בס"ד
פרשת נח למה הקב"ה לא העניש את אומות העולם לבאר שחת ? האם כפה הקב"ה הר כגיגית על אומות העולם ? האם יש לאומות העולם מודעא לאורייתא ? מה תיקן את המודעא לאורייתא של אומות העולם ? מה הקשר של ספר יונה למגילת אסתר? ג'/חשון/תשע"ט
פרשת נח למה הקב"ה לא העניש את אומות העולם לבאר שחת ? האם כפה הקב"ה הר כגיגית על אומות העולם ? האם יש לאומות העולם מודעא לאורייתא ? מה תיקן את המודעא לאורייתא של אומות העולם ? מה הקשר של ספר יונה למגילת אסתר? ג'/חשון/תשע"ט
בשבת סוכות חול המועד י"ט/תשרי/תשע"ט דיברתי על הנביא יונה והסיבה שהוא לא רצה לעשות את
שליחותו ולנבא על נינווה
וכתבתי שהבסיס להתנגדות שלו לנבא על נינווה הוא
התוספות על גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת
אומר התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב
ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק
ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל
דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר
בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו
הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.
והנביא יונה הבין שיש כאן סכנה שבו אומות העולם
יקבלו את שכרם על חשבון עם ישראל. הסיבה שהקב"ה לא ביצע את העונש שלהם לבאר שחת (אומות
העולם לא היו מוכנים לקבל את התורה לאחר שנכתבה בשבעים
לשון ונתן להם בינה יתרה להבין את מה שכתוב אבל הם דחו את התורה ) כי יש להם פתחון
פה שהקב"ה לא כפה עליהם הר כגיגית
כמו שכפה על עם ישראל .
פרעה היה היחיד מאומות העולם שהקב"ה כפה עליו
הר כגיגית ולכן הבין הנביא יונה שאם נינווה
שפרעה היה המושל שלה תחזור בתשובה לאחר נבואת יונה ומצד שני עם ישראל שהוא
קשה עורף ולא יחזור בתשובה יש סיכוי שאומות העולם יהיו איזה חלופה לעם ישראל .
עד כאן מה שכתבתי בשיעור הקודם
ואני רוצה להמשיך ולהבהיר את העניין של נינווה .
הנביא יונה הבין שאם הקב"ה נותן לאומות העולם הזדמנות לכפר על עצמם הוא נותן
להם את ההזדמנות להיות כמו עם ישראל כדי שלא יהיה להם פתחון פה .כי לאומות העולם
אין כפרה והכפרה שלהם הוא רק על ידי עם ישראל בחג הסוכות על ידי 70 הפרים שהוקרבו
בבית במקדש וכך כותב ספר הלכות גדולות סימן עה - הלכות
סופרים עמוד תרפה
דבר אחר למה שבעים כנגד היותנטין של ישראל שנאמר (דברים י, כב) בשבעים
נפש. שבעים פרים היו ישראל מקריבין בשבעת ימי החג כנגד שבעים אומות כדי שיהו
יושבין בשלוה. אמר רבי יוחנן (סוכה נה ב) אוי להם לאומות העולם שאיבדו ואינן
יודעין מה איבדו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהם עכשיו מי מכפר עליהם.
ועכשיו הקב"ה חידש בספר יונה שהוא נותן
אפשרות כפרה גם לנינווה בדיוק כמו שהוא נותן לעם ישראל את האפשרות לכפרה ביום
הכיפורים ומהחידוש הזה מבין הנביא יונה שיש כאן את האפשרות שפרעה שהקב"ה כפה
עליו הר כגיגית ועכשיו נותן לו את האפשרות להמליך עליו את הקב"ה כמלך ומצד שני עם ישראל קשה העורף
והוא קשה בתשובה יוביל למצב שעם ישראל יוחלף על ידי אומות העולם .
לכאורה יש כאן מצב דומה מאוד למצב של עם ישראל לפני
נס פורים במגילת אסתר
חברותא שבת דף פח עמוד א
אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר
כגיגית, חבית של שיכר, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם
תהא קבורתכם.(2)
אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא! שאם יזמינם הקדוש ברוך הוא לדין על שלא קיימו את התורה שקיבלו
עליהם, יש להם תשובה, שקיבלוה מאונס.(3)
אמר רבא: אעפי"כ הדור, שוב
קבלוה מרצון בימי אחשורוש מאהבת הנס שנעשה להם. דכתיב במגלת
אסתר "קימו וקבלו היהודים" - קימו עתה, שקיבלו על עצמם מרצון את מה
שקבלו כבר במתן תורה, באונס.
הקב"ה לא יכול להעניש את עם ישראל כי היה לו טענה כלפי
הקב"ה : אם כפית עלי הר כגיגית איך אתה יכול להעניש אותי ? לכאורה זה מצב טוב
לעם ישראל כי לא ניתן להעניש אותו אבל מצד
שני השכר במקרה כזה הוא נמוך יותר זה ,הוא מקבל שכר שלא מצווה ועושה.
לאומות העולם היה טענה כלפי הקב"ה אתה לא רצית לכפות עלינו הר
כגיגית כמו שעשית לעם ישראל אז מדוע אתה לא נותן לנו שכר ? ולכן הקב"ה לא יכול
היה לבצע את העונש שנתן להם לבאר שחת כי היה להם פתחון פה . ולכן הקב"ה היה צריך
לכפות עליהם הר כגיגית ואת זה הוא עשה לפרעה . אבל לאחר שכפה עליו הר כגיגית יש
בעיה להעניש אותם כי כמו עם ישראל שהיה לו מודעא לאורייתא אותו טענה יש לפרעה לקב"ה אם כפית עלי הר כגיגית איך
אתה מעניש אותי הרי לא קיבלתי את התורה מרצון ? ולכן כדי להעניש את אומות העולם צריך שיהיה
לאומות העולם קבלה מרצון של הקב"ה על עצמם ולא על ידי כפיה בדיוק כמו שהיה
בנס פורים על ידי עם ישראל .
ועכשיו ננסה לראות את ההקבלה בן נס פורים לספר יונה :
גם בפורים וגם כאן בסיפור של נינווה יש לנו גזירה של השמדה ומתוך
הגזרה הזאת עם ישראל שראה את הנס הגדול חזר בתשובה בדיוק כך זה סיפור נינווה .
עדיין יש קושיה בפורים היה הסתר פנים ובכל האגדה
של פסח הקב"ה לא מופיע וכותב התוספות
ואומר במסכת בשבת דף פח עמוד א
מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף
כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה
לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי
כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ומה שכרת עמהן ברית יהושע לעבוד
את ה' התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע"ז כדכתיב (יהושע כד) חלילה לנו מעזוב את
ה' וכן משמע כוליה עניינא.
כלומר כדי לקבל את התורה מרצון חייב להיות מציאות שהקב"ה לא
נוכח . ואילו במקרה של נינווה מגיע נביא שהוא השליח של הקב"ה .כלומר יש כאן
איזה הסתר פנים "חלש " יותר
מאשר היה במגילת אסתר ואולי צריך לתרץ שאצל אומות העולם שהתורה ששייכת להם היא לא כל התורה כולה מספיק הסתר פנים יותר
"חלש" מאשר עם ישראל כדי לקבל את התורה מרצון .
ואכן אם אתה בוחן את מגילת אסתר ואת ספר יונה יש
מרכיבים דומים מאוד אסתר פרק ד
(א) וּמָרְדֳּכַ֗י
יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו
וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה
גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה:
יונה פרק ג
(ו) וַיִּגַּ֤ע
הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר
אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר:
(ז) וַיַּזְעֵ֗ק
וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם
וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־ יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ
וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ:
וגם יש במגילת אסתר את הצום אסתר פרק ד
(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים
הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ
וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י
אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר
אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:
וגם במגילת אסתר וגם בספר יונה יש את השלשה ימים
אסתר פרק ד
(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס
אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי
וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם
גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:
יונה פרק ג
(ג) וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה
וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְקֹוָ֑ק וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה
עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:
גם במגילת אסתר יש את הניסיון להתחמק מהמשימה
במגילת אסתר זה אסתר ובספר יונה זה הנביא יונה
יונה פרק א
(ג) וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙
לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְקֹוָ֑ק וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א
אֳנִיָּ֣ה׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא
עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְקֹוָֽק:
ובמגילת אסתר פרק ד
(י) וַתֹּ֤אמֶר
אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:
(יא) כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת
הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר
יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת
דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ שַׁרְבִ֥יט
הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים
יֽוֹם:
ואומנם אנשי נינווה חזרו בתשובה והקב"ה ריחם
עליהם וביטל את הגזירה וכאן כתוב יונה פרק ד
(א) וַיֵּ֥רַע
אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ:
(ב) וַיִּתְפַּ֨לֵּל אֶל־יְקֹוָ֜ק וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה
יְקֹוָק֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן
קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙
אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה:
(ג) וְעַתָּ֣ה יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י
מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס
עכשיו מבין הנביא יונה שהגיע רגע מסוכן מאוד לעם
ישראל בו יש את האפשרות שאומות העולם יחליפו את עם ישראל כי עכשיו לאחר שאנשי
נינווה קיבלו על עצמם את הקב"ה כמלך וחזרו בתשובה הם נמצאים במעמד
שהקב"ה נתן להם את ההזדמנות לקבל עליהם את התורה מרצון ,שמצד אחד ניתן להעניש
אותם אבל מצד שני השכר שלהם יותר גבוה כמצווה ועושה ולא כמצווה ולא עושה .
ולכאורה כדי למנוע פתחון פה מאומות העולם נתן להם את
הזדמנות לקבל עליהם את התורה בדיוק כמו שנתן לעם ישראל . את הדבר הזה הבין הנביא
יונה ולכן הוא ניסה להתחמק מזה בדיוק כמו שמשה רבנו לא היה מוכן שהקב"ה ימחה
את עם ישראל
שמות פרק לב
(לב) וְעַתָּ֖ה
אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר
כָּתָֽבְתָּ:
וכתוב ביונה פרק ד
(ג) וְעַתָּ֣ה
יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס
וזה בדיוק כמו אליהו הנביא מלכים א פרק יט
(ד) וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ
בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם <אחת>
אֶחָ֑ד וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְקֹוָק֙
קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי:
וצריך להגיד שאליהו הנביא אומר אני לא טוב יותר מאבותיי , כלומר משה היה
מוכן להפסיד את עולמו כדי שעם ישראל לא יושמד ע"י הקב"ה גם אני אליהו
הנביא מוכן להפסיד את עולמי תמורת המשך קיומו של עם ישראל . וכך גם יונה
הנביא שהיה מוכן שהקב"ה ייקח את נפשו כאשר הוא רואה את המציאות שתפגע בעם
ישראל .
כלומר יש כאן
תהליך קבלת התורה (רק מה שמתאים לבני נח ) בנינווה על ידי אומות העולם שבראשם עומד פרעה
שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית . והנביא יונה מנסה בכל כוחו למנוע את זה . כי הוא
רואה בזה סכנה לעם ישראל שהוא קשה עורף וקשה בתשובה
וצריך להבין את ההמשך והסיום של ספר יונה ומה הקשר לקקיון וזה נעשה בשיעור הבא בלי נדר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה