פרשת בראשית מה המשמעות של "ויהי אור " ? האם הקב"ה בורא את העולם מהתחלה לסוף או אולי מסוף להתחלה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת בראשית מה המשמעות של "ויהי אור " ? האם הקב"ה בורא את העולם מהתחלה לסוף או אולי מסוף להתחלה ?  ‏כ"ו/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק א

(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

(ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:

(ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:

כותב האלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק ג

והוא כי דעתו כהסכמת רוב רבותינו ז"ל שכל מה שנברא בששת ימי בראשית נברא בהבראות שמים וארץ, וכל מה שנברא אחרי כן היו בכח בהם, אלא שהיו יוצאים כל דבר ודבר מן הכח אל הפועל כנודע

הקב"ה ברא את העולם כולו בבת אחד וזה המשמעות של ברא אלוקים את השמים ואת הארץ  ובשבעת הימים של הבריאה הוא העמיד את כל דבר במקומו ומכוח הבריאה הראשונה . אבל הדבר הראשון שהוא לכאורה העמיד זה את האור

ןאומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א

כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון - אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים - עמד וגנזו מהן, שנאמר וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו - לצדיקים לעתיד לבא

ויש להבין את מהות האור והריקאנטי בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק ג מסביר

ויהי אור [שם ג]. ולא אמר ויהי כן כמו בשאר הדברים, כי שני אורים הוזכרו כאן, רמז לאור הגנוז שהוא אור אספקלריא המאירה, ולאור אספקלריא שאינה מאירה שיש בה טפי חשך:

כלומר האור שנברא ביום הראשון הוא האור הגנוז זה האור שרואים בו מסוף העולם עד סופו הוא האור שנקראה אספקלריה מאירה שזה דרגתו של משה רבנו שכפי שכתבתי הגיע לדרגה הגבוהה ביותר שיצור אנוש יכול להגיע והוא הגיע לדרגה הזאת במעמד הר סיני . בריאת האור כדבר ראשון בבריאה מלמדת על העולם שהקב"ה ברא ועל עקרון שאנחנו רואים אותו בתורה הקדושה שלנו .

הקב"ה בכל בריאה חדשה מתחיל את הבריאה בסוף ולא בהתחלה . בכל בריאה חדשה שעושה הקב"ה בעולם הזה בהתחלה הוא מביא אותו לדרגתו הגבוהה  ביותר ואז הוא נותן לאדם את זכות הבחירה שלו וכמו שראינו הבחירה של האדם גורמת לו לרדת מדרגתו הגבוהה והוא צריך בסופו של דבר לתקן את מה שקלקל להגיע לדרגתו הראשונה ושם להתעלות ולהגיע לשלמות . בעצם בקב"ה אומר לנו בפשטות תראו לאן אתם יכולים להגיע כי כולכם  הייתם  במקום הזה וזה המשמעות של מה שכתוב בדברים פרק ל

(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

וזה מה שכתב קהלת פרק א

(ט) מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:

ויש לבחון  היכן אנחנו רואים עוד את העיקרון הזה

בבראשית פרק ז

(כג) וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם׀ אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִּשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה:

כלומר הקב"ה הביא את העולם לתוהו ובהו השמיד את כל היקום והשאיר את נח שהיה איש צדיק ותמים וברך אותו כמו שבירך את האדם הראשון . בעצם העולם הגיע לשלמות שלו בבריאה החדשה שברא את העולם  במבול ונתן הזדמנות לנוח כמו שנתן לאדם הראשון אבל אז הגיע הנפילה והחטא

בראשית פרק ט

(כא) וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה:

כאן הגיע החטא שהוריד את העולם לדרגה יותר נמוכה .

ואותו הדבר היה במעמד הר סיני במתן תורה הקב"ה הביא את עם ישראל לרמה הגבוהה האפשרית וכבר כתבתי שבמתן תורה היה בריאה של העולם מחדש

 

 

 

ואומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

כלומר עם ישראל הגיע במתן תורה למקסימום האפשרי ובעצם תיקן את החטא של האדם הראשון וגם כאן בבריאה מחדש של העולם מראה הקב"ה לעם ישראל את הדרגה שגבוהה שהוא יכול להגיע אבל נותן להם את זכות הבחירה וזכות הבחירה שלהם גרמה להם את חטא העגל . והתפקיד שלנו לחזור לדרגה של מתן תורה שזה דרגתו של משה שהיא אספקלריה המאירה כמו שהיה במתן תורה אבל בגלל חטא העגל ירדנו לדרגה נמוכה יותר ותפקידנו בעולם לתקן את מה שקלקלנו .

ואותו העיקרון גם בתינוק ברחם אימו

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך.ובהמשך כתוב    :  ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

כלומר כל אדם בתחילת בריאתו נמצא בשיא דרגתו יודע את כל התורה כולה ורואה מסוף העולם עד סופו אבל נותנים לו סטירה על פיו ותפקידו בעולם להגיע חזרה ללמוד  את כל התורה כולה ולהגיע לדרגה שרואה מסוף העולם עד סופו . ועכשיו שאנחנו מבינים את העיקרון יותר מובן הפסוק בדברים פרק י

(יב) וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־ דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:

והפרוש הוא שהקב"ה רוצה שתסתכל ותראה את מה שכבר היית ותגיע למה שהיית בתחילת הבריאה שלך לא דרישה שהיא מעבר לכוחותיך כי אתה כבר היית בדרגה שהקב"ה רוצה שתהיה  וזה דרישה  הגיונית לבקש מהאדם להגיע ולחתור לדרגתו הראשונית .