מה ההבדל בין ענף יפת –עשיו- אשור לבין ענף חם –ישמעאל- מצרים ? מדוע יש הבדל בניהם ? מדוע יש גרים מענף עשיו ולא מענף ישמעאל ? כ"ח/חשון/תשע"ה

פרשת תולדות

מה ההבדל בין ענף יפת –עשיו- אשור לבין ענף  חם –ישמעאל- מצרים ? מדוע יש הבדל בניהם ? מדוע יש גרים מענף עשיו ולא מענף ישמעאל ? כ"ח/חשון/תשע"ה

במאמר הקודם דיברנו על 3 ענפים  ענף שם שהוא ענף אברהם יצחק ויעקב שהוא ענף ישראל , ענף יפת שהוא ענף עשיו ענף אדום ולעתיד לבא ענף אשור , ענף חם שהוא ענף ישמעאל ולעתיד לבא ענף מצרים ואני רוצה לברר את ההבדל המהותי בן  ענף ישמעאל לענף עשיו ואדום .

וקודם כל בו נבין את ענף ישמעאל שבא מחם

 ונאמר בבראשית פרק ט

(כה) וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו:

בראשית פרק כא

(יג) וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא:

(יח) קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ:

בראשית פרק טז

(יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן:

בראשית פרק כה

(טז) אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם:

וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל:

זה בעצם התהליך שעבר ענף חם עד לאחרית הימים בו הוא נקרא מצרים . חם התחיל בארור ונמשך בהבטחה שישמעאל יהיה גוי כי הוא זרע אברהם בברכה "שעל פני אחיו ישכון" כלומר שבמהלך ההיסטוריה הוא ישלוט על אחיו ובסופו של דבר באחרית הימים הוא יהיה הפחות מהאחים "על פני אחיו נפל" . כלומר ישמעאל באחרית הימים יהיה הפחות מכולם אומנם הם יאמינו בקב"ה ומלכותו על העולם אבל הוא בדרגה הכי נמוכה . ואפשר להבין את הסיבה לכך  שאברהם הוליד את ישמעאל כאשר היה אברם ולא אברהם וכאשר אברהם לא  היה מהול כלומר היה בדרגה נמוכה יותר ולכן גם סופו יהיה שיהיה בדרגה נמוכה יותר . ולכן לא פלא שהוא מתחבר למצרים  כתוב באוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154

 ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא.

ופירשתי  שיש חמישים שערי טומאה וחמישים שערי טהרה או חמישים שערי בינה אבל שני הסולמות הללו לא עומדים אחד כנגד השני אלה בהפרש של שלב אחד ולכן השער הראשון של הטומאה עומד כנגד שער 49 של טהרה כלמור שלב אחד פחות ולכן פרעה גם לאחר שהעלו אותו אחרי 50 יום לשער העליון ביותר של הטומאה הוא למטה ממה שעם ישראל נמצא וזה השער החמישים של טהרה כלומר שער קבלת התורה וזה מפרש  את הפסוק "על פני אחיו נפל" כלומר שישמעאל גם לעתיד לבא יהיה בדרגה נמוכה יותר מישראל .

וכתוב במחזור ויטרי סימן שנא  תפילת הימים הנוראים

ובכן תן פחדך י"י אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת. ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כלם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.

כלומר אנחנו רואים שני דרגות באנשים באחרית הימים "המעשים" זה הדרגה הגבוהה והברואים זה דרגה נמוכה יותר ולעתיד לבא נהיה אגודה אחת כמו שנאמר בישעיהו פרק יט

 (כד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

ואם אני מפרש שעם ישראל יהיה בדרגה החמישים של שערי טהרה והענף של חם ולאחר מכן ישמעאל ולבסוף מצרים יגיע לשלב הראשון של שערי טומאה שהוא כנגד השער הארבעים ותשע של שערי טהרה באיזה דרגה נמצא הענף של יפת    הוא הענף של עשיו ואדום ולבסוף אשור נמצא ? הוא חייב להיות בין לבין אבל לפי ההבנה שלי אין מקום לשים אותו כן אין שלב נוסף בין ה 49 ל 50   והרי ברור שהענף של יפת לא יכול להיות כמו הענף של עם ישראל ?

כדי להסביר את הקושיה הזאת בו נסתכל להבין את הענף של יפת

בראשית פרק ט

(כז) יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת נח פרק ט סימן כז

כז) יפת אלהים ליפת. על שם יפת הרחיב לו הקדוש ברוך הוא, לשון ארמי הוא פותיה הרחיבו. ואף על פי שכורש שבא מיפת נבנה בית המקדש בגזירתו, אין השכינה שורה אלא באהלי שם.

 

תורה תמימה בראשית פרשת נח פרק ט פסוק כז

(כז) יפת אלהים וגו' - תני, רבי שמעון בן גמליאל אומר, לא התירו לכתוב את הספריםכד) [חוץ מלה"ק] אלא יונית, מאי טעמא, דאמר קרא יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם - יפיפותו של יפת יהא באהלי שםכה) [מגילה ט' ב']:

מה שאנחנו רואים את הקשר לחיוב ולשלילה בן ענף יפת לעם ישראל מצד אחד יפת קשור לקב"ה  קשור לבניית בית המקדש קשור לתרגום ליונית של התורה ומצד שני כשהוא למעלה עם ישראל למטה וכשעם ישראל למעלה הוא למטה . עמלק בא מעשיו ועמלק פוגם בכיסא הכבוד ובלי מחית עמלק מכל העולם כסא הכבוד לא יהיה שלם כלומר לא יכול נוכל להגיע לאחרית הימים ללא מחית עמלק ואני רוצה לומר שענף יפת עשיו אשור הוא הממוצע  בין  עם ישראל לבין ענף ישמעאל לענף יפת יש קשר הדוק לענף ישראל ומצד שני קשר לענף ישמעאל . ולכן אנחנו רואים שיש גרים מהענף של יפת עשיו אבל לא ראינו גרים מהענף של ישמעאל מצד אחד כתוב בתלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד ב

מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק;

ומצד שני באסתר פרק ט

(יג) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ:

כלומר ענף יפת עשיו אשור קשור מצד אחד לענף ישראל ומצד שני לענף ישמעאל   התכונה הזאת ניתנת להסבר פשוט שעשיו היה בן של יצחק ורבקה הוא בא לעולם  גם עם התכונות של יצחק ורבקה ומצד שני יש לו תכונות של עמלק תכונות שהם ההיפך הגמור . וזה מה שכתוב

בראשית פרק כה

(כג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כג

ולאום מלאום יאמץ. נחרבה רומי ירושלם קיימת, נחרבה ירושלם רומי קיימת, וכן הוא אמר אמלאה החרבה (יחזקאל כו ב), אם מלאה זו נחרבה זו

ויש התהליך של בירור  לאורך השנים עד לאחרית הימים זה תהליך של ההפרדות של תכונות עמלק ממנו ובעצם מחית עמלק מצד אחד עד שהוא נהיה אשור וחלק אחר מתהליך הזיכוך של ענף יפת שיוצא ממנו חלקים השיכים לעם ישראל  ואלו כל הגרים שבאו מענף של עשיו

את הקשר של עשיו לישמעאל כתוב בראשית פרק כח

(ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה: ס

 

לסיכום עם ישראל נמצא בצד אחד וישמעאל מצד שני ובאמצע נמצא עשיו שמצד אחד קשור לעם ישראל ומצד שני קשור לישמעאל ,ואולי לכן שני הצדדים עם ישראל וישמעאל הם שני קצוות גם עם ישראל הגיע מ 12 שבטים וגם ישמעאל מ 12 נשיאים ובאמצע נמצא עשיו

בראשית פרק כה

(טז) אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם:

פרשת תולדות תחילת העולם לאחר המבול התחיל בשלושה ענפים שם יפת וחם ולעתיד לבו יסתיים בישראל מצרים ואשור כיצד זה קשור לזרע אברהם יצחק ישמעאל ועשיו ? ‏כ"ח/חשון/תשע"ה

בס"ד

פרשת תולדות תחילת העולם לאחר המבול התחיל בשלושה ענפים שם יפת וחם ולעתיד לבו יסתיים בישראל מצרים ואשור כיצד זה קשור לזרע  אברהם יצחק ישמעאל ועשיו ? ‏כ"ח/חשון/תשע"ה

מאברהם יצאו 3 ענפים ענף ישמעאל ענף יצחק וענף בני קטורה . כלומר יש ענף אחד שהוא ענף ישמעאל ולאחר שאברהם שינה את מהותו ונהיה לבריה חדשה יש ענף יצחק ואת ענף בני קטורה .

באחד ממאמרי הקודמים הבאתי ראיה  שאברהם התנתק לגמרי מענף בני קטורה ע"י המתנות שנתן אברהם לבני קטורה והגמרא אומרת שהיה זה שם טומאה

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד א

אמר להן: אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה, שנאמר +בראשית כ"ה+ ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת. אב שנתן אגטין לבניו בחייו, ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום? מאי מתנות? אמר רבי ירמיה בר אבא: מלמד שמסר להם שם טומאה.

מענף יצחק יש לנו התפצלות לשני ענפים ענף יעקב וענף עשיו

בראשית פרק כה

(כג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:

אם כך  לאברהם יש 3 ענפים עקרים ענף  יצחק ויעקב , ענף ישמעאל וענף עשיו ומה שאני רוצה להבין כיצד שלושת הענפים הללו קשורים לעתיד לבו לימות שבו יגיע משיח צדקנו  

כדי להבין את זה נראה מה יהיה לעתיד לבא

נאמר בישעיהו פרק יט

(כג) בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר: ס

(כד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

פרוש הענין שלעתיד לבא יהיה שלוש ענפים ענף ישראל ענף מצרים וענף אשור וצריך להבין מה המקור של כל ענף . ישראל זה ברור זה ענף יצחק ויעקב מצרים ואשור צריך בירור ואומר הרד"ק יואל פרק ד

 (יט) מצרים - זכר מצרים ואדום מצרים בעבור הישמעאלים ואדום בעבור מלכות רומי, ואלה שתי האומות הנה הגוברות זה ימים רבים ותהיינה עד עת הגאולה והיא חיותא רביעאה במראות דניאל, וזכר מצרים בעבור ישמעאלים כי אשת ישמעאל היתה מצרית, שנאמר ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים, וכן אמו הגר המצרית, לפיכך יחס האומה הזאת למצרים, וזכר אדום בעבור מלכות רומי, וכן עשה ישעיה בפרשת קרבו גוים שהיא על חרבן רומי כמו שפירשנו שם, ואמר זה בעבור כי מלכות רומי רובם אדומים ואעפ"י שנתערבו בהם עמים רבים כמו שנתערבו גם כן במלכות ישמעאלים נקראים על העיקר, ומלך קיסר אדומי היה, וכן כל המלכים אחריו אשר היו ברומי ושתי האומות האלה הרעו לשבט יהודה ובנימן שגלו ביניהם ושפכו דמם כמים בארצם, ואדום שהיא מלכות רומי היא שהחריבה בית שני ע"י טיטוס הרשע ושפכו דמם והגלו אותו בין האומות, ועל גלותינו זה נאמר הפסוק הזה לפיכך לא זכר אלא יהודה כי עשרת השבטים שהגלה מלך אשור ולא שבו עד היום לא היו ברשות שתי האומות האלה:

כלומר מצרים זה ענף ישמעאל ואשור זה ענף אדום כלומר ענף עשיו . כלומר לעתיד לבו העולם כולו יהיה שלמות  שבאה מאברהם גם  צאצאי ישמעאל וגם צאצאי עשיו יעשו אגודה אחת עם עם ישראל כאשר כולם יכירו שקב"ה הוא מלך העולם כמו שנאמר זכריה פרק יד

ט) וְהָיָה יְקֹוָק לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְקֹוָק אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

ועדיין נשאר לנו להבין מה המקור של שלושת הענפים הללו  ?

לאחר המבול ובריאת העולם מחדש נוצרו 3 ענפים נאמר בבראשית פרק ט

(יח) וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן:

(יט) שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ:

כלומר בריאת העולם מחדש לאחר המבול התחילה מנח עם 3 ענפים ומסתיימת לעתיד לבא ב 3 ענפים ולכן אפשר לפרש ששם מקביל לענף ישראל יפת לענף עשיו ואשור וחם לענף ישמעאל ומצרים

לגבי שם זה די ברור שזה ענף ישראל אומר רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק יח

(יח) ומלכי צדק - מדרש אגדה הוא שם בן נח:

 

 

 

ובמסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ב

אף נח יצא מהול שנאמר איש צדיק תמים היה בדורותיו (שם ו' ט'). אף שם יצא מהול שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (שם י"ד י"ח).

חם זה די ברור שזה ענף ישמעאל וענף מצרים

כתוב בבראשית פרק י

(ו) וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן:

ונשאר יפת שזה ענף עשיו ענף אדום ואשור אומר המלבי"ם בראשית פרשת נח פרק ט פסוק כז שיפת זה רומי ואנחנו יודעים שרומי זה ממלכת אדום

(כז) יפת. ג] אחר שגלו ישראל מארצם ושכנו שם בני יפת, כי מדי ופרס וכן יון וכן רומי שמשלו על ישראל בימי המלכות כלם היו מבני יפת, וז"ש בעת שירחיב אלהים (שהוא מדה"ד שיעניש את ישראל) ליפת עד שיפת ישכון באהלי שם ויכבוש אהליהם וארצם, ואז ויהי כנען עבד למו לבני יפת:

עוד ראיה שיפת זה ענף עשיו זה שיפת היה בכור ושם היה קטן יותר בדיוק כמו יעקב ועשיו ובכל מקרה יעקב זכה בבכורה כמו ששם זכה בבכורה הוא מופיע ראשון בתורה וכן זה לכתר כהונה בגלל שהיה  צדיק. עוד ראיה שיפת קשור לענף עשיו  שיפת  היה מכבד את אביו כמו עשיו שהיה מכבד את אביו

ילקוט שמעוני תורה פרשת נח רמז סא

לא גלגל הקדוש ברוך הוא והביא את אברהם לעולם אלא בשכרו של שם שנתנבא על כל אומות העולם ת' שנה ולא קבלו ממנו, ולא גלגל הקדוש ברוך הוא והביא מלכות יון לעולם אלא בשכרו של יפת שנהג כבוד באביו, ולא גלגל והביא מלכות רומי לעולם אלא בשכרו של עשו שהיה בוכה ומתאנח בשעה שברך יצחק את יעקב אבינו,

לסיכום העולם לאחר המבול התחיל בשלוש ענפים ולעתיד לבא העולם יסתיים בשלוש ענפים ענף שם שזה ענף ישראל יצחק ויעקב ,ענף יפת שנהפך לענף עשיו אדום  ולענף אשור  לעתיד לבא ,ענף חם שנהפך לענף ישמעאל וענף מצרים .

מה הקשר בן רבקה רחל ולאה לציפורה ? למה התחתן משה דווקא עם צפורה ? וכיצד זה קשור לתהליך התהוות של עם ישראל ? והאם יש זכות לישמעאל בארץ ישראל ? ועד מתי ? ‏כ"א/חשון/תשע"ה

בס"ד

פרשת שרה

מה הקשר בן רבקה רחל ולאה לציפורה ? למה התחתן משה דווקא עם צפורה ? וכיצד זה קשור לתהליך התהוות של עם ישראל ? והאם יש זכות לישמעאל בארץ ישראל ? ועד מתי ? ‏כ"א/חשון/תשע"ה

כתוב בבראשית פרק כד

(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:

(ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:

ואותו ביטוי חוזר אצל יתרו 

במדבר פרק י

 (כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְקֹוָק דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל:

(ל) וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ:בראשית פרק טז

ואני רוצה להבין מה הקשר בן שני המקרים ?  והאם יש קשר בן שני הדברים ולמה זה מרמז ?

הצד השווה בשני המקרים שהביטוי הזה מופיע בהקשר של המקום ממנו  לוקח אברהם אישה לבנו ובמקרה השני  המקום ממנו באה ציפורה אשת משה .

כלומר שני הפסוקים הללו קשורים למקום ממנו לוקחים את הנשים

במקרה הראשון זה קשור לזרע אברהם בניו של יצחק ויעקב וכמו שכתבתי קשור לציווי של הקב"ה   לך לך מארצך וממולדתך כמו שכתבתי במאמר קודם

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/11/blog-post_14.html

ושם פירשתי שכדי שעם ישראל יוכל להתחיל בתהליך הקמת עם ישראל צריך להתנתק לחלוטין מארצו של אברהם וממולדתו וזה בה לסיום בברית בן יעקב ללבן .

משה התחתן עם צפורה ביתו של יתרו שהיה ממדין . מדין היה הבן של אברהם מקטורה

בראשית פרק כה

(א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:

(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:

ובעצם אנחנו רואים תהליך כמעט זהה למה שקרה  עם יצחק ויעקב . אני רוצה לפרש שמשה התחתן עם ציפורה כדי לנתק את הזרע של אברהם מבני קטורה . אברהם ניתק את עצמו מבני קטורה ע"י המתנות שנתן לבני קטורה ומשה סיים את המשימה

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד א

ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו לו: ארץ כנען שלנו ושלכם, דכתיב +בראשית כ"ה+ ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם, וכתיב +בראשית כ"ה+ ואלה תולדת יצחק בן אברהם. אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון. אם ינצחוני - אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה רבינו נצחתכם: נתנו לו רשות, הלך ודן עמהן. אמר להם: מהיכן אתם מביאין ראייה? - אמרו לו: מן התורה. - אמר להן: אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה, שנאמר +בראשית כ"ה+ ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת. אב שנתן אגטין לבניו בחייו, ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום? מאי מתנות? אמר רבי ירמיה בר אבא: מלמד שמסר להם שם טומאה.

כלומר אנחנו רואים שלבני קטורה יש טענה על הזכות של ארץ ישראל כלומר קשר לזרעו של אברהם  ותרוץ הגמרא שאין להם כי אברהם נתן להם מתנות והכוונה שנתן להם שם טומאה ובכך סילק אותם מכל זכות על ארץ ישראל כלומר התנתק מהם לחלוטין  . אבל כמו שראינו אצל אברהם שתהליך ההתנקות היה ארוך והסתיים רק בברית בן לבן ליעקב גם כאן צריך להגיד שמשה הבין שעדיין יש קשר כלשהו בן בני קטורה זרע אברהם לעם ישראל ולכן הוא צריך לנתק את הקשר הזה לגמרי . ולאחר שהתחתן עם ציפורה יכול לרדת למצרים חזרה מקום תהליך ההקמה של עם ישראל

ואומר המדרש אגדה (בובר) שמות פרשת שמות פרק ב

ויתן את צפורה בתו למשה. ולמה נקרא שמה צפרה. שרצתה כצפור: (כד) ד"א שטיהרה בית אביה מע"ז, ככהן המטהר בדם הצפור:

במקרה של משה התבצע התנתקות מבני קטורה אבל במקביל ציפורה טהרה את בית אביה ויתרו הצטרף לעם ישראל וזה תהליך שונה שהיה אצל לבן ואני חושב שההבדל בן שני התהליכים שיתרו הצטרף לעם ישראל לאחר מתן תורה לאחר ששמע על קבלת התורה . אבל אצל לבן היית התנתקות מוחלטת בין זרע אברהם לבית לבן .

 וגם כאן יש קשר מסוים ללך לך שאמר הקב"ה למשה

שמות פרק ד

 (יח) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם:

גם כאן יש לנו שני מילים עם שורש של לך

לסיכום צריך לומר יצחק התחתן עם רבקה ויעקב עם רחל ולאה וזה היה התנתקות מוחלטת מבית לבן . משה התחתן עם ציפורה וזה היה ההתנתקות סופית מבני קטורה

התנתקות זו זה חלק מהציווי שניתן לאהברהם ע"י הקב"ה שאמר לו לך לך ונתן את האפשרות להקים את עם ישראל .

אבל בכל מקרה  עדיין יש לנו חיבור כלשהו לישמעאל כי לישמעאל לא ראינו שיש ניתוק מוחלט ממנו ורמז לזה ברמב"ן בראשית פרשת לך לך פרק טז פסוק יב

והנכון כי פרא אדם סמוך, שיהיה איש פרא למוד מדבר, יצא בפעלו משחר לטרף, ויטרוף הכל, והכל יטרפוהו. והענין על זרעו שיגדל ויהיו להם מלחמות עם כל העמים. ורבי אברהם אמר ידו בכל, שינצח מתחלה כל הגוים, ואחר כן יד כל בו, שינוצח בסוף. ועל פני כל אחיו, שהם בני קטורה, ישכון, שיגדל זרעו מהם:

וזה אולי יסביר את המלחמות שיש לנו מול ישמעאל היום וכנראה עד בו משיח צדקנו .

וכך מסביר הזהר הקדוש שהקב"ה נתן לישמעאל חלק מארץ הקודש וישמעאל יעכב את עם ישראל לקבל את ארץ ישראל שיהיה לגמרי לטובת עם ישראל  עד שיגמר הזכות של ישמעאל בארץ ישראל וכך כתוב בזוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לב עמוד א

מה עבד קודשא בריך הוא ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל

 

מדוע התעקש אברהם שאשתו של יצחק תבוא מחרן ? כיצד זה קשור ללך לך שאמר הקב"ה לאברהם ? מתי נגמרה ההתנתקות של זרע אברהם מארצו וממולדתו ? ומה היה הכוח של לבן לעקור את הכל? ‏כ"א/חשון/תשע"ה

בס"ד

פרשת חיי שרה

מדוע התעקש אברהם שאשתו של יצחק תבוא מחרן ?  כיצד זה קשור ללך לך  שאמר הקב"ה לאברהם ?

מתי נגמרה ההתנתקות של זרע אברהם מארצו וממולדתו ? ומה היה הכוח של לבן לעקור את הכל? ‏כ"א/חשון/תשע"ה

בפרשה שלנו אומר אברהם אל אליעזר עבדו ללכת "אל ארצי ואל מולדתי"

בראשית פרק כד

(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:

(ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:

בפרשת לך לך דיברנו על המשימות שנתן הקב"ה למשה ופירשתי שמדובר שאברהם צריך להתנתק מארצו וממולדתו

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/3.html

וכאן אנו רואים שעדיין אברהם כשהוא מדבר עם אליעזר הוא אומר לו אל ארצי אל מולדתי כלומר הניתוק בן אברהם לארצו ומולדתו הוא לא 100%  עדיין יש איזה קשר בן אברהם ובין ארצו ומולדתו אם כך צריך לפרש שאברהם שולח את אליעזר למצוא אישה לבנו יצחק  בארצו ומולדתו כלומר עדיין יש קשר מסוים שצריך למתק אותו וזה עדיין חלק מהמשימה שלו להתנתק מהמקום שבו הוא הלך

וכך אנחנו רואים אצל יעקב בראשית פרק ל

(כה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי:

כלומר עדיין יש איזה קשר שצריך להתנתק ממנו סופית . וגם לאחר שיצחק התחתן עם רבקה עדיין נשאר הקשר, ויעקב צריך עדיין לקחת אישה מבנות לבן . וצריך לפרש שההתנתקות הסופית של זרע אברהם מארצו וממולדתי היה בברית שעשה יעקב עם לבן

בראשית פרק לא

(נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה:

ואני מפרש  שההתנתקות הסופית מארצו וממולדתו של אברהם הסתיים אצל יעקב בברית עם לבן וזה  התחלת התהליך של הקמת עם ישראל

דברים פרק כו

(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:

ואומר רש"י דברים פרק כו

ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה] כמעשה:

וירד מצרימה - ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים:

כלומר  לאחר ההתנתקות הסופית של זרע אברהם מארצו וממולדתו של אברהם יכול יעקב לרדת מצרימה שזה תחילת התהוות של העם היהודי  . התחלת התהליך היה עם אברהם  , תחילת סוף התהליך היה הירידה למצרים שסופו יציאת מצרים וקבלת התורה ע"י עם ישראל . וניתן להבין כעט יותר טוב את הסכנה של לבן לקיום העם היהודי כי קיום העם היהודי תלוי היה בהתנתקות המוחלטת מבית לבן ואם זה לא היה קורה היה סכנת להיוצרות של העם היהודי ולכן נאמר שלבן בקש לעקור את הכול הוא ידע את היכולת שלו למנוע את ההתנתקות המוחלטת מארצו וממולדתו של אברהם כי זה תלוי ביכולת שלו למנוע מלקחת את בנותיו להינשא ליעקב.  וכדי להבין מה קשור נשואים לארצי ולמולדתי כתוב ויקרא פרק טז פסוק ו

וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ:

ואומר התלמוד בבלי מסכת יומא דף ב עמוד א

רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. שנאמר +ויקרא טז+ וכפר בעדו ובעד ביתו, ביתו זו אשתו.

 

כלומר אשתו זה הבית שלו . והבין אברהם שעדיין יש קשר מסוים שצריך לנתק מבית לבן והנשים של יצחק ושל יעקב יבואו מבית לבן  ולכן לא יכול להיות ניתוק מבית אביו וממולדתו ללא שהם יתחתנו עם הנשים הללו . רק אצל יעקב לאחר שהתחתן עם לאה ועם רחל ועזב את בית לבן יש ניתוק סופי מבית לבן שיצא לפועל סופית בהסכם שהיה בניהם להתנתקות מוחלטת מארצך וממולדתך ורק אז יכול להתחיל התהליך של הקמת עם ישראל .

וכמו שאמר הקב"ה לאברהם לך לך פעמים אנחנו רואים שגם אצל רבקה בשני פסוקים יש לך שני הליכות בכל פסוק בראשית פרק כד

(נח) וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ:

 (סא) וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ:

 

וזה מרמז לנו על הקשר של הציווי של הקב"ה לאברהם לך לך להליכה של רבקה ליצחק 

 

 

 

 

 

מתי הקב"ה "ויתר" לגויים על 7 מצוות בני נח שהם לא היו מוכנים לקיים ? מתי האירוע הזה קרה ? והיכן בתורה יש לנו רמז למהלך הזה? ‏י"ד/חשון/תשע"ה

בס"ד

מתי הקב"ה "ויתר" לגויים על 7 מצוות בני נח שהם לא היו מוכנים לקיים ? מתי האירוע הזה קרה ? והיכן בתורה יש לנו רמז למהלך הזה?  ‏י"ד/חשון/תשע"ה

 

כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה שהקב"ה נתן לאומות העולם 7 מצוות בני נח ואומות העולם לא היו מוכנים לקיים את המצוות  והקב"ה ויתר להם על המצוות . לעומת זאת כתוב שעם ישראל קבל עליו את התורה וקיים אותה

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

ואני שואל מתי בדיוק התרחש אותו מעמד בו ויתר הקב"ה לגויים ? היכן בתורה יש רמז למהלך הזה שכתוב בבבלי . הויתור הזה כלל שני מהלכים מקבילים ויתור על ממון גויים לטובת ישראל ,וסילוק שלהם מן הארץ  

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לח עמוד א

א"ר אבהו, אמר קרא: +חבקוק ג'+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל.

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לח עמוד א

 מאי דרב מתנה? דא"ר מתנה: עמד וימודד ארץ ראה וכו' - מה ראה? ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום, עמד והגלה אותם מעל אדמתם. ומאי משמע דהאי ויתר לישנא דאגלויי הוא? כתיב הכא: ויתר גוים, וכתיב התם: +ויקרא י"א+ לנתר בהן על הארץ, ומתרגם: לקפצא בהון על ארעא.

ואני רוצה לפרש שאירוע המכונן הזה היה בזמן אברהם ורמז לכך ניתן בגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר: +ישעיהו מג+ יתנו עידיהם ויצדקו.

כלומר העד הראשון זה נמרוד שמעיד על אברהם כלומר אברהם היה הראשון שקבל את המצוות ולכן צריך להגיד שבזמן  אברהם הקב"ה ויתר לגויים והזמן המדויק יותר היה בבראשית פרק יד

(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יד סימן יח

ומלכי צדק, אדני צדק, ירושלים נקרא צדק, שנאמר צדק ילין בה (ישעיה א כא): מלך שלם. ר' יצחק הבבלי אומר שנולד מהול, לכך נאמר שלם: הוציא לחם ויין. גילה לו תורה שנקראת לחם ויין:

כלומר מלכי צדק היה בן נח וגם היה צדיק לפחות במונחים של בן נח ואז אומרת התורה בבראשית פרק יד

(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:

ואומר התלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד ב

והוא כהן לאל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם, שנאמר: +בראשית יד+ ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, וברוך אל עליון, אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: +תהלים קי+ נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, ובתריה כתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן - ואין זרעו כהן.

כלומר מלכי צדק הקדים את הברכה של אברהם לברכה של הקב"ה ובכך איבד את הכהונה שלו לאברהם כלומר אנו רואים שיש כאן מעבר של כהונה מבן נח לאברהם ולא רק הכהונה עברה לאברהם  גם הממון עבר לאברהם " וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" .  רב המפרשים מפרשים שאברהם נתן למלכי צדק את המעשר אבל הרד"ק מפרש שהמעשר ניתן לאברהם וכך ניתן לפרש בתורת המגיד תורה פרשת חיי-שרה

ואפשר לומר גם כן שזהו פי' ויתן לו מעשר מכל, רצה לומר שנתן לו הוספת אות ה', שהוא המעשר מן מכל. כי כל גי' נ', וה' היא מעשר מן חמשים, והשפיע לו ממדת כל אל הדיבור ונתן לו ה' מוצאות הפה, וזהו עיקר קיום העולם

כלומר הקב"ה ויתר לאומות העולם על המצוות כאשר ראה שגם מלכי צדק שהיה מלך שלם כלומר הצדיק ביותר מבני נח לא מבין באמת את גדולתו של הקב"ה וכאשר עומד לפניו בשר ודם חשוב הוא מתבלבל וכל סדרי העדיפות שלו מתבלבלים היה זה נקודת השבר והויתור של הקב"ה למצוות שנתן לבני נח ומיד הממון שלהם הותר לישראל כלומר לאברהם מה שנשאר לנו לאחר מכן זה כל הסיפור של סדום שזה סילוק של אותם גויים מן הארץ

וככה מפורש ברשי רש"י בראשית פרק יח פסוק יז

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

 

לסיכום בזמן אברהם ויתר הקב"ה לגויים על 7 המצוות שלא קיבלו והאירוע שמסמל את זה היה המפגש בן מלכי צדק לאברהם שבו מלכי צדק איבד את עולמו לטובת אברהם והכול בגלל סדרי עדיפות מעוות והיה זה הקש ששבר את גב הגמל

 

 

 

 

 

 

 

מדוע התורה מאריכה בסיפור על סדום ? למה מתחיל אברהם במספר חמישים ? למה ממשיך לארבעים וחמש ? מתי קנה אברהם לחלוטין את ארץ ישראל ? ‏י"ד/חשון/תשע"ה

 

בס"ד

פרשת וירא . מדוע התורה מאריכה בסיפור על סדום ? למה מתחיל אברהם במספר חמישים ? למה ממשיך לארבעים וחמש ? מתי קנה אברהם לחלוטין את ארץ ישראל ? ‏י"ד/חשון/תשע"ה

 

סדום מופיעה בשני הפרשות בפרשת לך לך ופרשת וירא . אנחנו רואים שהתורה הרחיבה בנושא סדום ולכן ברור לנו שיש חשיבות מאוד גדולה לכל הסיפור של סדום ואנחנו צריכים להבין למה היה חשוב לתורה להאריך בנושא .

בפרשת לך לך אומר הקב"ה לאברהם בבראשית פרק יב

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:

ופירשתי במאמר קודם שהקב"ה נתן לאברהם שלוש משימות

לירוש את הארץ –לך לך מארצך

ממולדתך – להיפרד משכניך כולל לוט

מבית אביך – להינתק מבית אביך וזה ברית המלה שאברהם נהיה בריה חדשה .

סיפור סדום לדעתי הוא תהליך של שני המשימות הראשונות רכישת הארץ מצד אחד והפרדות מוחלטת מלוט מצד שני .

לוט נפרד מעל אברהם ובחר את סדום וזה היה תחילת התהליך של ההפרדות מלוט ותחילת התהליך של הקניין של אברהם בארץ ישראל .

לוט התגורר בסדום ללוט יש עדיין איזה שהוא קניין בארץ ישראל כלומר הקניין של לוט פוגם בקניין המלא של אברהם בארץ ישראל ולכן מגיעה המלחמה של אברהם בארבע המלכים שלקחו בשבי את לוט  ואת כל חמישה המלכים הנמצאים בסדום , ואכן אברהם יוצא ונלחם בארבע המלכים ומנצח אותם ומציל את לוט ואת רכושו ואת הרכוש של חמשת המלכים פעולה זו של אברהם היא הפעולה שבעצם מוחקת את הקניין שיש ללוט בארץ ישראל כולל הקניין שיש לאותם חמשת המלכים בארץ ישראל באזור סדום כלומר לאחר המלחמה בעצם מסלק אברהם את המניעה לקנות את כל ארץ ישראל ואין לאף אחד יותר קניין בארץ ישראל ולכן נאמר בראשית פרק יד  ע"י מלכי צדק

(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

כלומר זה הרגע שבו מסיר אברהם את המניעה לקנות את ארץ ישראל כי לאף גוי אין יותר זכות בארץ ישראל וזה הסיבה גם שאברהם לא מוכן לקבל שום שכר על פעולתו

בראשית פרק יד

(כג) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:

כלומר מהצד של אברהם אין עוד מניעה לזכות בארץ ישראל כי ההשתדלות של אברהם  הורידה את כל המניעות של אברהם לזכות בכל ארץ ישראל ללא שום חסרון .

ולאחר שאברהם עשה מה שצריך ועשה את ברית המילה ונהיה שלם ונקרא אברהם ולא אברם עכשיו זה הזמן של הקב"ה לעשות מה שצריך כדי שגם בפועל ימחק כל הזכות של אותם גויים בארץ ישראל

לפני שאברהם עשה את ההשתדלות שלו נאמר  בראשית פרק יג

(יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיקֹוָק מְאֹד:

ואחרי כן בראשית פרק יח  ולאחר ההשתדלות של אברהם

(כ) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד:

סדום היית מקום של חטאים גדולים אז מה השתנה שהקב"ה החליט למחוק את סדום ?

והתשובה שלי שהקב"ה משלים את המלאכה שאברהם התחיל וזה למחוק לגמרי את הזכות של אותם גויים על ארץ ישראל

כלומר מעשה סדום היה התחלה וסוף של שני המשימות של אברהם , הפרדות מוחלטת מלוט ומחיקת כל הזכות שלו ושל הגויים בארץ ישראל כלומר השלמת המשימה של לך לך מארצך וממולדתך

מחיקת סדום לגמרי והצלת לוט היה המכה בפטיש של קנית ארץ ישראל ע"י אברהם והפרדות מוחלטת מלוט

וככה מפורש ברשי רש"י בראשית פרק יח פסוק יז

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

כלומר מפורש ברשי שאברהם נהיה בעל הבית על ארץ ישראל ועשיו הקב"ה צריך להודיע לבעל הבית כלומר לאברהם מה הוא מתכוון לעשות בסדום .

אבל אם כך מדוע אברהם עושה את כל המשא ומתן הארוך עם הקב"ה מדוע לא להפוך את סדום ? הרי הפיכת סדום מסמלת את מחיקת כל הזכות של הגויים בארץ ישראל . ואני רוצה לתרץ שכל המשא ומתן של אברהם עם הקב"ה הוא הרצון של אברהם להבין את מידת הדין בארץ ישראל ולכן אברהם מתחיל ב 50 שזה מספר המסמל את בנין העולם

שמות פרק לו

(יח) וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד:

כלומר חמישים זה מספר של חיבור של שלם

שמות פרק כז

(יח) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת:

כלומר גם כאן חמישים זה רוחב של המשכן המסמל את העולם וכמו כן את התורה תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כא עמוד ב

רב ושמואל, חד אמר: חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר +תהלים ח+ ותחסרהו מעט מאלהים.

וכך כתוב מפורש במדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן ז

המכסה אני מאברהם וגו' (שם /בראשית/ יח יז). אמר ר' לוי למה גילה הקדוש ברוך הוא לאברהם, לפי שהיה מהרהר בלבו על דור המבול, ואמר אי אפשר שלא היה בהם צדיקים, תדע לך שהוא כך, וה' אמר המכסה אני מאברהם, מה משיבו, האף תספה צדיק עם רשע (שם /בראשית/ יח כג).

ועוד שאלה מדוע שואל אברהם על חמישים ולאחר מכן על ארבעים וחמש והתורה מדגישה את המספר חמש ?   בראשית פרק יח    

(כח) אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה:

ואני אומר שההפרש בן אברם לאברהם  הוא ה כלומר חמש  זה ההפרש בן שני דרגות שונות

ונשאלת  השאלה (ע"י ידידי יוסי ) מדוע אברהם לא המשיך לשאול  כל פעם בכפולות של חמש  ?  ואני חושב שהתשובה לכך קשורה לשינוי בתגובה של הקב"ה לשאלות של אברהם : כאשם שאל על חמישים ענה לו הקב"ה   וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם   אבל כאשר שאל אברהם על פחות חמישה צדיקים לא ענה לו הקב"ה באותו מטבע אלה השיב לו "אם אמצא שם ארבעים וחמישה " ומזה הבין אברהם שמידת הדין על סדום לא נמצאת בדרגה של חמש חמש אלה בדרגה של עשר עשר ולכן המשיך לשאול בכפולות של עשר  ולא בכפולות של חמש .

לסיכום כל סיפור מעשה סדום הוא תהליך ההפרדות של אברהם מלוט וקנין  מוחלט בארץ ישראל של אברהם ,ומחיקת כל זכות שהיית לגויים בארץ ישראל .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת לך לך איזה 3 משימות קיבל אברהם מהקב"ה ? כיצד ביצע אברהם את המשימות ? מה הקשר בין תמים לברית מילה ? כיצד התנתק אברהם מבית אביו ? ‏ז'/חשון/תשע"ה

בס"ד

פרשת לך לך איזה 3 משימות קיבל אברהם מהקב"ה ? כיצד ביצע אברהם את המשימות ? מה הקשר בין תמים  לברית מילה ?  כיצד התנתק אברהם מבית אביו ? ‏ז'/חשון/תשע"ה

במאמר האחרון דיברנו על תחילת התיקון של האדם הראשון ע"י אברהם בציווי לך לך .

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_31.html

אברהם בפרשה קיבל שלוש משימות מהקב"ה

בראשית פרק יב

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:

משימה אחת מארצך – ללכת ממזרח לכיוון ארץ ישראל , משימה שניה -  ממולדתך , משימה שלישית  - מבית אביך .

ביצוע המשימה  ראשונה :

 בראשית פרק יב

(ט) וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה: וזה תחילת התיקון של חטא האדם הראשון .

ביצוע משימה שניה :

בראשית פרק יג

(ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ:

(ט) הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה:

ההיפרדות מלוט הוא ביצוע ההפרדות מהמולדת שלו . ואומר בבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נה  : וממולדתך זו שכונתך.

ואני רוצה לפרש שלוט נחשב לשכן שלו וההפרדות של לוט מאברהם היה ההיפרדות מהמולדת

ואומר הערוך לנר מסכת יבמות דף סג עמוד א

בגמרא שתי בריכות טובות. נראה שדרש כן ע"פ מה שכתוב בפענח רזא בשם ראשונים דכשאמר הקדוש ברוך הוא לאברם לך לך וכו' וממולדתך הי' הציווי לפרוש לא בלבד מאביו אלא גם מלוט ולכן כתיב וילך אתו לוט שהלך מעצמו עמו וא"כ הי' כוונת הציווי עתה תפרוש מלוט אבל לימים הבאים שתי בריכות טובות שיצאו ממנו דהיינו מבניו עמון ומואב יברכו בך:

ביצוע משימה שלישית :

מבית אביך הכוונה להתנתק לגמרי מבית אביך ונאמר בבראשית פרק יז

(א) וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים:

ואומר תרגום אונקלוס בראשית פרק יז פסוק א

 (א) והוה אברם בר תשעין ותשע שנין ואתגלי יי לאברם ואמר ליה אנא אל שדי פלח קדמי והוי שלים:

מתרגם אנקולוס תמים = שלם  ומיד לאחר מכן בבראשית פרק יז

(יב) וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא:

כלומר להיות תמים זה שלם ,ולהיות שלם זה למול את עצמך ,ומילה זה לחתוך את העורלה כלומר לחסר מעצמך אז למה זה נחשב לשלם ?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן ה

תמים זה אחד משבעה מהולים שנולדו בעולם אדה"ר =אדם הראשון= נברא מהול

ובילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז כח

ויאמר לו איכה [ג, ט] לאן נוטה לבך רבי יצחק אמר מושך בערלתו היה שנאמר והמה כאדם עברו ברית וכתיב את בריתי הפר

כלומר האדם הראשון לאחר החטא היה מושך בעורלתו ולכן לפני החטא נברא האדם הראשון מהול וזה הכוונה שלם ,ולאחר החטא קלקל ומשך את עורלתו ולכן המצב המתוקן אצלנו זה להיות מהול זה השלמות של האדם .הקב"ה ציוה אותו למול את עצמו ולהיות שלם וזה הסיבה שקב"ה שינה את שמו  מאברם לאברהם כי אברם זה לא שלם אבל אברהם זה שלם ולאחר שמל את עצמו תיקן בזה חלק מהחטא של האדם הראשון ונהיה שלם  .

ובזה שמל את עצמו נהפך אברהם לבריה חדשה  ,גם נהפך לשלם ,וגם שינוי השם מלמד על שינוי המהות  ,ובכך ניתק את עצמו מבית אביו וזה היה גמר המשימה השלישית שהקב"ה נתן לאברהם .

 

ערוך לנר מסכת סנהדרין דף פט עמוד ב

הרי שנעשה אברהם אז כשנמול בריה חדשה וגם היה אז גר שנתגייר דכקטן שנולד דמי א"כ התחילו שנות אברהם משנת צ"ט שלו שנמול

לסיכום יש כאן 3 משימות שניתנו לאברהם 2 מתוכם זה תיקון של חלק מחטא האדם הראשון . הליכה לכיוון ארץ ישראל כנגד גירוש האדם הראשון . מל את עצמו כנגד משיכת הערלה של האדם הראשון .

פרשת לך לך למה אומר הקב"ה למשה לך לך ? האם זה תחילת התיקון של חטא האדם הראשון? האם הראיה של האדם את המציאות תלויה בדרגתו ? מי היחיד שרואה יום יום את המציאות כפי שהיא ? ‏ז'/חשון/תשע"ה

בס"ד

פרשת לך לך למה אומר הקב"ה למשה לך לך ? האם זה תחילת התיקון של חטא האדם הראשון? האם הראיה של האדם את המציאות תלויה בדרגתו ? מי היחיד שרואה יום יום את המציאות כפי שהיא ? ‏ז'/חשון/תשע"ה

בראשית פרק יב

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:

הפעם הראשונה שהקב"ה מדבר עם אברהם אומר לו   הקב"ה:  לך לך  אל הארץ אשר אראך .

שאלה ראשונה :   מדוע הציווי הראשון לאברהם היה לך לך ? שאלה שניה : מדוע הקב"ה לא נותן לו יעד מדויק כמו בית המקדש ? כמו ירושלים ? למה הקב"ה אומר לו המקום אשר אראך?

בראשית פרק ג

(כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: ס

הקב"ה גירש את האדם הראשון מגן עדן . ושם כרובים עם חרב מתהפכת כדי שהאדם לא יכנס לתוך גן עדן

ואומר רש"י בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק כד

(כד) מקדם לגן עדן - במזרחו של גן עדן, חוץ לגן:

כלומר הוא גירש אותו למזרח ובעצם כדי להגיע לגן עדן צריך ללכת מערבה כי האדם נמצא ממזרח לגן עדן .

ואני רוצה להגיד שבעצם הציווי של הקב"ה לאברהם ללכת לכיוון מערב לכיוון ארץ ישראל זה תחילת התיקון של האדם הראשון . אברהם הצליח בכוחות עצמו להכיר ולהבין את בוראו ,והקב"ה ראה באברהם את היכולת לתקן את חטא האדם הראשון ולכן הוא אומר לו לך לך  כלומר לכיוון מערב לכיוון ארץ ישראל הפוך ממה שגירש את האדם הראשון מגן עדן .

ואומר הרש"ר הירש בראשית פרק ג

לשמר את דרך עץ החיים. אפשר לפרש בשני אופנים: לשמור את דרך עץ החיים, - לבל ימצאנה האדם; או: לשמור עליה, לבל תאבד מן האדם, ולמען ישוב אליה בעתיד.

ואני רוצה לפרש שהקב"ה העלים את גן עדן כדי שהאדם לא ימצא את עץ החיים ורק שהאדם שיגיע לדרגה שיוכל לתקן את חטא האדם הראשון הקב"ה יראה לו את המקום . כלומר באמת גן עדן זה מחוץ לתחום של האדם רק מי שיוכל לתקן את חטא  האדם הראשון הקב"ה ייתן לו לראות את מקום גן עדן וזה הסיבה שלא נאמר במפורש בתורה מקום המקדש מקום השכינה אלה שהמקום תלוי בהכוונה של הקב"ה  כתוב בבראשית פרק כב

(ב) וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:

ובדברים פרק כו

(ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:

וכך נאמר במפורש בשמות פרק ו  שהקב"ה הסתיר עצמו ומתגלה רק לפי דרגת האדם אליו הוא מדבר

(ג) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְקֹוָק לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם:

וכך מפורש בתורה במדבר פרק כב  שמלאך וחרב בידו לא נראתה אל בלעם ורק הקב"ה גלל את עיניו לראות את המציאות האמיתית

(לא) וַיְגַל יְקֹוָק אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְקֹוָק נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו:

כלומר אנחנו רואים שאברהם זה תחילת תהליך התיקון לחטא האדם הראשון . ותהליך זה תלוי תמיד בדרגה של האדם ולכן הקב"ה לא יכול לתת לו יעד מדויק אלה יעד כללי ואומר לו אני יראה לך לפי דרגתך ,לפי מה שהשגת במאמצים שלך . כל אחד לפי דרגתו . ולכן בבראשית פרק יב

ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:

(ז) וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק הַנִּרְאֶה אֵלָיו:

כלומר בשכם הקב"ה נראה לאברם לפי דרגתו ולפי דרגתו הקים לו אברם מזבח והכתוב מדגיש

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק הַנִּרְאֶה אֵלָיו 

כלומר דווקא למה שנראה אליו ולא לדבר אחר .

כלומר תהליך תיקון החטא הוא תהליך  של עלית מדרגה אחרי מדרגה והקב"ה נראה לכל אחד לפי מדרגתו

אבל משה רבנו הגיע למדרגה העליונה ביותר כתוב בדברים פרק ג

 

(כז) עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:

(כח) וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

כאן יש שינוי מסוים וכאן מודגש ראה בעינך ולא מה שאני יראה לך ,כלומר משה הגיע לדרגה העליונה והוא רואה את המציאות כפי שהיא כלומר אין עוד מה שמוסתר ממנו ולכן כתוב ראה בעיניך,אבל עם ישראל לא ברמה של משה רבנו ולכן נדרש עוד תהליך של גאולה ותחית המתים כדי שעם ישראל יגיע לדרגתו  של משה כדי שיוכל לראות את המציאות האמיתית .

וזה גם הסיבה שעד שעם ישראל יראה את המציאות האמיתית נמצא משה עכשיו  ורואה עכשיו  את המציאות עד בו משיח צדקנו ונאמר בדברים פרק לד

(ז) וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה:

ואומר רש"י דברים פרק לד פסוק ז

(ז) לא כהתה עינו - אף משמת:

 

 

 

 

פרשת נח כיצד יהיה תהליך התיקון לקלקול את האדם הראשון ? כיצד זה קשור לסוכה מעור של לוויתן ? כיצד זה קשור לסעודה של לוויתן ? סעודה של שור הבר ? ולשתיית יין המשומר מששת ימי בראשית ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה

 פרשת נח

כיצד יהיה תהליך התיקון לקלקול את האדם הראשון ? כיצד זה קשור לסוכה מעור של לוויתן ? כיצד זה קשור לסעודה של לוויתן ? סעודה של שור הבר ? ולשתיית יין המשומר מששת ימי בראשית ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה

בהמשך לשני המאמרים בנושא תהליך ההיתר לאדם לאכול מעשב השדה ,להשתמש בחיות ובדגים ,ולאכול בשר לאכול דגים 

קישור למאמר פרשת בראשית    מה התיר הקב"ה לאדם לאכול ולמה

קישור למאמר פרשת נח             ההיתר לאכול דגים

מסקנת הדברים :

האדם הראשון לפני החטא יכול לאכול רק מפרי העץ

מיד לאחר החטא הותר לו לאכול מעשב השדה , להשתמש בחיות ולא לאכול מהם ,וכן קיבל ברכה לפרו ורבו .

לאחר המבול קיבל האדם היתר לאכול בשר ודגים .

ההיתר לאכול את עשב השדה להשתמש בחיות לאכול בשר ודגים זה לשם תיקון הקלקול שנעשה בהם

בסיכום דברי בפרשת נח כתבתי שבאחרית הימים יחזור האדם לאחר תיקון מעשיו לאכול רק מפרי העץ אבל היה זה מסקנה הגיונית ללא הוכחות . חקרתי בדבר ורציתי להבין כיצד התהליך של התיקון יעבוד ובחיפושים שלי בנושא  גילית כמה רמזים לצורת התהליך של התיקון.

אביא כאן כמה מרכיבים של תהליך הסופי של התיקון

דבר ראשון   : סעודה של לויתן

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: +איוב מ'+ יכרו עליו חברים, ואין כרה אלא סעודה, שנאמר: +מלכים ב' ו'+ ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו, ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר: +שיר השירים ח'+ היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני;

דבר שני  : סעודה של שור הבר

קדושת לוי במדבר פרשת בהעלותך

וזהו שהקב"ה יעשה סעודה לעתיד לבא מלויתן, ושור הבר, ובר אווזות, ויין המשומר, כי באמת יאכלו בני ישראל מן כאשר היה בימי יציאת מצרים, לכך יעשה הקדוש ברוך הוא סעודת הצדיקים לעתיד לבא מהדברים אלו, כדי שאחר זה כשיאכלו המן יטעמו המאכלים שאכלו בסעודה, ובמי באר יטעמו כל המשקים, כאשר היה ביציאת מצרים:

דבר שלישי: סוכה מעורו של לויתן

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנא': +איוב מ'+ התמלא בסוכות עורו;

דבר רביעי  : יין המשומר

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א

מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין מעולם. ואם תאמר: אדם היכן דר - בגן, ואם תאמר: גן הוא עדן - תלמוד לומר +בראשית ב'+ ונהר יצא מעדן להשקות את הגן.

לפי ההבנה שלי לעתיד לבא תהליך התיקון יהיה הפוך לתהליך הקלקל כמו שאנו לובשים תפילין של יד ואחר כך תפילין של ראש ובהסרת התפילין זה נעשה קודם ראש ואחר כך יד גם כאן יהיה תהליך הפוך .

לאדם הותר לאחר המבול לאכול בשר ודגים ולכן לאחר התקון של האדם ייאסר עליו לאכול בשר ודגים וזה לפי ההבנה שלי סעודה של לוויתן ושל שור הבר . זה יהיה הסעודה האחרונה של לוויתן – דגים  ושל שור הבר – בשר ,כלומר הסעודה הזאת מסמלת את גמר התיקון של חטא האדם הראשון בקלקל שעשה בחיות והזוהמה שנכנסה בדגים כתוצאה מכך  . אומר מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ז

א"ל רבי מה אכפת להקדוש ברוך הוא שיאכלו ישראל בלא שחיטה שיהא ישראל נוחר ואוכל ושוחט מן הצואר מן הירך תדע שלא נצטוה השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל כי לעתיד לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן ואין שם שחיטה,

אומר המדרש שבסעודה של לוויתן ושור הבר לא יהיה שחיטה לא של לוויתן ולא של שור הבר ,מובן לגבי לוויתן אבל לא מובל לגבי שור הבר הרי הוא יהיה נבלה ,ותירוץ המדרש שהשחיטה זה צרוף של עם ישראל כלומר תיקון ולאחר שעם ישראל יהיה מתוקן לא צריך לשחוט את הבהמה כי הבהמה תוקנה ע"י בני האדם.  בסעודה האחרונה שבו צדיקים יאכלו את שור הבר לא צריך שחיטה . ואכילה אחרונה מסמלת את סיום התיקון בחיות וכמו שאמרתי  יש תיקון ע"י אכילה וע"י שחיטה . בסעודה האחרונה כנראה לא צריך את השחיטה אבל צריך את האכילה .

ועכשיו לאחר שנגמר התיקון בדגים ובחיות ע"י סעודה של לוויתן ושל שור הבר אנחנו עוברים לשלב הבא וזה השתמשות בחיות ואכילת העשב .

סוכה של לוויתן זה השתמשות בעורו של לוויתן כלומר השתמשות בחיות וזה מסמל את גמר התיקון של הקלקול שהתיר לאדם לאכול את עשב השדה וההשתמשות בחיות כדי לתקן את הקלקול .

יש ויכוח גדול על סוכה מעורו של לוויתן איך ניתן לסכך את הסוכה עם עור של  לוויתן הרי זה מגידולי הקרקע ודג הוא לא מגידולי הקרקע

דף על הדף בבא בתרא דף עה עמוד א

ולכאורה היה אפשר לתרץ, דהכוונה "שאזכה לישב בסוכת עורו של לויתן" מיירי בדפנות הסוכה, שהם כשרים גם בדברים שאין גידולי קרקע. אולם אי אפשר לומר כן, דבגמ' כאן נאמר: "אמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... זכה עושין לו סוכה, לא זכה עושין לו צל". ומבאר רש"י שם, זכה עושין לו סוכה - היינו מלמעלה גג וארבע דפנות מארבע רוחות. לא זכה עושין לו צל - היינו סכך בלא מחיצות הרי מבואר מהגמ', שהסכך ודאי עשוי מעורו של לויתן, אלא מי שזכה אז גם הדפנות מעורו של לויתן. וא"כ הדרא קושיא לדוכתא.

ואני רוצה לתרץ  שההבדל בן גידולי הקרקע לבן הדגים נוצר רק לאחר שהאדם הראשון חטא בחיות ולא חטא בדגים  ואז נוצר ההבדל בן האדמה לבין הים .כלומר נהיה הבדל בין האדמה לבין הים בגלל מעשי האדם הראשון . עובדה שהמבול פגע שכל מה שעל הקרקע אבל לא פגע בדגים בים . כלומר לאחר תיקון של האדם ולאחר סעודת לוויתן ושור הבר המסמלים גמר התיקון של הקלקול שנעשה בחיות אנחנו עולים שלב שבו גם דגים נחשבים כמו גידולי הרקע ולכן ניתן לסכך עם עור של לויתן כמו שבסעודה של שור הבר לא צריך שחיטה כי זה גמר התיקון כך הסוכה מעורו של לוויתן מסמלת את סוף ההשתמשות של האדם בחיות וגם התיקון של הקלקול שנעשה באדמה .

וכאן אנחנו מגיעים לשלב שבו היה האדם לפני החטא . כלומר יהיה מותר לו לאכול מפרי האדמה . אבל השלב הבא זה לעלות לדרגה גבוהה יותר מאשר היה האדם הראשון וזה שתיית יין המשומר כלומר מעבר מגן   למצב של עדן כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א

מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין מעולם. ואם תאמר: אדם היכן דר - בגן, ואם תאמר: גן הוא עדן - תלמוד לומר +בראשית ב'+ ונהר יצא מעדן להשקות את הגן.

למסקנה יש לנו תהליך הפוך לקלקול

תיקון הקלקול שנעשה בחיות ואז הותר לאדם הראשון לאכול בשר ודגים וסעודה של לוויתן זה סיום התיקון

תיקון הקלקול שנעשה באדמה ואז הותר לאדם לאכול את עשב השדה ולהשתמש בחיות וסוכה של לוויתן מסמלת את סיום התיקון .

יין משומר זה מעבר של האדם ממצב שלפני החטא לדרגה הגבוהה ביותר האפשרית וזה יין המשומר שכמובן עשוי מפרי העץ משובח ממנו ולכן יש לו ברכה נפרדת אבל הזמן שעבר מאז האדם הראשון עד לתיקון השביח אותו והביא את האדם לדרגה גבוהה יותר מדרגת האדם שנברא ביום השישי  .

השבת נחשבת למעין העולם הבא ומסמלת את השאיפה שלנו להגיע לעולם הבא, ולכן אנחנו אוכלים בשר ודגים שותים יין וזה מסמל את השאיפה שלנו לקיים סעודה של לוויתן ,שור הבר ולשתות מיין המשומר .

 

 

 

 

 

 

פרשת נח האדם הראשון לא פגם בדגים אז למה יש לנו היתר לאכול דגים ? מה התיקון באכילת דג ? למה לא צריך לשחוט את הדגים ? והאם שיבוא אליהו יהיה אסור לנו לאכול דגים ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה

בס"ד

פרשת נח

האדם הראשון לא פגם בדגים אז למה יש לנו היתר לאכול דגים ?  מה התיקון באכילת דג ? למה לא צריך לשחוט את הדגים ? והאם  שיבוא אליהו יהיה אסור לנו לאכול דגים ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה

במאמר שכתבתי בפרשת בראשית הבאתי מהלך על התהליך של ההיתר לאכול עשב,להשתמש בבעלי החיים ,בשר,דגים ובסופו של המהלך  כתבתי

"למסקנה כל ההיתר של האדם להשתמש בעולם גם בצומח בעשב  השדה או בחי זה בגלל היכולת שלו לתקן מה שקלקל . לתקן את עצמו ,את האדמה, ואת חית השדה ויש לו את הידע הזה לפני שקלקל. והאדם צריך לחזור ולעשות את רצון השם את המצוות שנתן לו הקב"ה לתקן חזרה את מה שקלקל  ואז השפע ירד לעולם ,והעולם יחזור לעולם של גן עדן ואז יחזור האדם לאכול רק מפרי העץ  ".
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_89.html

יש לי קושיה על המהלך : למה התיר הקב"ה לאכול את הדגים הרי האדם לא קלקל את הדגים ואז לכאורה אין באכילה שלהם כל תיקון וזה לא מתאים למהלך שההיתר של האכילה של כל מאכל חוץ מפרי העץ זה לעשות תיקון במה שקלקל האדם והתירוץ שלי לדבר  שאומנם האדם הראשון לא קלקל בדגים ואכן הדגים לא הושמדו במבול כמו בחיות ובעשב אבל צריך להגיד שהיה השפעה חיצונית על הדגים של מעשה האדם הראשון והשפעה זו שהיא השפעה חיצונית צריכה תיקון

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קח עמוד א

בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק: מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור? - אמר לו: אם יבא אליהו ויאמר. מאי אם יבא אליהו ויאמר? אילימא אי דאית ליה עור אי דלית ליה עור - הא חזינן דאית ליה עור! ועוד, התנן: עצמות הדג ועורו מצילין באהל המת! - אלא: אם יבא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה, אי לא פסקא זוהמא מיניה.

כלומר יש זוהמה בעור של הדג שזה זוהמה חיצונית בלבד  ואני רוצה להגיד שזה הזוהמה שנגרמה ע"י חטא האדם הראשון ואפשר להגיד שסימן הטהרה של דג הוא חיצוני בלבד וזה קשקשת שהוא לא דבר פנימי זה דבר חיצוני וזה דבר שמולבש על הדג וניתן להוריד אותו .לכן לשיטתי חטא הדם הראשון לא פגם בדגים הוא גרם לזוהמה חיצונית ולכן באופן עקרוני לא היה צריך לאכול את הדגים כי אין בהם תיקון אבל באופן מעשי יש להם זוהמה חיצונית וע"י מאכל של הדגים מתקנים זוהמה חיצונית זו

תלמוד בבלי מסכת נדה דף נא עמוד ב

גמ'. כל שיש לו קשקשת - דג טהור, יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת - דג טמא. מכדי, אנן אקשקשת סמכינן, סנפיר דכתב רחמנא למה לי? אי לא כתב רחמנא סנפיר, הוה אמינא: מאי קשקשת דכתיב - סנפיר, ואפילו דג טמא - כתב רחמנא סנפיר וקשקשת. והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת מנלן דקשקשת לבושא הוא - דכתיב +שמואל א' י"ז+ ושריון קשקשים הוא לבוש, ולכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר! א"ר אבהו, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: +ישעיהו מ"ב+ יגדיל תורה ויאדיר.

וכמו כן צריך להגיד שלא צריך שחיטה בדגים כי שחיטה זה חלק מתיקון פנימי בבהמה או בעוף אבל בדג שזה רק זוהמה חיצונית לא צריך שחיטה . ואכן בשחיטה של בהמה או עוף צריך לבדוק את החלקים הפנמיים כדי לדעת האם הבהמה או העוף הם כשרים  כלומר הפגם שנעשה בחיות זה פגם פנימי ולכן מצריך תיקון ע"י שחיטה ולכן צריך להגיד שיש שני תיקונים בחיות ובעוף אחד זה השחיטה והשני זה האכילה .

ראיה נוספת שמאכל בשר או עוף זה תיקון מופיע בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף מט עמוד ב

עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר +ויקרא יא+ זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף.

כלומר מי שעוסק בתורה ועושה את המצוות יכול לתקן מה שקלקל אבל מי שלא עושה את המצוות לא יכול לתקן.   תיקון לא יכול להיעשות ע"י דבר מקולקל . ואולי במאמר מוסגר צריך להגיד שמה שאנו רואים שעולם שיש התגברות של צמחונות זה דבר מבורך כי מי שהוא לא בכלל עושי המצוות עדיף שלא יקלקל יותר ויוכל צמחים בלבד .

ולכן גם סימני הטהרה של בהמה הם גם חיצוניים וגם פנימיים ושל הדג רק חיצוני

ויקרא פרק יא

(ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:

מפרסת פרסה זה חיצוני שסעת שסע זה חיצוני מעלה גרה זה פנימי

וכותב בדף על הדף קידושין דף יג עמוד א

בספר ישמח משה (פרשת נח) כתוב - כי לפעמים צדיקים שפגמו בעוונות קלים מתגלגלים בדגים. לא כן צדיקים גמורים כגון חנוך ומשותלח שחיו באותו זמן שלא באו לידי גלגול כלל. והדגים שבאותו זמן לא היה בהם שום נשמה הצריכה תיקון, ולא היה עליהם שום גזירה. מה שאין כן עכשיו, כשצדיקים חוטאים מתקלקלין בדגים, כי בעידנא דריתחא מענישים גם על עבירות קלות "וגם דגי הים יאספו".

ומובן מזה שצדיקים מתגלגלים בדגים כי הדג הוא טהור אומנם יש לו חיסרון של זוהמה אבל זה דבר חיצוני ולא פנימי ולכן החי הטב ביותר להתגלגל בו .

למסקנה האדם הראשון לא פגם בדגים ע"י החטא ולכן אין תיקון באכילת דגים אבל ההשפעה החיצונית של החטא על הדגים גרמה לזוהמה בדגים ולכן יש תיקון באכילת דגים , בנוסף בגלל שאין פגם פנימי בדגים לא צריך לשחוט את הדג ונשמתם של צדיקים מתגלגלים בדגים בגלל המעלה שלהם ולכן יש סיבה נוספת לאכול דגים . ושיגיע אליהו ויגיד לנו שנפסקה הזוהמה מהדגים אולי יהיה אסור לאכול את הדגים