בס"ד
יום הכיפורים למה בתפילה של יום הכיפורים מביאים
את 10 הרוגי המלכות ? למה רבי עקיבא היה צריך כפרה ? על איזה מעשים ? מה הקשר
לזמרי בן סלוא ? כיצד ניסה רבי עקיבא לתקן עם 24000 תלמידיו ? למה התיקון לא צלח ?
למה אמר רבי עקיבא "מתי יבא
החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו ? מה הקשר לחילול
השם של זמרי בן סלוא ? למה דווקא מיתה בקידוש השם בפרהסיה ? ט'/תשרי/תשפ"ב
מה הקשר של רבי עקיבא מעשרה הרוגי מלכות ליום הכיפורים ?
כתוב בגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף מז עמוד ב
הרוגי מלכות שנהרגו על ידי הגויים להרוגי
בית דין כגון עיר הנדחת!?
הרוגי מלכות, כיון דשלא בדין קא מיקטלי לכן
הויא להו כפרה.
אבל הרוגי בית דין, כיון דבדין קא מיקטלי לא הוי
להו כפרה.
כלומר להרוגי המלכות יש כפרה בעצם המיתה שלהם . מתוך כך אנחנו מבינים
שרבי עקיבא היה צריך כפרה . כלומר צורת המוות שלו היה כפרה . וצריך להבין מדוע רבי
עקיבא היה צריך כפרה ועל איזה מעשים
אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף סא עמוד ב
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה.והיו סורקין את
בשרו במסרקות של ברזל,(55) והיה
רבי עקיבא קורא קריאת שמע בשעת מעשה, ומקבל עליו עול מלכות שמים.אמרו לו
תלמידיו: האם עד כאן חייב אדם בקבלת עול מלכות שמים, ואסור לו להניחה
אפילו מחמת יסורים קשים כל כך?!אמר להם: כל ימי(56) הייתי מצטער על
פסוק זה - "בכל נפשך", שדרשו בו ש"אפילו נוטל את נשמתך",
אתה מצווה לאהבו, ולמסור את נפשך על אהבתו.(57)ואמרתי בצפיה: מתי
יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו!?(58)ועכשיו,
שבא לידי קיום ההזדמנות הזאת למות על קידוש ה', וכי לא אקיימנו?!ומה
שציפה רבי עקיבא כל ימיו שימות על קידוש ה' ולא שימות מיתה רגילה, משום שהמצוה
הגדולה ביותר שיכול האדם לקיים היא למות על קידוש ה'. ובכל משך ימי חייו לא מזדמנת
לו לאדם מצוה גדולה שכזאת, אלא רק בשעת מותו.היה רבי עקיבא מאריך
ב"אחד", עד שיצתה נשמתו ב"אחד".(59)
כלומר רבי עקיבא עצמו יחל לרגע שהוא יכול למות על קידוש השם . וזה
קצת קשה שכתוב בתורה
ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק ד - ה
(ד) אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י
תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק
אֱלֹהֵיכֶֽם:
(ה) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם
אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י
בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: ס
וגם כתוב דברים (פרשת נצבים) פרק ל פסוק יט
(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם
הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי
לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן
תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:
אז איך רבי עקיבא ביקש מתי יבוא לידי ואקיימנו ?
אומר השו"ת משנה הלכות חלק ח סימן רכד
ובס' חסד לאברהם (אזולאי) מעין ה' נהר
כ"ה בשם רח"ו זמרי נתגלגל ברבי עקיבא והכ"ד אלף שמתו במגפה היו
כ"ד אלף תלמידי ר"ע שמתו בין פסח לעצרת ואשת טורנוסופוס היתה גלגול כזבי
עצמה ונתגיירה וזכתה להעמיד ישיבתו של ר"ע שהיא היתה אחד משלשה שהעשירה את
ר"ע כמבואר בחז"ל שם ועיין מי השילוח פ' פנחס ודו"ק.
כלמור עקיבא היה הגלגול של זמרי בן סלוא
כתוב במדבר (פרשת בלק) פרק כה פסוק ז - ח
(ז) וַיַּ֗רְא
פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ
הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:
(ח) וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל
אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
כלומר זמרי בן סלוא מת ונשמתו יצאה ברגע ביצוע עברה
בכזבי בת צור . כלומר יציאת הנשמה שלו היה תוך חילול השם . על אף שזמרי בן סלוא מת
לפי הדין לא היה לו כפרה כמו שאומרת הגמרא "אבל הרוגי בית דין, כיון דבדין קא מיקטלי לא הוי
להו כפרה."
רבי עקיבא מבין שהוא צריך לתקן את מעשה זמרי בן סלוא הוא ניסה לתקן את זה
בלימוד תורה של 24000 תלמידי חכמים כנגד 24000 אנשים שהביא זמרי בן סלוא נגד משה
רבנו כמו שאומר הספרי
במדבר פרשת בלק פיסקא קלא
ויאמר משה אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו
הנצמדים לבעל פעור בא לו שבטו של שמעון אצל זמרי אמר לו הרי אתה יושב שליוה ואנו
נדונים בהריגה עמד וכינס עשרים וארבעה אלף משבטו ובא לו אצל כזבי אמר לה השמיעי לי
אמרה לו איני נשמעת אלא לגדול שבכם שהוא כיוצא במשה רבך אמר לה אף אני רב השבט ולא
עוד אלא ששבטי גדול משבטו שאני לשני והוא לשלישי. אחזה בידו והעבירה באמצע כל
ישראל שנאמר והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל
עדת בני ישראל
אבל זה לא צלח לו כי אותם תלמידי חכמים חטאו באותו דבר שחטא זמרי בן סלוא . זמרי לא נהג כבוד במשה רבנו כאשר בא בפרהסיה על כזבי בת צור כי רצה להראות למשה שההלכה לא כמותו . וכך נאמר על 24000 תלמידי רבי עקיבא חברותא מסכת יבמות דף סב עמוד ב
שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס [שמות מקומות הן, וכולם היו בין זה לזה].וכולן מתו בפרק אחד
[בזמן אחד, בין פסח לעצרת כדמפרש ואזיל], מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.
והיות והניסיון לתקן את המעשה של זמרי בן סלוא לא
צלח הבין רבי עקיבא שהדרך היחידה לתקן את המעשה של זמרי בן סלוא ולכפר על מעשיו
הוא לקדש את השם בזמן יציאת הנשמה . וזה בדיוק מה שאומר רבי עקיבא " ואמרתי בצפיה: מתי יבא החיוב האמור בפסוק
זה לידי, ואקיימנו!?(58)ועכשיו, שבא לידי קיום ההזדמנות
הזאת למות על קידוש ה', וכי לא אקיימנו?!"
כלומר המיתה של רבי עקיבא הוא הכפרה על מעשה זמרי
בן סלוא . קידוש השם תוך כדי יסורים בפרהסיא ויציאת הנשמה הוא התיקון של חילול השם
של זמרי בן סלוא בפרהסיה תוך כדי יציאת הנשמה . ולכן ביום הכיפורים מתפללים על 10
הרוגי מלכות שאחד מהם הוא רבי עקיבא כדי להבין את העומק של הכפרה שאדם צריך לעשות
. הקב"ה אומר למלאכי השרת שמידת הדין הזאת והכפרה הזאת מובילה את עקיבא לחיים
כלומר רבי עקיבא שתיקן במיתה שלו את מעשיו של זמרי בן סלוא וכיפר על מעשיו הביא את
עצמו ואת זמרי בן סלוא לחיים כלומר לעולם הבא
חברותא מסכת ברכות דף סא עמוד ב
יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך
ב"אחד".אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: וכי זו תורה וזו שכרה!? וטענתם נרמזת בפסוק [תהלים יז יד] "ממתים ידך ה', ממתים
מחלד", שפירושו: מידך היה לו למות, ולא מידי בשר ודם, והיכולת בידך להמיתו
בדרך כל העולם ["חלד" - עולם], ולא במיתה משונה.אמר להם הקדוש
ברוך הוא: שכרם של הצדיקים לא יהיה בעולם הזה, אלא בעולם הבא, כמו שנאמר בסוף
הפסוק "חלקם בחיים! ", כלומר, ב"ארץ החיים" שהיא העולם
הבא.(60)יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא, שאתה מזומן לחיי העולם
הבא!(61)
מתוך זה צריך להבין שכל אחד מהרוגי המלכות תיקן
במותו את הטעון תיקון כדי לכפר על מעשיו או על מעשי הגלגול שלו ואולי צריך להכנס
לכל אחד מהרודי המלכות להבין על מה היה צריך כפרה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה