פרשת שלח לך מה זה רוח אחרת שכתובה אצל כלב בן יפונה ? למה מוזכר רק כלב ולא יהושע ? מה עשה כלב בן יפונה בחברון ? וכיצד זה קשור למלוכה של דויד המלך ? ‏י"ח/סיון/תשע"ו

בס"ד
פרשת שלח לך  מה זה רוח אחרת שכתובה אצל כלב בן יפונה ? למה מוזכר רק כלב ולא יהושע  ? מה עשה כלב בן יפונה בחברון ? וכיצד זה קשור למלוכה של דויד המלך ? ‏י"ח/סיון/תשע"ו

כתוב במדבר פרק יד

(כד) וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה:

ויש כאן שני שאלות להיכן נעלם יהושע ומה המשמעות של רוח אחרת ? 

רש"י במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כד

(כד) רוח אחרת - שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב,ד למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר (לעיל יג ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי,ה ולא כאשר עם פי:

ורש"י מפרש רוח אחרת הכוונה שכלב היה "פוליטיקאי"  הוא חשב דבר אחד אבל דיבר דבר אחר וזאת כדי שיוכל לתמרן את המצב לטובתו  כדי שהם יקשיבו לו

והאבן עזרא במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כד אומר

(כד) ועבדי כלב - הזכירו לבדו בעבור ויהס (במדבר יג, ל).   

כלומר האבן עזרא מפרש למה לא הוזכר יהושע כי כלב היסה את העם במדבר פרק יג ואמר

(ל) וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ:

ובזכות האומץ של כלב לדבר אל העם ולהסביר לו את היכולת לרשת את הארץ רק הוא הוזכר ולא יהושע  .  והרמב"ן במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כד

(כד) ועבדי כלב – לא הזכיר יהושע, כי פירש לכלב שכרו שיוריש הארץ אשר בא שמה ושכר יהושע אינו ראוי לפרשו עתה שיהיה הוא במקום משה.

מפרש הרמב"ן שזה שכרו של כלב אבל יהושע יקבל את תפקיד מנהיג העם במקום משה ולכן לא הוזכר כאן  . ור' חיים פלטיאל במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כד

(כד) ועבדי כלב. תימ' למה לא הזכיר יהושוע שהרי גם הוא מלא אחרי יי, וי"ל לפי שלא היו ליהושוע בנים לא היה יכול לומר (וזרעה) [וזרעו] יורישנה לכך לא הזכיר יהושוע.

וחיים פלטיאל מפרש כי סוף הפסוק מדבר על זרעו שיקבל ירושה אבל ליהושע לא היה בנים ולכן לא היה שייך בירושה ולכן לא נכתב בפסוק .  והגור אריה במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כד אומר

אלא כך פירושו, שהיה רוח אחרת בכלב - ממה שהיה נראה רוחו ממה שדבר בפיו, כי מי שהיה שומע כלב מדבר היה סובר שרוחו אשר בקרבו גם כן מסכים עם המרגלים, ולגנות את הארץ, ואינו כן, כי רוח אחרת היתה בו, לא כמו הרוח שהבינו מפיו:

ופרוש זה מאוד דומה לפרוש של רש"י

ועכשיו נראה את הפרוש של הזוהר על השאלות שלנו

אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ', אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה אִסְתָּכַּל וְיָדַע דְּלָא יִצְלְחוּן בְּאָרְחַיְיהוּ, כְּדֵין צַלֵּי עָלֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ. כְּדֵין כָּלֵב הֲוָה בְּדוֹחֲקָא, אָמַר, מַה אַעְבִּיד, הָא יְהוֹשֻׁעַ אָזִיל בְּסִיַיעְתָּא עִלָּאָה דְּמֹשֶׁה, דְּשָׁדַר בֵּיהּ נְהִירוּ דְּסִיהֲרָא, וְהוּא אַנְהִיר עָלֵיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא. מָה עֲבַד כָּלֵב. אִשְׁתְּמִיט מִנַּיְיהוּ, וְאָתֵי לְגַבֵּי קִבְרַיָּיא דַּאֲבָהָן, וְצַלֵּי תַּמָּן צְלוֹתֵיהּ.

תרגום :

אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה הִסְתַּכֵּל וְיָדַע שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ בְדַרְכֵיהֶם, וְאָז הִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ. וְאָז כָּלֵב הָיָה בְדחַק, וְאָמַר מָה אֶעֱשֶׂה? הֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הוֹלֵךְ בְּסִיּוּעַ עֶלְיוֹן שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁלַח בּוֹ אוֹר הַלְּבָנָה, וְהוּא הֵאִיר עָלָיו בִּתְפִלָּתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּא שֶׁמֶשׁ. מֶה עָשָׂה כָּלֵב? נִשְׁמַט מֵהֶם וְהָלַךְ לְקִבְרֵי הָאָבוֹת, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם תְּפִלָּתוֹ.

אומר הזוהר שכלב בן יפונה הבין שללא סיוע של האבות הוא לא יוכל לצלוח את משימת הריגול ולכן הלך לקבר האבות כדי להתפלל שם וכיצד הבין כלב בן יפונה מה עליו לעשות אומר הזוהר

וְתָא חֲזֵי, דָּוִד בָּעָא לְאִתְבְּנָאָה בְּמַלְכוּ שְׁלֵימָתָא לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְלָא אִתְבְּנֵי, עַד דְּאָתָא וְאִתְחֲבָּר בַּאֲבָהָן. וְקָאִים שֶׁבַע שָׁנִים לְאִתְבְּנָאָה בְּגַוַויְיהוּ. לְבָתַר שֶׁבַע שָׁנִים, אִתְבְּנֵי בְּכֹלָּא, אִתְמַשְּׁכָא מַלְכוּתֵיהּ דִּי לָא תַּעְדֵּי לְעָלְמִין. וְאִי לָאו דְּאִתְעָבַד בְּחֶבְרוֹן לְאִתְחַבְּרָא בְּדוּכְתֵּיהּ, לָא אִתְבְּנִי מַלְכוּתֵיהּ לְאִתְמַשְׁכָא כְּדְקָא יֵאוֹת. כְּהַאי גַּוְונָא כָּלֵב, אִתְנְהִיר בֵּיהּ רוּחָא דְּחָכְמְתָא, וְאָתָא לְחֶבְרוֹן, לְאִתְחַבְּרָא בַּאֲבָהָן, וּלְדוּכְתֵּיהּ אָזִל, וּלְבָתַר, דּוּכְתֵּיהּ הֲוָה, וְיָרִית לֵיהּ.

תרגום :

וּבֹא רְאֵה, דָּוִד רָצָה לְהִבָּנוֹת בְּמַלְכוּת שְׁלֵמָה לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא נִבְנָה עַד שֶׁבָּא וְהִתְחַבֵּר בָּאָבוֹת, וְעָמַד שֶׁבַע שָׁנִים לְהִבָּנוֹת בְּתוֹכָם. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנָה בַּכֹּל, נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁלֹּא תַעֲבֹר לְעוֹלָמִים. וְאִם לֹא שֶׁנַּעֲשָׂה בְּחֶבְרוֹן לְהִתְחַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ, לֹא נִבְנְתָה מַלְכוּתוֹ לְהִמָּשֵׁךְ כָּרָאוּי. כְּמוֹ כֵן כָּלֵב, הֵאִירָה בּוֹ רוּחַ חָכְמָה, וּבָא לְחֶבְרוֹן לְהִתְחַבֵּר בָּאָבוֹת וְלִמְקוֹמוֹ הָלַךְ. אַחַר כָּךְ מְקוֹמוֹ הָיָה, וְיָרַשׁ אוֹתוֹ.

כלומר הרוח האחרת של כלב זה רוח חוכמה שנכנסה בו ואז הבין שכדי שיוכל לצלוח את המשימה של הריגול הוא צריך ללכת לקברי אבות ולהתחבר לאבות כדי שיהיה שיעבור בהצלחה את משימת הריגול ואת האפשרות להיכנס לארץ ישראל , וכניסה לארץ ישראל זה משימה שצריך התחברות לאבות כי מלכות צריך את האבות כמו שדויד קיבל את כוחו בחברון וכמה מסביר את זה הזוהר

אֶלָּא, כֹּלָּא הוּא רָזָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תָּא חֲזֵי, מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא לָא קַבִּיל מַלְכוּ שְׁלֵימָתָא, עַד דְּאִתְחֲבָּר (בראשית ע''ט ע''ב) בַּאֲבָהָן. וְכַד אִתְחֲבָּר בְּהוּ, אִתְבְּנִי בְּבִנְיָינָא שְׁלִימוּ, מֵעָלְמָא עִלָּאָה, וְעָלְמָא (בראשית רמ''ז ע''א) עִלָּאָה אִקְרֵי שֶׁבַע שָׁנִים, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ בֵּיהּ.

תרגום :

אֶלָּא הַכֹּל הוּא סוֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בּא רְאֵה, הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה לֹא קִבְּלָה מַלְכוּת שְׁלֵמָה עַד שֶׁהִתְחַבְּרָה בָּאָבוֹת, וּכְשֶׁהִתְחַבְּרָה בָהֶם, נִבְנָה בִּנְיָן שָׁלֵם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִקְרָא שֵׁבַע שָׁנִים, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם בּוֹ.

וצריך להבין את מהות מעשה הריגול ואומר הזוהר

וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. וְהַיָּמִים, מַאי קָא מַיְירֵי, דְּהָא וְאָז בִּכּוּרֵי עֲנָבִים סַגִּי לֵיהּ. אֶלָּא וְהַיָּמִים, אִינּוּן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ מִתְחַבְּרָן בְּהַהוּא זִמְנָא בְּהַהוּא אִילָנָא דְּחָטָא בֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. כְּמָה דְּתָנֵינָן עֲנָבִים הָיוּ וְעַל דָּא, וְהַיָּמִים: אִינּוּן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן, יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים דַּיְיקָא.

תרגום :

וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. וְהַיָּמִים, מַה בָּא לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי וְאָז בִּכּוּרֵי עֲנָבִים מַסְפִּיק לוֹ? אֶלָּא וְהַיָּמִים - אוֹתָם הַנּוֹדָעִים, כֻּלָּם הָיוּ מְחֻבָּרִים בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ עֲנָבִים הָיוּ, וְעַל זֶה וְהַיָּמִים - אוֹתָם הַיְדוּעִים - יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים דַּוְקָא

כלומר מהות המשימה של המרגלים להבין את המצב בארץ ולדעת מה התפקיד שלהם ומובן מהזוהר שהנפילים שהיו בחברון מחוברים לעץ הדעת כלומר הם חלק של המשך החטא של האדם הראשון (וכבר דיברתי בעבר על הנפילים ועל המקום המרכזי שלהם ) ולכאורה התפקיד של המרגלים להבין את המצב ולהבין שהכניסה לארץ וההתגברות על הנפילים היא חלק מתיקון של חטא של האדם הראשון ומשימה זו היא כמעט בלתי אפשרית ורק בזכות האבות הנמצאים בחברון כולל האדם הראשון ניתן להתגבר על אותם נפילים ולרשת את הארץ

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, מַאן דְּהַוָה רָשִׁים מִכֻּלְּהוּ דָּא עָאל בְּגַוִּויהּ דְּבֵיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא. וְתָּא חֲזֵי, מַאן הוּא מִשְּׁאַר אָחֳרִי דְּיֵכוּל לְאַעֲלָא תַּמָּן, דְּהָא כְּתִיב וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, וּמִדְּחִילוּ דִּלְהוֹן מַאן יָכִיל לְאַעְלָאָה (דף קנ''ט ע''א) בִּמְעַרְתָּא. אֶלָּא שְׁכִינְתָּא עָאלַת תַּמָּן בְּכָלֵב, לְבַשְּׂרָא לַאֲבָהָן, דְּהָא מָטָא זִמְנָא לְאַעֲלָא בְּנַיְיהוּ לְאַרְעָא, דְּאוֹמֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדָא הוּא וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן.

תרגום :

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מִי שֶׁהָיָה רָשׁוּם מִכֻּלָּם, זֶה נִכְנַס בּוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל. וּבֹא וּרְאֵה, מִי הוּא מִשְּׁאָר אֲחֵרִים שֶׁיָּכוֹל לְהִכָּנֵס לְשָׁם? שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, וּמִפַּחְדָּם מִי יָכוֹל לְהִכָּנֵס בַּמְּעָרָה? אֶלָּא הַשְּׁכִינָה נִכְנְסָה שָׁם עִם כָּלֵב, לְבַשֵּׂר לָאָבוֹת שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַן לְהַכְנִיס בְּנֵיהֶם לָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ וַיָּבא עַד חֶבְרוֹן.

וזה לפי דעתי מדוע המלכות נתנה למלך דויד שהוא משבט יהודה כי הבסיס לכל המלוכה היא המעשה של כלב בן יפונה שהצליח לעמוד לבדו מול הענקים וכתוב שופטים פרק א

(כ) וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְר֔וֹן כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק:  

ואצל דויד כתוב  בשמואל ב פרק ב

(א) וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן וַיִּשְׁאַל֩ דָּוִ֨ד בַּֽיקֹוָ֤ק׀ לֵאמֹר֙ הַאֶעֱלֶ֗ה בְּאַחַת֙ עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֧אמֶר יְקֹוָ֛ק אֵלָ֖יו עֲלֵ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אָ֥נָה אֶעֱלֶ֖ה וַיֹּ֥אמֶר חֶבְרֹֽנָה:

והתוצאה שמואל ב פרק ב

(ד) וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת־שָׁאֽוּל: ס