פרשת ואתחנן האם באמת אומות העולם חושבים על עם ישראל כעם חכם ונבון כי מקיימים את התורה ? איך הפסוק הנ"ל מסתדר עם זה שהשנאה ירדה לעולם במתן תורה ? אם התורה גורמת לאדם חוכמה ובינה למה אומות העולם לא רצו לקבל את התורה ואפילו 7 מצוות בני נח לא רצו לקבל ? אם התורה כזו מחכימה את האדם למה לא קיבלו אותה אפילו שנתן להם הקב"ה בינה להבין ? האם הפסוק הנ"ל מדבר רק על העתיד לבא ? האם הרע הנמצא בעולם זה רק בגלל הבחירה של האדם ? האם לעתיד לבא הרע יהיה נפרד מהטוב ? למה הרע צריך להישאר בעולם לעד ? מה יישאר מהרע בגן עדן לעתיד לבא ? מה הקשר לפורים ? ‏ט"ו/אב/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת ואתחנן האם באמת אומות העולם חושבים על עם ישראל כעם חכם ונבון כי מקיימים את התורה ? איך הפסוק הנ"ל מסתדר עם זה שהשנאה ירדה לעולם במתן תורה ? אם התורה גורמת לאדם חוכמה ובינה למה אומות העולם לא רצו לקבל את התורה ואפילו 7 מצוות בני נח לא רצו לקבל ? אם התורה כזו מחכימה את האדם למה לא קיבלו אותה אפילו שנתן להם הקב"ה בינה להבין ? האם הפסוק הנ"ל  מדבר רק על העתיד לבא ? האם הרע הנמצא בעולם זה רק בגלל הבחירה של האדם ? האם לעתיד לבא הרע יהיה נפרד מהטוב ? למה הרע צריך להישאר בעולם לעד ? מה יישאר מהרע בגן עדן לעתיד לבא ? מה הקשר לפורים ?  ‏ט"ו/אב/תשפ"ב

כתוב בדברים (פרשת ואתחנן) פרק ד פסוק ו

(ו) וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:

האמנם אנחנו רואים שאומות העולם כל כך מתלהבים מעם ישראל ? ולא רק זאת כתוב בגמרא חברותא מסכת שבת דף פט עמוד א

אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא: מי שמיע לך מאי "הר סיני"? למה נקרא כן.אמר ליה: הר שנעשו בו נסים לישראל.אמר ליה ההוא מרבנן: אם כן הר ניסאי מיבעי ליה למיקרי?אמר ליה רב כהנא: אלא, הר שנעשה סימן טוב לישראל.אמר ליה: אם כן הר סימנאי מיבעי ליה?אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא [חי' רא"מ הורוויץ]: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע? דמעיינו באגדתא דרב חסדא ורבה בריה דרב הונא, דאמרי תרווייהו: מאי הר סיני? שירדה שנאה לעכו"ם עליו. שהם שנואים על שלא קיבלו את התורה.

ואומר העקידת יצחק בראשית שער כח (פרשת וישב)

ויראו אחיו כו' וישנאו אותו הוא עצמו מה שאמרו ז"ל (שבת פ"ט ב) למה נקרא שמו סיני שבו ירדה שנאה לאומות העולם כי סבת כל שנאתן עלינו הוא התורה והמצות שנתנו לנו שם וכמה שאמר משה (במדבר ל"א) לתת נקמת ה' במדין על פי חז"ל (תנחומא פ' מטות): ולא יכלו דברו לשלום.

ועל זה אומר הראש דוד שמות פרשת יתרו

לז"א מדבר סיני שירדה שנאה לאומות העולם עליו לרמוז דשר ישמעאל כדי שלא יקבל התורה נתן מתנה לישראל למחדי באתתיה כמבואר בזהר בלק באורך ויתבאר לקמן בס"ד, ופירוש שירדה שנאה לאומות העולם היינו כמו שפירש מהר"י פינטו ז"ל שנשנאו אומות העולם שלא רצו לקבל התורה.

ואם כל כך העריצו את  התורה והמצוות למה לא קבלו אותה ? ולא רק זאת הם הבינו שבאי קבלת התורה אולי נגזרה עליהם הרעה ויצאו מהעולם ואומר המכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא (דעמלק) [דוישמע] פרשה א

ר' אלעזר המודעי אומר, מתן תורה שמע ובא, שבשעה שנתנה תורה לישראל זעו כל מלכי האדמה בהיכליהם, שנאמר +תהלים כט ט+ ובהיכלו כלו אומר כבוד. באותה שעה נתקבצו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע. אמרו לו, בלעם שמא המקום עושה לנו כמו שעשה לדור המבול, שנא' +שם /תהלים/ י+ ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם. אמר להם, שוטים שבעולם, כבר נשבע הקדוש ברוך הוא לנח שאינו מביא מבול לעולם

אז איך נוכל להסביר את המשפט הזה אפילו 7 מצוות בני נח אומות העולם לא רצו לקבל

גמרא חברותא מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דתני רב יוסף: נאמר בספר חבקוק [שם] "עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים", ודרשינן "ראה" מלשון "נראה בעיניו" - מאי ראה?ראה הקדוש ברוך הוא שבע מצוות שקבלו עליהן, על עצמם, בני נח, אומות העולם - ולא קיימום. וכיון שלא קיימום - עמד והתירן להן, ואינם חייבים עוד לקיימן.

ולא רק זאת אומות העולם קבלו הזדמנות ללמוד את התורה ולא למדו ולכן דן אותם הקב"ה לבאר של שחת בגיהינום

חברותא מסכת סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.

ולכן צריך למצוא תרוץ שייתן הבנה של המשפט הזה

כתוב בדניאל פרק יב פסוק ב

(ב) וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם: ס

ואומר המלבי"ם דניאל פרק יב פסוק ב

אלה לחיי עולם ואלה לחרפות, וכבר באר מהרי"א שתהיה תחה"מ מצרנית אל הגאולה, כי רבים אשר סבלו בגלות ומסרו נפשם על קדושת השם בל תאמר אבד סברם, וכן הרשעים שהרעו עמהם, משניהם יקיצו, אלה לחיי עולם כמו שקצו בחיי הגוף ומסרוהו להרג בעבור כבוד שמו, ואלה לקבל ענשם ולראות הצלחת העם אשר ענו ואשר דקרו, ועוד בזה תכלית לדעתו שיקומו אנשים שהיו נרשמים בכל דור והם יגידו ויספרו להחיים מי החשוב באותו עולם, ואיזהו האמונה האמתית, ובזה יתודע לכל העמים אמתת האמונה ויהיה ה' אחד ושמו אחד:

כלומר בתחיית המתים יקומו גם הצדיקים וגם הרשעים ואז יתגלה מידת הצדק בעולם ולכן קיומם של הרשעים הוא חלק מהצדק לא רק קיומם של צדיקים . חברותא מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

שנאמר דניאל יב]: "ורבים מישני עפר יקיצו, אלה [הצדיקים] לחיי עולם, ואלה [הרשעים] לחרפות לדראון עולם.בינוניים - יורדין לגיהנם.ובהמשך אומרת הגמרא חברותא מסכת ראש השנה דף יז עמוד א

ב. אבל המינין, צדוקים ובייתוסים, ששינו את כוונת המקראות לרעה.והמסורות, מלשינים המוסרים את ממון ישראל לעובדי כוכבים.והאפיקורסים, מבזי תלמידי חכמים.והאנשים שכפרו בתורה, שאומרים אין תורה מן השמים.והאנשים שכפרו בתחיית המתים.והאנשים שפירשו מדרכי ציבור, מדרכי ישראל [עיין ברש"י ביחס לגירסא].והאנשים שנתנו חיתיתם בארץ חיים, ויבואר להלן במה המדובר.והאנשים שחטאו והחטיאו את הרבים, כגון ירבעם בן נבט וחביריו, שמנעו מישראל לעלות למקדש, וגרמו לעבוד עבודה זרה.כל אלו יורדין לגיהנם, ונידונין בה לדורי דורות.[ישעיה סו]: "ויצאו [הגויים, באים להשתחוות לפני ה' לעתיד לבוא, יצאו מירושלים לעמק יהושפט] וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. כי תולעתם לא תמות [לעולם], ואישם לא תכבה [לעולם], והיו דראון לכל בשר".כי אפילו כאשר עונש הגיהנם כלה לרשעים האלה, הרי רק עונש הגיהנם עצמו כלה, ואילו הן, הם עצמם, אינן כלין, אלא הם ממשיכים ונחלשים מן היסורים שלהם.שנאמר [תהילים מט]: "וצורם, וצורתם עתידה לבלות את השאול".

ואומר הבית הלוי בראשית (פרשת וירא) פרק יח פסוק כא

וגם עונשי גיהנם אינם רק עונש לחודא כי אז לא היה לו גבול ותכלית כמשפט מורד במלכות של עולם דאין העונש שיעור וגבול, רק גם הוא בגדר תיקון וכמו דאיתא במדרש פרשת וארא (ז - ד) כשם שקילוסו עולה מגן עדן כך קילוסו עולה מגיהנם דבאותו עולם דנראה העונש לעוברי רצונו עי"ז ניכר כבודו וזהו התיקון להנדונים שם ועבורו זוכין לעלות משם ככלות משך זמן דינם. ורק כל זה הוא להחוטאים ע"י תאוה וחמדה וכדומה דנידונים שם כפי חטאם ומעונשם עולה קילוס, וזהו תיקונם ועבור זה עולים משם. אבל החוטאים מחמת כפירה ח"ו אמרי' במס' ר"ה (דף י"ז) דנידונים בו לעולם וגיהנם כלה והם אינם כלים ואין הגיהנם להם לתיקון

כלומר לעתיד לבא אחרי תחיית המתים העולם יהיה ברור אלו בגיהינום ואלו בגן עדן . החיים מול המוות הטוב מול הרע אבל הטוב הוא טוב לגמרי והרע הוא רע לגמרי

אומר הקהלת רבה (וילנא) פרשה ז

ג רבי אחא פתר קרייא בתורה, בשמחתה תשמח, וביום רעה ראה תהיה מן הרואים שכתוב בהם (ישעיה ס"ו) ויצאו וראו בפגרי האנשים ולא מן הנראים שכתוב בהם (שם /ישעיה ס"ו/) כי תולעתם לא תמות, גם את זה לעומת זה זה גיהנם וגן עדן, כמה ביניהם טפח, ר' יוחנן אמר כותל, ורבנן אמרי שתיהן שוות כדי שיהיו מציצות זו מזו,

וצריך להבין שבגן עדן יש רק טוב ובגיהינום יש רק רע אין ערבוב

חגיגה דף טו עמוד א

שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: [א"ל, מיותר]מאי דכתיב: גם את זה "לעומת" זה עשה האלהים?אמר לו רבי מאיר לאחר: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ברא כנגדו [דבר השוה לו, והיינו: זה "לעומת" זה, מהרש"א].שהרי ברא הרים - ברא כנגדם גבעות.ברא ימים ברא כנגדם נהרות.אמר לו אחר לרבי מאיר: רבי עקיבא רבך לא אמר [פירש] כך, אלא:ברא צדיקים וברא רשעים. ברא גן עדן וברא גיהנם.כלומר: כנגד הצדיקים ברא דבר השוה להם והוא גן עדן, וכנגד הרשעים ברא גיהנם [מהרש"א].וכל אחד ואחד יש לו שני חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק, הרי נטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב רשע, הרי נטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם.

כלומר הרע בתחילת העולם היה הנחש אבל הוא כשלעצמו אינו רע הוא מגיע כדי לתת בחירה לאדם . בחטא האדם הראשון הרע נכנס לתוך האדם מתוך בחירה . מעשי האדם הכניסו לתוך העולם את הרע מתוך בחירה של הרע סיום הבחירה החופשית לאחר תחיית המתים ויום הדין הגדול העולם יהיה צד אחד טוב וצד אחד רע . כל בוראי העולם ידעו מהו הטוב ומהו הרע אבל לא יהיה בידם לתקן או לשנות . וכמו שאומר המלבי"ם : ועוד בזה תכלית לדעתו שיקומו אנשים שהיו נרשמים בכל דור והם יגידו ויספרו להחיים מי החשוב באותו עולם, ואיזהו האמונה האמתית, ובזה יתודע לכל העמים אמתת האמונה ויהיה ה' אחד ושמו אחד:

ומה שיישאר לאחר יום הדין הגדול רק יצר הרע של לימוד תורה בלבד ועל זה נאמר

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף סד עמוד א

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:

ולכן יישאר פורים –קבלת התורה באהבה כי לימוד התורה בעולם הבא עיקר ויום הכיפורים – ואני אומר לכפר על יצר הרע של לימוד תורה

וכך כתוב במדרש משלי (בובר) משלי פרק ט פסוק ב

אף ערכה שלחנה. שערכה לה שלחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה, זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעוה"ב, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד).