שמחת תורה כמה עצרות יש ? למה שביעי של פסח זה רק לה' ? מדוע מתן תורה זה גם לנו ? מה ההבדל בין הראיה של רבי יהושע ורבי אליעזר ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

בס"ד

שמחת תורה  כמה עצרות יש ? למה שביעי של פסח זה רק לה' ? מדוע מתן תורה זה גם לנו ? מה ההבדל בין הראיה של רבי יהושע ורבי אליעזר ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

כתוב תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח עמוד ב

כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך, וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם. (עב"ם סימן) אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא.

אם כך יש לנו שלוש סוגי עצרת

דברים פרק טז פסוק ח

שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה: ס

עצרת שקשורה לפסח

במדבר פרק כט פסוק לה

בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ:

וכאן מדובר בשמיני עצרת

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת פסחים דף סח עמוד ב

הכל מודים בעצרת כו'. לאו ניהו עצרת דהני קראי אלא חג השבועות נקרא עצרת בלשון חכמים וביה לא כתיב לה' ולא כתיב ביה נמי לכם ומסברא דבעי לה'

כלומר כאן מדובר שלשון חכמים ועצרת פרושה יום מתן תורה .

כלומר אנחנו רואים קשר בן שלושת המקומות  הנקראים עצרת  . ברור לכולם שעצרת של מתן תורה שייך גם לקב"ה וגם לנו זה מוסכם על כולם . שביעי של פסח ברור לכולם שהוא לקב"ה בלבד כי כתוב עֲצֶ֙רֶת֙ לַיקֹוָ֣ק   וברור לכולם ששמיני עצרת זה גם לנו כי כתוב  עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם  . המחלקות מתחילה כאשר בראיה של שלושת העצרות האם מסתכלים על כל עצרת בנפרד   או מסתכלים על כל העצרות כתהליך .

לפי ההבנה שלי שביציאת מצרים זה בריאת העולם מחדש  ביחד עם עם ישראל שבאה לידי ביטוי בספירת העומר כאשר  העולם נברא ב 7 ימים ארוכים  שכל יום הוא שבעה ימים . שביעי של פסח יוצא לנו ביום השישי של היום הראשון כלומר אין לנו עדין אפילו יום אחד כי כל יום בבריאה כתוב בראשית פרק א

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד

וכאן לא ניתן להגיד שיש בריאה אפילו של יום אחד ולכן על אף שעם ישראל השתתף בבריאה מחדש של העולם עדין אין לו את היכולת להגיד שזה שייך לו ולכן ביום השביעי כתוב שזה שייך לקב"ה בלבד . בשמיני עצרת זה ברור שזה שייך גם לקב"ה וגם לעם ישראל כי כאן מדובר בבריאה של העולם מחדש כאשר יגיע לתיקונו כאשר אומות העולם יקבלו על עצמם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה .

רבי אליעזר מסתכל על כל עצרת ועצרת בנפרד ולכן הוא מבין שעם ישראל שותף אומנם בבריאה של העולם מחדש אבל היות ובשביעי של פסח לא ניתן להגיד על זה שהוא גם שייך לעם ישראל אז הוא של הקב"ה בלבד . והיות ולומדים שיש מכנה משותף בין שלוש העצרות כולם צריכים להיות דומים ולכן זה או שייך לקב"ה או שייך לנו לא יכול להיות חלוקה של חצי חצי כי אז יהיה לנו קשה על שביעי של פסח . ולאחר שלמדנו שזה צריך להיות כמו שביעי של פסח כלומר שייך רק לצד אחד לומדים על שביעי של פסח שיכול להיות שייך גם  לנו כמו שלומדים על עצרת של מתן תורה ושל שמיני של פסח כלומר רבי אליעזר לומד את המינימום שנלמם מן הדמיון בן כל העצרות .

לעומת זאת רבי יהושע לומד על כל העצרות כתהליך והיות ורוב התהליך של בריאת העולם ותיקונו שייך גם לעם ישראל וגם לקב"ה  הוא לומד שיש כאן מעשה משותף וגם לשביעי של פסח שבו  אם לא היה לנו את התהליך של בראת העולם מחדש ותיקונו אכן היה שייך רק לקב"ה אבל לאחר שאנחנו מבינים שזה תהליך ורוב הבריאה מחדש של העולם  היה מעשה של עם ישראל עם הקב"ה אנחנו יכולים להגיד שגם שביעי של פסח משותף לנו ולקב"ה ולכן לומד רבי יהושע שיש לכל עצרת דין משותף .

ואת ההבדל בן הראיה של רבי יהושע לרבי אליעזר אנחנו רואים במקום אחר  

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יט עמוד א

אלא בעשרים וארבעה מקומות היכא משכחת לה? - רבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא, ורבי אלעזר לא מדמה מילתא למילתא.

ואומר השיטה מקובצת מסכת ברכות דף יט עמוד א

רבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא וכו'. פירוש ר' אלעזר לא היה מונה אלא אותן שהנדוי שלהן במשנה בפירוש ולא מצא מהן אלא שלש. אבל ר' יהושע בן לוי היה מונה הני תלת וכל הדומה להן שהוא מתריס כנגד הרבים ועושה מעשה כדבריו כמו שהיה עושה רבי אלעזר בהני תלת ומצא מהן עשרים וארבעה:

כלומר רבי יהושע יש לו  מחשבה יותר מקיפה ונכונות לדמות דבר לדבר ורבי אליעזר אינו מדמה דבר לדבר ולמד את המינימום הנדרש כי כך שיטתו .

ורבי יהושע  ראה את הדברים גם בראיה של לא בשמים היא וגם כאן הוא סמך על הסברה שלו להרחיב את הלימוד שכל עצרת יש בה חצי לנו וחצי לקב"ה וצריך לראות את עם ישראל כשותף מלא בבריאה החדשה של העולם מזמן יציאת מצרים .

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב

רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת.

לסיכום רבי יהושע  רואה את עם ישראל כשותף מלא בכל הבריאה מחדש של העולם כי לא בשמים היא ורבי אליעזר לומד את המינימום האפשרי ומצמצם את הכוח של חכם לשנות את ההלכה ומפעיל את הסברה במינימום האפשרי