פרשת כי תצא מה נחשב דברי נביאות ? כיצד נביא נהיה נביא ? כמה פעמים בודקים אותו עד שיהיה בחזקת נביא ? האם מותר לנסות נביא ? האם נביא יכול להכריע את ההלכה לצד מסוים ? מה דינו של נביא שהכריע את ההלכה לצד האמת ? האם נביא אמת יכול להפוך לנביא שקר ? מה יכול ללמד אותנו סיפורו של חנניה בן עזור נביא האמת שהפך לנביא שקר לקראת ראש השנה ? ‏י"ג/אלול/תשע"ט

בס"ד
פרשת כי תצא מה נחשב דברי נביאות ? כיצד נביא נהיה נביא ? כמה פעמים בודקים אותו עד שיהיה בחזקת נביא ? האם מותר לנסות נביא ? האם נביא יכול להכריע את ההלכה לצד מסוים ? מה דינו של נביא שהכריע את ההלכה לצד האמת ? האם נביא אמת יכול להפוך לנביא שקר ? מה יכול ללמד אותנו סיפורו של חנניה בן עזור נביא האמת שהפך לנביא שקר לקראת ראש השנה  ? ‏י"ג/אלול/תשע"ט

בפרשת שופטים הסברתי למה הקב"ה עשה שיהיו נביאים בעם ישראל והבאתי הוכחה שהיה זה בגלל בקשה של עם ישראל שיהיה מתווך בין הקב"ה לעם ישראל . ועלתה השאלה איך אדם נהיה נביא והאם נביא אמת יכול להיות גם נביא שקר . וננסה להבהיר את הדברים

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ט

דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, ונאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם, וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם, ונאמר לא בשמים היא, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו, הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא צוהו, שהוא ברוך שמו צוה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם ולא איש אל ויכזב.

וממשיך הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ט

וכן אם עקר דבר מדברים שלמדנו מפי השמועה או שאמר בדין מדיני תורה שה' צוה לו שהדין כך הוא והלכה כדברי פלוני הרי זה נביא השקר ויחנק, אף על פי שעשה אות, שהרי בא להכחיש התורה שאמרה לא בשמים היא, אבל לפי שעה שומעין לו בכל.

כלומר נביא הוא אדם שמביא את דבר השם לעם ישראל . אבל דבר השם לא יכול להיות דבר הלכה או נגיעה כלשהיא בתורת משה כי יש את הכלל לא בשמים היא . נביא שאומר שהקב"ה שלח אותו לבאר דברי תורה הוא נביא שקר. הדבר היחידי שיכול הנביא לנבא מעשה שהוא לפי שעה מנוגד להלכה חוץ מעבודה זרה . ולנבא על דבר שיתרחש בעתיד .

כמו שאומר הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ט

בד"א בשאר מצות אבל בעבודת כוכבים אין שומעין לו ואפילו לפי שעה ואפילו עשה אותות ומופתים גדולים ואמר שה' צוהו שתעבד עבודת כוכבים היום בלבד או בשעה זו בלבד הרי זה דבר סרה על ה' ועל זה צוה הכתוב ואמר ובא האות והמופת לא תשמע אל דברי הנביא ההוא כי דבר סרה על ה' אלהיכם שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ולפיכך נדע בודאי שהוא נביא שקר וכל מה שעשה בלט וכשוף עשה ויחנק.

ואומר ה כסף משנה הלכות יסודי התורה פרק ט

[א] ונאמר לא בשמים היא. בפ' הזהב (ב"מ נ"ט) גבי פלוגתא דר' אליעזר ורבנן אמרינן עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לבת קול שיצאת ופסקה הלכה כר"א לא בשמים היא ואמרינן התם מאי לא בשמים היא אמר ר' ירמיה אין משגיחין בבת קול וכל שכן דאין משגיחין בנביא המתנבא:

הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

וכיצד נביא נהיה נביא ?

אומר הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י

הלכה א

כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו אינו צריך לעשות אות כאחד מאותות משה רבינו או כאותות אליהו ואלישע שיש בהם שינוי מנהגו של עולם, אלא האות שלו שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו שנאמר וכי תאמר בלבבך איכה נדע הדבר וגו', לפיכך כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות השם ולא יבוא להוסיף ולא לגרוע אלא לעבוד את ה' במצות התורה אין אומרין לו קרע לנו הים או החיה מת וכיוצא באלו ואחר כך נאמין בך, אלא אומרים לו אם נביא אתה אמור דברים העתידים להיות והוא אומר ואנו מחכים לראות היבואו דבריו אם לא יבואו, ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר, ואם באו דבריו כולן יהיה בעינינו נאמן.

הלכה ב

ובודקין אותו פעמים הרבה אם נמצאו דבריו נאמנים כולן הרי זה נביא אמת כמו שנאמר בשמואל וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה'.

ואומר  ספר החינוך פרשת ואתחנן מצוה תכד

שלא לנסות נביא אמת יותר מדאי

(א) שנמנענו שלא לנסות יותר מדאי הנביא המיסר את העם והמלמדם דרכי התשובה אחר שנדע אמתת נבואתו, ועל זה נאמר [דברים ו', ט"ז], לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה, כלומר לא תנסו גמולי השם ועונשיו שהודיע לכם על ידי נביאיו על צד שתסתפקו בהם.

משרשי המצוה, לפי שבנסיון היתר בנביא אמת ימצא הפסד, כי פעמים יחלקו עליו מתוך כך בני אדם המקנאים בו והכואבים למעלתו, ודבר הנבואה איננו ענין תמידי לכל נביא, כי פעמים לא יתנבא כי אם מעט, ואם בכל פעם ופעם נטרידהו לתת אות ומופת נאמן שהוא נביא יהיה סבה לעם שימרדו בו ויקילו בדבריו הרבה פעמים, ועל כן הוזהרנו להאמין בו ושלא לנסותו יותר מדאי אחר שיהיה מוחזק עמנו בטוב ונאמן לנביא, והדבר הזה אירע לנביאי האמת עם נביאי הבעל שהיו מכחישים נבואתם ומחטטים אחריהם ומכחישים דבריהם, עד שלא היה מספיק להם אות אחר אות ומופת אחר מופת.

ומה השיעור של פעמים הרבה ומה השיעור של לנסות את הנביא יותר מדאי אינו ברור .

ואומר הטורי אבן הלכות יסודי התורה פרק י הלכה ב

[ב] ובודקין אותו פעמים הרבה וכו'. ולכאורה נראה דהיינו שלשה פעמים כמו שדרשו חז"ל ימים רבים ימים שנים רבים שלשה כן כאן פעמים שנים הרבה שלשה ובתלתא זימני דבתלתא זימני הוי חזקה לכ"ע וא"כ הוא מוחזק לנביא ואין רשאי לנסותו כלל וראיה לדבר ממשה רבינו ז"ל שבתחילת שליחותו למצרים נתן לו הקדוש ברוך הוא ג' אותות שיעשה בפני ישראל:

ועל מה בוחנים את הנביא ?

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י

דברי הפורענות שהנביא אומר כגון שיאמר פלוני ימות או שנה פלונית רעב או מלחמה וכיוצא בדברים אלו אם לא עמדו דבריו אין בזה הכחשה לנבואתו, ואין אומרים הנה דבר ולא בא, שהקב"ה ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם כאנשי נינוה, או שתלה להם כחזקיה, אבל אם הבטיח על טובה ואמר שיהיה כך וכך ולא באה הטובה שאמר בידוע שהוא נביא שקר, שכל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר, ולא מצינו שחזר בדבר טובה אלא בחרבן ראשון כשהבטיח לצדיקים שלא ימותו עם הרשעים וחזר בדבריו, וזה מפורש במסכת שבת, הא למדת שבדברי הטובה בלבד יבחן הנביא, הוא שירמיהו אמר בתשובתו לחנניה בן עזור כשהיה ירמיה מתנבא לרעה וחנניה לטובה, אמר לו לחנניה אם לא יעמדו דברי אין בזה ראיה שאני נביא שקר אבל אם לא יעמדו דבריך יודע שאתה נביא שקר, שנאמר אך שמע נא את הדבר הזה וגו' הנביא אשר ידבר שלום בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת.

וצריך לשאול האם נביא אמת יכול להפוך לנביא שקר ?  הגמרא מספקת לנו תשובה לעניין .  חברותא סנהדרין דף צ עמוד א

תניא: רבי יוסי הגלילי אומר: הגיע תורה לסוף דעתה של עבודת כוכבים שיש לה כח לשנות את הטבע לפיכך נתנה תורה ממשלה בה כלומר שאפילו אם תראה שהנביא שאומר לעבוד עבודה זרה מושל ועושה כרצונו, כגון שהוא מעמיד לך חמה באמצע הרקיע כמו שנאמר [שם יג ב] "ונתן אליך אות או מופת" אל תשמע לו! תניא: אמר רבי עקיבא: חס ושלום שהקדוש ברוך הוא מעמיד חמה לעוברי רצונו שלא יתכן שנביא שקר יוכל להעמיד חמה באמצע רקיע אלא מה שנאמר "ונתן אליך אות או מופת", היינו כגון חנניה בן עזור, שמתחילתו היה נביא אמת ולבסוף נעשה נביא שקר.

ומדובר שהנביא היה נביא אמת  ולאחר מכן ניבא נבואה שהיא שקר  כלומר יש מצב של נביא אמת שהופך לנביא שקר . וכדי שנבין היטב את המציאות של הבחירה החופשית כדאי להבין מה קרה עם הנביא חנניה בן עזור  . ירמיהו פרק כח

(י) וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֑יא וַֽיִּשְׁבְּרֵֽהוּ:

(יא) וַיֹּ֣אמֶר חֲנַנְיָה֩ לְעֵינֵ֨י כָל־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה֘ אָמַ֣ר יְקֹוָק֒ כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־עֹ֣ל׀ נְבֻֽכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל בְּעוֹד֙ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים מֵעַ֕ל־צַוַּ֖אר כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לְדַרְכּֽוֹ: פ

(יב) וַיְהִ֥י דְבַר־יְקֹוָ֖ק אֶֽל־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵי שְׁב֞וֹר חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֗ל צַוַּ֛אר יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר:

(יג) הָלוֹךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק מוֹטֹ֥ת עֵ֖ץ שָׁבָ֑רְתָּ וְעָשִׂ֥יתָ תַחְתֵּיהֶ֖ן מֹט֥וֹת בַּרְזֶֽל:

(יד) כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ יְקֹוָ֨ק צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל בַּרְזֶ֡ל נָתַ֜תִּי עַל־צַוַּ֣אר׀ כָּל־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה לַעֲבֹ֛ד אֶת־נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָדֻ֑הוּ וְגַ֛ם אֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה נָתַ֥תִּי לֽוֹ:

(טו) וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְקֹוָ֔ק וְאַתָּ֗ה הִבְטַ֛חְתָּ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עַל־שָֽׁקֶר:

(טז) לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּֽחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּֽי־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ אֶל־יְקֹוָֽק:

(יז) וַיָּ֛מָת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי:  

מדרש תנאים לדברים פרק יג

אמר ר' עקיבה חס ושלום שהמקום מעמיד חמה ולבנה כוכבים ומזלות לעוברי רצונו הא אינו מדבר אלא במי שהן נביאי אמת מתחלה וחזרו להיות נביאי שקר כחנניה בן עזור שמתחלה נביא אמת היה ולבסוף נביא שקר, כיון שנסתלקה ממנו רוח הקדש היה מגנב דברים מירמיה והולך ומתנבא אותם כיצד שמע ירמיה אומר (יר' כט י) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם אמר מאימתי ניתנה הממשלה לבבל משנת שלשים וחמש למלכות מנשה שנ' (דהי"ב לג יא) ויבא ה' עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה צא וחשוב עשרים שנה נשתיירו למנשה ושתים לאמון ואחת ושלשים ליאשיהו ואחת עשרה ליהויקים הרי ארבע וששים שנה נשתיירו שש שנים כבר עברו ארבע שנים ממלכות צדקיהו שנ' (יר' כח א) בראשית ממלכת צדקיהו לפיכך אמר בעוד שנתים ימים אמר לו ירמיה אני מתנבא שמלכות בבל עומדת שנים רבות אמר לו +[אני אמרתי כך אמר לו אם כן תן לדבריך אות אמר לו]+ אף אתה תן לדבריך אות אמר לו אני מתנבא לרעה ופעמים שהבריות עושין תשובה והקב"ה מוחל להן אבל אתה מתנבא לטובה והקב"ה אינו חוזר בטובה אמר לו איני נותן אות עד שתתן אתה אות אמר לו אם כן הריני נותן אות באות האיש באותה השנה הוא מת ואומר (שם יז) וימת חנניה בן עזור הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי והלא שנה אחרת היתה אלא מלמד שמת ערב ראש השנה וצוה את בנו שלא להוציאו אלא לאחר ראש השנה כדי לבטל דברי ירמי':

חנניה בן עזור היה נביא אמת כלומר היה מקבל דברי נבואה  מהקב"ה . הסתלקה ממנו רוח נבואה והוא גנב דברי נבואה מירמיהו הנביא . התנבא עליו ירמיהו שהוא ימות השנה . ערב ראש השנה הוא ציוה על בני משפחתו להשהות את קבורתו כדי להפוך את ירמיהו לנביא שקר . כלומר ערב ראש השנה ערב יום הדין נביא אמת לשעבר שיודע שיש בורא עולם כי הוא דיבר איתו . שיודע שירמיהו הוא נביא אמת והוא ימות ערב ראש השנה הוא מנסה לגרום בשקר לנביא ירמיהו להיחשב  נביא שקר. עד כדי כך הקב"ה נתן לאדם את כוח הבחירה החופשית לעשות מעשה כזה שמכחיש את הקב"ה לאדם שיודע בוודאות שיש בורא עולם והוא חושב שאולי המעשה הזה יצליח לו ועוד ערב יום הדין ערב ראש השנה שבו אנחנו אומרים  : סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כלו בכבודך. והנשא על כל הארץ ביקרך. והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלהי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה.

והגמרא דנה האם צדיק יכול להיות רשע חברותא ברכות דף כט עמוד א

בברכת הצדוקים מעלין אותו, משום דחיישינן שמא מין הוא, ובכונה לא אמרה, משום שנאמר בה "וכל המינים כרגע יאבדו", ואינו רוצה לקלל את עצמו.⁽⁴⁾מתרצת הגמרא: שאני שמואל הקטן דאיהו עצמו תקנה, ואין לחושדו במינות.מקשה הגמרא: וניחוש דלמא הדר ביה מצדקתו?אמר אביי: גמירי, טבא - לא הוי בישא! - צדיק אינו נעשה רשע. תמהה הגמרא: וכי לא יתכן שיעשה רשע?והכתיב [יחזקאל יח כד] "ובשוב צדיק מצדקתו, ועשה עול".מתרצת הגמרא: ההוא קרא עוסק ברשע מעיקרו, ששב מרשעתו ונעשה צדיק, ולפעמים הוא חוזר ונעשה רשע, אבל צדיק מעיקרו - לא מרשיע שוב.שבה הגמרא ומקשה: וכי צדיק גמור לא יתכן שירשיע?והא תנן [אבות ב ד]: אל תאמין בעצמך עד יום מותך. שהרי יוחנן כהן גדול⁽⁵⁾ שימש בכהונה גדולה שמנים שנה - ולבסוף נעשה צדוקי! ובאותן שנים ששימש בכהונה גדולה ודאי היה צדיק, שהרי כל כהן גדול שאינו הגון, לא היה מוציא את שנתו, לאחר שנכנס להקטיר קטורת בבית קדש הקדשים.אמר אביי: אף יוחנן היה רשע מעיקרו, ואחר כך נעשה צדיק. ולסוף שמונים שנה שוב קלקל, שהרי הוא "ינאי" הוא "יוחנן", וינאי רשע היה, שהרי הרג את חכמי ישראל.ורבא אמר: "ינאי" לחוד, ו"יוחנן" לחוד, וינאי בנו של יוחנן היה. ינאי רשע מעיקרא, ויוחנן צדיק מעיקרו.מקשה הגמרא: הניחא לאביי, ש"הוא יוחנן הוא ינאי", ונמצא שהיה רשע מעיקרו.אלא לרבא ש"ינאי לחוד ויוחנן לחוד", ויוחנן צדיק מעיקרו היה - קשיא, איך לבסוף נעשה צדוקי? לכן מסיקה הגמרא: אמר לך רבא, לעולם בצדיק מעיקרו נמי יש לחשוש דלמא הדר ביה ונעשה רשע.⁽

ולקראת ראש השנה כדאי שנפנים את ההבנה אל תאמין בעצמך עד יום מותך כי אם נביא אמת נפל בעצת היצר שלו מה נגיד אנחנו אזובי הקיר ?