פרשת בהר חוכמה בגויים תאמין 23 מה הקשר של השאלה השביעית לשאלה השמינית ? למה צריך רחיים כדי להפריד בן עם ישראל לאומות העולם ולא ניתן להשתמש בלתיתה ? למה חכמי אתונא חייבים לתקן את הרחיים עם חומר של הרחיים ? למה עם ישראל לא צריך לתקן את הרחיים עם החומר של הרחיים ?היכן נמצא ה"גיבוי בענן" של הרחיים ? למה אומות העולם לא יכולים להשתמש בגיבוי בענן ? איך נעשה הבירור כאשר הרחיים שבורות ? כיצד השאלה הזאת קשורה ליובל בפרשה שלנו? ‏י"ב/אייר/תשע"ט

בס"ד
פרשת בהר חוכמה בגויים תאמין 23 מה הקשר של השאלה השביעית לשאלה השמינית ? למה צריך רחיים כדי להפריד בן עם ישראל לאומות העולם ולא ניתן להשתמש בלתיתה ? למה חכמי אתונא חייבים לתקן את הרחיים עם חומר של הרחיים ? למה עם ישראל לא צריך לתקן את הרחיים עם החומר של הרחיים ?היכן נמצא  ה"גיבוי בענן" של הרחיים ? למה אומות העולם לא יכולים להשתמש בגיבוי בענן ? איך נעשה הבירור כאשר הרחיים שבורות ? כיצד השאלה הזאת קשורה ליובל בפרשה שלנו? ‏י"ב/אייר/תשע"ט

השאלה השמינית ששאלו חכמי אתונא את רבי יהושע

חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד אמרו לו: אית לן ריחייא דתבירא - חייטיה! שקל רבי יהושע פיסקא מינה ושדא להו, אמר להו: כרוכו לי מיניה גרדי ואיחייטיה.

[אמרו לו: יש לנו ריחיים שבורות, תפרהו נא! נטל רבי יהושע חתיכה מן הריחיים וזרק להם, ואמר: עשו לי מן הריחיים חוטים - כדרך שהנשים נוטלות חוטים מן הבגד לתופרו - ואתפור בהם את הריחיים].

וצריך להבין את השאלה של חכמי אתונא . להבנתי יש בשאלה הזאת המשך של השאלה הקודמת על בורות המים שיש להם במדבר בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד אמרו לו: אית לן בירא בדברא, עיילא למתא! אמר להו: אפשילו לי חבלי מפארי [שהוא דבר שאי אפשר] ואעייליה.

[יש לנו בור במדבר, העלהו נא לעיר; אמר להם: עשו לי חבלים מסובין - שהוא דבר שאי אפשר - ואעלהו].

אומרים חכמי אתונא לרבי יהושע אתה אמרת לנו שאנחנו הסובין שמוציאים אותו כדי להכין סולת למנחה וללחם הפנים שמקריבים בבית המקדש . ובגלל שאנחנו סובין אנחנו לא שיכים לבית המקדש כי אנחנו ויתרנו על התורה ולכן אין לנו חלק בבית המקדש ומשמעות התוצאה של האי שייכות זה שאנחנו לא שיכים לכאורה לעולם . ומקשים חכמי אתונא על רבי יהושע ואומרים לו היום אין בית המקדש כלומר הרחיים שלכם הם רחיים שבורים ואיך אתם תוכלו לעשות הפרדה בין החיטה לסובין אם הריחיין

שבורות ? אומנם יש עוד דרך להפריד את הסובין מהחיטה וזה על ידי פעולת הלתיתה  . פעולת הלתיתה היא השראת החיטים במים למשך זמן מסוים ואז הסובין נפרדים מהחיטין

אומר הבבלי חברותא פסחים דף לו עמוד א

שנינו בברייתא: ושוין, שאין לשין את העיסה בפושרין!

והוינן בה: ומאי שנא ממנחות, שאף הן אינן באות חמץ אלא מצה. ותנן: כל המנחות נילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמצו! ואמאי לענין פסח אמרינן, שאי אפשר לשומרן מחימוץ⁽¹²⁾? ומשנינן: מלאכת המנחות נעשית על ידי הכהנים, שהם זריזין ויודעים לשמור היטב מחימוץ. ואם אמרו בזריזין שהם משמרים מחימוץ אף בלישה בפושרין, וכי יאמרו כן אף בלישת המצה לפסח, שהיא מסורה לכל, ואף למי שאין זריזין?!ושוב מקשינן: אי הכי, נימא במנחות, דמילתת נמי לתית! שנתיר אף ללתות [לשרות את החיטין במים] ולכותשן כדי להסיר את מורסנן, בשביל שתהא סולתן נקיה. ולא ניחוש שיחמיצו החיטין מחמת כן, שהרי כהנים זריזין הם.אלמה, אמר רב זירא, אמר רבה בר ירמיה, אמר שמואל: חיטין של מנחות אין לותתין אותה, לפי שהם באים בכך לידי חימוץ. אלמא, אף בזריזין חיישינן לחימוץ.

כלומר לא ניתן לעשות פעולת לתיתה במנחות וחייבים לעשות אותו על ידי רחיים ועכשיו הרחיים שלכם שבורים ולא ניתן לעשות הפרדה בן אומות העולם לעם ישראל שלפי טענתך אנחנו סובין ועם ישראל שהוא החיטין  . כיצד תוכלו בימים הללו שבית המקדש נחרב לעשות את ההפרדה הזאת ?

התשובה של רבי יהושע לחכמי אתונא היא מדהימה . אומר להם רבי יהושע אני יכול לעשות הפרדה ביני ובניכם על פי המבחן האם אתם יכולים לתקן את הרחיים .  אתם לא מאמינים בבורא עולם אתם מאמינים בכוח שלכם רק לעצמכם . כדי לתקן את העולם השבור הדרך היחידה שלכם לתקן את הרחיים השבורות זה מתוך אותו חומר של הרחיים . ולכן קחו חתיכה של רחיים תעשו ממנו חוט תנו לי ואני יתקן  את הרחיים . זה הדרך היחידה שלכם לעשות את זה לשיטתכם . אם אתם יכולים לעשות את זה אז יש לכם חלק בעולם כי משמעות ההצלחה לעשות את זה שיש לכם מעט מהיכולת של בורא עולם ואז  יהיה לכם שותפות זוטרה  בריחים ולכן שותפות בסולת שנוכל לעשות ברחיים הללו ולהביא לבית המקדש . אבל אם אתם לא יכולים לעשות את זה אין לכם שום חלק בבית המקדש ולא חלק בעולם .

ונשאלת השאלה הרי לגבי רבי יהושע שהוא חלק מעם ישראל עומדת מולו  רחיים שבורות וכיצד הוא יתקן אותו לשיטתו ?  למה רבי יהושע לא צריך לתקן את הרחיים מתוך החומר של הרחיים ? מה ההבדל בינו לבן חכמי אתונא ? איזה יתרון יש לרבי יהושע ולעם ישראל על חכמי אתונא ? אומר הבבלי חברותא חגיגה דף יב עמוד ב

ריש לקיש אמר: שבעה רקיעים הן, ואלו הן:

א. וילון; ב. רקיע; ג. שחקים; ד. זבול; ה. מעון; ו. מכון; ז. ערבות.⁽¹⁵⁾

ומפרשת הגמרא כל רקיע למה הוא משמש: א. וילון: אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית לתוך תיקו והאור נראה [מן השמש שברקיע השני, טורי אבן], ויוצא ערבית מתיקו, ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך [רש"י]. ועל ידו מחדש הקדוש ברוך הוא בכל יום מעשה בראשית, שהכניסה והיציאה הן חידושו של מעשה בראשית.⁽¹⁶⁾שנאמר: "הנוטה כדוק [כיריעה] שמים, וימתחם כאהל לשבת". הרי למדת: יש שמים שאין משמשין אלא יריעה פרוסה. ב. רקיע: שבו חמה ולבנה, כוכבים ומזלות - קבועין. שנאמר: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, ויתן אותם אלהים ברקיע השמים".

ג. שחקים: שבו ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים לעתיד לבוא [ב"ח].⁽¹⁷⁾שנאמר על דור המדבר: ויצו "שחקים" ממעל, ודלתי שמים פתח, וימטר עליהם מן לאכול. וגו'.ד. זבול: שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח של מעלה בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן בכל יום [ב"ח].שנאמר: "בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים.⁽¹⁸⁾ומפרשינן: מאי מקריב מיכאל השר הגדול על המזבח? וכי תעלה על דעתך שיש לשם [שם, בשמים] כבשים?!אלא מקריב נשמתן של צדיקים [ב"ח].⁽¹⁹⁾

השחקים זה השלב  מעל הרקיע שבו נמצאים חמה לבנה וכוכבים ומזלות . אומות העולם נמצאים בשלב של הרקיע ועם ישראל נמצא מעל המזל הוא נמצא מעל הרקיע . השלב הראשון מעל הרקיע הוא השחקים ,ובשלב הזה נמצאים הרחיים שטוחנות מן לצדיקים . וצריך להבין את משמעות המן

חברותא יומא דף עה עמוד א

תניא, רבי יוסי אומר: כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין, כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין. כיצד? שנים שבאו לפני משה לדין. זה אומר: עבדי גנבת, וזה אומר: אתה מכרתו לי. אמר להם משה: למחר בבוקר יהיה המשפט. למחר, אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון - בידוע שזה, השני, גנבו. אם נמצא עומרו בבית רבו שני - בידוע שזה מכרו לו. וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין. זה אומר: היא סרחה עלי, והריני מוציאה בלא כתובה, והיא אומרת: הוא סרח עלי, ועליו לגרשני וליתן לי כתובתי. אמר להם משה: לבקר משפט. למחר, אם נמצא עומרה בבית בעלה - בידוע שהיא סרחה עליו. נמצא עומרה בבית אביה - בידוע שהוא סרח עליה.

מהות המן חוץ מאשר הוא מזון מהשמים הוא זה שיכל לתת את יכולת הברור מי שייך לעם ישראל ולעשות הבחנה מי  הוא חלק מעם ישראל מה דרגתו ומי לא שייך לעם ישראל . וזה בדיוק ההבדל בן עם ישראל לחכמי אתונא . עם ישראל שקיבל עליו את התורה התרומם לדרגה מעל המזל והוא שייך לכל השלבים מעל הרקיע . אם נשבר הרחיים כאן בארץ הרחיים שנמצאים בשחקים נמצאים תמיד והם יתנו לנו את היכולת לתקן את הרחיים . אבל אומות העולם שנמצאים ברקיע ומתחת לשחקים אין להם את הקשר לרחיים שנמצאים בשחקים ולכן הדרך היחידה שלהם להיות קשור לרחיים זה לתקן אותם באמצעים שנמצאים מתחת לרקיע . וזה בדיוק מה שאומר להם רבי יהושע אתם דחיתם את התורה ולא רציתם לקבל אותו ולכן אין לכם חלק בשמים מעל לרקיע ולכן  שבירת הרחיים שזה דחיית התורה גרמה לכם להתנתק מהעולם ללא יכולת ממשית לתקן את זה . עם ישראל שקיבל את התורה יש לו מערך "גיבוי בשמים " מה שנקרא גיבוי בענן (זה הרעיון שאמר לי האברך החשוב משה הרשלר ) והוא נותן לנו את היכולת לברור מי שייך לעם ישראל ומי לא שייך לעם ישראל גם אם אנחנו נמצאים במצב של "שבירת הכלים " של רחיים שבורים . לאומות העולם אין "גיבוי בענן" ולכן הם צריכים לעשות משהו שהוא לא אפשרי לתקן את הרחיים עם חוט שבא מהרחיים .

מה שאמר להם רבי יהושע מסתדר עם המשמעות של מה שכותבת הגמרא חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.⁽¹³⁾

זה המשמעות של קהלת פרק א פסוק טו

מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת:

וכיצד זה קשור לפרשת השבוע שלנו ?

ישעיהו פרק מז

(א) רְדִ֣י׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה:

(ב) קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת:

(ג) תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם: ס

(ד) גֹּאֲלֵ֕נוּ יְקֹוָ֥ק צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל:

אומר הרד"ק ישעיהו פרק מז פסוק ב

(ב) קחי רחים - כדרך השבוים שישימו אותם בבית הסהר ויטחנו שם, כמו שאמר עד בכור כהשלמתם, כלומר רעות שלמות השבי אשר אחר הרחים, וכן אמר בשמשון ויהי טוחן בבית האסורים, אמר לה שתלך בשביה:

זה המצב שבו הרחיים שבורים . עבודה ברחיים שבורים הוא מעשה של עבד מעשה של גלות מעשה של רחיים בשחקים זה מן לצדיקים . וזה מרמז לכך שחלק מהברור בעולם הזה מי שייך לעם ישראל ומי לא הוא הגלות שזה הרחיים השבורות . ואומר בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

והפתרון לעבדות למצב של רחיים שבורות זה היובל שבוא העולם מתחדש וחוזר חזרה לתחילתו כי יש בשמים את אותו "גיבוי בענן" של הרחיים האמיתיות שיתנו לנו בסופו של דבר לחזור להיות בני חורין זה המעלה של עם ישראל שבחר בתורה ורומם אותו מעל המזל . אומות העולם שדחו את התורה נמצאים מתחת למזל בעולם של חוקיות בלבד. והפתרון הוא חידוש העולם למצד שנחזור למצב של דרור

ויקרא פרק כה

(י) וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ:

וכך ניתן להבין מדברי [רבינו] בחיי ויקרא פרק כה פסוק י

וע"ד הקבלה: "יובל היא", מלשון: (ירמיה יז, ח) "ועל יובל ישלח שרשיו", וירמוז כי כל הדורות יובלו אל הסבה הראשונה, ולכך נקרא היובל בשם "דרור" כי הוא היובל אשר שם שרשי הדורות והנבראים כולן, כי משם נאצלו בבריאת עולם שנאמר: (בראשית א, א) "בראשית ברא אלהים", ושמה תשובתם, והבן זה, כי כל אחת מן השבע פועלת שבע אלפים, והנה הם מ"ט, וכשישלמו לעולם ארבעים ותשעה יהיה תהו ובהו וישוב הכלל ליובל כמו שנאצל משם, והבן זה, וזהו לשון הכתוב: (ויקרא כה, יג) "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו", (ויקרא כז, כד) "בשנת היובל ישוב". וחכמי המחקר הזכירו בלשונם: הכל היה מהסבה הראשונה והכל שב אל הסבה הראשונה.

הבחירה בתורה הפכה את העם היהודי לעם הנצח כי התורה מחברת אותו אל מי שהוא היה הוה ויהיה .