פרשת ויקרא
למה כתוב ב ויקרא א זעירא ה'/אדר
ב/תשע"ד
ויקרא פרק א
(א)
ויִּקְרָא אֶל
מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד
לֵאמֹר:
בתורה כתוב היקרא עם א קטנה יש הרבה ראשונים
ואחרונים המתרצים את ה א הזעירא וננסה להבין בדרך מחודשת למה נדרש ה "א" הזעירא
כתוב במדרש
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת ויקרא פרשה א
[ט] ויקרא אל משה. ולאדם לא קרא,
ויקרא י"י אלהים אל האדם וגו' (בראשית ג, ט), אלא אין גניי למלך לדבר עם
עריסו. וידבר י"י אליו (ויקרא א, א), ועם נח לא דיבר, וידבר אלהים אל נח (שם
/בראשית/ ח, טו), אין גניי למלך לדבר עם נוקרורו. ויקרא אל משה, ולאברהם לא קרא,
ויקרא מלאך י"י אל אברהם שנית וגו' (בראשית כב, טו), אין גניי למלך לדבר עם
פונדקי שלו. וידבר י"י אליו, ועם אברהם לא דיבר, ויפל אברם על פניו וידבר אתו
(שם /בראשית/ יז, ג), אלא אין גניי למלך לדבר עם פונדקי שלו. ויקרא אל משה, ולא
כאברהם. באברהם כת' ויקרא מלאך י"י אל אברהם שנית מן השמים (שם /בראשית/ כב,
טו), המלאך קורא והדיבור מדבר, ברם הכא, אמ' ר' אבין, א' הק' אני הוא הקורא ואני
הוא המדבר. אני אני דברתי אף קראתיו הביאותיו והצליח דרכו (ישעיה מח, טו).
פרוש : שהקדוש ברוך הוא דיבר עם אברהם ,
נח , אדם ראשון וכדומה יש רמות שונות של קרבה של הקדוש ברוך הוא אל המדבר לפי
העניין . ואומר המדרש שלמשה דיבר בצורה הקרובה ביותר שיכול להיות . משה היה הנביא
שהקדוש ברוך הוא דיבר אליו בצורה הקרובה ביותר ויקרא אל משה . הקדוש ברוך הוא מדבר
אל משה ומה שמפריד בן משה לקדוש ברוך הוא זה רק המלה "אל" זה הכי קרוב
שבן אנוש יכול לדבר עם הקדוש ברוך הוא .
אבל יש לנו פעמים שכתוב בתורה ויקרא אל
משה
פעם ראשונה :שמות פרק כד
(טו) וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס
הֶעָנָן אֶת הָהָר:
(טז) וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד
יְקֹוָק עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא
אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן:
(יז) וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְקֹוָק כְּאֵשׁ
אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ
הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים
לָיְלָה: פ
ופעם שניה באוהל מועד שמות פרק מ
(לד) וַיְכַס הֶעָנָן אֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְקֹוָק מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן:
(לה) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל
מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְקֹוָק מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן:
(לו) וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל
הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם:
(לז) וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן
וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ:
(לח) כִּי עֲנַן יְקֹוָק עַל
הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית
יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם
ויקרא פרק א
(א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה
וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיקֹוָק מִן הַבְּהֵמָה
מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם:
כלומר רואים דמיון בן שני ה "ויקרא
אל משה " (ראה סימון מדגיש )
כמו כן אנו רואים דיבור של הקדוש ברוך
הוא ברמה אחרת אל בלעם
מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כג
סימן ד
[ד] ויקר אלהים אל בלעם. לשון טומאה,
כמה דתימר מקרה לילה (דברים כג יא), כלומר כשהיה מדבר עמו היה חושב כאלו מדבר
לטמא, ואלמלא בשביל אהבתן של ישראל, לא היה מדבר עמו, אחר שעבר על דיבורו:
כלומר אנו רואים רמות שונות של דיבור של
הקדוש ברוך הוא אל הנביאים והשאלה הנשאלת האם הדיבור בהר סיני היה באותה דרגה של
הדיבור באוהל מועד ?
ואומר השל"ה מסכת תענית פרק תורה
אור
וזהו סוד א' זעירא, כי המשכן שהוא
בסוד א', יתקטן ויחרב. אבל לא שיתבטל לגמרי חס ושלום. כי קדושה ראשונה קדשה לשעתה
וקדשה לעתיד (מגילה י א).
ואומר הזוהר - תוספת כרך ג (ויקרא,
במדבר, דברים) דף ש עמוד א
וידבר יי' אליו מאהל מועד לאמר בגין
כך א' זעירא ותו א' זעירא מתל למלכא דהוה יתיב בכרסייא וכתרא דמלכותא עליה ואקרי
מלך עלאה כד נחית ואזיל לבי עבדיה מלך זוטא אקרי כך קודשא בריך הוא כל זמנא דאיהו
לעילא על כלא מלך עלאה אקרי כיון דנחית מדוריה לתתא מלך איהו אבל לאו עלאה
כדקדמיתא בגין כך אלף זעירא,
פרוש : שהקדוש ברוך הוא יורד לעולם הזה
הוא מצמצם את עצמו . ונקרא מלך זוטא (מלך קטן )
ולכן צריך להגיד שההתגלות של הקדוש ברוך
הוא במשכן שונה מההתגלות שלו בהר סיני . במשכן הוא צמצם את עצמו יחסית לצמצום של
הר סיני וכדי שנבין את זה ונדע את ההפרש בן השכינה בהר סיני לשכינה במשכן נכתבה ה
"א" הזעירא .
וכמו שכותב צרור המור ויקרא פרשת ויקרא
וכשהוצרך לצאת מהיכלו ולילך חוצה
לארץ כביכול הוא ממעט כבודו. ולכן נכתב ויקרא באלף זעירא. ועוד אמרו שם מאהל מועד
למה נאמר. אלא וידבר אליו מעסקי אהל מועד שעתיד ליחרב בהמ"ק. וזהו ויקרא אל
משה כמו שאמר ויקרא ה' אלהים לבכי ולמספד. ובמקום גילה שם תהא רעדה. ומה תיקון לזה
אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. לרמוז שבזכות הקרבנות יתקיימו בארץ.
והיום שאין קורבנות והתלמוד בבלי מסכת
ברכות דף ח עמוד א אומר
והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה
דעולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה
בלבד.
נותר לנו רק להתעסק עם לימוד התורה
ובזכות לימוד התורה נתקיים בארץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה