פרשת שלח לך מה המשמעות של ויעפילו ? למה החליטו המעפילים לעלות כנגד השבועה של הקב"ה ? למה הם חשבו שהשבועה התבטלה ? מה קשר לשלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל? מה המשמעות לעלות בחומה ? למה יש כאלו שחושבים שהצהרת בלפור וועידת סאן רמו והחלטת כ"ט בנובמבר ביטלו את השבועות ? למה הסכימו אומות העולם ? האם אומות העולם עומדים בשבועה שהשביע אותם הקב"ה? למה מדינת ישראל זה לא עליה בחומה ? ולמה זה עליה של יחידים ? מתי יתבטלו 3 השבועות ? ‏י"ח/סיון/תשע"ט

בס"ד
פרשת שלח לך מה המשמעות של ויעפילו ? למה החליטו המעפילים לעלות כנגד השבועה של הקב"ה ? למה הם חשבו שהשבועה התבטלה ? מה קשר לשלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל? מה המשמעות לעלות בחומה ? למה יש כאלו שחושבים שהצהרת בלפור וועידת סאן רמו והחלטת כ"ט בנובמבר ביטלו את השבועות ? למה הסכימו אומות העולם ? האם אומות העולם עומדים בשבועה שהשביע אותם הקב"ה? למה מדינת ישראל זה לא עליה בחומה ? ולמה זה עליה של יחידים ? מתי יתבטלו 3 השבועות ? ‏י"ח/סיון/תשע"ט

במדבר פרק יד

(מ) וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק כִּ֥י חָטָֽאנוּ:

(מא) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְקֹוָ֑ק וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח:

(מב) אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְקֹוָ֖ק בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם:

(מג) כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְקֹוָ֔ק וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה יְקֹוָ֖ק עִמָּכֶֽם:

(מד) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְקֹוָק֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה:

(מה) וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה: פ

וצריך להבין מה המשמעות ויעפילו ?

תרגום ירושלמי במדבר פרק יד

(מד) ויעפילו וְזָרִיזוּ:

לכאורה יש כאן סתירה מצד אחד משה אומר להם לא לעלות מצד שני הם רוצים לעלות ולהזדרז לעשות את מצוות  הקב"ה לכבוש את הארץ במסירות נפש ולכפר על חטא המרגלים שאמרו

במדבר פרק יג

(לב) וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת:

(לג) וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם:

אבל מה שעמד מולם היה לכאורה השבועה של הקב"ה

במדבר פרק יד

(כא) וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ:

(כב) כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי:

(כג) אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ:

כלומר לא תמיד רצון לעשות את מצוות השם הוא הדבר הנכון לעשותו כי לפעמים יש מניעה מהקב"ה לעשות את אותו המעשה . ומסירות הנפש לעשות מעשה שמקדים את זמנו או כנגד השבועה של הקב"ה זה מעשה של כוחי ועוצם ידי שגרם להשמדה הטוטלית שלהם

ואומר רש"י במדבר פרשת שלח פרק יד

(מד) ויעפלו - לשון חוזק וכן (חבקוק ב, ד) הנה עפלה. אינגרי"ש בלע"ז [עזי רוח] לשון עזות, וכן (מיכה ד, ח) עופל בת ציון, (ישעיה לב, יד) עופל ובחן. ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל, הלכו חשכים שלא ברשות:

והמדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת שלח פרק יד

[מד] ויעפילו. לשון חשך הוא. כמו ויאפילו לפי שהרשע נקרא חשך, שנאמר והיה במחשך (עיניהם) [מעשיהם] (ישעיה כ"ט ט"ו), ולמה שעשו הדבר בזדון, שמשה היה מונעם שלא ילכו ויכנסו בארץ, ואי אפשר לבטל הגזירה, והם היו בוטחים לבטל במה שאמרו כי חטאנו לך, לכך נאמר ויעפילו, כמה דתימא והכסיל בחשך הולך (קהלת ב' י"ד):

המדרש אגדה מוסיף עוד נתון שכאשר אמרו המעפילים למשה ולקב"ה כי חטאנו לך הם חשבו שהשבועה של הקב"ה בטלה ולכן הם יכולים לעלות בכוח לארץ ישראל . ועוד דבר שניתן ללמוד מהמשפט שלהם שכל המעשה לעלות לארץ ישראל הוא כדי להקים את בית המקדש וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק

ולמה לא אמרו ארץ ישראל ? כי תמיד מקום המקדש מופיע בתורה כמקום אשר יבחר ה' דברים פרק יב

(כו) רַ֧ק קָֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְקֹוָֽק:

 כלומר מסירות הנפש של המעפילים לא עזרה להם על אף שכל המטרה שלהם היית להקים את בית השם את בית המקדש כדי שהשכינה יהיה לה מקום בקודש הקודשים .

ואת כוחי ועוצם ידי של המעפילים מתאר האברבנאל במדבר פרק יד

וכאשר לא ירד השם עמהם ירד הכנעני והעמלקי היושב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה שהוא שם מקום נקרא כן על שם המאורע שהכהו בהם והחרימום. ומלת ויעפילו הוא מלשון חוזק מלשון עפל בת ציון ורז"ל דרשוהו מלשון אופל שהלכו חשכים שלא ברשות גבוה. ואין ספק שישראל באמרם הננו ועלינו לא עשו תשובה גמורה כי היה להם לומר למשה התפלל בעד עבדיך כי חטאנו לה' אבל בטחו בכחם ובגבורתם לעשות חיל ולא בחר ה' בזה. ולכך לא הצליחו במעשיהם ולא קבל הקדוש ברוך הוא תשובתם כמו שקבל תשובת הנשוכים מהנחשים לפי שהודו לפשעם ואמרו למשה חטאנו כי דברנו בה' ובך ולכן קובלה תשובתם ונתרפאו:

כלומר ביטחון בכוחי ועוצם ידי יכול להביא לתוצאות נוראיות . לפעמים השכל רוצה לחשוב שמי שיכול לשנות את המציאות זה הפעולות של האדם על ידי כוחו אבל לא כך מראה לנו התורה וכך אומר הנביא

חבקוק פרק ב פסוק ד

הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה:

ואומר על זה הרד"ק חבקוק פרק ב פסוק ד

(ד) עפלה - ענין גבהות הלב וזדון וכן ויעפילו לעלות אל ראש ההר ורבי אחי רבי משה ז"ל פירש הנה עפלה מן עופל ובחן שהוא מבצר גבוה אמר מי שלא ישרה נפשו בו עפלה כלומר תשים עצמה בעופל ובחן להשגב שם מפני האויב ולא תשוב לאל ולא תבקש ממנו להצילה אבל הצדיק לא יצטרך להשגב במבצר כי באמונתו יחיה:

כלומר יש מצבים שבו אתה סומך על הקב"ה שהוא ידאג לתהליכים בעולם וכוחי ועוצם ידי יכול להביא להיפך רצון השם בייחוד שיש לנו אימרה מפורשת על רצון השם שלא יעלו לארץ ישראל רק לאחר 40 שנה במדבר . אומר הרד"ק צדיק באמונתו יחיה ולא יצטרך לשים את עצמו בתוך מבצר כמו אותו אחד שסומך על כוחי ועוצם ידי  

הכתב והקבלה דברים פרק כה

ונ"ל לפי המבואר למקצת בעלי הלשון שעיקר הוראת רשע הוא ההתחזקות וההתאמצות לעשות שלא כדת, כמ"ש אונקלס ויעפילו לעלות ההרה וארשיעו ר"ל התחזקו והתאמצו, כטעם עפל שענינו החוזק, ומזה בכל אשר יפנה ירשיע (ש"א ד') ר"ל יתחזק ויתאמץ שלא כדת, כחק המלכים לקחת ארצות זולתם בחזקה כענין כל דאלים גבר. ומזה לא יועילו אוצרות רשע (משלי יו"ד) חיל הנאסף בכח ועוצם יד. הנה לפי"ז יהיה טעם כדי רשעתו כפי חוזק כחותיו ואומץ גופו. ועיי' לחם משנה שם דממלת במספר הוא דילפי' לפי כחו, ויבואר אחר זה. הנה לכל אחד מהדרכים האלה לשון המקרא מבואר מוסכם לדעת רבותינו. והכתב והקבלה תואמים יחדיו:

ואני רציתי לקשר את זה לויכוח האם 3 שבועות שהשביע הקב"ה את עם ישראל התבטלו כפי שיש כאלו שאומרים

חברותא כתובות דף קי עמוד ב

רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, משום דבעא למיסק שרצה לעלות לארץ ישראל, וחשש שאם יראה אותו רב יהודה הוא יאסור עליו לעלות לשם.דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל בזמן הזה עובר בעשה. שנאמר: [ירמיהו כז] בבלה יובאו. ושמה יהיו - עד יום פקדי אותם, נאם ה'.ורבי זירא סבר, שההוא קרא בכלי שרת כתיב, כמבואר בפסוק הקודם, המדבר בכלי שרת, ולא בבני אדם.ורב יהודה סבר, כתיב קרא אחרינא [שיר השירים ב]: השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה [שאוהב ה' את עמו, ומושיבם בארצו] - עד שתחפץ.ורבי זירא סבר, שההוא קרא מלמד שלא יעלו ישראל לארץ ישראל בחומה, ביד חזקה. אבל מותר לכל אחד לעלות כלעצמו, שלא בכח.ורב יהודה סבר, שקרא "השבעתי" אחרינא כתיב, האוסר לעלות אפילו שלא בכח.ורבי זירא סבר, שההוא "השבעתי" אחרינא - מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר: ג' שבועות הללו - למה?אחת, שלא יעלו ישראל בחומה, יחד, ביד חזקה.

ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם.

ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

ורב יהודה סבר [שיר השירים ב] שיש כפל בלשון השבועה, שהרי "אם תעירו, ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", כתיב, ונמצא שיש כאן שש שבועות, ואחת מהן באה ללמד כדבריו, שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל גם לכל יחיד!

ורבי זירא סבר שכפל הלשון, מיבעי ליה ללמד כדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו - למה?תלתא - הני דאמרן.

ואינך, השלש הנוספות - שלא יגלו נביאים שביניהם את הקץ, ושלא ירחקו⁽¹⁾ את הקץ בעוונותיהם, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.

[שיר השירים ב] "בצבאות או באילות השדה" -

אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב.

ואם לאו - אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה שהן מאכל לחיות השדה.⁽²⁾

וכך כותב בשו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תנד

נב) והנה לפי"מ שבארנו דקרא דהשבעתי קאי על כל הארצות [וכל הגליות] יש ליתן טוב טעם על כל הגדולים שלא עלו לא"י. והחבר הודה למלך כוזר ואמר הובשתני מלך כוזר [כוזרי מאמר ב' סי' כ"ג]. ובאמת לכאורה הוא שאלה גדולה איך עברו כולם מ"ע. ולפמ"ש י"ל דכיון דהשבועה היא על כל הארצות. אלא דיחידים מותרין לעלות ואין השבועה רק שלא יעלו כולם ביחד. מ"מ א"א שיהי' חיוב על יחידים לעלות. דא"כ שוב יהי' חיוב על כל ישראל על כל יחיד ויחיד בפ"ע וזה א"א דהכל ביחד היינו בחומה דאסור. ואם ילכו יענשו בסילוק השגחה כנ"ל. וא"ת שילכו זה אח"ז. מי יקדים ומי יאחר. ובכל אחד נאמר זריזין מקדימין. נמצא שעולין הכל ביחד ע"כ אין חיוב על שום יחיד:

כלומר אומר האבני נזר ששלוש השבועות חלות על כל הגלויות אבל לא על היחיד .

ואני רוצה לפרש שכל האיסור של לעלות בחומה לארץ ישראל זה עליה לשם בנין בית המקדש . כמו מה שעשה יהושע שבא לרשת את הארץ על מנת להקים בארץ ישראל בית מקדש ולקיים בא את כל המצוות . כל עליה לארץ ישראל היא עליה של יחיד וצריכה רישיון מאומות העולם .

יש את הזרם של הציונות הדתית שלפי דעתם 3 השבועות בוטלו בעליה והקמה של ארץ ישראל כי לדעתם אומות העולם הסכימו לאותו העלייה והם מציינים 4 מאורעות

הצהרת בלפור , ועידת סן רמו , הצהרת כ"ט בנומבר ,

וזוהי הצהרת בלפור :

"משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917

לורד רוטשילד היקר,

לעונג רב לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".

אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.

בכבוד רב,

ארתור ג'יימס בלפור"

וזה החלטת ועידת סן רמו :

"מועצת חבר הלאומים:

והואיל והסמכויות העיקריות של בעלות הברית הסכימו, לצורך ביצוע הוראות סעיף 22 לאמנה של חבר הלאומים, להפקיד במנדט שנבחר על ידי המעצמות האמורות את ניהול שטחה של פלסטין, שהיה שייך בעבר אל האימפריה הטורקית, בגבולות שייקבעו על ידם; ו

והואיל והסמיכויות העיקריות של בעלות-הברית הסכימו אף הן כי המנדטורי צריך להיות אחראי להכנסת ההצהרה שניתנה ב- 2 בנובמבר 1917 על ידי ממשלת הוד מלכותו הבריטי, ואומצה על-ידי המעצמות האמורות, לטובת הממסד בארץ-ישראל של בית לאומי לעם היהודי, ברור כי אין לעשות דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בארץ-ישראל, או בזכויות ובמעמד הפוליטי של יהודים בכל ארץ אחרת; ווהואיל והכרה זו ניתנה על-ידי ההתייחסות ההיסטורית של העם היהודי לארץ-ישראל ואל הקרקע לשיקום ביתם הלאומי במדינה זו; ווהואיל ומעצמות הברית העיקריות בחרו את מלכותו הבריטית כמנדט על פלסטין; ווהואיל והמנדט ביחס לפלסטין נוסח בתנאים הבאים והועבר למועצת הליגה לאישור; ווהואיל והוד מלכותו הבריטי קיבל את המנדט על ארץ-ישראל ונאלץ להפעיל אותו בשם חבר-הלאומים בהתאם להוראות הבאות: ווהואיל והסעיף 22 (פסקה 8) הנ"ל, נקבע כי מידת הסמכות, השליטה או הניהול שיופעלו על ידי המנדטורי, שלא הוסכם עליהם קודם לכן על-ידי חברי הליגה, יוגדר במפורש על-ידי המועצה של חבר הלאומים"

החלטת כ"ט בנובמבר חלק מההחלטה על חלוקת הארץ :

א. סיום המנדט, חלוקה ועצמאות

המנדט לארץ ישראל יסתיים במהירות האפשרית, על כל פנים לא יאוחר מה - 1

באוגוסט 1948. כוחותיה המזוינים של מעצמת-המנדט יוצאו בהדרגה מארץ ישראל, הוצאתם של

אלו תושלם במהירות האפשרית, על כל פנים לא יאוחר מה-1 באוגוסט 1948.המעצמה המנדטורית תודיע לועדה, בהקדם עד כמה שאפשר, על דעתה לסיים את המנדט ולפנות כל שטח ושטח מא"י. המעצמה המנדטורית תעשה כמיטב יכולתה להבטיח, ששטח הנמצא בטריטוריה של המדינה היהודית, ובכלל זה נמל-ים ועורף (הינטרלנד) מספיק למתן אפשרויות לעליה ממשית, יפונו בהקדם האפשרי, על כל פנים לא יאוחר מה-1 בפברואר, 1948. 2 . במדינות העצמאיות, הערבית והיהודית, והמשטר הבינלאומי המיוחד לעירירושלים, כפי שמצוין בחלק שלישי של תכנית זו, יוקמו חודשיים לאחר שיושלם פינויים של הכוחות המזוינים של המעצמה המנדטורית ועל כל פנים לא יאוחר מה-1 באוקטובר, 1948. הגבולות של המדינה הערבית, המדינה היהודית והעיר ירושלים יהיו כפי שהם מתוארים בחלק השני והשלישי דלהלן.התקופה שבין קבלת ההמלצות על ידי האספה הכללית בנוגע לבעיית ארץ-ישראל לבין הקמת המדינות הערבית והיהודית תהיה תקופת מעבר

.

מה שאנחנו רואים בכל החלטות זה שאומות העולם החליטו על הקמת מדינה לאומית ליהודים . בכל מקרה כל הזכויות של הדתות האחרות בארץ ישראל נשארו כולל קיום מסגד על הר הבית ששם היה קודש קודשים . כלומר בשום מקום לא ניתנו ליהודים זכויות מלאות על ארץ ישראל כפי שכתוב בתורה ומשמעות הדבר הזה הוא איזה רישיון ליהודים לעלות לארץ ישראל כיחידים ולא כעם יהודי אשר התורה היא הבסיס שלו ובטח לא הרישיון לעלות ולבנות את בית המקדש שזו המשמעות האמיתית של איך שיהושע עלה לארץ ישראל בחומה והכוונה בחוזקה תוך השמדת 7 עמים שהיו בארץ ישראל לטובת הקמה של מלכות בית דויד    שהמהות שלה היא הדת היהודית ולכן אין כל סברא להגיד ששלוש השבועות האלו באמת התבטלו כתוצאה מההסכמה של אומות העולם . כל ההסכמה של אומות העולם היית שיהיה כאן איזה מדינה לאומית ליהודים בתור יחידים יהודים ולא כמלכות של העם היהודי .  ואולי זה חלק ממה שאומות העולם הושבעו על ידי הקב"ה ",שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי" ולכן נתנו אומות העולם לעם ישראל מדינה ליחידים ולא למדינה של מלכות  ישראל .

וברור מזה שאין העלייה  של  היהודים לארץ ישראל זה לעלות בחומה כי חומה משמעותה הקמת בית מקדש ומלכות  שהבסיס שלה היא התורה . ולכן אנחנו נמצאים במצב שאנחנו עדיין תחת שלוש השבועות וצריכים לזכור את הלקח מסיפור המעפילים וצחוק הגורל שהתנועה הציונית קראה לאלו שעלו לארץ מעפילים אבל ברור שלא היו אלו באמת מעפילים כדי לבנות את בית המקדש

 וכך אומר המלבי"ם חבקוק פרק ב פסוק ד

ד) הנה עפלה לא ישרה נפשו בו. מי שנפשו אשר בו לא ישרה הנפש ההיא תתפעל ותתחזק לחשב קצין ולדחק את הקץ, הודיע לו כי רבים יכשלו ויעפילו לעלות בכח ובתוקף להביא את הקץ, כמ"ש ופריצי בני עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו, שיעמדו כמה נביאים מזוייפים ויגרמו כמה רעות לישראל, ושיעמדו רבים שיעפילו להעמיד חזון ולחשב קצין וכשלא יבא בזמן הנחשב להם יצאו מן הדת, אבל וצדיק באמונתו יחיה, הצדיק אשר ישרה נפשו בו, לא תעפל נפשו לחשב קצין ולהעמיד חזון, רק יחיה באמונתו ויאמין כי יש יום לה' וידום לה' ויתחולל לו:

וכך אומר האלשיך על בית המקדש לעתיד לבא אלשיך על מיכה פרק ד פסוק ח

(ח) ואתה מגדל עדר כו'. הנה ידענו כי המקדש העתיד רוחני מעשה שמים ירד מן השמים, גם ידענו כי כבר הוא עשוי למעלה ואין צריך רק להורידו, ובכן ואמר ואתה מגדל הוא בית המקדש של מטה העתיד להיות מרעה עדרים, התבשר לעתיד כי אותו עופל בו ציון הוא הרוחני אשר הוא למעלה,

מתוך דברי האלשיך בית המקדש יגיע מוכן מהשמים ולכן לפי שיטתו שלש השבועות עומדות וקימות עד זמן ביאת משיח צדקנו .