בס"ד
פרשת
תצוה מהי אומנות ? למה אדם יוצר יצירה להביע את דעתו ולא אומר אותה במפורש
? מה
כוונת האומן ? מתי אומנות זה עבודה
זרה ? למה בני אדם מעריצים אומנים ? ומה יהיה לעתיד לבא ? ח'/אדר/תשע"ה
מושג אומן או אומנות כפי שמופיע בויקיפדיה
"אָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) הוא
אדם אשר נעזר בכישרון יצירתי כדי ליצור אמנות. המושג אמן מתקשר בעיקר לאמנות חזותית ולאמנות הבמה כגון: מוזיקה, ספרות, קולנוע ותיאטרון, שבהם יש לאמן חופש פעולה נרחב ביצירתו".
"אָמָּנוּת או
אֳמָנוּת (יש
לקרוא: אוֹמָּנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) הוא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה,
מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן (או אֳמָן, יש לקרוא: אוֹמָן), ומתבססת על כשרונו המיוחד. עם זאת, היא יכולה להיעשות (ולמעשה אכן נעשית) על פי
כללים ובמגבלות (לעתים חמורים), שבמסגרתם
מתבטא חופש היצירה של האמן. האמנות תופסת מעמד מרכזי בתרבות האנושית
ובשל כך בתחום האמנות נכללים ענפים רבים ומגוונים. האמנות קשורה בטבורה עם האסתטיקה."
תמיד שאלתי את עצמי מה המשמעות של אומן
או אומנות . האומן עושה יצירה ומציג אותו בפני אנשים אחרים והאנשים צריכים
"לנחש " "להבין " את
היצירה את המשמעות שהיא רוצה להביע . ולא
הבנתי תמיד את ההיגיון שעומד מאחורי
המושג "אומנות " כי נראה לי
הרבה הגיוני שאם אדם רוצה להביע עמדה יכתוב אותה או ידבר ויביע את דעתו כדי שאנחנו
נבין את הכוונה שלו . בשביל זה יש לאדם את
היכולת לדבר או לכתוב כדי להעביר את דעתו לאחרים . זה נראה לי מאוד לא מובן למה
להשתמש ביצירה אומנותית כדי שהיא תהיה מתווך
בינו לאחרים . יצירת אומנות כמתווך בן
היוצר לבין המתבונן יוצרת את האפשרות שכל אחד יבין דבר אחר ולא בדיוק את הכוונה של
האומן ולכן מתווך כזה להעברת עמדות נראה לי תמיד כאמצעי מגוחך לא יעיל ואפילו מסוכן הרי הגמישות של המוח
האנושי כל כך גדולה שכל אחד יכול לפרש כל מציאות שהוא רואה באופנים מנוגדים
ורחוקים זה מזה כמרחק מזרח ממערב . אם כך צריך להבין מה המוטיבציה שעומדת מאחורי
הרצון של האדם להביע את עצמו באמצעות
"אומנות"
בפרשה שלנו אנחנו קוראים בתורה מה
משמעות של יצירה
שמות פרק לא
(ב) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם
בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
(ג) וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים
בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה:
(ד) לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת
בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:
(ה) וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת
וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה:
(ו) וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ
אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי
חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ:
ואומר השם משמואל שמות פרשת תרומה
והנה ידוע במקובלים שהם נגד שלשה
העולמות בריאה יצירה עשי', קה"ק בבריאה, היכל ביצירה, חצר בעשי', והם נגד גוף
ונפש ושכל, גוף בעשי', נפש הנקראת בפי המקובלים רוח היא ביצירה, ונשמה בבריאה.
והמשכן מביא קדושה בישראל בגוף ונפש ושכל, וע"כ כתיב ושכנתי בתוכם, בתוכם דייקא,
אף דהכתוב מיירי מהשראת השכינה במשכן, מ"מ הא והא איתא דבאמצעות המשכן נשפע
שפע קדושה בישראל בנפש רוח ונשמה, עד שהם בעצמם זוכין להשראת השכינה.
כלומר יצירה של המשכן היא כלי בידי האדם לקבלת השכינה ע"י האדם כלומר
היצירה האמיתית היא בנית כלים להוריד את השכינה לעולם . וכדי לעשות את אותם כלים
צריך שאותם אנשים שעושים אותם יקבלו מהקב"ה רוח חוכמה או רוח אלוקים כדי
שיוכלו לעשות את אותם כלים . כלומר יצירה אמיתית נעשית ע"י אנשים שהצליחו
להביא את עצמם לדרגה שיכולים לקבל את רוח האלוקים או החוכמה
ואומר האלשיך קהלת פרק יב
עוד למד דעת את העם. וגם למוד שני,
והוא למוד גדול אל כל חכמי לב הבאים אחריו לעשות ספרים של חכמה ומוסר והדרכות בל
יעשה אותם מרוח מבינתו, מענין שכלי משולל תורת ה' תמימה כדרך חכמי אומות העולם, רק
על פי התורה ומיוסד על פיה. שעל כן ארז"ל שכל מה שכתוב בכל הנביאים וכתובים
הכל רמוז בתורה
כלומר רק מי שהוא מגיע לדרגה האמיתית
שבו הוא נעשה כלי להבין את הרמוז בתורה מקבל מהקב"ה את רוח האלוקים או רוח
חוכמה נחשב חכם לב ויכול לעשות יצירה אמיתית
כלומר סוד הוא כלי בידי הקב"ה לתת
לכל אחד לראות ולהבין לפי דרגתו וזה כלי
מהותי בבריאת העולם
רד"ק תהלים פרק כה פסוק יד
(יד) סוד ה' ליראיו. סוד ה' לא יגלה
כי אם ליראיו, כי המתעסקים בחכמה אם לא יהיו יראי האל ושלמים במצותיו לא יגלה להם
סוד האל.
וכך כתוב בזוהר כרך א (בראשית) פרשת
בראשית דף לז עמוד ב
זכאין אינון חסידי עלאין דחכמתא עלאה
אתגלי להו ולא אתנשי מנייהו לעלמין כמה דאת אמר (תהלים כ"ה) סוד ה' ליראיו
ובריתו להודיעם:
כלומר אדם שעובד על עצמו
,שעמל בתורה , במצוות ,ירא שמים יכול להגיע לדרגה שבו הקב"ה נותן לו
ומגלה לו את סודותיו ונותן לו את היכולת ליצור כלים כדי שהשכינה תרד לעולם הזה .
ובעצם מכאן אתה מבין את "ההיגיון" העומד מאחורי האומנות ללא קשר לקב"ה
, או הרצון ליצור יצירה ללא שייכות לתורה או לקב"ה . אותו אומן אומר בעצם "אני
הקב"ה" אני יוצר אני מעצב את העולם אני בורא את היצירה שהיא העולם
שלי , ואתה שרוצה לראות את היצירה שלי בעצם מסתכל על יצירה של "הקב"ה" שזה אני . אתה צריך לרדת לעומק הכוונות
שלי כי אני בורא את העולם הזה אם תצליח תגיע לעמקות הכוונה שלי
ובעצם תוכל לזכות ולהבין את " הקב"ה " שזה אני . וזה תופעה מוכרת שבו אנשים חושבים את עצמם
אלוקים ואפילו מאמינים שהם בראו את עצמם כמו פרעה
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה
פרשה ח
מי כמוך באלו שקורים עצמם אלוהות.
פרעה קרא עצמו אלוה שנ' יען אמר לי יאורי ואני עשיתני (יחזקאל כט ג), וכן סנחריב
שנ' מי בכל אלהי הארצות וגו' (מ"ב =מלכים ב'= יח לה), וכן נבוכדנצר שנ' אעלה
על במתי עב וגו' (ישעיה יד יד) וכן נגיד צור שנ' בן אדם אמור לנגיד צור כה אמר ה'
אלהים יען גבה לבך וגו' (יחזקאל כח ב). מי כמוכה באלים ה' כי כמוכה באלו שאחרים
קורין אותם אלוהות ואין בהם ממש ועליהם נאמר פה להם ולא ידברו וגו' (תהלים קטו ה)
אלו פה להם ולא ידברו .
ולכן צריך להגיד כי מהות האומנות
והיצירה המנותקת מהקב"ה זה עבודה זרה המכחישה את הקב"ה ואת בריאת העולם .
וזה הסיבה שאנחנו רואים את הרצון לנתק את היצירה מההתנהגות האישית של היוצר .
כאילו היצירה מנותקת מהאישיות של היוצר כי
אם היוצר הוא "הקב"ה " מי אנחנו שנבקר את ההתנהגות שלו ? הוא
"הקב"ה " עובדה הוא ברא את יצירת האומנות וזה מלמד
שהוא אכן "בורא" ולא יכול להיות לנו ביקורת על "הקב"ה
". זה גם הסיבה שהרבה אנשים הופכים את אותם אומנים לאלילים מעריצים אותם
וכל עולמם סובב אחרי הסגידה לאותם אומנים כי בעצם הם רואים אותם ומתייחסים להם
כמו "הקב"ה" . כל
אחד לפי דרגתו מוצא לו את "הקב"ה " שמתאים לו כמו זמרים או
שחקני כדורגל ,ציירים , שחקני קולנוע , וכד' .
ונסיים בנימה אופטימית של צרור
המור בראשית פרשת נח על בוני מגדל בבל
ובמדרש הנעלם אמר שחכמתם היתה גדולה
נגד ה' והיו רוצים בחכמתם לעשות זה לעומת זה. וכמו שלמעלה יש עיר ה' וכן מגדל עוז
שם ה'. כן היו רוצים לעשות בחכמתם לפי שכל חכמתם היתה לרע. אבל לעתיד לבא יתן ה'
חכמה בלבם לא כראשונים אלא ועשיתי אשר בחוקי ילכו.
