פרשת בשלח כיצד מנהיג צריך להתנהג ? מה הכונה שלא לפרוש מן הציבור ? ‏י'/שבט/תשע"ה

בס"ד

פרשת בשלח  כיצד מנהיג צריך להתנהג ? מה הכונה שלא לפרוש מן הציבור ? ‏י'/שבט/תשע"ה

נאמר בשמות פרק יז

(יא) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק:

(יב) וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ:

ונשאלת השאלה לשם מהכ האבן ? 

תלמוד בבלי מסכת תענית דף יא עמוד א

אלא: יצער אדם עם הצבור. שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור, שנאמר +שמות י"ז+ וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה, וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת לישב עליה? אלא כך אמר משה: הואיל וישראל שרויין בצער - אף אני אהיה עמהם בצער, וכל המצער עצמו עם הצבור - זוכה ורואה בנחמת צבור. ושמא יאמר אדם: מי מעיד בי? - אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו, שנאמר +חבקוק ב'+ כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה.

כלומר איש ציבור צריך להרגיש מה שהציבור מרגיש כי הוא חלק מהציבור . ועדיין הגמרא שואלת הרי מה אכפת לי שהמנהיג ירגיש את צער הציבור הרי לא תמיד הציבור יכול לראות מה שעושה איש הציבור .ומתרצת הגמרא שגם בסתר אבני ביתו של האדם מעידים בו וצועקים את מעשיו כך שמנהיג צריךבכל מצב להרגיש את צער הציבור גם אם לא רואים אותו . שכדי להנהיג את הציבור צריכים להיות במצב של הציבור  אם בצער גם הוא צריך להיות בצער

וכן נאמר במדרש אגדה (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יז

[יב] ויקחו אבן וישימו תחתיו וגו'. וכי לא היה למשה כר או כסת לישב עליו, אלא אמר משה כל זמן שישראל בצער אף אני אהיה בצער, מכאן שלא יפרוש אדם מן הצבור:

אבל הזהר מספק זווית ראיה עמוקה יותר ואומרת שהצער של המנהיג זה חלק מהעונש שלוקח על עצמו המנהיג כדי לכפר על מעשי עמו

זוהר - תוספת כרך ב (שמות) דף רעח עמוד א

וידי משה כבדים וגו' מ"ט בגין דההיא שעתא ישראל לא הוו זכאין וידוי דמשה אתייקרו ולא יכיל לזקפא לון דכתיב לעילא (שם) על ריב בני ישראל וגו' וכדין ויבא עמלק ואתייקרו ידוי ולא הוה יכיל לזקפא לון עד דקביל ענשא דכתיב (שם) ויקחו אבן

וזה מה שהתורה מרמזת לנו כיצד מנהיג צריך להנהיג את העם להיות חלק מהציבור ואם הציבור בצער הוא צריך לגם להיות בצער וזאת כעונש שלוקח על עצמו כדי לכפר על מצב הציבור . ומנהיגות שפורשת מהציבור זה לא מנהיגות וכל אחד לעצמו יסתכל ויראה מי ראוי להיות מנהיג