פרשת בשלח חכמה בגויים תאמין 7 מה התרומה של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר לרבי עקיבא ? מה ההבדל בן חכמי אומות העולם למלכי אומות העולם ? למה לא צריך לרוץ לקראת חכמי אומות העולם ? האם החוכמה של אומות העולם זמנית ? למה יכול היה בר ששת הסגי נהור לזהות את מלכי ישראל ? מה אחת התוצאה של מגילת אסתר ? מהי חכמת בשר ודם ? מה התועלת שלה ? י"ב/שבט/תשע"ט

בס"ד
פרשת בשלח  חכמה בגויים תאמין 7 מה התרומה של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר לרבי עקיבא ?  מה ההבדל בן חכמי אומות העולם למלכי אומות העולם ? למה לא צריך לרוץ לקראת חכמי אומות העולם ? האם החוכמה של אומות העולם זמנית ? למה יכול היה בר ששת הסגי נהור  לזהות את מלכי ישראל ? מה אחת התוצאה של מגילת אסתר ? מהי חכמת בשר ודם ? מה התועלת שלה ? י"ב/שבט/תשע"ט

מסקנת הדברים במאמר הקודם  חכמה בגויים תאמין 6 :   

" יתרו מיצג את התחלת התיקון לאחר חטא העגל כי הוא היה חלק מהותי מאומות העולם שקשור לתורה , והעצה שנתן יתרו למשה מיד אחרי קבלת הלוחות השניים ביום הכיפורים הוא התחלתה תהליך של ברור המוץ מן התבן של אומות העולם . מי ששיך למהות של עם ישראל ומי שייך לצד הרע של העולם שמקורו מהמלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ,ורק בסוף התהליך בסוף הברור המוחלט מי שייך לעולם ומי לא שייך לעולם יוכל  הקב"ה למלוך על העולם בשלמות וכסאו יהיה שלם ,והחוכמה של אומות העולם שאנחנו מאמינים לו הוא אותו חלק מהחוכמה ששייכת לתורה אבל חטא העגל שגרם לשבירה של העולם השלם שנוצר במעמד הר סיני ,כאשר חלקים ממנו נמצאים אצל אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני והם חיים ונמצאים בתוך אומות העולם"

ואת המשמעות של גרים לעם ישראל לגבי התורה אנחנו רואים אצל רבי עקיבא ר' צדוק הכהן מלובלין - אור זרוע לצדיק ענין גלות מצרים עמוד יב

והנה היסוד מתורה שבעל פה הוא רבי עקיבא כנודע כמו שאמרו בסנהדרין (פ"ו א) וכולהו אליבא דרבי עקיבא וביבמות (ס"ב ב) והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא ושנאה והוא דוגמת משה רבינו ע"ה וגדול ממנו כמו שאמרו במנחות (כ"ט ב). והיינו דמשה רבינו ע"ה יסוד תורה שבכתב ורבי עקיבא יסוד תורה שבעל פה והוא בן גרים כנודע ובא מעשו כידוע מטעם האריז"ל על פסוק (בראשית כ"ה, כ"ח) כי ציד בפיו שהיה בפיו והיינו שהוא סוד תורה שבעל פה עיין שם.

כלומר אותם גרים ובני גרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני תפקידם להיכנס לתוך  עם ישראל ולהחזיר לתוך עם ישראל את אותו חוכמה שהתפזרה בעולם כתוצאה של חטא העגל שגרמה לשבר בעולם החדש שנברא  במעמד הר סיני .

ונשאלת השאלה האם החכמה היחידה בגויים היא אותה חוכמה ששייכת לתורה ונמצאת רק באותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני או יש חוכמה שנמצאת גם באומות העולם אותם אלו שנידונו למיתה כאשר היו יכולים ללמוד את התורה ולא למדו . תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א

תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם. הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.

כלומר אנחנו צריכים לברך על חכמי אומות העולם ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם  אם כן יש לנו הוכחה  שיש חכמי אומות העולם שהם שיכים לאומות העולם שלא היו במעמד הר סיני כי אם זה היה בספק כלומר אנחנו לא יודעים אם חכמים אלו הם מאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני או לא היה במעמד הר סיני  היה אסור לברך כי יש את הכלל ספק ברכות להקל ולא היינו מברכים . כלומר יש חוכמה באומות העולם גם באלו שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני . וכאן צריך להבין איזה חכמה מדובר . דבר ראשון אנחנו רואים שיש הבדל בן חכמי אומות העולם למלכי אומות העולם . בעוד שלמלכי אומות העולם אנחנו צרכים לרוץ לקראתם אבל חכמי אומות העולם לא צריכים לרוץ לקראתם . ולדעתי ההבדל הוא שמלכי אומות העולם הם משהו ודאי וממשי בהנהגה של העולם משלי פרק כא

פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְקֹוָ֑ק עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ:

מלבי"ם משלי פרק כא פסוק א

(א) פלגי מים לב מלך, הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים ועצומים, לכן לבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בעניני הכלל משולל הבחירה,

ומלך של אומות העולם הוא כזה וממשי במציאות עד שרב ששת שהיה  סגי נהור ברך על בואם של מלכי ישראל על אף  שהיה סגי נהור כלומר רב ששת יכול להבחין בעולם הזה מבלי לראות אותם את ההבדל בן מלכי אומות העולם למלכי ישראל דבר שרוב אנשים לא יוכלו להבחין בו חוץ לסימנים החיצונים בן חכמי ישראל לחכמי אומות העולם כי אומר רש"י מסכת ברכות דף נח עמוד א

שאם יזכה - לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח.

יבחין - כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעולם הזה.

ואומר הבבלי חברותא ברכות דף נח עמוד א

אמר ליה רב ששת: ידעתי זאת, מתוך שפסק הרעש. ואין המלך מגיע אלא מתוך שקט ודממה. כמו שמצינו בקדוש ברוך הוא. וקיימא לן, דמלכותא דארעא היא כעין מלכותא דרקיעא. ובמלכותא דרקיעא כתיב, "צא ועמדת בהר לפני ה', והנה ה' עובר, ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', לא ברוח ה'. ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש, לא באש ה'. ואחר האש קול דממה דקה"!

אבל לגבי חכמי ישראל ניתן  להבחין בברור בעולם הזה בן חכמי ישראל לבין חכמי אומות העולם ולכן אין אנחנו צריכים לרוץ ולראות את חכמי אומות העולם בעולם הזה כמו שאנחנו צריכים לרוץ ולראות את מלכי אומות העולם . וצריך להבין למה ?

אומר הבבלי חברותא מגילה דף טז עמוד א

"ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו וגו' ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו". קרי להו "אוהביו", וקרי להו "חכמיו"?!⁽⁷¹⁴⁾אמר רבי יוחנן: כל האומר דבר חכמה, ואפילו באומות העולם⁽⁷¹⁵⁾ - נקרא חכם⁽⁷¹⁶⁾.והיינו דבר החכמה שאמרו לו חכמיו:"אם מזרע היהודים מרדכי וגו'". והכי אמרו ליה: יש זרע ביהודים, שאם הוא בא מהם - לא תוכל לו. דאי משאר שבטים קאתי מרדכי - יכלת ליה. ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה קאתי - לא יכלת ליה⁽⁷¹⁷⁾.ומנלן דאינו יכול להם?יהודה - דכתיב: "ידך בערף אויביך".אינך, שאר שבטים - דכתיב בהו: "לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך"."כי נפל תפול לפניו". דרש רבי יהודה בר אלעאי: שתי נפילות הללו למה?אמרו לו: אומה זו משולה לעפר, ומאידך משולה גם לכוכבים. שכשהן יורדין - יורדין עד עפר. וכשהן עולין - עולין עד לכוכבים.

ואומר השו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רח

ובזה יש להבין מאחז"ל פ"ק דמגלה כל האומר דבר חכמה אפילו באו"ה נקרא חכם ע"ש ט"ז ע"א, וקשה פשיטא למה יגרע ולא יקרא חכם והלא מברכים על חכמי או"ה שנתן מחכמתו לבשר ודם [ברכות נ"ח ע"א]. אבל הענין כנ"ל דהוה סד"א דוקא בישראל המושגח מאל עליון נאמר כנ"ל, אבל או"ה שאומר דבר חכמה שאינו ראוי לפי מזגו וטבעו לא יצוייר בחכמה אלא כסומא בארובה, קמ"ל, דהרי הכא קרי לי' אוהביו, ואילו היו חכמים בעצם בודאי היו מתוארים חכמים שהרי חכמי או"ה נמי נקראו חכמים, ומדקרי להו אוהביו ש"מ שלא היו חכמים בעצם, ומ"מ בפסוק השני קרו להו חכמיו היינו ע"כ על אותו דבר חכמה שנזרקה מפיהם אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו וגו', ונמצא על דבר חכמה וחידות הלז קורא להם חכמים לפי שעה, דלא נימא האומר דבר חכמה באו"ה שאיננו חכמה בעצם לא נימא כסומא בארובה במקרה ולא בהשגחה, קמ"ל כי נקרא חכם לפי שעתו, זה אמת נכון הדבר:

ואני רוצה ללמוד מדברי החתם סופר ומהגמרא שחכמי אומות העולם לאחר מתן תורה זה חוכמה ארעית זמנית ולא קבועה כלומר חכם נקרא כל מי שאומר דברי חכמה כלומר חכם מאומות העולם נקרא חכם על אותו חלק מדבריו לפי שעה ולא על כל דבריו . כלומר כמו כאן בגמרא שיועציו של המן נקראו אוהביו ונקראו חכמיו כלומר אין הם חכמים בכל דבריהם ויש חלק מדבריהם שניתן להגיד עליו חכמיו ויש חלק מהדברים שלהם שנקראים אוהביו . ואותו חלק שהם נקראים חכמיו  מקורו בחכמה של התורה פסוק המבאר  את הכוח של עם ישראל שיכולים להגיע עד הכוכבים .כלומר חכם של אומות העולם זה חוכמה זמנית וחלקית בהתאם לדבריו . ועוד דבר שניתן ללמוד  ממגילת אסתר שהתוצאה הנוספת של כל המאורעות במגילת אסתר היה הכנסת גרים לתוך עם ישראל אומר התלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד ב

תנא: נעמן גר תושב היה; נבוזראדן גר צדק היה. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק; מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים; מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים. מאן אינון? שמעיה ואבטליון.

כלומר גם כאן שהיה בהם באופן חלקי תורה וחוכמה  חלק מזרעו של המן נכנס לתוך העם היהודי . ולכאורה נראה כי כל המלחמות של עם ישראל הוא חלק מן המאמץ להכניס לתוך עם ישראל  את אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני .

אבל יש עוד סוג של חוכמה שהיא חוכמה הקשורה להבנת המציאות הפיזית בעולם ולמציאות שבני האדם רואים ומנתחים בשכל בשר ודם שלהם .  

תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. 

ואומר השו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן כו

והנה לא יאומן כי זה נאמר על החשבון הזה המסור בידינו היום הזה שאפילו תלמידים המתחילים יכולים ללמדו, וגם לא על החכמה הנמסרה עתה לעמים, והמה משכילים בה יותר ממנו הרבה וחברו בה ספרים הרבה, ולא עוד אלא שנודע לנו בברור כי גם קודם מתן תורה היתה זאת החכמה בין האומות, וכבר הי' לאברהם אבינו ע"ה הרבה ויכוחים ע"י אותה החכמה עם אנשי דורו, ועל זה נאמר [ב"ב ט"ז ע"ב] איצטגנינות גדולה הי' בלבו של אברהם אבינו ע"ה והי' אומות העולם משכימים לפתחו, ומה לי להאריך בזה, צא וראה כמה המצאות נפלאות המציא תלמי המלך הנקרא בטלמיוס אשר ממש על המצאותיו בנו כל יסודי התכונה, ולמה זה אם כן יטלו חז"ל עטרה לעצמם בזה לאמור כי היא חכמתכם ובינתכם.

אבל הוא סוד נפלא וחשבון דק ועמוק עמוק מי ימצאנו, לא לחנם מסורה עדות לבית דין בירושלים דוקא, בא וראה סוף מס' ברכות [ס"ג ע"א] חנני' אחי ר' יהושע שבקש לעבר שנים ולקבוע חדשים בחוץ לארץ ובקשו לנדותו דכתיב [ישעי' ב' ג'] כי מציון תצא תורה, ולא ממקום אחר, שמע מינה שהמקום גורם לידע סוד נפלא הזה. ואם משה רבינו ע"ה נתקשה בקדוש החדש עד שהראהו באצבע כזה ראה וקדש [מכילתא פ' בא], אל תאמין בעצמך שאפשר לנו לידע אפס קצהו. והאמן בעצמך שכל מה שמתחכמים בו אנשי דורנו הכל הבל, בנוי על יסודות שכלם, זה בונה וזה סותר, מי עלה שמים וירד, צררו רוח בחפנם, אין אתנו יודע עד מה, א"כ מה זה שאמרו [פסחים נ"א ע"ב, ביצה ד' ע"ב] אנן בקיאינן בקביעות דירחא.

הוי יודע שקלקלתינו תקנתינו, כל זמן שהי' הלבבות שלימים בחכמה ומדע, הי' חושבים חשבון דק ועמוק ההוא ושוקלים במאזני צדק רגע המולד האמיתי, אף על פי שהי' מקדשים עפ"י הראיה, מכל מקום לא זזו מחשבונם, כמ"ש וביאר היטב רמב"ם בהלכות קדוש החודש, וכמו שאמרו חז"ל פ"ק דסנהדרין [י"ח ע"ב] רבנן אחושבנייהו סמכו - מעתה חסרנו כל והחכמה התחילה להשתכח מישראל, עמדו חכמי הדורות ותקנו חשבון קל ואיננו אמיתי אלא בקרוב, כי אי אפשר למסור החשבון הצדק ההוא לכל אדם, ע"כ תקנו חשבון וקראוהו חשבון אמצעי, ועל ידי זה החשבון חשבו הם עד סוף ימות עולם, וקדשו כל המועדות העתידים להיות כדי שיהי' מקודשים מבית דין מומחים, ואף על פי שהחשבון אינו מדוקדק, סמכו על מה שאמר הכתוב אשר תקראו אותם מקראי קודש, אתם חסר כתיב, קרי ביה אתם אפילו מזידים [ר"ה כ"ה ע"א], וע"י זה החשבון תקנו כולי גולה, וזהו המסור בידינו ומפיו אנו חיים. ובכל זאת אין אנו מרחיקים ומדחים כל הבא ללמדו דודאי תורה היא וללמוד הוא צריך, ומכל שכן הרוצה להעמיק יותר בקדוש החודש לרמב"ם ז"ל ישכיל ויבין קצת מפלאי הבורא יתברך ועוצם חכמתו, ובהתבונן בהם יגבה לבו בדרכי ה' בלי ספק, כמ"ש פתח דברינו, אך אין אנו ערבאין לכך, כי עסקינו בהווית דאביי ורבא, ולא באנו עתה אלא לרוות צמאון התלמידים המבקשים תפקידם ובחפשם בספרים לא מצאו ידיהם בבה"מ, יש קצרו ויש האריכו, וכיון שלא השיגו לידע חשבון האמצעי וטעמו על בריו, לא יבואו לראות ולהבין חכמה היותר פנימי והוא חשבון האמיתי, ומי שלא נמסרו לו מפתחות החיצונות בהי עייל.

כלומר יש חוכמה של גויים שהיא חוכמת בשר ודם ונובע מתוך תצפית שלהם על העולם מצד אחד ושימוש בשכל אנושי מצד שני . אבל חוכמה זו היא לא אמת ולא יכולה להיות אמת כי היא מבוססת על כלים שיש בהם מידה של טעות וסטייה מהאמת אבל היא איזה דרך להגיע לאמת . כלומר כאשר אדם יודע את האמת מתוך השכל וזה אמת חלקית ורק שיעור מקורב לאמת יש לו סיכוי שכאשר הוא יפגוש  מולו את האמת שבאה ממקור האמת והיא התורה יש סיכוי שהוא יוכל להבין ולקבל על עצמו את התורה כאשר יש לו כלים לקבל את התורה (מזל שלו היה במעמד הר סיני )  . וזה החוכמה שנקראת חוכמת  בשר ודם כמו שאומרת הגמרא  חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם

ובעזרת השם בלי נדר נמשיך שבוע הבא