פרשת בהעלותך יש חמישה ספרי תורה או שבעה ספרי תורה ? כיצד ניתן להזיז פסוקים מבלי לפגוע בשלמות התורה ? מה יהיה גורלם של הנ' ההפוכים לעתיד לבא ? ומה הויכוח בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל ? וכיצד זה קשור לנס של הארון אינו מן המידה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ה

בס"ד

פרשת בהעלותך יש חמישה ספרי תורה או שבעה ספרי תורה ? כיצד ניתן להזיז פסוקים מבלי לפגוע בשלמות התורה ? מה יהיה גורלם של הנ' ההפוכים לעתיד לבא ? ומה הויכוח בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל ? וכיצד זה קשור לנס של הארון אינו מן המידה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במדבר פרק י

(לה) וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ:

(לו) וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: פ

וכתוב נ הפוכה  לפני ויהי ואחרי אלפי ישראל . וכדי שנבין את מהות ה נ' ההפוכה הגמרא דנה בנושא

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קטו עמוד ב

תנו רבנן: +במדבר י+ ויהי בנסע הארן ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: +משלי ט+ חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה ספרי תורה. כמאן - כרבי. מאן תנא דפליג עליה דרבי - רבן שמעון בן גמליאל הוא, דתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? - +במדבר יא+ ויהי העם כמתאננים. פורענות ראשונה - +במדבר י+ ויסעו מהר ה'; ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'. והיכן מקומה? - אמר רב אשי: בדגלים.

פרוש הויכוח בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל  מה מהות ה נ ההפוכה בפסוקים הללו . וניתן להבין שנחלקו רבי ורבן שמעון בן גמליאל על שני נושאים האחד : האם הפסוקים הללו הם במקום הנכון ?

השני : האם יש שבעה ספרי תורה או חמישה ספרי תורה ?  .

לכאורה לפי רבי יש שבעה ספרי תורה והפסוקים נכתבו במקומם והנ'  ההפוכים באו כדי שנבין שהם חשובים כספר בפני עצמו ולפי רבן שמעון בן גמליאל יש חמישה ספרים והפסוקים לא נכתבו במקומם כי לעתיד לבא הם יחזרו למקומם ואז לכאורה יש  רק חמישה ספרי תורה והנ' ההפוכים באו להסביר לנו שזה לא המקום של הפסוקים וכל המטרה של הפסוקים להפריד בן פורענות לפורענות .

ולפי הסבר זה לעתיד לבא ה נ' ההפוכים לא יהיו יותר כי כל המטרה שלהם להסביר שהפסוקים הללו לא במקומם ולכן כשהפסוקים  יחזרו למקום הם לא נצרכים יותר והחידוש של רבן שמעון בן גמליאל הוא כפול האחד שניתן לקחת פסוקים ולהעביר אותם למקום אחר וניתן להוסיף סימנים בתורה ולעתיד לבא התורה תשתנה כי יהיה חסר בה 2 נ' הפוכים  .

וקשה לי מאוד  ההבנה שיש כאן ויכוח יסודי בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל כי לדעתי בויכוח כזה מהותי הגמרא היית צריכה  להעמיק  ולחקור בקושי  של העתקת הפסוקים  ומחיקת אותיות בתורה שניתנה לעם ישראל .

ואני רוצה לחדש  ולהקטין את ההפרש  בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל .

לדעתי גם לרבי וגם לרבן שמעון בן גמליאל ניתן לראות את התורה כחמישה חומשי תורה כמו שכולם יודעים ומכירים , וגם ניתן להסתכל על התורה כשבעה ספרים כמו שרבי מבין ובנושא הזה אין ויכוח ביניהם . כי גם רבן שמעון בן גמליאל מבין שהנ' ההפוכים זה סימן שמראה על חשיבות הפסוקים כספר תורה בפני עצמו . אז אם כך מה ההפרש בן רבי לבין רבן שמעון בן גמליאל ?

ההבדל בניהם זה המיקום של הפסוקים רבי אומר שהפסוקים במקום ולכן הנ' ההפוכים מראים על חשיבות הפסוקים  כספר בפני עצמו אבל רבן שמעון בן גמליאל אומר שהפסוקים לא במקומם ולכן הנ' ההפוכים הם סימן לכך שהפרשה לא נמצאת במקומם ולכן עכשיו  הוא לא ספר בפני עצמו אבל לעתיד לבא כאשר הפסוקים יועתקו למקומם יחד עם ה נ' ההפוכים הם יראו על חשיבות הפסוקים כספר בפני עצמו ולכן ניתן להסתכל על התורה כחמישה חומשי תורה וגם שבעה ספרי תורה . ומה שכתוב שהנ' ההפוכים הם סימניות ניתן לתרץ  שלעתיד לבא כשהנ' ההפוכים יגיעו למקומם לא יהיה לנו ספק שהפסוקים הללו הם ספר בפני עצמו כי לעתיד לבא האמת תהיה גלויה .

ונשאלת השאלה האם התורה זה חמשה ספרים או שבעה ספרים ?  ולכאורה לפי המהלך שלי התורה זה גם חמישה ספרים וגם שבעה ספרים אז כיצד ניתן להגיד בו זמנית את שני הדברים כי זה או חמישה או שבעה ? ועוד יש לשאול לשיטה של רבן שמעון בן גמליאל  כיצד ניתן להבין את המעבר של הפסוקים למקום הזה ואת חזרתם למקומם לעתיד לבא ?

 

 

וכאן אני רוצה לתת הסבר מחודש לקושיה

תלמוד בבלי מסכת יומא דף כא עמוד א

והאמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מקום ארון אינו מן המדה.

ואומר רש"י מסכת יומא דף כא עמוד א

מקום ארון אינו מן המדה - אינו תופס למעט ממדת החלל של בית כלום, דתניא: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות אויר לכל רוח כשניתן באמצע בית הכפורת, והרי כל החלל לא היה אלא עשרים על עשרים, שנאמר (מלכים א, פרק ו) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב נמצא שאין מקום הארון ממעט כלום.

כלומר הארון היה עומד בנס ולא היה תופס כלום כי הארון אינו מן המידה . ועל אותה דרך הפסוקים מדברים על הארון ,ועל נסיעת הארון וניתן להסביר לשיטת רבן שמעון בן גמליאל שכמו שהארון אינו מן המידה וגם הארון היה נוסע או חונה על פי פקודת השם כך אותם פסוקים המדברים על הארון ועל נסיעת הארון ניתן להעביר אותם ממקום למקום על פי הקב"ה כי הארון אינו מן המידה כלומר בגלל התכונה של הארון שאינו מן המידה ניתן להעביר את הפסוקים הקשורים בו ממקום למקום מבלי לפגוע בשלמות של ספר התורה ולכן ניתן לראות את התורה כחמישה ספרים וגם שבעה ספרים אך ורק בגלל שהתורה אינו מן המידה . ורבי לא סבר  כך כי הוא לומד   ממשלי פרק ט פסוק א

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:

הלימוד של רבי לפי דעתי זה מהמילה חצבה כלומר קבוע ולומד רבי שהפסוקים מלמדים על קביעות ולא על ניידות אבל רבן שמעון בן גמליאל  לא לומד את "חצבה"  ולכן הוא רואה שיש יכולת להעביר את הפסוקים ממקום למקום . רבן שמעון בן גמליאל  לומד את השבעה ספרים כלומר לא חולק על שבע ספרים אבל לדעתו עכשיו שהפסוקים נמצאים במצב של "נסיעה" אין משמעות לשבע ספרים אלה רק לעתיד לבא .

ומה הקשר של הארון והעברת הפסוקים לפורענות  ?

אומר המלבי"ם במדבר פרק י

(לה) ויהי בנסוע הארון, באשר הלכו אז כדי לכנס לארץ מיד, וה' הבטיחם שלא יצטרכו לשום מלחמה רק ה' ילך לפניהם ויגרש מפניהם אויב ויאמר השמד, שע"ז הלך ארון הברית שעליו שכינת ה', בראשם, להקדים לפניהם לגרש את האויב,

ולשיטת רבן שמעון בן גמליאל בגלל הפורענות לא  היה לעם ישראל  את כוח זכות המצות להלחם באויבים ולכן הדרך היחידה שלהם להנחיל את הארץ זה בזכות ארון הקודש שהלך לפניהם וגירש את  האויב

לסיכום המחלוקת בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל זה על לימוד המילה "חצבה "   ממשלי   לרבי לא ניתן לנייד פסוקים ולכן הפסוקים הללו קבועים ולכן הם ספר בפני עצמו עכשיו . לרבן שמעון בן גמליאל הארון אינו מן המידה והוא לא לומד את המילה "חצבה"  ולכן ניתן לנייד את הפסוקים על הארון מבלי לפגוע בשלמות ספר התורה . ולעתיד לבא הפסוקים יחזרו למקומם ואז כולם נדע שזה ספר בפני עצמו . וכן אכן ניתן להגיד חמישה חומשי תורה וגם שבעה ספרי תורה וזה לא קושיה כי הארון אינו מן המידה .