורה וזה עיקר החיות שלו ורק שנגיע לשלמות הבנת התורה כלומר את התורה וכל סתרי התורה רק אז נוכל להגיע למצב של תינוק היונק משדי אימו . ומה הקשר בן שדי אישה לתורה ?  ונראה לי שנלמד מהכתוב  בתלמוד בבלי מסכת יומא דף נד עמוד א

רב יהודה רמי: כתיב ויראו ראשי הבדים וכתיב ולא יראו החוצה - הא כיצד? - נראין ואין נראין. תניא נמי הכי: ויראו ראשי הבדים יכול לא יהו זזין ממקומן - תלמוד לומר ויארכו הבדים. יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין - תלמוד לומר ולא יראו החוצה. הא כיצד - דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת, ונראין כשני דדי אשה, שנאמר צרור המר דודי לי בין שדי ילין.

הביטוי של התורה כפלפי חוץ זה דיי אישה כמו שהיה מההיכל לקודש הקודשים .

וצריך ביאור על נשיקות פיהו זה מי שזוכה שהקב"ה ינשק על פיו

ואומר פירוש הרא"ש על התורה דברים פרשת וזאת הברכה פרק לד פסוק ה

אבל משה משנגלית עליו בסנה לא שב אל אשתו בבקשה ממך הניחני במקומי כיון שראה הקדוש ברוך הוא כן נשקו ונטל נשמתו בנשיקה שנאמר על פי ה'

ונראה לי שמשה במותו זכה לקבל חזרה את שער החמישים חזרה וזה המשמעות של ישקני מנשיקות פיהו כי אז יגיע לדרגה של קבלת התורה וסתרי התורה

ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא רמז תלב

ורבנן אמרין כל הנביאים ראו מתוך אספקלריא מלוכלכת הדא הוא דכתיב ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה, ומשה ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת, הדא הוא דכתיב ותמונת ה' יביט,

ויש זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח [המתחיל בדף לד עמוד ב]

עד שמגיעים לשער השביעי שהוא ערבות וגנזי חיים טובים מצויין שם וכל נשמותיהם של צדיקים כלם שם ונעשים מלאכי השרת ומקלסין לפני הקדוש ברוך הוא ונזונין מזיו השכינה אספקלריא המאירה ושם המנוחה והנחלה ונוח חיי העוה"ב אשר עין לא ראתה אלהים זולתך

ורבי עקיבא דרך רבי שמעון בר יוחאי ותורתו לעתיד לבא לאחר שעם ישראל יזכה לקבל דרך תורתם את כל חמישים השערים של התורה יגיע למה שמשה הגיע במותו ועדיין יש את כל עמל לימוד התורה עד יגיע משיח צדקנו להגיע ללימוד כל התורה כולל סתרי תורה שהם השער החמישים כדי שנוכל להגיע לימות המשיח כלומר עם ישראל לימות המשיח צריך להגיע לדרגתו של משה לפני מותו ואז נוכל לקבל עם גילוי המשיח את כל מה שאנחנו לא יודעים על התורה .

וכדי שנבין את הקשר של רבי עקיבא לשמעון בר יוחאי אומר התלמוד בבלי מסכת גיטין דף סז עמוד א

וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע.

ואומר ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא ל"ג בעומר וסיום הש"ס

ורבי שמעון בן יוחאי היה תלמיד רבי עקיבא ואמר (גיטין ס"ז א) שנו מדותי שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא. והיינו שורש למודי רבי עקיבא. והיה זה בל"ג בעומר בספירת הוד שבהוד. דהוד הוא מדת אהרן הכהן.

וגם אהרון במותו כמו משה זכה לנשיקת פיהו של הקב"ה  במדבר פרק לג פסוק לח

וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְקֹוָ֖ק וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ:

ואומר רש"י במדבר פרשת מסעי פרק לג פסוק לח

(לח) על פי ה' - מלמד שמתח בנשיקה:

כלומר רבי עקיבא דרך רבי שמעון בר יוחאי דרך התורה שלהם שעיקרה מה שהיה חסר למשה עקב מעשהו של זמרי והוא שער החמישים הוא סתרי התורה יביא אותנו לדרגה שנגיע לדרגתו של אהרון הוד שבהוד ובדרגה כזה נקבל לקבל את כל התורה וזה יהיה כאשר הקב"ה ינשק על פינו כמו שעשה למשה אהרון ומרים