פרשת נח האם הבחירה החופשית היא טוטלית ? האם ניתן לשנות את העבר על ידי ראית העתיד ? למה הגביל הקב"ה את הבחירה החופשית על ידי שהראה לאדם הראשון ומשה את העתיד ? אצל מי יש הגבלה של הבחירה החופשית ? ‏ג'/חשון/תשע"ז

בס"ד
פרשת נח  האם הבחירה החופשית היא טוטלית ? האם ניתן לשנות את העבר על ידי ראית העתיד ? למה הגביל הקב"ה את הבחירה החופשית על ידי שהראה לאדם הראשון ומשה את העתיד ? אצל מי יש הגבלה של הבחירה החופשית  ?  ‏ג'/חשון/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק ה

(א) זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ:

 

ואומר פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ה סימן א

א) זה ספר תולדות אדם. וכי ספר היה לו לאדם הראשון, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון סיפור תולדות העתידות להבראות בכל דור ודור:

וזה צריך בירור להבין את הסוגיה של הבחירה חופשית

אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ה עמוד א

אמר ר"ל: בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא הן לא חטאו - אנו לא באנו לעולם, שנאמר: אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם, חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וגו'. למימרא, דאי לא חטאו לא הוו מולדו, והכתיב: ואתם פרו ורבו! עד סיני. בסיני נמי כתיב: לך אמור להם שובו לכם לאהליכם! לשמחת עונה. והכתיב: למען ייטב להם ולבניהם וגו'! לאותן העומדים על הר סיני. והאמר ר"ל, מאי דכתיב: זה ספר תולדות אדם וגו'? וכי ספר היה לו לאדם הראשון? מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו, כיון שהגיע לדורו של ר"ע, שמח בתורתו ונתעצב במיתתו,

אומר ריש לקיש שאם לא היינו חוטאים בחטא העגל לא היה יותר צורך בפרו ורבו והגמרא מקשה על ריש לקיש מאמירה אחרת שלו שהקדוש ברוך הוא הראה לאדם הראשון את כל הדורות כולל את רבי עקיבא שהיה אחרי חטא העגל ולכן לא יכול להיות שאם היה אפשרות לא לחטוא ואז לא היו מולידים לא היה הקדוש ברוך הוא מראה לאדם הראשון את דורו של רבי עקיבא כי אז היה נשלל מאיתנו היכולת לא לחטוא ולכן הגמרא חוזרת מהטענה ומתרצת תרוץ אחר . וכאן צריך להבין את המשמעות של התירוץ של הגמרא . הגמרא לא  באה להגיד שהידיעה של הקב"ה מגבילה את הבחירה החופשית שלנו היא באה להגיד שברגע שידיעה כלשהי מגיעה לתודעה של האדם על המציאות העתידית זה אכן מגביל את הבחירה החופשית שלנו . זה שהקב"ה הראה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו אכן מגביל את המציאות העתידית . ועוד יותר ידיעה זו נותנת את האפשרות לשנות את העתיד

אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית [המתחיל ברמז א]

זה ספר תולדות אדם [ה, א] העביר לפניו כל הדורות הראהו דוד חיים חקוקין לו ג' שעות אמר לפניו רבש"ע לא תהא תקנה לזה אמר כך עלתה במחשבה לפני א"ל כמה שני חיי א"ל אלף שנים א"ל יש מתנה ברקיע א"ל הן א"ל ע' שנים משנותי יהיו למזל זה מה עשה אדם הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה וחתם עליו הקדוש ברוך הוא ומטטרון ואדם, אמר אדם רבש"ע יפיות זו מלכות וזמירות הללו נתונות לו במתנה ע' שנה שיחיה ויהא מזמר לפניך וזש"ה הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי ד"א זה ספר הקדוש ברוך הוא עיבר את השנה ואח"כ מסר לאדם הראשון שנאמר זה ספר תולדות אדם 

הקב"ה מראה לאדם הראשון את כל הדורות ומראה לו את הדין של דויד המלך האדם הראשון נותן 70 שנה לדויד המלך וכך משנה את המציאות שתהיה בעתיד כלומר ראיה של העתיד נותן אפשרות לשנות אותה . אבל נראה לי שמי שיכול לשנות אותה זה רק מי שיכול לראות אותה ומה שהוא רואה הוא פוטנציאל לשינוי

אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת אמור [המתחיל ברמז תרכו]

א"ר יהושע דסיכנין בשם רבי לוי מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ודורשיו דור דור ושופטיו דור דור ומלכיו והראהו את שאול ואת בניו נופלין בחרב, אמר לפניו רבש"ע מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב, אמר לו (משה) [הקדוש ברוך הוא] ולי אתה אומר אמור אל הכהנים שהרג שמקטרגין אותו,

כלומר הקב"ה הראה למשה את העתיד ואת מה שיקרה לשאול המלך אבל משה לא היה יכול לשנות את המציאות כמו שהאדם הראשון שינה בקשר לדויד כלומר עצם זה שאתה יכול לראות את העתיד שהקב"ה מראה לך לא בהכרח שאתה יכול להתערב עכשיו כדי לשנות את העתיד .

וצריך להבין ששני האנשים שהקב"ה הראה להם את העתיד זה האדם הראשון ומשה ששניהם היו בדרגה שיכלו לראות מסוף העולם עד סופו . אבל צריך להבין שגם הראיה של מסוף העולם עד סופו היא מוגבלת כמו שאומר

האליהו זוטא (איש שלום) פרשה ו

צפה הקדוש ברוך הוא לסוף דעתו של משה, והראהו דור דור וחכמיו, דור דור ונביאיו, דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ואנשי מעשה, הראהו מידת העולם הזה ומידת העולם הבא, ואמר לפניו, רבונו של עולם, (הראיני) [הראיתני] מידה של עולם, הראיני מידה שהעולם מתנהג בה, הרי אני רואה, צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו, עשיר וטוב לו, עשיר ורע לו, עני וטוב לו, עני ורע לו, אמר, הראיני נא את כבודך (שם שם /שמות ל"ג/ י"ח), אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, אי אתה יכול לעמוד על מידותיי, אלא הרי אני מודיעך מקצת מידותיי, כשאני רואה את בני אדם שאין להן תוחלת, לא במעשיהן ולא במעשה אבותיהן, אלא בשביל שהן עומדין ומברכין ומתחננין ומרבים תפילה לפני, (ואני) [אני] נזקק להן וכופל להן מזונותיהן, שנאמר פנה אל תפלת הערער

כלומר משה ראה את העולם אבל לא יכול להבין את כל המציאות של העולם הזה ושל העולם הבא כי היחיד שיש לו ראיה אמיתית על העולם זה רק הקב"ה והאדם הנברא נמצא במצב שחלק הוא יכול להבין וחלק לא כי יש הבדל מהותי בן אדם לקב"ה על אף שהאדם נברא בצלם אלוקים .

וככה אומר הזוהר על ההבנה שלו את הקב"ה

תָּא חֲזֵי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם. וְכִי סֵפֶר הֲוָה לֵיהּ. אֶלָּא אוּקְמוּהָ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ'. הֵיאַךְ אַחְמֵי לֵיהּ, אִי תֵימָא דְּחָמָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְּאִנּוּן זְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. כְּמַאן דְּחָמָא בְּחָכְמְתָא מַה דְּיֵיתֵי לְעָלְמָא. לָאו הָכִי, אֶלָּא חָמָא בְּעֵינָא כֻּלְהוּ. וְהַהוּא דִּיוּקְנָא דְּזַמִּינִין לְמֵיקַם בֵּיהּ בְּעָלְמָא כֻּלְהוּ חָמָא בְּעֵינָא, מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא כֻּלְהוּ נַפְשָׁאן דְּזַמִּינִין לְמֵיקַם בִּבְנֵי נָשָׁא כֻּלְהוּ קָיְימִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא דִּיוּקְנָא מַמָּשׁ דְּזַמִּינִין לְמֵיקַם בֵּיהּ (דף צא ע''א) בְּעָלְמָא.

בֹּא רְאֵה, שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב זֶה סֵפֶר תּוֹלְדת אָדָם, וְכִי סֵפֶר הָיָה לוֹ? אֶלָּא פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ'. אֵיךְ הֶרְאָה לוֹ? אִם תֹּאמַר שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם עֲתִידִים לָבֹא לָעוֹלָם כְּמִי שֶׁרוֹאֶה בְּחָכְמָה מַה יָּבֹא לָעוֹלָם - לֹא כָּךְ, אֶלָּא רָאָה בְּעַיִן אֶת כֻּלָּם, וְאוֹתָהּ הַדְּמוּת שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד בָּהּ בָּעוֹלָם, אֶת כֻּלָּם הוּא רָאָה בְּעַיִן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲתִידוֹת לַעֲמֹד בִּבְנֵי הָאָדָם, כֻּלָּן עוֹמְדוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ הַדְּמוּת מַמָּשׁ שֶׁעֲתִידוֹת לַעֲמֹד בָּהּ בָּעוֹלָם.

אצל הקב"ה הכול זה זמן אחד נקודה אחת כל הבריאה נמצאת בנקודה אחת כי הידיעה של הקב"ה שונה לגמרי מן הידיעה של האדם לאדם יש עבר הווה ועתיד אבל אצל הקב"ה הכול זה נקודה אחת . אבל כאשר הוא משתף את האדם הוא משתף אותו בנקודת הראות המוגבלת של האדם  שיש לו עבר הווה ועתיד וזה מה שהראה הקב"ה לאדם הראשון ולמשה . ועדיין נשאלת השאלה למה הקב"ה בהראותו לאדם הראשון ולמשה את העתיד הגביל בכך את היכולת הבחירה של האדם ? כי ברגע שהקב"ה הראה את העתיד הוא הגביל את המציאות למה שהראה להם כי הורדת הידיעה של הקב"ה לעולם בהכרח שמגבילה אותו  .  וכאן אני רוצה לתרץ שאומנם יש בחירה חופשית אבל יש לה הגבלות מסוימות כמו שנאמר במשלי פרק כא פסוק א

פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְקֹוָ֑ק עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ:

ואומר האלשיך על משלי פרק כא פסוק א

פלגי מים לב מלך וכו', כי כאשר הפלגי מים הבלתי נגרים אנה ואנה, הוא לב מלך שיהיה נדון בקרבו, ולא תטה בחירתו אל א' הצדדין כי יראה לפניו דין מרומה, אז הוא ביד ה' לכל אשר יחפוץ הוא ית' יטנו, עם שלשאר בני אדם הבחירה חופשית, למלך הוכן יתרון זה מפני תיקון הכולל:

או ע"ד זה, כי בהיות בלב מלך שני פלגי מחשבות, הפלג הא' מלא מימי מחשבות לזכות את הא', והפלג השני לזכות את שכנגדו, אז הוא יתברך אל אשר יחפוץ מהפלגים יטנו את הלב:

ואומר המלבי"ם משלי פרק כא פסוק א

(א) פלגי מים לב מלך, הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים ועצומים, לכן לבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בעניני הכלל משולל הבחירה, ומדמהו לפלגי מים שהמים ברדתם מהררי עד וממקורות רבות, יתאספו ויהיו לנחל שוטף, ומן הנחל יפלגו ויזרמו לתעלות רבות, ובפלגי מים אלה תלוי שלמות הכלל, שאם לא ישגיחו להטותם אל מקומות הצריכים, יעבורו ממקומות הישוב הצריכים למים אל המדבריות והיערות, או יתפשטו אל השדות העומדות במישור וישטפום, או אל הערים העומדים בעמקים ויחריבום,

ומה שהראה הקב"ה לאדם הראשון ולמשה זה דור ודור ודורשיו דור ודור וחכמיו והכוונה לאלו שהם בדרגה של הנהגת הציבור ששם הבחירה החופשית מוגבלת וזה בדיוק מה שרצה הקב"ה להראות לאדם הראשון ומשה את מה שהוא ללא בחירה ואת מה שבתוך הבחירה לא הראה להם