סוכות מה הכוונה אור יקרות ? למה אור יקרות זה אור של ברור ? האם אנחנו בעולם הזה כמו עיוורים ? מה הכלי היחידי שנותן לנו את הכיוון לאן ללכת ? מה מקומו של מי שתלמודו בידו בעולם הבא ולמה ? האם סוכות זה זמן של ברור ? למה סוכה זה כמו עששית ומה הקשר לברור ? מה הקשר של סוכה לבחינת מצבו של האדם באחרית הימים ? מה הקשר לסוכה שישב בו יונה ? האם הסוכה היא גם ברור של אומות העולם ? ‏י"ד/תשרי/תש"פ

בס"ד
סוכות מה הכוונה אור יקרות ? למה אור יקרות זה אור של ברור ? האם אנחנו בעולם הזה  כמו עיוורים ? מה  הכלי היחידי שנותן לנו את הכיוון לאן ללכת ?  מה מקומו של מי שתלמודו בידו בעולם הבא ולמה ? האם סוכות זה זמן של ברור ? למה סוכה זה כמו עששית ומה הקשר לברור ? מה הקשר של סוכה לבחינת מצבו של האדם באחרית הימים ? מה הקשר לסוכה שישב בו יונה ?  האם הסוכה היא גם ברור של אומות העולם ?  ‏י"ד/תשרי/תש"פ

אומר הנביא זכריה פרק יד  בהפטרה שאנו אומרים ביום הראשון של סוכות

(ו) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת <יקפאון> וְקִפָּאֽוֹן:

(ז) וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיקֹוָ֖ק לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר:

ואומר רש"י זכריה פרק יד פסוק ז

לא יום ולא לילה - לא אור נוגה כאור של עולם הבא שנא' (ישעיה ל) ואור החמה יהיה שבעתים כאור וגומר ולא לילה ולא עת צרה כצרת שיעבוד גליות שמקודם שימי משיחנו יהיו ואין בהם שיעבוד:

והיה לעת ערב - קודם שיגמרו אלף שנה יהיה אור הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל וכן ת"י לא כנהור יומא ולא כקבל ליליא:

מצודת דוד זכריה פרק יד פסוק ו

(ו) לא יהיה אור יקרות וקפאון - לא יהיה אור בהיר ולא יהיה נקפה ועב כדמות החשך ר"ל ישראל יהיו אז נבוכים בדעתם ולא יכירו אם היא הכנה לתשועה או לכליון:

ולפי רש"י ומצודת דויד  הנביא זכריה מדבר על הזמן של אחרית הימים זמן הברור הגדול והוא זמן מלחמת גוג ומגוג . העולם ישנה לגמרי ויהיה אור של לא יום ולא לילה . זה יהיה אור של ברור או יקרות שהוא האור המעבר בין האור של העולם הזה לאור שיהיה באחרית הימים שהוא יהיה גדול שבעתים . מאור החמה ולפי מצודת דויד זה האור שהוא אור הבירור "ולא יכירו אם היא הכנה לתשועה או לכליון"  וכדי להבין יותר נראה מה הגמרא אומרת על אור יקרות בבלי חברותא פסחים דף נ עמוד א

כתיב "והיה ביום ההוא: לא יהיה אור יקרות וקפאון".והוינן בה: מאי "יקרות וקפאון"?

אמר רבי אלעזר: זה אור החמה בגבורתה, שהוא יקר וחשוב בעולם הזה, ויהיה "קפוי" לעולם הבא!

"קפוי" הוא ביטוי לדבר קל, והוא תרגום של "צף". שכל דבר קל צף על פני המים.וכונת הפסוק, שלעתיד לבוא יאיר אור גדול, שלעומתו יהיה אור החמה של עכשיו קל ובלתי נחשב.רבי יוחנן אמר: אלו הן הלכות נגעין ואהלות. שיקרין הן בעולם הזה, וקפויין הן לעולם הבא.שבעולם הזה הן הלכות חמורות וקשות. אבל לעולם הבא יהיו קלות ופשוטות לכל. משום שאז תמלא הארץ דעה [ועיין במהרש"א].

ורבי יהושע בן לוי אמר: אלו בני אדם עשירים, שאינם טובים לפני המקום. שיקרין וחשובים הן בעולם הזה, וקפויין, קלים ובלתי חשובים הן לעולם הבא.כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי, חלש ואיתנגיד [חלה וגוע. שפרחה רוחו למעלה].כי הדר [כששבה אליו רוחו], אמר ליה אבוה: מאי חזית שם בעולם העליון?אמר ליה רב יוסף: עולם הפוך ראיתי. אנשים שהם עליונים וחשובים בעולם הזה, הרי הם נמצאים למטה בעולם העליון. ואלו שהם תחתונים ובלתי חשובים כאן, נמצאים שם למעלה.אמר לו רבי יהושע בן לוי: בני, עולם ברור ראית! שאותם שנמצאים שם למעלה, הם החשובים באמת.ושוב שאלו: ואנן, שתלמידי חכמים אנחנו, היכי נמצאים אנו התם?אמר ליה: כי היכי דאיתו אנן הכא - הכי איתינן התם! כשם שאנו חשובים ונכבדים בעולם הזה, כן אנו בעולם העליון.עוד סיפר: ושמעתי שהיו אומרים שם: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו!

אומרת הגמרא שזה יהיה אור שבו העולם יהיה ברור יותר כל אחד לפי דרגתו . זה אור של ברור האמת . אור שבו אתה רואה מה דרגתו של כל אדם . מי עליון ומי תחתון . בעולם הזה העליון יכול להיות תחתון בעולם הבא וזה מה שראה רבי רבי יהושע כאשר עלה למעלה בעולם האמת .

וכדי להבין את המשמעות של האור הזה יותר לעומק נראה מה אומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת

[כד] ויקחו אליך (במדבר יט ב). אמר ר' יוסי בר חנינא א"ל הקדוש ברוך הוא למשה, לך אני מגלה טעמו של פרה, אבל לאחרים חקה, אמר רב הונא כתיב כי אקח מועד אני מישרים אשפוט (תהלים עה ג), וכתיב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון (זכריה יד ו), דברים המכוסים מכם בעולם הזה, עתידים להיות צפים לכם לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי, דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו [וגו'] אשים מחשך לפניהם לאור [וגו'] אלה הדברים עשיתם (ישעיה מב טז), אעשה לא נאמר, אלא עשיתם, שכבר עשיתם לר' עקיבא וחביריו.

ובעולם הזה אנחנו הולכים ללא אור יקרות ואומר המדרש ומשה את זה לעיוור ההולך בדרך ישעיהו פרק מב פסוק טז

וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹֽא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישׁ֔וֹר אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים:

מצודת דוד ישעיהו פרק מב פסוק טז

(טז) והולכתי עורים - אז אוליך את ישראל לארצם דרך המדבר בדרך אשר לא ידעוהו והמה כעורים לה:

בנתיבות וכו' - כפל הדבר במ"ש:

אשים מחשך - ההולך בדרך שאין ידוע לו הוא כאלו הולך בחשך:

ומעקשים למישור - דרך המעוקם אעשה ישר ושוה:

עשיתים - מאז כשיצאו ממצרים עשיתי כאלה:

ולא עזבתים - לעתיד לבוא:

והכוונה שבעולם הזה הראיה שלמו על המציאות היא מאוד מצומצמת ואנחנו כמו עיוורים שהולכים בדרך כאשר מה שמכוון אותנו זה התורה בלבד, לא שום דבר אחר כמו כוח או כבוד או כסף . ולכן מי שנחשב בעולם האמת זה מי שתלמודו בידו מי שהחיים שלו הונחו על ידי התורה . כי רק התורה יכולה להדריך את האדם בדרך האמת ולכן מי שהתורה לטא מדריכה את חייו יכול לסיים את חייו עם הרבה כבוד מדומה או הרבה כסף אבל בעולם האמת כל זה נחשה לכלום . ולכן ברגע שבו העולם ידיע לזמן יום הדין הגדול העולם ישתנה ואז יהיה אור שיראה לכל אחד ואחד מה מצבו האמיתי . מה הוא הצליח באמת להשיג בעולם . ומה הקשר של זה לסוכות ? אותו אור יקרות  שאנחנו אומרים ביום הראשון של סוכות ?

אומר הזוהר הקדוש

כָּתוּב (ויקרא כג) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. זֶהוּ סוֹד הָאֱמוּנָה, וְסוֹד זֶה נֶאֱמַר עַל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְכָךְ לָמַדְנוּ, כַּאֲשֶׁר נִבְרָא הָעוֹלָם נֶאֱמַר פָּסוּק זֶה.

כַּאֲשֶׁר הִתְחִילָה חָכְמָה לָצֵאת מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא יָדוּעַ וְלֹא נִרְאֶה, אָז יוֹצֵאת מִדָּה אַחַת וּמַכָּה, וְהַחָכְמָה הַהִיא הָעֶלְיוֹנָה מְאִירָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לְכָל הַצְּדָדִים בְּסוֹד הַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן. וְהַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן הַהוּא מוֹצִיא שִׁשָּׁה צְדָדִים, וְאָז הַנִּיצוֹץ הַהוּא שֶׁל הַמִּדָּה מֵאִיר לְכֻלָּם, וְאָמַר בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.

מִי הוּא סֻכֹּת חָסֵר ו'? זֶה מִשְׁכָּן תַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא כַּעֲשָׁשִׁית, לְהַרְאוֹת אֶת כָּל הָאוֹרוֹת. וְאָז אָמַר בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. מִי הֵם שִׁבְעַת יָמִים? מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן, שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים וּמְזֻמָּנִים לְהָאִיר לְזוֹ הַסֻּכֹּת. וּמִי הִיא? זוֹ (עמוס ט) סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. סֻכַּת שָׁלוֹם. וְצָרִיךְ הָעָם הַקָּדוֹשׁ לָשֶׁבֶת תַּחַת הַצֵּל שֶׁלָּהּ, בְּסוֹד הָאֱמוּנָה. וּמִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּצֵל זֶה, יוֹשֵׁב בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים.

וְעַל זֶה כֻּלָּם בַּסֻּכֹּת בַּסֻּכֹּת, וְאֶחָד בַּסֻּכּוֹת שָׁלֵם. אֶחָד שָׁלֵם, לְהַרְאוֹת שֶׁמִּי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּצֵל זֶה, יוֹשֵׁב בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, שֶׁעוֹמְדִים עַל זֶה הַתַּחְתּוֹן לְהָאִיר לוֹ, לְכַסּוֹת עָלָיו וּלְהָגֵן עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ.

הסוכה היא זמן שבו יש חלק מאותו אור שיהיה במלחמת גוג ומגוג , הסוכה היא חלק מברור למצבו האמיתי של האדם כמו שאומר הזוהר "וְצָרִיךְ הָעָם הַקָּדוֹשׁ לָשֶׁבֶת תַּחַת הַצֵּל שֶׁלָּהּ, בְּסוֹד הָאֱמוּנָה. וּמִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּצֵל זֶה, יוֹשֵׁב בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים."  

ואיך אנחנו יודעים שיש בסוכה את יכולת הברור למצבו של האדם ?

חברותא בבא בתרא דף עה עמוד א

ב. ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה, גג מלמעלה וארבע דפנות,⁽¹⁵⁾ לצדיקים, מעורו של לויתן, שנאמר על הלויתן [איוב מ לא]: "התמלא בסוכות עורו".ולא כל אחד זוכה לסוכה מעורו של לויתן, ואכן, מי שזכה במעלת תורתו ומעשיו - עושין לו סוכה מעורו של לויתן.

אבל מי שלא זכה כל כך, עושין לו צלצל, צל בעלמא - סיכוך בלא מחיצות, שנאמר [שם]: ובצלצל דגים ראשו", לראשו יהיה צל עור הדג הגדול - לויתן.ואף ב"צלצל" אין כל אחד זוכה, מי שאכן זכה בכך, עושין לו, על כל פנים, צלצל מעורו של לויתן.ומי שלא זכה כל כך, עושין לו מעורו של הלויתן ענק, תכשיט סביב הצואר, שנאמר על התורה והמוסר [משלי א ט]: "כי לוית חן הם לראשך, וענקים לגרגרותיך".⁽¹⁶⁾ואף בענק מעורו של לויתן אין כל אחד זוכה, אלא מי שזכה וראוי הוא לכך, עושין לו ענק.ומי שלא זכה כל כך, עושין לו קמיע, דבר מועט שקושרו לתלות בצוארו כמין קמיע, שנאמר [איוב מ כט]: "ותקשרנו לנערותיך".⁽¹⁷⁾והשאר, שארית עורו של לויתן, פורסו הקדוש ברוך הוא על חומות ירושלים, וזיוו של העור מבהיק מסוף העולם ועד סופו.^(17/)שנאמר [ישעיה ס א - ג]: "קומי אורי כי בא אורך, וכבוד ה' עליך זרח. כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. והלכו גוים לאורך,⁽¹⁸⁾ ומלכים לנוגה זרחך".

כלומר הסוכה לעתיד לבו שבו כל אדם ישב לפי דרגתו היא ברור מצבו של האדם באמת ולפי מצבו הקב"ה יתן לו כפי דרגתו .  

ואת הקשר הזה של סוכות לדרגתו של האדם ניתן לראות בברור אצל הנביא יונה

כתוב ביונה פרק ד

(ה) וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר:

כלומר יונה עשה סוכה כדי  שיראה טוב יותר מה יהיה בעיר ואני חושב שהכוונה לדרך לכיוון אחרית הימים . כי הקב"ה הוציא אותו מתוך הדג רק לאחר שהראה את דרגתו השייכת לסוכה של לוויתן  לעתיד לבא .

פרקי דרבי אליעזר פרק י

הֶרְאָהוּ אֶבֶן שְׁתִיָּה קְבוּעָה בַּתְּהוֹמוֹת תַּחַת הֵיכַל ה', וּבְנֵי קֹרַח עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִין עָלֶיהָ. אָמַר לוֹ הַדָּג, יוֹנָה, הֲרֵי אַתָּה עוֹמֵד תַּחַת הֵיכַל ה', הִתְפַּלֵּל וְאַתָּה נַעֲנֶה, אָמַר יוֹנָה לַדָּג, עֲמֹד בִּמְקוֹם עָמְדְךָ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל. עָמַד הַדָּג, וְהִתְחִיל יוֹנָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְרֵאתָ מוֹרִיד וּמַעֲלֶה. יָרַדְתִּי הַעֲלֵנִי. נִקְרֵאתָ מֵמִית וּמְחַיֶּה, הֲרֵי נַפְשִׁי הִגִּיעָה לַמָּוֶת, הַחֲיֵינִי. וְלֹא נַעֲנָה עַד שֶׁיָּצָא מִפִּיו דָּבָר זֶה וְאָמַר אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה [שם ב, י], אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לְהַעֲלוֹת אֶת לִוְיָתָן וְלִזְבֹּחַ אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ, אֲשַׁלֵּם בְּיוֹם יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִשְׁלִיךְ אֶת יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יא] וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

ולכן המצווה של סוכה וכיצד האדם עושה את מצוות הסוכה מלמדת על דרגתו בעולם הזה ולעתיד בעולם הבא . זמן סוכות זה הזמן שבו יש חלק מאותו אור שיכול לתת לאדם את הכיוון האמיתי שבו ילך בעולם הזה ולכן ככול שנהדר במצוות סוכה נוכל לראות טוב יותר את מה עלינו לעשות ולאן עלינו לחתור  . כמו שיונה עשה סוכה כדי לראות טוב יותר את המציאות ולאן היא מובילה .

וזה גם זמן הברור לגרים הגרורים שנכנסו לתוך עם ישראל

חברותא עבודה זרה דף ג עמוד ב

ומתרצינן: אכן, אנו אין מקבלים אותם - אלא שנעשו גרים גרורים, שהם מתגיירים מאליהן, ובאים להתגייר בראותם גדלותם של ישראל⁽¹⁴⁾.וממשיך רבי יוסי מאמרו: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.

כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג שניבא עליה הנביא יחזקאל [פרק לח] שיבואו לארץ ישראל לכבשה לעתיד לבוא אחרי שיתיישבו ישראל על אדמתם⁽¹⁵⁾ -אומר [גירסת הרש"ש: אומרים, כלומר הגרים הגרורים] להם, לגוג ומגוג: על מה באתם?אומרים לו [גירסת הרש"ש: להם] גוג ומגוג: על ה' ועל משיחו, ללחום נגדם!שנאמר [שם]: "למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק, יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה' ועל משיחו".וכשהגרים הגרורים רואים זאת, חושבים שגוג ומגוג ינצחו את בני ישראל, עוזבים את עם ישראל, ומתחרטים על גירותם, וכל אחד מנתק מצוותו, והולך.שנאמר [שם]: "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - והם המצוות, שרק זה עתה התחילו לקיים.⁽¹⁶⁾

והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק על שטותם, שנאמר [שם] "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".

ועל מאמר זה של רבי יוסי, אמר רבי יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק, אלא אותו היום בלבד.

ומקשה הגמרא על רבי יצחק, שאמר אין לו להקב"ה שחוק -

ואומר החברותא - הערות בבא בתרא דף עה עמוד א הערה (17 )

(17). כתב מהרש"א: לפי שיש בעניין לימוד התורה ועשיית המצות ארבע מעלות, על כן נאמרו כאן ארבעה חילוקים בעניין עורו של לויתן: יש העושה לשמה, ויש עושה שלא לשמה רק לשם גמולו מאתו יתברך, ויש שלא לשמה רק גמול מאדם, ויש העושה כדי שיהיה נקרא רב וחשוב וכדי לקנטר. ולזה אמר: זכה שעושה לשמה עושין לו סוכה שהיא מצות סוכה לשמה. לא זכה רק לשלם גמול מאתו יתברך, אין עושין לו רק צל להגין על ראשו מיום הדין שלעתיד ולא סוכה לשמה. ואם לא זכה אף לזאת המדריגה רק שעושה לשם גאוה ותפארת לו שהוא נקרא רב נעשה לו ענק לגרגרותיו שאינו עשוי רק לתפארת ולחשיבות כפי כוונתו ומחשבתו. ואמר עוד לא זכה גם בזה רק למדרגה היותר פחות דהיינו לקבל גמול מאדם נעשה לו קמיע בעלמא שאין בו שום צורך רק לפי הדמיון כדאמרינן לענין שבת ולא בקמיע כו' [שבת ס א].

והשאיפה שלנו להגיע חזרה למצב של האדם הראשון לפי החטא שבו האור לא יהיה אור של יקרות והוא יהיה אותו אור שברא הרקב"ה וגנז אותו

אומר הזוהר חדש מהדורת הסולם - שיר השירים מאמר אדם וחנוך אות שצט

וְכַד בְּרָא קב"ה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, אָעֵיל לֵיהּ בְּגִנְתָא דְעֵדֶן בְּחַד לְבוּשׁ יְקָר דִּנְהוֹרָא דְּג"ע, וְאִשְׁתְּלֵים בֵּיהּ בְּרוּחַ וּנְשָׁמָה קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים בְּכוֹלָּא.

פירוש הסולם לזוהר חדש - שיר השירים מאמר אדם וחנוך אות שצט

וכד ברא קב"ה וכו': וכשברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, הביאו לגן עדן בלבוש יקר אחד, של אור גן העדן, ונשלם בו ברוח ונשמה קדושה, להיות שלם לגמרי.