בס"ד
פרשת ויקרא
תלמידי חכמים לא צריכים שמירה "והשוויון בנטל " ד'/אדר ב/תשע"ד
יש טענה נפוצה ע"י יהודים רבים
ואפילו יהודים דתים כלפי תלמידי חכמים
היושבים ולומדים תורה כל היום : אנחנו הולכים לצבא נהרגים על שמירת הארץ ואתם
"נהרגים" באוהלה של תורה . אנחנו שומרים עליכם בזכותנו אתם יכולים לשבת
וללמוד ומן הראוי שגם אתם תישאו בנטל הזה .
בו נבדוק את הטענה הזאת לאור ההלכה
היהודית
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א
הכל לאגלי גפא, אפילו מיתמי, אבל
רבנן לא צריכי נטירותא;
פרוש : תלמידי חכמים לא צריכים שמירה.
רש"י מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א
לאגלי גפא - לשערי חומות העיר להציב
בהן דלתות, אגלי דלתות כמו טרוקו גלי ברכות (דף כח) גפא סתימה כמו מצא אחר הגפה
באלו מציאות (ב"מ דף כה:).
פרוש : תלמידי חכמים פטורים מתשלום על
חומת העיר כי הם לא צריכים חומה כי התורה שלהם משמרת אותם ולכן לא ישלמו על החומה
. מי שישלם הם כל האחרים כי החומה בשבילם .
וכפי שאומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת בבא
בתרא דף ז עמוד ב
וק"ו: ומה חול שמועט - מגין על
הים, מעשיהם של צדיקים שהם מרובים - לא כל שכן שמגינים עליהם.
ואכן כך פוסק הרמבם
רמב"ם הלכות שכנים פרק ו הלכה ו
כל ההדברים שצריכין לשמירת העיר
לוקחין מכל אנשי העיר ואפילו מן היתומים חוץ מתלמידי חכמים, שאין ת"ח צריכין
שמירה שהתורה שומרתן, אבל לתקון הדרכים והרחובות אפי' מן החכמים, ואם כל העם
יוצאין ומתקנין בעצמן לא יצאו תלמידי חכמים עמהן שאין דרך תלמידי חכמים להזדלזל
לפני עם הארץ.
וכך פוסק שולחן ערוך חושן משפט הלכות
שותפים בקרקע סימן קסג סעיף ד
כל הדברים הצריכים לשמירת העיר,
לוקחים מכל אנשי העיר, ואפילו מהיתומים, חוץ מתלמידי חכמים, שאין ת"ח צריכים
שמירה, שתורתן משמרתן.
וכן בשולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד
רבו ותלמיד חכם סימן רמג סעיף ב
אבל דבר שהוא צריך לשמירת העיר, כגון
חומות העיר ומגדלותיה. (א) ושכר השומרים, לא היו חייבין לתת להם כלום, שאין צריכין
שמירה, שתורתן שמירתם.
ושואל חשוקי חמד בבא מציעא דף קח עמוד א
שאלה. עיר שכולה חכמים, כיצד יחלקו
את הוצאות השמירה. או עיר שיש בה ע"ה אחד, האם ישלם הע"ה את כל הוצאות
השמירה?
תשובה. בשאלות אלו דן החזו"א,
(ב"ב סימן ה' ס"ק יח) וז"ל: "יש לעיין, הלא גם רבנן צריכים
לנהוג מנהג עולם ולא לסמוך על הנס? ואפשר דבעיר דכולהו רבנן, כופין זא"ז
לבנות חומה. אבל בעיר שדרין בה בני אדם ויש ביניהם רבנן, מטילין את החומה על המון
העם, ופוטרין את החכמים כמו שפטורין מן המס, שהתורה פטרתן כיון שאינם משתדלים על
השגת הממון בשביל עסקם בתורה, אין ליטול מהם ממונם בשביל מס, וה"נ מצאו חכמים
שאין ליטול מהם לנטירותא ואחרי שבאמת תורתן מגינה עליהן, ואינם נתונים תחת מקרי
הטבע כשאר בני אדם, כי השגחתו יתב' הוא לפי מידת הבטחון שאדם משליך יהבו על בוראו
יתב', והלכך ראוי ת"ח לפוטרו מנטירותא ולהטיל את החומה על שאר בני העיר,
ואפשר לפי"ז דגם רבנן כופין את שאר בני העיר לבנות חומה.
ויוצא לפי זה שבאמת תלמידי חכמים לא
צריכים שמירה במקרה שלא חייבים אותם ובלי תלמידי החכמים יוכלו לעשות את השמירה
אסור לקחת אותם . אבל במקרה שלא ניתן בלעדיהם יהיו חיבים כי לא סומכים על הנס .
ופוסק האגרות משה יורה דעה חלק ד סימן
לג
הנה אף שעניין צבא ההגנה הוא ענין
גדול, אבל עניין לימוד התורה ללומדי תורה עוד יותר גדול גם מלהגין על המדינה
כמפורש פ"א דבבא בתרא ח' ע"א הכל לאגלי גפא (לשערי חומות העיר להציב בהן
דלתות - רש"י) אפילו מיתמי אבל רבנן לא צריכי נטירותא. וכנראה שהממשלה הכירה
ג"כ את זה, ומי שלומד בישיבה גדולה ועוסק בתורה פטור מענייני חיובי הצבא.
ולכן ודאי מי שיש לו תשוקה ללימוד התורה ולהעשות גדול בתורה ובהוראה וביראת שמים,
יש לו לילך לישיבות הגדולות, ויהיה ברכה לכלל ישראל והגנה גדולה לכל ישראל.
לסיכום טענת "השוויון בנטל "
היא לא טענה הלכתית כלפי תלמידי חכמים כשניתן להסתדר בלעדיהם והיום שברור שניתן
להסתדר בלי תלמידי חכמים לא ניתן לחייב אותם להתגייס לפי הלכה מפורשת בשולחן ערוך.
אבל מי שהוא תלמיד חכם ופטור מגיוס חייב
לקחת בחשבון את דברי הלבוש יורה דעה סימן רמג
ותלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו
יראת שמים, אף על פי שהוא מתמיד בתורה ותורתו אומנותו על הדרך שנתבאר, הרי הוא
כקלים שבציבור, שלא אמר הכתוב לפטור אלא כל קדושיו שמקדשין שם שמים ואין פורעניות
באה לעולם בשבילם, יצאו כאלו שמזלזלים שם שמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה