פרשת לך לך מה ניסה הקב"ה להסביר ליונה ? מה הקשר של קיקיון לאנשי נינווה ? מה הדמיון בן הקיקיון לאומות העולם ? מתי אומות העולם הועילו לעם ישראל ? האם התועלת של אומות העולם לעם ישראל היא חיובית או שלילית בסופו של דבר ? מה הקשר של הקיקיון לפרעה של יוסף ? מה ההבדל בן אומות העולם לנביא יונה ? למה ישב יונה בסוכה ? האם נינווה נחרבה ? ‏י'/חשון/תשע"ט

בס"ד
פרשת לך לך מה ניסה הקב"ה להסביר ליונה ? מה הקשר של קיקיון לאנשי נינווה ? מה הדמיון בן הקיקיון לאומות העולם ? מתי אומות העולם הועילו לעם ישראל ? האם התועלת של אומות העולם לעם ישראל היא חיובית או שלילית בסופו של דבר ? מה הקשר של הקיקיון לפרעה של יוסף ? מה ההבדל בן אומות  העולם  לנביא יונה ? למה ישב יונה בסוכה ? האם נינווה נחרבה ? ‏י'/חשון/תשע"ט

בפרשת נח כתבתי על הנביא יונה ומדוע הוא לא רצה לנבא על נינווה . ומסקנת דברי היה שהקב"ה נתן הזדמנות לאומות העולם כדי שלא יהיה להם פתחון פה למה כפית הר כגיגית על עם ישראל ולא כפית הר כגיגית עלינו. פרעה היה היחיד שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית וגרם לו להאמין בקב"ה . וכאן נסללה הדרך ליישם את העונש שאומות העולם קיבלו כאשר לא קבלו את התורה שיהושע הניח  להם בכניסה לארץ ישראל .

הגמרא (פרוש) חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו. 

 אבל לאחר שכפה עליו על פרעה הר כגיגית יש לפרעה מודעא רבה לאורייתא   וכדי "להוריד " את המודעא רבה לאורייתא הם צריכים לקבל עליהם ברצון את התורה ( 7 מצוות בני נח)  וזה היה השליחה של הנביא יונה לנינווה . כדי לתת לפרעה ולכל יושבי נינווה הזדמנות לקבל על עצמם ברצון את התורה . וכאן הבין הנביא יונה שיש אפשרות שקבלת התורה של אומות העולם ומצד שני קשיות העורף של עם ישראל יתבצע כאן מעבר של זכויות מעם ישראל לאומות העולם .

ולכן כאשר ראה יונה שאכן אנשי נינווה חזרו בתשובה והגזירה על התבטלה הוא אמר לקב"ה

יונה פרק ד

(ג) וְעַתָּ֣ה יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס

עד כאן מה שכתבתי שבוע שעבר בפרשת נח ‏ג'/חשון/תשע"ט

וצריך להבין מה היית התשובה של הקב"ה ליונה . יונה פרק ד

(ט) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת:

(י) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־ לַ֥יְלָה אָבָֽד:

(יא) וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה:

הקב"ה  מנסה להסביר לנביא יונה למה חס על נינווה ,ולפי המהלך שלי הקב"ה מנסה להסביר לנביא יונה למה הוא נתן הזדמנות נוספת לאומות העולם הרי אומות העולם קיבלו הזדמנות ודחו אותה

חברותא עבודה זרה דף ב עמוד ב

דתני רב יוסף: נאמר בספר חבקוק [שם] "עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים", ודרשינן "ראה" מלשון "נראה בעיניו" - מאי ראה? ראה הקדוש ברוך הוא שבע מצוות שקבלו עליהן, על עצמם, בני נח, אומות העולם - ולא קיימום. וכיון שלא קיימום - עמד והתירן להן, ואינם חייבים עוד לקיימן.⁽²⁶⁾

ותמהינן: וכי התירן להם הקדוש ברוך הוא?! איגורי איתגר! האם ירוויחו מכך שלא קיימום? אם כן, מצינו חוטא נשכר?⁽²⁷⁾ ומתרצינן: אמר מר, בריה דרבינא התרה זו אינה לטובתם, אלא לרעתם, כי כונת הכתוב היא לומר, שאף על פי שמקיימין אותן, אין מקבלים עליהם שכר כעושה מצווה, שהרי מעתה הם אינם מצווים עוד לקיימם, ולכן, אין להם זכות לעתיד לבא ולבקש שכר על קיומן.

הקב"ה משוה את נינווה לקיקיון וכך אומר האוצר מדרשים (אייזנשטיין) יונה

מרוב חמה שהיה ליונה במעי הדגה נשרפו בגדיו וכל שערת גופו וראשו וזקנו, והיו זבובים [עמוד 222] ויתושים ונמלים ופרעושים שרויים עליו ומצערין אותו מכל צד, עד שביקש נפשו למות שנאמר קח נא את נפשי ממני, מיכן אמרו חכמים כל מי שיש בידו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש, או להחזירו בתשובה ואינו מחזירו סוף בא לידי צער גדול, והקב"ה מה עשה העלה קיקיון על ראש יונה בלילה כשהוא נם ובשחרית עלו עליו מאתים ושבעים וששה עלים וכל עלה ועלה ארבע זרת וטפח, וארבעים איש יכולין לישב בצל הקיקיון לכבוש את השמש, זימן הקדוש ברוך הוא תולעת והכה את הקיקיון ויבשהו ומת והיו זבובין ויתושין שרויין עליו ומצערין אותו מכל צד, עד ששאל את נפשו למות שנאמר וישאל את נפשו למות, באותה שעה זלגו עיניו דמעות לפני הקדוש ברוך הוא עד שירד הקדוש ברוך הוא ואמר לו מפני מה אתה בוכה שמא יש לך צער על הקיקיון שלא עמלת בו ולא גידלתו ולא הכנסת בתוכו זבלין ולא השקיתו מים, ולילה אחד היה ויבש כך חסת עליו, ואני לא אחוס על נינוה

וצריך להבין את התמונה הנביא יונה יושב בסוכה  יונה פרק ד

(ה) וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר:

 (ו) וַיְמַ֣ן יְקֹוָֽק־אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה:

(ז) וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ:

(ח) וַיְהִ֣י׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי:

כלומר יונה היה בתוך סוכה מוגן מן הצל אבל הקב"ה נתן לו קיקיון שלכאורה נתן לו פתרון מעולה הרבה יותר טוב מהסוכה אבל כאשר אותו קיקיון נבל בגלל התולעת ששלח הקב"ה מצבו של יונה נהיה גרוע יותר כמו שאומר המדרש . כלומר היתרון בקיקיון נהפך בבת אחד לחיסרון כלומר אם לא היה קיקיון מצבו של הנביא יונה היה יותר טוב כי אותם זבובים ויתושים ציערו אותו וללא הקיקיון הם לא היו . אבל כאשר היה הקיקיון חי מצבו של הנביא יונה היה טוב יותר .

וכאן אומר לו הקב"ה על אף שהקיקיון בסופו של דבר הרע את מצבך הזמן שהוא נתן לך צל יותר טוב גרמה לנביא יונה לחוס על הקיקיון .

וזה בדיוק מה שאומר לו הקב"ה על נינווה  אומות העולם שקיימים בעולם נתנו לעם ישראל סוג של נוחות מסוימת ואני חושב שמדובר על הזמן של יוסף בארץ מיצרים שבו יעקב ירד למצרים כדי שלא ימותו ברעב . את הקשר לפרעה של יוסף ולזמן שבו עם ישראל היה באופן זמני במצרים כמו יונה תחת הקיקיון אומר הפסוק  בראשית פרק מא

(ו) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן:

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ פרק מא סימן ו

ושדופות קדים. שלקו במכת שדפון מרוח קדים שהוא קשה מכל הרוחות שהוא חם וחזק, שנא' (רוח) [ברוח] קדים עזה (שמות יד כא), רוח קדים חרישית (יונה ד ח), ברוח קדים תשבר אניות תרשיש (תהלים מח ח), ואמר רבא בשעה שהיא מנשבת משתקת כל רוחות שבעולם.

אבל בתמונה הכללית אומות העולם גרמו נזק לעם ישראל ומצבם של עם ישראל עם אומות העולם הוא רע יותר ממצב שאומות העולם לא היו קיימים . ובדיוק כמו שאתה יונה חסת על הקיקיון רק כי נתן לך צל זמני ליום ולילה אני חסתי על אומות העולם ונתתי להם הזדמנות נוספת לקבל על עצמם את התורה באותו החלק שזה החלק שלהם על אף שהתרומה שלהם לעם ישראל היית זמנית  .

נאמר ביונה פרק ד

(י) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־ לַ֥יְלָה אָבָֽד:

(יא) וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה:

כלומר הקב"ה אמר ליונה שעל אף שאני יודע שאומות העולם הם רק זמניים בעולם הזה חסתי עליהם ונתתי להם הזדמנות לקבל עליהם את התורה וזה הזדמנות אמיתית שבו הם יכולים לקבל את השכר שלהם על חשבון עם ישראל .

למה הם זמניים ? כי אומות העולם לא ממש יכולים לקבל על עצמם את התורה

חברותא עבודה זרה דף ג עמוד א

אמרו אומות העולם לפניו: רבונו של עולם! תנה לנו את התורה מראש עכשיו - ונעשנה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. משל הוא, מי שקיים תורה ומצוות בעולם הזה, אוכל שכרו בעולם הבא. אבל מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת?! -אלא, אף על פי כן שלא מגיע לכם שכר, מצוה קלה יש לי, וסוכה שמה,⁽⁸⁾ [בהמשך יבואר למה נקראת "מצוה קלה"] לכו ועשו אותה, ונראה אם אתם מקיימים אותה.ומקשינן: ומי מצית אמרת הכי, איך יכול אתה לומר כן, שבעולם הבא ישנה אפשרות לקיים מצוות? -והא, הרי אמר רבי יהושע בן לוי: נאמר בתורה [דברים ז]: "וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים, האל הנאמן, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור. ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו. ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם ".ודרשינן: "היום", בעולם הזה, הוא המקום והזמן לעשותם, לעשיית המצוות, שעבורם מקבלים שכר. ולא למחר, בעולם הבא, לעשותם.⁽⁹⁾"היום" לעשותם - ולא היום לקבל שכרם. שכר המצוות ניתן בעולם הבא, ולא כאן.

וקשה, אם כן, איך ניתנת להם מצות סוכה בעולם הבא?⁽¹⁰⁾ומתרצינן: אלא, למרות שבעולם הבא אי אפשר לקיים מצוות, בכל זאת מנסה אותם ה' במצות סוכה, משום שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא, בעלילה ובכח, עם בריותיו [כלומר, אף על פי שהקב"ה ניצחם, ואין להם זכות לקבל שכר, בכל זאת, כדי שלא יאמרו שנעשה להם עוול, הוא מנסה אותם]. דמשכא להו תקופת תמוז נמשכת להם תקופת תמוז, דהיינו ימי החום, עד חגא, חג הסוכות, והוי להו ישיבת הסוכה צערא, ובכל זאת מקיימין מצות סוכה.

ומקשינן: וכי מקיימים ישראל מצות ישיבת סוכה בימי החום כשהחמה קודרת?והאמר רבא, מי שהוא מצטער - פטור מן הסוכה. וגם בני ישראל יוצאים מן הסוכה מפני החום? ומתרצינן: חילוק גדול יש בין בני ישראל לאומות העולם. כי אדם מישראל, נהי על אף דפטור המצטער מן הסוכה, ויוצא ממנה, אבל בעוטי מי מבעטי, האם בועטים ישראל ומזלזלים ורוצים להשליך ולהתנתק מהמצוות?! אדרבה, הם יוצאים בצער⁽¹³⁾ ואילו אומות העולם בועטים במצוה היחידה שניתנה להם, ואינם עומדים בנסיון אפילו שעה אחת.

כלומר אומות העולם על אף שנתנו להם מצווה של סוכה כאשר היה קשה הם בעטו בסוכה . לעומת זאת הנביא יונה על אף שהיה בסוכה והיה לו קשה מאוד עד כדי ששאל את נפשו למות לא בעט בסוכה .

זה ההבדל בן יונה לאומות העולם . הקיקיון מסמל את אומות העולם שהם זמניים יום ולילה כי הם במצב דומה ליונה בעטו בסוכה . ומה עם נינווה ?

פרקי דרבי אליעזר פרק מג

וְהָיוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה כּוֹתְבִים כִּתְבֵי עָמָל, וְגוֹזְלִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּבָאִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר [נ"א: ועשו מעשי זמה], וְכָאֵלּוּ מַעֲשִׂים רָעִים. וּכְשֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹנָה לְהִנָּבֵא עָלֶיהָ לְהַחֲרִיבָהּ, שָׁמַע פַּרְעֹה וְעָמַד מִכִּסְאוֹ וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וְהִכְרִיז בְּכָל עַמּוֹ שֶׁיָצוּמוּ כָּל עַמּוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יִשָׂרֵף בָּאֵשׁ. מֶה עָשָׂה, הֶעֱמִיד הָאֲנָשִׁים מִצַּד אֶחָד וְהַנָּשִׁים מִצַּד אֶחָד, וְכָל בְּהֵמָה טְהוֹרָה מִצַּד אֶחָד וְכָל בְּהֵמָה טְמֵאָה מִצַּד אֶחָד, וּבְנֵיהֶם מִצַּד אֶחָד. וְהַיְלָדִים רוֹאִים אֶת שְׁדֵי אִמּוֹתָם וְרוֹצִים לִינֹק, וְהָאִמָּהוֹת רוֹאִין אֶת בְּנֵיהֶן וְרוֹצוֹת לְהָנִיק אוֹתָם וּבוֹכוֹת. וְהָיוּ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר [יונה ד, יא] וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה. וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר [שם ג, י]. אַרְבָּעִים שָׁנָה הֶאֱרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁשָּׁלַח אֶת יוֹנָה לְנִינְוֵה. וּלְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה שָׁבוּ לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים הַרְבֵּה עַד מְאֹד, וְנִבְלְעוּ כַּמֵּתִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב כד, יב] מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ:

כלומר התשובה של נינווה הייתה  זמנית כמו שהקיקיון היה זמני . זה בדיוק מה שאמר הקב"ה ליונה אומות העולם הוא כמו הקיקיון הם אולי מועילים לעם ישראל באופן זמני אבל בסופו של דבר הצער לעם ישראל כתוצאה מקיומם  הוא גדול אבל זה בדיוק ההבדל בן עם ישראל לאומות העולם אומנם עם ישראל  קשי עורף וקשה להם החזרה בתשובה אבל האמונה שלהם בבורא עולם היא מה שגורם להם לחיות לא להיות זמניים ולהגיע לעולם הבא .

ועדין תישאר הקושיה אם באמת מעשה נינווה היה הפתרון לפתחון הפה והמודעה לאורייתא מדוע אומות העולם קיימים ? והתשובה שלי שהסיבה היחידה היא שצריך לברר מהם את מי שמזל שלו היה במעמד הר סיני ואלו הגרים

כתוב בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

 

פרשת נח למה הקב"ה לא העניש את אומות העולם לבאר שחת ? האם כפה הקב"ה הר כגיגית על אומות העולם ? האם יש לאומות העולם מודעא לאורייתא ? מה תיקן את המודעא לאורייתא של אומות העולם ? מה הקשר של ספר יונה למגילת אסתר? ‏ג'/חשון/תשע"ט

בס"ד
פרשת נח למה הקב"ה לא העניש את אומות העולם לבאר שחת ? האם  כפה הקב"ה הר כגיגית על אומות העולם ? האם יש לאומות העולם מודעא לאורייתא ? מה תיקן את המודעא לאורייתא של אומות העולם ? מה הקשר של ספר יונה למגילת אסתר?  ‏ג'/חשון/תשע"ט

בשבת סוכות חול המועד ‏י"ט/תשרי/תשע"ט  דיברתי  על הנביא יונה והסיבה שהוא לא רצה לעשות את שליחותו ולנבא על נינווה

וכתבתי שהבסיס להתנגדות שלו לנבא על נינווה הוא התוספות על גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת

אומר התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

והנביא יונה הבין שיש כאן סכנה שבו אומות העולם יקבלו את שכרם על חשבון עם ישראל. הסיבה  שהקב"ה לא ביצע את העונש שלהם לבאר שחת (אומות העולם  לא  היו מוכנים לקבל את התורה לאחר שנכתבה בשבעים לשון ונתן להם בינה יתרה להבין את מה שכתוב אבל הם דחו את התורה ) כי יש להם פתחון פה  שהקב"ה לא כפה עליהם הר כגיגית כמו שכפה על עם ישראל .

פרעה היה היחיד מאומות העולם שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית ולכן הבין הנביא יונה שאם נינווה  שפרעה היה המושל שלה תחזור בתשובה לאחר נבואת יונה ומצד שני עם ישראל שהוא קשה עורף ולא יחזור בתשובה יש סיכוי שאומות העולם יהיו איזה חלופה לעם ישראל .

עד כאן מה שכתבתי בשיעור הקודם

ואני רוצה להמשיך ולהבהיר את העניין של נינווה . הנביא יונה הבין שאם הקב"ה נותן לאומות העולם הזדמנות לכפר על עצמם הוא נותן להם את ההזדמנות להיות כמו עם ישראל כדי שלא יהיה להם פתחון פה .כי לאומות העולם אין כפרה והכפרה שלהם הוא רק על ידי עם ישראל בחג הסוכות על ידי 70 הפרים שהוקרבו בבית במקדש  וכך כותב ספר הלכות גדולות סימן עה - הלכות סופרים עמוד תרפה

דבר אחר למה שבעים כנגד היותנטין של ישראל שנאמר (דברים י, כב) בשבעים נפש. שבעים פרים היו ישראל מקריבין בשבעת ימי החג כנגד שבעים אומות כדי שיהו יושבין בשלוה. אמר רבי יוחנן (סוכה נה ב) אוי להם לאומות העולם שאיבדו ואינן יודעין מה איבדו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהם עכשיו מי מכפר עליהם.  

ועכשיו הקב"ה חידש בספר יונה שהוא נותן אפשרות כפרה גם לנינווה בדיוק כמו שהוא נותן לעם ישראל את האפשרות לכפרה ביום הכיפורים ומהחידוש הזה מבין הנביא יונה שיש כאן את האפשרות שפרעה שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית ועכשיו נותן לו את האפשרות להמליך עליו את  הקב"ה כמלך ומצד שני עם ישראל קשה העורף והוא קשה בתשובה יוביל למצב שעם ישראל יוחלף על ידי  אומות העולם .

לכאורה יש כאן מצב דומה מאוד למצב של עם ישראל לפני נס פורים במגילת אסתר

חברותא שבת דף פח עמוד א

אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, חבית של שיכר, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם.⁽²⁾

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא! שאם יזמינם הקדוש ברוך הוא לדין על שלא קיימו את התורה שקיבלו עליהם, יש להם תשובה, שקיבלוה מאונס.⁽³⁾

אמר רבא: אעפי"כ הדור, שוב קבלוה מרצון בימי אחשורוש מאהבת הנס שנעשה להם. דכתיב במגלת אסתר "קימו וקבלו היהודים" - קימו עתה, שקיבלו על עצמם מרצון את מה שקבלו כבר במתן תורה, באונס.

הקב"ה לא יכול להעניש את עם ישראל כי היה לו טענה כלפי הקב"ה : אם כפית עלי הר כגיגית איך אתה יכול להעניש אותי ? לכאורה זה מצב טוב לעם ישראל כי לא ניתן להעניש אותו אבל  מצד שני השכר במקרה כזה הוא נמוך יותר זה ,הוא מקבל שכר שלא מצווה ועושה.

לאומות העולם היה טענה כלפי הקב"ה אתה לא רצית לכפות עלינו הר כגיגית כמו שעשית לעם ישראל אז מדוע אתה לא נותן לנו שכר ? ולכן הקב"ה לא יכול היה לבצע את העונש שנתן להם לבאר שחת כי היה להם פתחון פה . ולכן הקב"ה היה צריך לכפות עליהם הר כגיגית ואת זה הוא עשה לפרעה . אבל לאחר שכפה עליו הר כגיגית יש בעיה להעניש אותם כי כמו עם ישראל שהיה לו מודעא לאורייתא אותו טענה  יש לפרעה לקב"ה אם כפית עלי הר כגיגית איך אתה מעניש אותי הרי לא קיבלתי את התורה מרצון ?  ולכן כדי להעניש את אומות העולם צריך שיהיה לאומות העולם קבלה מרצון של הקב"ה על עצמם ולא על ידי כפיה בדיוק כמו שהיה בנס פורים על ידי עם ישראל .

ועכשיו ננסה לראות את ההקבלה בן נס פורים לספר יונה :

גם בפורים וגם כאן בסיפור של נינווה יש לנו גזירה של השמדה ומתוך הגזרה הזאת עם ישראל שראה את הנס הגדול חזר בתשובה בדיוק כך זה סיפור נינווה .

עדיין יש קושיה בפורים היה הסתר פנים ובכל האגדה של פסח  הקב"ה לא מופיע וכותב התוספות ואומר במסכת בשבת דף פח עמוד א

מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ומה שכרת עמהן ברית יהושע לעבוד את ה' התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע"ז כדכתיב (יהושע כד) חלילה לנו מעזוב את ה' וכן משמע כוליה עניינא.

כלומר כדי לקבל את התורה מרצון חייב להיות מציאות שהקב"ה לא נוכח . ואילו במקרה של נינווה מגיע נביא שהוא השליח של הקב"ה .כלומר יש כאן איזה  הסתר פנים "חלש " יותר מאשר היה במגילת אסתר ואולי צריך לתרץ שאצל אומות העולם שהתורה ששייכת  להם היא לא כל התורה כולה מספיק הסתר פנים יותר "חלש" מאשר עם ישראל כדי לקבל את התורה מרצון .

ואכן אם אתה בוחן את מגילת אסתר ואת ספר יונה יש מרכיבים דומים מאוד  אסתר פרק ד

(א) וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה:

יונה פרק ג

(ו) וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר:

(ז) וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־ יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ:

וגם יש במגילת אסתר את הצום אסתר פרק ד

(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:

וגם במגילת אסתר וגם בספר יונה יש את השלשה ימים

אסתר פרק ד

(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:

יונה פרק ג

(ג) וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְקֹוָ֑ק וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:

גם במגילת אסתר יש את הניסיון להתחמק מהמשימה במגילת אסתר זה אסתר ובספר יונה זה הנביא יונה

יונה פרק א

(ג) וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְקֹוָ֑ק וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְקֹוָֽק:

ובמגילת אסתר פרק ד

(י) וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:

(יא) כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם:

ואומנם אנשי נינווה חזרו בתשובה והקב"ה ריחם עליהם וביטל את הגזירה וכאן כתוב  יונה פרק ד

(א) וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ:

(ב) וַיִּתְפַּ֨לֵּל אֶל־יְקֹוָ֜ק וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְקֹוָק֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה:

(ג) וְעַתָּ֣ה יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס

עכשיו מבין הנביא יונה שהגיע רגע מסוכן מאוד לעם ישראל בו יש את האפשרות שאומות העולם יחליפו את עם ישראל כי עכשיו לאחר שאנשי נינווה קיבלו על עצמם את הקב"ה כמלך וחזרו בתשובה הם נמצאים במעמד שהקב"ה נתן להם את ההזדמנות לקבל עליהם את התורה מרצון ,שמצד אחד ניתן להעניש אותם אבל מצד שני השכר שלהם יותר גבוה כמצווה ועושה ולא כמצווה ולא עושה .

ולכאורה כדי למנוע פתחון פה מאומות העולם נתן להם את הזדמנות לקבל עליהם את התורה בדיוק כמו שנתן לעם ישראל . את הדבר הזה הבין הנביא יונה ולכן הוא ניסה להתחמק מזה בדיוק כמו שמשה רבנו לא היה מוכן שהקב"ה ימחה את עם ישראל

שמות פרק לב

(לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ:

וכתוב ביונה  פרק ד

(ג) וְעַתָּ֣ה יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס

וזה בדיוק כמו אליהו הנביא  מלכים א פרק יט

(ד) וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם <אחת> אֶחָ֑ד וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְקֹוָק֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי:

וצריך להגיד שאליהו הנביא אומר אני לא טוב יותר מאבותיי , כלומר משה היה מוכן להפסיד את עולמו כדי שעם ישראל לא יושמד ע"י הקב"ה גם אני אליהו הנביא מוכן להפסיד את עולמי תמורת המשך קיומו של עם ישראל . וכך גם יונה הנביא שהיה מוכן שהקב"ה ייקח את נפשו כאשר הוא רואה את המציאות שתפגע בעם ישראל .

כלומר יש כאן  תהליך קבלת התורה (רק מה שמתאים לבני נח ) בנינווה  על ידי אומות העולם שבראשם עומד פרעה שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית . והנביא יונה מנסה בכל כוחו למנוע את זה . כי הוא רואה בזה סכנה לעם ישראל שהוא קשה עורף וקשה בתשובה

וצריך להבין את ההמשך והסיום של ספר יונה  ומה הקשר לקקיון  וזה נעשה בשיעור הבא בלי נדר

פרשת בראשית למה לא נאמר ביום השני כי טוב למה לא נאמר על האדם כי טוב ? מי נברא ביום השני ? האם למלאכים יש בחירה חופשית ? מה הקשר בן בחירה חופשית לאמירת כי טוב ? מה המשמעות של טוב מאוד ? מה התכלית של העולם ? האם אנחנו מהנים את הקב"ה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ט

בס"ד
פרשת בראשית למה לא נאמר ביום השני כי טוב למה לא נאמר על האדם כי טוב ? מי נברא ביום השני ? האם למלאכים יש בחירה חופשית ? מה הקשר בן בחירה חופשית לאמירת כי טוב ? מה המשמעות של טוב מאוד ? מה התכלית של העולם ? האם אנחנו מהנים את הקב"ה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ט

יום ראשון נברא האור ונאמר עליו כי טוב

בראשית פרק א

(ד) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:

יום שני לא נאמר כי טוב

יום שלישי פעמים כי טוב ונברא יבשה ומקוה מים עשב עץ פרי

בראשית פרק א

(י) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

בראשית פרק א

(יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹ֥שֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום רביעי שמש וירח

בראשית פרק א

(טז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־ הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים:

(יז) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ:

(יח) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום חמישי שרצים דגים ועוף

בראשית פרק א

(כא) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום שישי חיות ובהמות

ראשית פרק א

(כה) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

ועל כל המעשה אמר טוב מאוד

בראשית פרק א

(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי: פ

יוצא לנו שלא נאמר כי טוב ביום השני ולא נאמר כי טוב על האדם . על כל בריאת הארץ הים והיבשה על כל מיני עשב ועץ שרצים דגים חיות ובהמות נאמר כי טוב .

ונשאלת השאלה למה לא נאמר ביום השני ועל האדם כי טוב ?

ביום השני נבראו השמים

בראשית פרק א

(ח) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי:  

ונכתב בשמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה טו

משברא רקיע ברא מלאכים ביום השני ובו ביום ברא גיהנם שאין כתוב בו כי טוב כגון ב"ו שהוא קונה עבדים ואומר עשו אספתין אמרו לו למה כך אמר להם שאם ימרדו ישמעו אספיקולא, כך אמר הקדוש ברוך הוא בורא אני גיהנם שאין כתוב בו כי טוב שאם יחטאו בני אדם יורדין לתוכו, ומנין שנבראת גיהנם ביום השני שכן הנביא מפרש (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה, מן היום שאדם יכול לומר אתמול ואימתי אדם יכול לומר אתמול ביום השני שיום אחד בשבת לפניו,

כלומר ביום השני הקב"ה ברא את המלאכים וברא את הגיהינום . ולמה ברא אותם ביום השני

אומר הרמב"ן בראשית פרק א

והנה שיעור הכתובים, בתחלה ברא אלהים מאין את השמים, וברא מאין את הארץ, והארץ בהבראה היתה תהו והיתה בהו, ובהם חשך ומים ועפר ורוח נושבת על המים. והנה הכל נברא ונעשה. וסמך "הרוח" "לאלהים", בעבור שהיא דקה מכלם, ולמעלה מהם, רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקדוש ברוך הוא. ואם תבקש בריאה למלאכים שאינם גוף, לא נתפרש זה בתורה. ודרשו בהם (ב"ר א ג ועוד) שנבראו ביום שני, שלא תאמר שסייעו בבריאת העולם:

וכבר כתבתי בעבר שיש למלאכים בחירה חופשית מוגבלת כמו שכתוב במסכת סנהדרין

בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

כלומר מלאכי השרת  מתנגדים לבריאת האדם אבל הכת השלישית נותנת "אישור "  לקב"ה לברוא את האדם לא ממש מתוך רצון כי אם מתוך כורח כי הקב"ה שרף את הכתות שלא הסכימו איתו .  

ואומר הבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד ו, ב

בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

כלומר המלאכים הוא גופים רוחניים שיש להם דעה משל עצמם ולכן יש להם סוג של בחירה חופשית .

ולא רק זאת הם יכולים לעשות טעות ולהיענש על זה בדיוק כמו האדם

ואומר ה חברותא חגיגה דף טו עמוד א

למדנו בברייתא לעיל: אחר קיצץ בנטיעות:עליו, על אחר, הכתוב אומר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! שאחר, בפיו חטא, כדמפרש ואזיל.⁽⁶⁾ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה?  דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל]. נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי: לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקדוש ברוך הוא, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות]. ואם כן, האיך מיטטרון יושב?! שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום.  מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש].⁽⁷⁾  כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו. ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.  יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.⁽⁸⁾

כלומר המלאך מיטטרון מקבל 60 מכות אש על שישב לפני אחר . כלומר יש למלאך יכולת בחירה חופשית מסוימת ולכן הוא יכול להיענש על הבחירה שלו ולא רק זאת יש דין בן הקב"ה לבין אותם מלאכים הממונים על אומות העולם

אומר ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמא

ויושע ה' ביום ההוא וגו' [י"ד, ל], וירא ישראל את היד הגדולה [י"ד, ל] בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא להטביע את מצרים עמד עוזא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבש"ע נקראת צדיק וישר ואין לפניך לא עולה ולא משוא פנים ולא מקח שחד למה אתה רוצה להטביע מצרים כלום הטביעו בני מבניך או הרגו מהם בשביל ששעבדו בהן אתה רוצה לטבען כבר נטלו שכרן כל כסף וכל זהב שלהן באותה שעה כנס הקדוש ברוך הוא כל פמליא של מעלה ואמר להם הוו דנין ביני ובין עוזא שר של מצרים

כלומר הקב"ה ברא עולם עם שני ישויות שיש להם בחירה חופשית (למלאכים אין בחירה חופשית כמו האדם ) האחד זה המלאכים והשני זה האדם . והיות שהקב"ה נתן להם בחירה חופשית ברור לי למה הקב"ה לא אמר כי טוב ביום השני שהוא יום בריאת המלאכים ועל האדם ביום השישי כי מי שיש לו בחירה חופשית יכול לבחור בן הטוב לרע ולכן לא ניתן להגיד עליו כי טוב

דברים פרק ל

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

דברים פרק ל

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

ואומר ההעמק דבר דברים פרק ל פסוק יט

ובחרת בחיים למען תחיה. תני' בספרי פ' ראה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן לפנינו הקדוש ברוך הוא שני דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזה מהם שנרצה

כלומר הבחירה בחיים זה לא דבר פשוט ויש אנשים שבוחרים במוות כי הקב"ה נתן לאדם את יכולת הבחירה החופשית כמו שנתן למלאכים את יכולת הבחירה החופשית המצומצמת יותר ובגלל שיש גם לאדם ולגם למלאכים את היכולת לבחור במוות וברע לא ניתן להגיד עליהם כי טוב .

אז איך הקב"ה יכול להגיד על הבריאה כולה טוב מאוד ?

(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי: פ

והתירוץ שלי שהקב"ה שהוא אין סופי בכל מימדיו לא צריך את העולם ולא ברא את העולם מתוך איזה חוסר או תכלית שתשרת אותו כי אין ולא יכול להיות חסרון בבורא עולם ולכן מה שאמר טוב מאוד להסביר לנו שהעולם נברא רק מתוך אהבה ומתוך רצון להטיב וכאשר האדם והמלאכים יבחרו בטוב העולם כולו יגיע בסופו של דבר לדרגה של  טוב מאוד  .

אומנם יש מדרש ממנו  ניתן ללמוד כי העולם מהנה את הקב"ה וסותר את מה שאמרתי

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ט

ר' תנחומא פתח את הכל עשה יפה בעתו (קהלת ג יא) אמר ר' תנחומא בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן, אמר ר' אבהו מיכן שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דן הניין לי יתהון לא הניין לי, אמר ר' פנחס טעמיה דר' אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה וגו'.

אבל הפרוש הנכון של אמר דן הניין לי יתהון לא הניין לי  . כלומר אם אתם מהנים אותי אני משאיר אותכם ואם לא אני מחריב אותכם זה לא להנות את הקב"ה הכוונה שתכלית הבריאה היא לתכלית המטרה של העולם להגיע למצב של טוב מאוד .