פרשת תרומה חכמה בגויים 10 כמה זמן לוקח לנחש להוליד ? מה דעתו של רבי יהושע ? מה דעתם של חכמי אתונא ? מה הטיעון של רבי יהושע נגד הניסוי המדעי של חכמי אתונא ? איך מציאות בעולם הפיזי יכולה להיות קשורה לפסוקים בתורה ? האם ניסוי מדעי יכול להוכיח את האמת ? מי צדק רבי יהושע או חכמי אתונא? מה היה דעתו של הפילוסוף היהודי פופר בעניין הוכחה של ניסוי מדעי ? מה מהות הויכוח בן רבי יהושע לחכמי אתונא ‏ג'/אדר א/תשע"ט

בס"ד
פרשת תרומה   חכמה בגויים 10   כמה זמן לוקח לנחש להוליד ? מה דעתו של רבי יהושע ? מה דעתם של חכמי אתונא ? מה הטיעון של רבי יהושע נגד הניסוי המדעי של חכמי אתונא ? איך מציאות בעולם הפיזי יכולה להיות קשורה לפסוקים בתורה ? האם ניסוי מדעי יכול להוכיח את האמת ? מי צדק רבי יהושע או חכמי אתונא?  מה היה דעתו של הפילוסוף היהודי פופר בעניין הוכחה של ניסוי מדעי ? מה מהות הויכוח בן רבי יהושע לחכמי אתונא ‏ג'/אדר א/תשע"ט

בפרשת משפטים כתבתי לסיכום  :

"צריך לעיין ולמצוא בגמרא את הדוגמה ההפוכה שמי שיש להם  חכמת בשר ודם ולא שייכים לעם ישראל והמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני את התהליך שהם עוברים ומה גורלם ואת זה נמשיך בלי נדר במאמר הבא "

והסיפור  המופיע בגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב הוא בדיוק הדוגמה ההפוכה של רבי ואנטונינוס

אמר שאל ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה: נחש לכמה מיעבר ומוליד, כלומר, כמה שוהה הוא מן העיבור עד הלידה? אמר ליה רבי יהושע: לשב שני! אמר ליה הקיסר: והא סבי דבי אתונא ארבעינהו ואוליד לתלת!? אמר ליה רבי יהושע: הנהו מיעברי הוו מעיקרא ארבע שנין. אמר ליה הקיסר: והא קמשמשי שמושי!? ואילו היו מעוברות לא היו מקבלות זכר כדרך חיות ובהמות!? אמר ליה רבי יהושע: אינהו [הנחשים] נמי משמשי אף בעיבורם כאדם. אמר ליה הקיסר: והא חכימי אינהו סבי אתונה!? וודאי בדקו ומצאו שלא היו מעוברות. אמר ליה רבי יהושע: אנן חכימינן מינייהו.

אמר ליה קיסר: אי חכמיתו, זיל זכינהו ואייתינהו ניהלי; כלומר, התנה עמהם שאם אתה מנצחם, יבואו עמך, והביאם אלי. 

שאל הקיסר את רבי יהושע: כמה זמן שוהה העובר במעי הנחש עד שנולד?

ענה לו רבי יהושע: לשבע שנים.תמה הקיסר: והרי זקני אתונה, הרביעו זוגות נחשים וילדה לשלש שנים!?ענה לו רבי יהושע: אותן נחשים כבר היו לאחר עיבור של ארבע שנים.

תמה הקיסר: והרי הרביעום ושימשו, ואילו בזמן העיבור אין חיות ובהמות מקבלות זכר!?

אמר לו רבי יהושע: הנחשים אינם כשאר חיות, והם משמשים אף בשעת עיבור כבני אדם.

ועדיין תמה הקיסר: והרי חכמים הם זקני אתונה!?אמר לו רבי יהושע: אנחנו יותר חכמים מהם.

אמר לו הקיסר: אם חכמים אתם, לך ונצח אותם בויכוח בדברי חכמה, והבא אותם אלי, כלומר, התנה עמהם שאם אתה מנצחם, יבואו עמך, והביאם אלי

ומאיפה לומדים שנחש יולד ל 7 שנים  ? בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד א

נחש יולד לשבע שנים מהעיבור, ולאותו רשע [הוא הנחש] לא מצינו חבר באילנות -⁽¹³⁾

ויש אומרים: חבירו באילנות הוא מוכססים⁽¹⁴⁾ [מין בנות שוח ולא בנות שוח ממש].שואלת הגמרא: מנא הני מילי שהנחש עיבורו לשבע שנים? אמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום דרבי יהושע בן חנניא:שנאמר במאמר ה' לנחש במעשה עץ הדעת [בראשית ג יד]: "ארור אתה - במשך זמן עיבורך - מכל הבהמה ומכל חית השדה", והרי למה הצרך לומר "ומכל חית השדה", אם מבהמה - שזמן עיבורה יותר מן החיה - נתקלל הנחש, מחיה - שזמן עיבורה פחות משל בהמה -⁽¹⁵⁾ לא כל שכן!? אלא כך אמר הכתוב: ארור אתה מכל הבהמה כמו שהיא ארורה יותר מן החיה, ולומר לך:כשם שנתקללה הבהמה מחיה אחד לשבע [פי שבעה], ומאי ניהו חמור, כלומר, בהמה גסה טמאה מחתול, שהרי זמן עיבורה של בהמה גסה טמאה הוא שנים עשר חודש, שהוא שבע פעמים זמן עיבורו של חתול שהוא חמשים ושנים יום -כך נתקלל הוא [הנחש] מבהמה גסה טמאה המתעברת אחת לשנים עשר חודש אחד לשבע, דהוה ליה פי שבע - שב שני [שבע שנים].ומקשינן: אימא, והרי יש לומר שכוונת הכתוב היא: כשם שנתקללה חיה מבהמה אחת לשלש, ומאי ניהו ארי [חיה] מחמור [בהמה גסה טמאה], שהארי זמן עיבורו שלש שנים והחמור שנים עשר חודש, כך נתקלל הוא [הנחש] מחיה [מהארי] אחת לשלש, דהוה ליה - יבורו של נחש - תשע שנים!?

ומסקנתו של רבי יהושע היה שנחש מוליד ל 7 שנים . כלומר מלימוד פסוקים בתורה הגיע רבי יהושע בן חנינה להבין את המציאות  בטבע  , אבל ניסוי "מדעי" שערכו חכמי  אתונא מראים שהנחש מתעבר לארבע שנים ? אומר רבי יהושוע לקיסר הם לא מבינים את המציאות ומה שאני אומר הוא הנכון . אומר הקיסר לרבי יהושע : והא חכימי אינהו סבי אתונה!? וודאי בדקו ומצאו שלא היו מעוברות. אמר ליה רבי יהושע: אנן חכימינן מינייהו.

כלומר רבי יהושע אומר עקרון מהותי בהבנת העולם . הדרך היחידה להבין את העולם הוא התורה , הקב"ה הסתכל על התורה וברא את העולם ולכן היחידי שיכול לתת לנו הבנה על העולם היא התורה . אבל אומרים חכמי אתונה הרי יש לנו ניסויים "מדעים " שמוכיחים שמה שאתה אומר לא נכון .

אומר להם רבי יהושע אני בבבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב  

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; אמרו ליה: אי הכי ניבעי לך? אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא.

שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה .

וככה אני מבין את דבריו של רבי יהושע : אומר להם רבי יהושע אני חכם יהודי . יש לי את חוכמת התורה את החוכמה שטבועה בעולם כי כך הקב"ה ברא את העולם . אין בעולם דבר שלא נמצא בתורה ואתם חכמים בשר ודם שמסתכלים על העולם בשכל בשר ודם הסתכלות מאוד מצומצמת שלא יכולה לתת לאדם את התמונה האמיתית על העולם ואם תנצחו אותי תעשו בי מה שאתם רוצים כי אם אין חס וחלילה חוכמה של התורה אין משמעות לעולם ולכן אין משמעות מה יהיה העתיד שלי  .

ולפני שנמשיך להבין את המלחמה בן רבי יהושע בן חנינה לסבי דבי אתונא נבדוק מי צדק בנושא הזה של זמן עיבור הנחש ?

וכך כתוב באתר הדברות :

נחש פיתון מגיע לאורך של 6 מטרים, ונחשב למין הנחש הארוך ביותר. כעת התברר שבשנת 2012 הטילה נקבת נחש פיתון 61 ביצים מבלי שהיתה עם זכר. כיום היא מוחזקת בגן החיות לויאוויל שבקנטקי. המקרה התפרסם בחודש יולי בכתב העת Linnean Society שאישר את הידיעה על סמך דגימות מעור הנחש. מדובר במקרה הראשון שהתגלה של רביית בתולין בנחשים.

מרתק לגלות מה אמרו חז"ל על הנחש לפני קרוב לאלפיים שנה בגמרא:

"נחש לכמה זמן מתעבר ומוליד? אמר לו (רבי יהושע): לשבע שנים" (מסכת בכורות דף ח)

רבים התפלאו על טענה זו, ואמרו כי לא ייתכן שנקבת הנחש תוליד לאחר זמן רב כל כך ללא זכר.

אך מתברר שאכן הנחש הוא חיה בלתי רגילה בעניין העיבור. כך נאמר בספר "החי והצומח של ארץ ישראל" (כרך 5, עמוד 30) על הנחשים: "במינים רבים של זוחלים קיימת אגירת-זרע אצל הנקבות, המאפשרת הפריה לאחר שחלפו חודשים, ואף שנים, מעת הזיווג וכו' ואצל הנקבה של אחד ממיני הזעמניים נמצא זרע בן שש שנים"!

וכתב על כך הרב יעקב סגל שליט"א: "תופעה זו נתגלתה בכמה סוגי נחשים (סוג זעמן, פתון מתכדרר נחש גרטנר ועוד)... וממשיכים הזואולוגים לחקור זאת בשנים האחרונות... ודאי עוד נכונו הרבה חידושים בעניין זה אצל כל הנחשים. ונראה שחז"ל התכוונו לזמן המרבי שהנקבה יכולה לעכב עצמה מללדת, כפי שכותב שם רש"י: "כמה שוהה עיבור במעיו".

וכוונת הפסוק היא לקללה שיש בתופעה זו, שהנקבה מעכבת עצמה מסיבות של "נוחיות אישית" מלהתעבר עד הזמן שנוח לה בתוך שבע השנים, ובכל אותו הזמן אינה יכולה להתעבר מנחשים אחרים...

חז"ל מביאים עובדה ביולוגית זו לבטא גודל הקללה לנחש, ובאמת אין לך קללה גדולה מזו למין-הנחשי שלא יוליד רק פעם בשבע שנים. איך "ניחשו" חז"ל דבר פלאי זה שלא ידעו כל חכמי עולם עד לאחרונה? חומר למחשבה.

כלומר עד לא מזמן העובדה שחז"ל הביאו היית נחשבת לעובדה לא נכונה על ידי המדענים אבל רק בזמן האחרון התגלו עובדות שדווקא מסתדרות עם דברי חז"ל ולא עם דברי חכמי  אתונא .

ולכן כאשר יש דבר הנלמד מפסוקים המציאות בעולם היא המציאות כמו בפסוקים וכל בדיקה מדעית לא יכולה לשנות את העובדה הזאת כי "עובדה" מדעית היא לא "אמת" היא רק ראיה מצומצמת ומוגבלת של המציאות  "האמיתית "    

וכך כתוב על קרל ריימונד פופר (בגרמנית: Karl Raimund Popper; ‏ 28 ביולי 1902 - 17 בספטמבר 1994) היה פילוסוף אוסטרי-בריטי יהודי, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בכלל, ובפילוסופיה של המדע בפרט.

פופר ידוע בדחייתו את ההשקפות האינדוקטיביסטיות הקלאסיות על השיטה המדעית, לטובת עקרון ההפרכה האמפירי: תאוריה במדעים האמפיריים לעולם אינה ניתנת להוכחה מלאה, אך ניתן להפריך אותה, כלומר צריך לבחון אותה בקפדנות באמצעות ניסויים.

כלומר כך אומר אחד הפילוסופים של המדע שהשפיע הכי הרבה על המדע  בעולם המודרני  כי לעולם לא ניתן להוכיח תיאוריה מדעית ניתן רק להפריך אותה .  

ובראיון שהעניק בשנת 1969 (שאותו התנה שיש לשומרו בסוד עד לאחר יום מותו) פופר סיכם את עמדתו על אלוהים:

"איני יודע אם אלוהים קיים או לא... יש מספר צורות של אתאיזם שהן יהירות ויומרניות בעיניי, ויש לדחות אותן. אבל אגנוסטיות - להודות שאיננו יודעים ולחפש - זה בסדר... כשאני מסתכל על מה שאני מכנה "מתנת החיים", אני מרגיש הכרת טובה שמזוהה עם כמה רעיונות דתיים על אלוהות, אבל ברגע שאני אפילו מדבר על זה, אני נבוך כי אני עלול לעשות לאלוהים משהו לא בסדר כשאני מדבר עליו".

כלומר גם הפילוסוף של המדע הכי משפיע בעולם המודרני מבין שחייב להיות בורא לעולם אבל הוא מוכן להגיד את זה רק לפני מותו ובתנאי שיפרסם אחרי מותו .

יוצא לנו כאן שהויכוח העקרוני בן רבי יהושע בן חנניה לחכמי אתונא הוא ויכוח בן תורת ישראל לחוכמת בשר ודם .

ובלי נדר נמשיך בשיעור הבא את מהות הויכוח הזה .

פרשת משפטים חכמה בגויים תאמין 9 מי הם אבירי הלב ? מה המשמעות של הלב והשכל בקבלת הקב"ה כבורא עולם ? למה מי שהוא אביר לב לא יכול להתגייר ? מה הקשר לבנין המשכן ? מי מצאצאי אדום יכול להיכנס לעם ישראל ? למה אונקולוס לא יכול להיות מלך או נשיא רומי ?מה גרם לאנטונינוס להתקרב לבורא עולם ? מהי דעת אנטונינוס בנושא המזלות ? מה הוסיף אנטונינוס לתורה שבעל פה ? האם אומות העולם נצחו את חכמי ישראל ? וכיצד זה קשור לויכוח של אנטונינוס עם רבי ? כ"ו '/שבט /תשע"ט

בס"ד
פרשת משפטים חכמה בגויים תאמין 9 מי הם אבירי הלב ? מה המשמעות של הלב והשכל בקבלת הקב"ה כבורא עולם ? למה מי שהוא אביר לב לא יכול להתגייר ? מה הקשר לבנין המשכן ? מי מצאצאי אדום יכול להיכנס לעם ישראל ? למה אונקולוס לא יכול להיות מלך או נשיא רומי ?מה גרם לאנטונינוס להתקרב לבורא עולם ? מהי דעת אנטונינוס בנושא המזלות ? מה הוסיף אנטונינוס לתורה שבעל פה ? האם אומות העולם נצחו את חכמי ישראל ? וכיצד זה קשור לויכוח של אנטונינוס עם רבי ? כ"ו '/שבט /תשע"ט

בפרשת יתרו הגעתי למסקנה שיש שני סודי חכמה בגויים

סוג ראשון : חוכמה של התורה שכתוצאה של מעשה העגל ששבר את השלמות שהעולם הגיע אליו במעמד הר סיני וחוכמה זו התפזרה גם אצל  אומות העולם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני וסופם להיות גרים וזה חכמה שצריכה  מאמץ כדי לברר אותה מתוך אומות העולם

סוג שני : חוכמה של בשר ודם "חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם " והיא שייכת לאומות העולם גם לאלו שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ,חכמה זו  לא חלק מתורת ישראל והיא חכמת הטבע . 

וחכמה זו קימת בעולם לפני מתן תורה כדי לתת סיכוי לכל מי שנמצא בעולם להגיע אל הקב"ה בכוחות עצמם וזה הכלי שדרכו אברהם אבינו הגיע להכרת הבורא ,לפני מתן תורה ולפני הגעתו של אברהם לעולם היה אפשרי להגיע להכרת הבורא רק דרך החוכמה הנ"ל אבל לאחר מתן תורה החכמה היא כלי לאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני להגיע קרוב להכרת הבורא ורק שילוב של השכל שהכלי שלו הוא החוכמה שהיא "חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם " והלב שהקב"ה נטע בתוכם במעמד הר סיני וזה המשמעות של הגמרא שאומרת  שהמזל שלהם שהיה במעמד מתן תורה  ורק שילוב כזה  יכול להביא אותם להכרה מלאה בבורא עולם ,כלומר הכרה מלאה בבורא עולם שונה לפני מתן תורה מאשר לאחר מתן תורה כי במתן תורה העולם נברא מחדש ורק מי שהיה במעמד הר סיני והוא חלק מהנשמות של עם ישראל ואלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני שייך לעולם כי הם קיבלו על עצמו את התנאי של בורא עולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . והאברך החשוב נתי כהן הפנה אותי לגמרא שממנה ניראה להוכיח את דברינו

חברותא ברכות דף יז עמוד ב

דאמר רב יהודה: מאן "אבירי לב"? - גובאי טפשאי. שם של אומה בבבל.

אמר רב יוסף: תדע שכן הוא, דהא לא איגייר גיורא מנייהו. וזוהי ראיה על טפשותם ורשעתם.

אמר רב אשי: בני מתא מחסיא, הגויים הגרים שם, אבירי לב נינהו, היות דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זימני בשתא, שהיו רואים את גודל כבוד התורה, כשהיו נאספים שם ישראל פעמיים בשנה, לשמוע את דרשתו של רב אשי, באדר נאספו לשמוע הלכות הפסח, ובאלול הלכות החג. ובכל זאת לא התרשמו מכך,⁽³³⁾ ולא קמגייר גיורא מינייהו.

ואומר הנביא ישעיהו פרק מו  על אבירי הלב

(יב) שִׁמְע֥וּ אֵלַ֖י אַבִּ֣ירֵי לֵ֑ב הָרְחוֹקִ֖ים מִצְּדָקָֽה:

ואומר התרגום יונתן נביאים ישעיהו פרק מו פסוק יב

(יב) קַבִּילוּ לְמֵימְרִי תַּקִיפֵי לִבָּא דִרְחִיקִין מִזְכוּתָא

כלומר יש מצב שבו "חוזק" הלב והתקיפות של הלב לא נותן לאדם למרות הכול ,למרות כל האמת ,למרות כל ההוכחות שהשכל מראה לו , לעמוד בתקיפות ולא לקבל על עצמו את הקב"ה כמלך העולם . בלי איזה כלי לקבל את הקדושה כל מה שישיג השכל לא יעזור וישאיר את האדם מחוץ להבנה על קיומו של בורא עולם . ואת זה ניתן  ללמוד ממה שכתוב בתהילים    תהלים פרק עו

(ו) אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם:

ואומר  רש"י איוב פרק יב

(יז) שולל - שם דבר הוא שטות, מוליכם בשטות כשהוא רוצה לערבב ולבלע חכמתם כמו וסר מרע משתולל (ישעיה נט) אשתוללו אבירי לב (תהלים עו)

ואמר ספר משמיע ישועה מבשר טוב הט"ז

לכן אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם, ואשתוללו הוא מלשון שלל והא' היא במקום יו"ד או במקום ה"א כי אותיות אהוי מתחלפות, יאמר שהגוים הבאים על ירושלים באחרית הימים עם היותם אבירי לב ישתוללו מנכסיהם ומכל אשר להם, ונמו שנתם, ר"ל שישנו שנתם שהוא המות באמרו שנת עולם לפי שלא ימצאו אנשי חיל ידיהם כי יפלו במלחמת ובמגפת ה' כמו שנפלו מחנה סנחריב,

כלומר הלב של האדם במידה והוא לא ראוי לקבל את קדושת התורה מוליך שולל את האדם ומביא אותו למוות אין סופי כי אדם שלא מקבל על עצמו את התורה מוציא את עצמו מהעולם . ולכן החוכמה בשר ודם שהיא חכמת הטבע שהקב"ה נתן לאדם היא לא תנאי מספיק כדי לקבל על עצמך את התורה כי האדם צריך כלי קיבול כדי לקבל את התורה וכך נראה להבין בפרשת תרומה שמות פרק כה

(ב) דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־ תְּרוּמָתִֽי:

(ח) וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם:

שמות רבה (וילנא) פרשת ויקהל פרשה מט

א [לו, ח] ויעשו כל חכם לב, הה"ד (שיר /השירים/ ח) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, מים רבים אלו העובדי כוכבים שנאמר (ישעיה יז) כהמות ימים יהמיון ואם היו מתכנסין כל העובדי כוכבים לבטל את האהבה שבין הקדוש ברוך הוא לישראל לא היו יכולים הוי מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, שנאמר (מלאכי א) ואוהב את יעקב, ונהרות לא ישטפוה, אלו הכשדים שנאמר (ישעיה ח) את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, אבל בני עשו לי מקדש של יריעות וירדתי ושכנתי בתוכם שנא' (שמות מ) ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן.

כלומר הקב"ה יכול להשכין את שכינתו רק מי שידבנו ליבו ויכול להקים משכן בתוך עצמו ורק אז הקב"ה יכול לשכון בתוכו . אבל איש אשר לא ידבנו ליבו הקב"ה לא יכול לשכון בתוכו . ואת זה ניתן לראות   חברותא עבודה זרה דף י עמוד ב

אמר אנטונינוס לרבי: מי ישימני, הלואי שישימו אותי להיות מצע תחתיך לעולם הבא! אמר ליה אנטונינוס לרבי: האם אתינא לעלמא דאתי אזכה לעולם הבא?

אמר ליה רבי: אין! תזכה לעולם הבא⁽¹⁶⁾.אמר ליה אנטונינוס: והא כתיב [עובדיה א]: "לא יהיה שריד לבית עשו", והם הרומאים. ענה לו רבי: הפסוק מדבר בעושה מעשה עשו. ואילו אתה אינך עושה מעשה עשו! אמר ליה אנטונינוס: והא כתיב [יחזקאל לב]: "שמה [בגיהנם], אדום מלכיה וכל נשיאיה"? אמר ליה רבי: יש לדייק בפסוק, שנאמר "מלכיה", ולא נאמר "כל מלכיה". נאמר "כל נשיאיה", ולא נאמר "כל שריה".⁽¹⁷⁾תניא נמי הכי, "מלכיה" - ולא כל מלכיה. "כל נשיאיה" - ולא כל שריה. והברייתא מפרשת: "מלכיה", ולא כל מלכיה - פרט, למעט אנטונינוס בן אסוירוס, שהוא לא יפול לגיהנם, "כל נשיאיה" ולא כל שריה - פרט לקטיעה בר שלום, כמו שיבואר.והגמרא מבארת את מה שאמרה הברייתא שקטיעה בר שלום מזומן לחיי עולם הבא.

כלומר לא כל אחד יכול  להיכנס לתוך העם היהודי וצריך להגיד שמתוך מלכי העולם ונשיאיה מאדום רק  אנטונינוס יכול להיכנס ומתוך נשיאה רק קטיעה בר שלום . ומה עם שאר צאצאי עשו ?  מיד הגמרא מביאה את הסיפור על אונקולוס בר קלונימוס חברותא עבודה זרה דף יא עמוד א

והגמרא מספרת על מה שאירע עם אונקלוס, שגם הוא היה אחד מחשובי רומי, והתגייר.

אונקלוס בר קלונימוס איגייר, התגייר.שדר קיסר, שלח קיסר רומי גונדא דרומאי, גדוד חיילי רומי אבתריה, אחריו, לתופסו ולהביאו אליו.משכינהו בקראי, משך אותם במקראות, שהוכיח להם בראיות מהכתובים על דת ישראל שהיא האמיתית והנצחית, איגיור. נמשכו אחריו חיילי רומי, והתגיירו גם הם.

וממשיכה הגמרא בסיפור כל ההשתדלות של הקיסר שלא הצליחו להביא את אונקלוס לרומי . וצריך להגיד שאונקלוס לא היה לא מלך ולא נשיא רק היה מחשובי רומי והוא מאלו שלא עשו מעשי עשו ומי שלא עשה מעשי עשו והמזל שלו היה במעמד הר סיני יוכלל הכנס לתוך העם היהודי .

ועוד ניתן  ללמוד מהמשא ומתן של אנטונינוס עם רבי שלאנטונינוס היה ידע בחכמת הטבע והמשא ומתן שלו עם רבי שינה את דעתו והוא קיבל את דעתם של חכמי ישראל

חברותא סנהדרין דף צא עמוד ב

אמר ליה אנטונינוס לרבי: מפני מה חמה יוצאה בבוקר במזרח, ושוקעת במערב בערב? אמר ליה רבי: אי הוה איפכא [אם היה הדבר להיפך], שהיתה החמה יוצאה במערב, ושוקעת במזרח, נמי הכי הוה אמרת לי [גם אז היית שואלני]: למה אינה יוצאה במזרח ושוקעת במערב! אמר ליה אנטונינוס: זו אכן אינה שאלה, ולא לכך נתכוונתי.אלא הכי קאמינא לך [כך נתכוונתי לשאול]: מפני מה שוקעת החמה במערב? מדוע אינה מסובבת את כל העולם, וחוזרת ושוקעת במזרח? שאילו כך היה, לא הייתי שואל דבר. שכך הוא דרך העולם, שממקום שהדבר יוצא, שם הוא נכנס חזרה⁽⁹⁸⁾. אמר ליה רבי: הרי השכינה שרויה במערב, ולכן השמש הולכת ושוקעת ומשתחוה כלפי מערב - כדי ליתן שלום לקונה [לקדוש ברוך הוא שבראה]. שנאמר: "וצבא השמים לך משתחוים". אמר ליה: אם כך הוא, למה הולכת עד המערב ושוקעת שם? ותיתי [ותבוא] החמה עד פלגא [אמצע] דרקיע, ותתן שלמא [ותתן שלום, ותשתחוה משם], ותיעול [ותשקע] במקומה! שהרי כך הוא דרך ארץ, שמשתחוין למלך מרחוק, ואין מתקרבין אליו כל כך. אמר לו רבי: משום שאם היה כך, שהיתה החמה שוקעת פתאום, כשהיא באמצע הרקיע, שהיא מאירה ביותר, היו הפועלים שוהין בשדה עד חשיכה, שהרי החושך בא פתאום, ואין לכך סימן קודם לכן, והיו צריכים לעשות דרכם חזרה בחושך.וכן משום עוברי דרכים, שאם יחשיך להם היום פתאום, לא יוכלו לבקש להם מקום לינה.לכן שוקעת החמה במערב. שכשהולכת ומשתפלת ושוקעת, ומתמעט אורה והולך, יודעים הכל שמגיע זמן חשיכה.

ונראה שדעתו של אנטונינוס הוא דעת חכמי ישראל ולא חכמי אומות העולם אומרת הגמרא חברותא פסחים דף צד עמוד ב

חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע [ממזרח למערב] ומאירה את העולם. ובלילה חמה מהלכת למעלה מן הרקיע [ממערב למזרח] והרקיע מסתיר אותה מעיננו.

וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ומאירה את העולם. ובלילה למטה מן הקרקע ואינה נראית לעיננו.אמר רבי: ונראין דבריהן נכונים יותר מדברינו. שהרי ביום מעינות צוננין, ובלילה רותחין. ולמה זה כך? מכאן נראה כחכמי אומות העולם, שהחמה מהלכת בלילה מתחת הקרקע ומחממת את המעיינות הקרובים אליה שנובעים מעומק הקרקע. ואילו ביום שהחמה תחת הרקיע המעיינות צוננים.⁽⁴⁾

וככה מפרש יד רמ"ה מסכת סנהדרין דף צא עמוד ב

אמר ליה אנטונינוס לרבי חמה מפני מה שוקעת במערב כך היה נראה לאנטונינוס שחמה מהלכת ביום ממזרח למערב על פני הרקיע כלפי הארץ ובערב שוקעת במערב בעביו של רקיע וחוזרת וסובבת כל הלילה אחורי הרקיע ממערב למזרח על גבי הקשת שהלכה על פניו ביום כלפי הארץ וכשמגעת בסוף הלילה למזרח בוקעת ברקיע ויוצאה ומהלכת על פני הקשת ההיא עד שמגעת למערב ולפיכך שאל אנטונינוס את ר' מפני מה שוקעת במערב ואינה סובבת את הרקיע אחורי כיפה כל הלילה עד שתחזור למקום זריחתה לבקר ותזרח

ומתוך ויכוח זה ניתן להבין שרבי אמר את דבריו "ונראין דבריהן נכונים יותר מדברינו" לא כהודעה בניצחון אומות העולם  ואומר החברותא - הערות פסחים דף צד עמוד ב הערה (4

(4). בגליון הש"ס הביא רבי עקיבא אייגר שרבנו תם אמר שאף על פי שנצחו חכמי האומות את חכמי ישראל היינו נצחון בראיות בעלמא. אבל האמת כדעת חכמי ישראל

וכמו כן  ניתן לראות ולהסיק שאנטונינוס הוא דוגמה לאדם שדרך חוכמה בשר ודם וידע בחוכמת גרמי השמים הגיע להכרה בקב"ה עובדה ששינה את דעתו לדעת חכמי ישראל . אנטונינוס הוסיף גם לתורה שבעל פה  והביא תורה משלו שנכנסה לתורה שבעל פה והוא דוגמה לברור הנדרש מי מאומות העולם שייך לעם היהודי ומי לא ומי ששיך לעם היהודי תמיד מוסיף את החלק של התורה השייך לו ,וכך אומר  התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד ב

ואמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם, משעת יצירה או משעת יציאה? - אמר לו: משעת יצירה. - אמר לו: אם כן בועט במעי אמו ויוצא! אלא: משעת יציאה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו שנאמר לפתח חטאת רבץ.

וצריך לעיין ולמצוא בגמרא את הדוגמה ההפוכה שמי שיש להם  חכמת בשר ודם ולא שייכים לעם ישראל והמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני את התהליך שהם עוברים ומה גורלם ואת זה נמשיך בלי נדר במאמר הבא

 

פרשת יתרו חכמה בגויים תאמין 8 מהי חכמת בשר ודם ? מה התפקיד של חכמה בשר ודם בעולם ? האם היא תנאי מספיק להכיר באמת ? האם אדם יכול לפעול בניגוד מוחלט לשכל ? מה המשמעות של חכם לב ? מי היה חכם לב ? איך הכיר אברהם את בוראו ? מתי יצא אברהם מהאיצטגנינות שלו ? ‏י"ט/שבט/תשע"ט

בס"ד
פרשת יתרו  חכמה בגויים תאמין 8   מהי חכמת בשר ודם ? מה התפקיד של חכמה בשר ודם  בעולם ? האם היא תנאי מספיק להכיר באמת ? האם אדם יכול לפעול בניגוד מוחלט לשכל ? מה המשמעות של חכם לב ? מי היה חכם לב ? איך הכיר אברהם את בוראו ?   מתי יצא אברהם מהאיצטגנינות שלו ? ‏י"ט/שבט/תשע"ט

במאמר הקודם בפרשת בשלח הגעתי למסקנה שיש שני סוגים של חכמה בגויים

סוג ראשון : חוכמה של התורה שכתוצאה של מעשה העגל ששבר את השלמות שהעולם הגיע אליו במעמד הר סיני וחוכמה זו התפזרה גם אצל  אומות העולם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני וסופם להיות גרים וזה חכמה שצריכה  מאמץ כדי לברר אותה מתוך אומות העולם . יתרו מסמל את החוכמה הזאת ולכן על שמו יש פרשה בתורה כאשר מיד אחרי חטא העגל הוא נותן עצה למשה והקב"ה מסכים לעצה הזאת והיא נהפכת לחלק מתורת ישראל . חכמה זו היא חלק מהתורה של הלוחות השניים ולא הלוחות הראשונים . היחידי שהגיע לדרגה של הלוחות הראשונים היה משה רבנו

סוג שני : חוכמה של בשר ודם "חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם " והיא שייכת לאומות העולם גם לאלו שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ולא רצו לקבל את התורה במעמד הר סיני ולאחר מכן לא רצו ללמוד אותה כאשר יהושע בכניסתו לארץ ישראל כתב את התורה בסיד ב 70 שפות והקב"ה דן אותם למיתה על שלא למדו וקיבלו אותה ולמעשה הם נחשבים כמתים . חכמה זו  לא חלק מתורת ישראל .  

ונשאלת השאלה למה יש כזה סוג של חוכמה ?

אומר הפנים יפות דברים פרק ד

כי משה קיבל את התורה בהיותו למעלה מן המזלות והוא למד אותם בהיותם עדיין בח"ל, ואמר שהודיע ולמד עמהם התורה שהיא למעלה מן השמש כאשר צוני ה' אלהי אף בהיותם בח"ל כדי לעשות אותם בארץ, והנה העוסק בתורת ה' הוא למעלה מן העוסק במזלות, שהם מתנהגים ע"פ הטבע ומעלת התורה חשוב מחכמת המזלות שהם הטבעיים, והוא שאמר על חושב המזלות כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, דהיינו שהם תחת השרים והמזלות שלהם ואינם יכולים להשיג מעלות התורה שהוא למעלה, והוא שאמר דהמע"ה לאחר שאמר השמים מספרים כבוד אל אמר תורת ה' תמימה כי היא למעלה מן השמש, והוא למעלה מן המזלות המתנהגים ע"פ הטבע, וכן אמר [תהלים קמז, ד - ה] מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא, ואח"כ אמר גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר, פירוש שהתורה נקראת תבונה היא למעלה מן הכוכבים שיש להם מספר, ולתורה אין מספר כדכתיב [שם קיט, צו] לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאוד,

יש פער שלא ניתן לגישור בן חוכמת התורה לחוכמה בשר ודם . ולכן מי שאין לו את הכלי לקבל את חכמת התורה לעולם לא יכול להבין אותה או לקבל אותה . אותם גרים לעתיד מי שהוא היום חלק מאומות העולם והמזל שלו היה במעמד הר סיני יש לו את הכלי לקבל את תורת ישראל ,אבל כנראה אחד הכלים לעלות ולהתקרב לחכמת ישראל נעשה  דרך חוכמה של בשר ודם . כבר ראינו שהחוכמה הזאת היא לא תנאי מספיק  לקבל ולהבין את התורה . כדי להבין ולקבל את התורה צריך שילוב של חוכמה ולב ורק שילוב כזה יכול להביא את האדם להעלות במדרגות התורה עד לדרגה הגבוהה ביותר והיא דרגתו של משה . רק שילוב כזה בן שכל ללב יכול להביא את האדם להבין את התורה ודרכה להבין את העולם .

וכך רואים בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף ט עמוד א

דתניא: מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסן בשבעים ושנים בתים, ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת.

כלומר רק שילוב של שכל ולב יכול להביא את האדם להבנה נכונה של התורה וחסרון בלב יכול להוריד את האדם בדרגת הבנת התורה וכתוצאה מכך את ההבנה שלו על העולם .

ויש חוכמות של התורה שקרובות ומשיקות לחוכמה של בשר ודם ודרך  החוכמות הללו ניתן לאומות העולם הזדמנות לסלול את דרכם ולהגיע לחוכמה של התורה .  ומכאן אולי ניתן להגיד שהחוכמה של בשר ודם הוא כלי שנתן הקב"ה כדי לתת לאדם בחירה חופשית ולתת לו את ההזדמנות לבחור בחיים ולא את המוות וכך כתוב  בדברים פרק ל

(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

כלומר חלק מהבחירה החופשית של האדם היא ההזדמנות להבין את האמת . כי אם התורה היית בשמים לא היה אפשרות לכל אדם לקבל אותה ולכן הקב"ה הוריד את התורה לארץ ונתן גם לאומות העולם דרך להגיע לאמת . ולכן אחרי מעמד הר סיני וחטא העגל כאשר חלק מהתורה התפזר באומות  העולם לאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני החוכמה של בשר ודם היא  אחד הדרכים לתת סולם לאומות העולם להגיע להבנה שהתורה  היא אלוקית  ומתוך ההבנה  הזאת להיכנס לתוך עם ישראל . תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. 

כלומר חוכמת העיבור שהקב"ה נתן לעם ישראל משיק לחכמת בשר ודם והוא תצפית על גרמי השמים וניסיון של האדם להבין את הפעולה של גרמי השמים דרך הבנת חוקי הפיזיקה והשכל האנושי ודרך אותו חכמה בשר ודם יכול אחד מאומות העולם להגיע ולהבין שהתורה היא תורה אלוקית ולא תורה של בשר ודם וההבנה הזאת היא לא תנאי מספיק כדי לקבל על עצמך את תורת ישראל כי כדי לקבל את התורה צריך שיהיה לאדם לב מתאים וכלי קיבולת להבין את התורה האלוקית ובלי זה לא תוכל להיכנס ולהיות חלק ממי שהעולם נברא בשבילו .  

 שו"ת בית הלוי דרושים דרוש יג

ובזה יובן מה דאמרו בגמ' רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי אשם לא תכבה ותולעתם לא תמות דפשעו לא נאמר אלא הפושעים בי דפשעי ואזלי ולכאורה אינו מובן דהאיך אפשר לחטוא בגהינם ומה בידם לעשות אז, רק הענין דגם בעודם מתייסרים שם נשאר הרע מושרש בנפשותם כמו מקודם ואינו מוציא מהם כלל ומביא ראיה ע"ז מהפסוק שנאמר הפושעים והך קרא הא דרשינן לי' בר"ה על אותם שנידונים לעולם ועליהם הוא דאמר דפשעי ואזלי וכמוש"כ ועיין במס' חגיגה כל עמר דנחית ליורה סליק ובאה התשובה כל דנקי אגב אמיה סליק ופרש"י שם בשם רבותיו דשאלו אם כל היורדים לגהינם עולים ממנו והשיב להם כל שיש לו זכות עולה והענין מובן דאם יש בידו גם זכות ומע"ט הגיהנם מתקנו ומוציא הרע ממנו ולא נשאר בנפשו רק הטוב ועולה אבל מי שאין בו שום טוב א"כ מאי יתוקן ממנו כיון שכולו רע וזה אינו עולה:

כלומר שכל אנושי לא מכריע את האדם לחיים או למוות ,ויכול אדם גם במקום שלא ניתן לחשוב אחרת לשכנע את עצמו ולהוביל את עצמו לגיהינום גם כאשר זה מנוגד לחלוטין לשכל האנושי . אבל השכל האנושי יכול להוביל את האדם לחיים כאשר יש לו יכולת קיבול של האמת . וכך אנחנו רואים את אומות העולם במשא ומתן שלהם עם הקב"ה לשם קבלת שכר בעולם הבא

שו"ת וישב הים חלק ג סימן לח

ועיין שם עוד (דף ג' ע"א) שבסוף בקשו הגוים שינסה אותם הקדוש ברוך הוא בקיום מצוה, ונתן להם מצוה קלה שהיא מצות סוכה, והוציא להם חמה כבתקופת תמוז, ובעטו בהן ויצאו, עי"ש, שהוכיחו בכך שלעולם אין בהם היכולת לקיים מצוה לשמה, אלא לשם תועלת והנאת עצמם, ולכן ברגע שסבלו ממנה, בעטו בה ויצאו. ובבעיטה זו נחתם דינם שאין להם טענת קבלת שכר לעולם בשום אופן, דאין שכר לעולם הבא אלא למי שמקיים מצות בוראו לשמה לעשות נחת רוח לפניו, וזה מנוע מהגוים אפילו בעולם האמת. ולכן אמרו חז"ל (ערובין דף י"ט ע"א) שאפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה. וזה מפורש בגמרא הנ"ל דעבודה זרה שבעטו בסוכה בעולם האמת.

כלומר אומות העולם על אף שהבינו בשכל שלהם שהשכר בעולם הבא הוא העיקר ברגע האמת הם בעטו בסוכה כאשר החמה יצאה וזה מנוגד לשכל האנושי כי ברור היה להם שכאשר יבעטו בסוכה יאבדו את העולם הבא שלהם אבל הלב שלהם בעט בסוכה בניגוד גמור לשכל שלהם ואיבדו את העולם הבא שלהם . אבל יש כאלו שהגיעו לקב"ה דרך התבוננות בעולם דרך חוכמת הטבע כמו אברהם אבינו שהגיע לבוראו דרך חוכמת הטבע של גרמי השמים

ואומר הכלי יקר בראשית פרק לב

וכן אברהם לא הכיר בוראו כי אם מתוך הליכות השמש והתחלת עלייתה כעלות השחר, כמו שנאמר (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח צדק ופסוק זה נדרש על אברהם, וזהו המרגלית הטובה שהיתה תלויה בצוארו של אברהם, שהיה מפרסם לכל מציאות האל יתברך ובמותו תלה ידיעה זו בגלגל החמה, ופירש הרב שעל זה אמרו (יומא כ ב) אלמלא גלגל חמה המכריז מציאות האל יתברך היה נשמע קול המונה של רומי המכחשת מציאותו יתברך. לכך נאמר עד עלות השחר ולא עד בכלל כי על ידי ידיעת תנועת השמש ידע יעקב כי ה' הוא האלהים. ומטעם זה משפט הרשעים לבקרים, וראיה מסדום וכמו שנאמר (תהלים קא ח) לבקרים אצמית כל רשעי ארץ, לפי שלא לקחו לימוד מעלות השחר ולא ידעו את ה':

כלומר חכמה של בשר ודם הביאה את אברהם להכיר בבוראו והיא כלי שיצר  הקב"ה בעולם כדי לתת לאדם יכולת להגיע אליו בזכות עצמו כדי שיקבל על זה שכר וזה לדעתי המשמעות של חוכמה בשר ודם והיא חוכמת הטבע ההתבוננות בעולם והבנה של החוקים ובשילוב של כלי קיבול שהקב"ה נתן לאדם ומקומו בלב יכול להגיע לאמת וכך כותב  הכלי יקר בראשית פרק יז

אני הנה בריתי אתך. לשון הנה מורה על דבר המצוי כבר, ויש לפרש כבר בריתי מצוי בך. והאמת כן הוא כי סתם מילה חיצונית זו היא לתכלית נכבד והוא שממנה יוקח מופת על מילת ערלת הלב וטהרתו. ובלי ספק שקודם סתם מילה כבר היה לאברהם לב טהור ונמול, על כן אמר לו ה' יתברך יודע אני בך שכבר הנה בריתי אתך כי טהור לב אתה אמנם לפי שעכשיו אני רוצה לעשותך אב המון לכל גוים צריך אני ליתן פתחון פה לכל באי עולם למה אני ממנה אותך אב המון גוים, וזהו לפרסם מעלתך וטוהר לבבך נגד עיני כל העמים על ידי מילה חיצונית זו המעידה על טהרת הלב, למען ידעו דורותיכם כי בדין עשיתיך אב המון גוים.

וכאשר אברהם הגיע לדרגה מספקת הקב"ה הרים אותו מעל חוכמת הטבע ואומר השפת אמת דברים פרשת שופטים

ובמד' תנחומא כמו שהרים הקדוש ברוך הוא לאברהם למעלה מהמזל ע"ש צא מאיצטגנינות שלך כו'. פי' דאיתא בזוה"ק פ' לך לך שאחר שאאע"ה עסק בחכמת הטבע והשתוקק להשיג אמיתת הבורא אמר לו לך לך כו'. שכן הסדר לחפש בדעת כפי היכולת ואח"כ לבטל כל הדעת כדי להשיג אמיתות דבר ה' ואז זוכין לנבואה כמ"ש אח"ז נביא מקרבך כו' עי"ז שתהי' תמים כנ"ל:

כלומר חכמת הטבע היא כלי להגיע אל הקב"ה אל התורה אבל הוא לא כלי מספיק כי צריך גם את אותו חלק מהלב . וחכם לב היה משה רבנו שהגיע לדרגה הגבוהה ביותר שניתן והיא אספקלריה המאירה

רש"י משלי פרק י פסוק ח

(ח) חכם לב יקח מצות - משה רבינו שכל ישראל היו עוסקין בביזת מצרים והוא היה עוסק במצות שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וגו' (שמות יג):

ויש עדין להוסיף בעניין ובלי נדר נמשיך במאמר הבא

פרשת בשלח חכמה בגויים תאמין 7 מה התרומה של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר לרבי עקיבא ? מה ההבדל בן חכמי אומות העולם למלכי אומות העולם ? למה לא צריך לרוץ לקראת חכמי אומות העולם ? האם החוכמה של אומות העולם זמנית ? למה יכול היה בר ששת הסגי נהור לזהות את מלכי ישראל ? מה אחת התוצאה של מגילת אסתר ? מהי חכמת בשר ודם ? מה התועלת שלה ? י"ב/שבט/תשע"ט

בס"ד
פרשת בשלח  חכמה בגויים תאמין 7 מה התרומה של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר לרבי עקיבא ?  מה ההבדל בן חכמי אומות העולם למלכי אומות העולם ? למה לא צריך לרוץ לקראת חכמי אומות העולם ? האם החוכמה של אומות העולם זמנית ? למה יכול היה בר ששת הסגי נהור  לזהות את מלכי ישראל ? מה אחת התוצאה של מגילת אסתר ? מהי חכמת בשר ודם ? מה התועלת שלה ? י"ב/שבט/תשע"ט

מסקנת הדברים במאמר הקודם  חכמה בגויים תאמין 6 :   

" יתרו מיצג את התחלת התיקון לאחר חטא העגל כי הוא היה חלק מהותי מאומות העולם שקשור לתורה , והעצה שנתן יתרו למשה מיד אחרי קבלת הלוחות השניים ביום הכיפורים הוא התחלתה תהליך של ברור המוץ מן התבן של אומות העולם . מי ששיך למהות של עם ישראל ומי שייך לצד הרע של העולם שמקורו מהמלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ,ורק בסוף התהליך בסוף הברור המוחלט מי שייך לעולם ומי לא שייך לעולם יוכל  הקב"ה למלוך על העולם בשלמות וכסאו יהיה שלם ,והחוכמה של אומות העולם שאנחנו מאמינים לו הוא אותו חלק מהחוכמה ששייכת לתורה אבל חטא העגל שגרם לשבירה של העולם השלם שנוצר במעמד הר סיני ,כאשר חלקים ממנו נמצאים אצל אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני והם חיים ונמצאים בתוך אומות העולם"

ואת המשמעות של גרים לעם ישראל לגבי התורה אנחנו רואים אצל רבי עקיבא ר' צדוק הכהן מלובלין - אור זרוע לצדיק ענין גלות מצרים עמוד יב

והנה היסוד מתורה שבעל פה הוא רבי עקיבא כנודע כמו שאמרו בסנהדרין (פ"ו א) וכולהו אליבא דרבי עקיבא וביבמות (ס"ב ב) והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא ושנאה והוא דוגמת משה רבינו ע"ה וגדול ממנו כמו שאמרו במנחות (כ"ט ב). והיינו דמשה רבינו ע"ה יסוד תורה שבכתב ורבי עקיבא יסוד תורה שבעל פה והוא בן גרים כנודע ובא מעשו כידוע מטעם האריז"ל על פסוק (בראשית כ"ה, כ"ח) כי ציד בפיו שהיה בפיו והיינו שהוא סוד תורה שבעל פה עיין שם.

כלומר אותם גרים ובני גרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני תפקידם להיכנס לתוך  עם ישראל ולהחזיר לתוך עם ישראל את אותו חוכמה שהתפזרה בעולם כתוצאה של חטא העגל שגרמה לשבר בעולם החדש שנברא  במעמד הר סיני .

ונשאלת השאלה האם החכמה היחידה בגויים היא אותה חוכמה ששייכת לתורה ונמצאת רק באותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני או יש חוכמה שנמצאת גם באומות העולם אותם אלו שנידונו למיתה כאשר היו יכולים ללמוד את התורה ולא למדו . תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א

תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם. הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.

כלומר אנחנו צריכים לברך על חכמי אומות העולם ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם  אם כן יש לנו הוכחה  שיש חכמי אומות העולם שהם שיכים לאומות העולם שלא היו במעמד הר סיני כי אם זה היה בספק כלומר אנחנו לא יודעים אם חכמים אלו הם מאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני או לא היה במעמד הר סיני  היה אסור לברך כי יש את הכלל ספק ברכות להקל ולא היינו מברכים . כלומר יש חוכמה באומות העולם גם באלו שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני . וכאן צריך להבין איזה חכמה מדובר . דבר ראשון אנחנו רואים שיש הבדל בן חכמי אומות העולם למלכי אומות העולם . בעוד שלמלכי אומות העולם אנחנו צרכים לרוץ לקראתם אבל חכמי אומות העולם לא צריכים לרוץ לקראתם . ולדעתי ההבדל הוא שמלכי אומות העולם הם משהו ודאי וממשי בהנהגה של העולם משלי פרק כא

פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְקֹוָ֑ק עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ:

מלבי"ם משלי פרק כא פסוק א

(א) פלגי מים לב מלך, הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים ועצומים, לכן לבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בעניני הכלל משולל הבחירה,

ומלך של אומות העולם הוא כזה וממשי במציאות עד שרב ששת שהיה  סגי נהור ברך על בואם של מלכי ישראל על אף  שהיה סגי נהור כלומר רב ששת יכול להבחין בעולם הזה מבלי לראות אותם את ההבדל בן מלכי אומות העולם למלכי ישראל דבר שרוב אנשים לא יוכלו להבחין בו חוץ לסימנים החיצונים בן חכמי ישראל לחכמי אומות העולם כי אומר רש"י מסכת ברכות דף נח עמוד א

שאם יזכה - לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח.

יבחין - כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעולם הזה.

ואומר הבבלי חברותא ברכות דף נח עמוד א

אמר ליה רב ששת: ידעתי זאת, מתוך שפסק הרעש. ואין המלך מגיע אלא מתוך שקט ודממה. כמו שמצינו בקדוש ברוך הוא. וקיימא לן, דמלכותא דארעא היא כעין מלכותא דרקיעא. ובמלכותא דרקיעא כתיב, "צא ועמדת בהר לפני ה', והנה ה' עובר, ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', לא ברוח ה'. ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש, לא באש ה'. ואחר האש קול דממה דקה"!

אבל לגבי חכמי ישראל ניתן  להבחין בברור בעולם הזה בן חכמי ישראל לבין חכמי אומות העולם ולכן אין אנחנו צריכים לרוץ ולראות את חכמי אומות העולם בעולם הזה כמו שאנחנו צריכים לרוץ ולראות את מלכי אומות העולם . וצריך להבין למה ?

אומר הבבלי חברותא מגילה דף טז עמוד א

"ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו וגו' ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו". קרי להו "אוהביו", וקרי להו "חכמיו"?!⁽⁷¹⁴⁾אמר רבי יוחנן: כל האומר דבר חכמה, ואפילו באומות העולם⁽⁷¹⁵⁾ - נקרא חכם⁽⁷¹⁶⁾.והיינו דבר החכמה שאמרו לו חכמיו:"אם מזרע היהודים מרדכי וגו'". והכי אמרו ליה: יש זרע ביהודים, שאם הוא בא מהם - לא תוכל לו. דאי משאר שבטים קאתי מרדכי - יכלת ליה. ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה קאתי - לא יכלת ליה⁽⁷¹⁷⁾.ומנלן דאינו יכול להם?יהודה - דכתיב: "ידך בערף אויביך".אינך, שאר שבטים - דכתיב בהו: "לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך"."כי נפל תפול לפניו". דרש רבי יהודה בר אלעאי: שתי נפילות הללו למה?אמרו לו: אומה זו משולה לעפר, ומאידך משולה גם לכוכבים. שכשהן יורדין - יורדין עד עפר. וכשהן עולין - עולין עד לכוכבים.

ואומר השו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רח

ובזה יש להבין מאחז"ל פ"ק דמגלה כל האומר דבר חכמה אפילו באו"ה נקרא חכם ע"ש ט"ז ע"א, וקשה פשיטא למה יגרע ולא יקרא חכם והלא מברכים על חכמי או"ה שנתן מחכמתו לבשר ודם [ברכות נ"ח ע"א]. אבל הענין כנ"ל דהוה סד"א דוקא בישראל המושגח מאל עליון נאמר כנ"ל, אבל או"ה שאומר דבר חכמה שאינו ראוי לפי מזגו וטבעו לא יצוייר בחכמה אלא כסומא בארובה, קמ"ל, דהרי הכא קרי לי' אוהביו, ואילו היו חכמים בעצם בודאי היו מתוארים חכמים שהרי חכמי או"ה נמי נקראו חכמים, ומדקרי להו אוהביו ש"מ שלא היו חכמים בעצם, ומ"מ בפסוק השני קרו להו חכמיו היינו ע"כ על אותו דבר חכמה שנזרקה מפיהם אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו וגו', ונמצא על דבר חכמה וחידות הלז קורא להם חכמים לפי שעה, דלא נימא האומר דבר חכמה באו"ה שאיננו חכמה בעצם לא נימא כסומא בארובה במקרה ולא בהשגחה, קמ"ל כי נקרא חכם לפי שעתו, זה אמת נכון הדבר:

ואני רוצה ללמוד מדברי החתם סופר ומהגמרא שחכמי אומות העולם לאחר מתן תורה זה חוכמה ארעית זמנית ולא קבועה כלומר חכם נקרא כל מי שאומר דברי חכמה כלומר חכם מאומות העולם נקרא חכם על אותו חלק מדבריו לפי שעה ולא על כל דבריו . כלומר כמו כאן בגמרא שיועציו של המן נקראו אוהביו ונקראו חכמיו כלומר אין הם חכמים בכל דבריהם ויש חלק מדבריהם שניתן להגיד עליו חכמיו ויש חלק מהדברים שלהם שנקראים אוהביו . ואותו חלק שהם נקראים חכמיו  מקורו בחכמה של התורה פסוק המבאר  את הכוח של עם ישראל שיכולים להגיע עד הכוכבים .כלומר חכם של אומות העולם זה חוכמה זמנית וחלקית בהתאם לדבריו . ועוד דבר שניתן ללמוד  ממגילת אסתר שהתוצאה הנוספת של כל המאורעות במגילת אסתר היה הכנסת גרים לתוך עם ישראל אומר התלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד ב

תנא: נעמן גר תושב היה; נבוזראדן גר צדק היה. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק; מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים; מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים. מאן אינון? שמעיה ואבטליון.

כלומר גם כאן שהיה בהם באופן חלקי תורה וחוכמה  חלק מזרעו של המן נכנס לתוך העם היהודי . ולכאורה נראה כי כל המלחמות של עם ישראל הוא חלק מן המאמץ להכניס לתוך עם ישראל  את אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני .

אבל יש עוד סוג של חוכמה שהיא חוכמה הקשורה להבנת המציאות הפיזית בעולם ולמציאות שבני האדם רואים ומנתחים בשכל בשר ודם שלהם .  

תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. 

ואומר השו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן כו

והנה לא יאומן כי זה נאמר על החשבון הזה המסור בידינו היום הזה שאפילו תלמידים המתחילים יכולים ללמדו, וגם לא על החכמה הנמסרה עתה לעמים, והמה משכילים בה יותר ממנו הרבה וחברו בה ספרים הרבה, ולא עוד אלא שנודע לנו בברור כי גם קודם מתן תורה היתה זאת החכמה בין האומות, וכבר הי' לאברהם אבינו ע"ה הרבה ויכוחים ע"י אותה החכמה עם אנשי דורו, ועל זה נאמר [ב"ב ט"ז ע"ב] איצטגנינות גדולה הי' בלבו של אברהם אבינו ע"ה והי' אומות העולם משכימים לפתחו, ומה לי להאריך בזה, צא וראה כמה המצאות נפלאות המציא תלמי המלך הנקרא בטלמיוס אשר ממש על המצאותיו בנו כל יסודי התכונה, ולמה זה אם כן יטלו חז"ל עטרה לעצמם בזה לאמור כי היא חכמתכם ובינתכם.

אבל הוא סוד נפלא וחשבון דק ועמוק עמוק מי ימצאנו, לא לחנם מסורה עדות לבית דין בירושלים דוקא, בא וראה סוף מס' ברכות [ס"ג ע"א] חנני' אחי ר' יהושע שבקש לעבר שנים ולקבוע חדשים בחוץ לארץ ובקשו לנדותו דכתיב [ישעי' ב' ג'] כי מציון תצא תורה, ולא ממקום אחר, שמע מינה שהמקום גורם לידע סוד נפלא הזה. ואם משה רבינו ע"ה נתקשה בקדוש החדש עד שהראהו באצבע כזה ראה וקדש [מכילתא פ' בא], אל תאמין בעצמך שאפשר לנו לידע אפס קצהו. והאמן בעצמך שכל מה שמתחכמים בו אנשי דורנו הכל הבל, בנוי על יסודות שכלם, זה בונה וזה סותר, מי עלה שמים וירד, צררו רוח בחפנם, אין אתנו יודע עד מה, א"כ מה זה שאמרו [פסחים נ"א ע"ב, ביצה ד' ע"ב] אנן בקיאינן בקביעות דירחא.

הוי יודע שקלקלתינו תקנתינו, כל זמן שהי' הלבבות שלימים בחכמה ומדע, הי' חושבים חשבון דק ועמוק ההוא ושוקלים במאזני צדק רגע המולד האמיתי, אף על פי שהי' מקדשים עפ"י הראיה, מכל מקום לא זזו מחשבונם, כמ"ש וביאר היטב רמב"ם בהלכות קדוש החודש, וכמו שאמרו חז"ל פ"ק דסנהדרין [י"ח ע"ב] רבנן אחושבנייהו סמכו - מעתה חסרנו כל והחכמה התחילה להשתכח מישראל, עמדו חכמי הדורות ותקנו חשבון קל ואיננו אמיתי אלא בקרוב, כי אי אפשר למסור החשבון הצדק ההוא לכל אדם, ע"כ תקנו חשבון וקראוהו חשבון אמצעי, ועל ידי זה החשבון חשבו הם עד סוף ימות עולם, וקדשו כל המועדות העתידים להיות כדי שיהי' מקודשים מבית דין מומחים, ואף על פי שהחשבון אינו מדוקדק, סמכו על מה שאמר הכתוב אשר תקראו אותם מקראי קודש, אתם חסר כתיב, קרי ביה אתם אפילו מזידים [ר"ה כ"ה ע"א], וע"י זה החשבון תקנו כולי גולה, וזהו המסור בידינו ומפיו אנו חיים. ובכל זאת אין אנו מרחיקים ומדחים כל הבא ללמדו דודאי תורה היא וללמוד הוא צריך, ומכל שכן הרוצה להעמיק יותר בקדוש החודש לרמב"ם ז"ל ישכיל ויבין קצת מפלאי הבורא יתברך ועוצם חכמתו, ובהתבונן בהם יגבה לבו בדרכי ה' בלי ספק, כמ"ש פתח דברינו, אך אין אנו ערבאין לכך, כי עסקינו בהווית דאביי ורבא, ולא באנו עתה אלא לרוות צמאון התלמידים המבקשים תפקידם ובחפשם בספרים לא מצאו ידיהם בבה"מ, יש קצרו ויש האריכו, וכיון שלא השיגו לידע חשבון האמצעי וטעמו על בריו, לא יבואו לראות ולהבין חכמה היותר פנימי והוא חשבון האמיתי, ומי שלא נמסרו לו מפתחות החיצונות בהי עייל.

כלומר יש חוכמה של גויים שהיא חוכמת בשר ודם ונובע מתוך תצפית שלהם על העולם מצד אחד ושימוש בשכל אנושי מצד שני . אבל חוכמה זו היא לא אמת ולא יכולה להיות אמת כי היא מבוססת על כלים שיש בהם מידה של טעות וסטייה מהאמת אבל היא איזה דרך להגיע לאמת . כלומר כאשר אדם יודע את האמת מתוך השכל וזה אמת חלקית ורק שיעור מקורב לאמת יש לו סיכוי שכאשר הוא יפגוש  מולו את האמת שבאה ממקור האמת והיא התורה יש סיכוי שהוא יוכל להבין ולקבל על עצמו את התורה כאשר יש לו כלים לקבל את התורה (מזל שלו היה במעמד הר סיני )  . וזה החוכמה שנקראת חוכמת  בשר ודם כמו שאומרת הגמרא  חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם

ובעזרת השם בלי נדר נמשיך שבוע הבא