פרשת שמיני חכמה בגויים תאמין 15 איך מוכן רבי יהושע לבטל תורה כדי ללמוד תורה יונית ? למה רבי משקיע זמן רב בלימוד עם אנטונינוס ? מדוע מוכן רבי יהושע להפקיר את עצמו לחכמי אתונא אם יפסיד בויכוח ? למה רבי יהושע לא עושה בדיוק הפוך לחכמי אתונא עם ינצח בויכוח ? למה אומות העולם נחשבים למתים לאחר מתן תורה ? מדוע הקב"ה מאריך אפו לאומות העולם ? ‏כ"ב/ אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פרשת שמיני  חכמה בגויים תאמין 15 איך מוכן רבי יהושע לבטל תורה כדי ללמוד תורה יונית ? למה רבי משקיע זמן רב בלימוד עם אנטונינוס ? מדוע מוכן רבי יהושע להפקיר את עצמו לחכמי אתונא אם יפסיד בויכוח ? למה רבי יהושע לא עושה בדיוק הפוך לחכמי אתונא עם ינצח בויכוח ? למה אומות העולם נחשבים למתים לאחר מתן תורה ? מדוע הקב"ה מאריך אפו לאומות העולם ? ‏כ"ב/ אדר ב/תשע"ט

המשך המעשה של רבי יהושע וחכמי אתונא , אומרת הגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; אמרו ליה: אי הכי ניבעי לך? אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה].⁽⁷⁾אמרו ליה: ההוא גברא דאזיל ובעי איתתא ולא יהבו ליה, מאי חזי ליה דאזיל היכא דמידלו מינה!? שהרי לכאורה כל שכן שלא יתנו לו; שקל רבי יהושע שיכתא, תתאי דצה - לא עאל, דלי דצה - ועאל; אמר: האי נמי מיתרמי בת מזליה.[שאלוהו חכמי אתונה לרבי יהושע: אדם שביקש לשאת אשה וסירבו לתת לו, מה ראה⁽⁸⁾ לילך ולבקש אשה מיוחסת מן הראשונה, והרי כל שכן שלא יתנו לו!? נטל רבי יהושע מחט, ונעצה בכותל בתחתיתו ולא נכנס, ושוב העלה את ידו ונעצה במקום גבוה יותר - ואכן ננעצה; אמר להם רבי יהושע: אף זה טוב עושה אם מבקש הוא אשה מיוחסת מן הראשונה, כי שמא היא בת מזלו].

במאמר חכמה בגויים תאמין 14 בפרשת פיקודי דיברתי עד הרגע שבו אומר רבי יהושע לחכמי אתונא

חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; והסברתי שרצה רבי יהושע להבין האם יש מי מחכמי אתונא כאלו שהמזל שלהם היה בהר סיני והם חלק מעם ישראל ויש להם חלק בתורת ישראל ולכן מאמץ כזה מועיל וראוי להיעשות על ידי חכם יהודי כי פעולה זו של רבי יהושע להקדיש זמן לחכמת יון מתנגש עם דעתו של רבי ישמעאל  חברותא מנחות דף צט עמוד ב

שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: כגון אני, שלמדתי כל התורה כולה, מהו שיהא מותר לי ללמוד חכמת יונית? קרא עליו - רבי ישמעאל על בן אחותו - את המקרא הזה:

"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"; צא ובדוק [ומצא] שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית.

וכך נפסק בשולחן ערוך שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

א] כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, ב] בין בחור בין זקן גדול. אפילו עני המחזר על הפתחים, ג] אפילו בעל אשה ובנים, (א) ד] חייב (ב) לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ה] ביום ובלילה, שנאמר: והגית בו יומם ולילה (יהושע א, ח). א ו] {א} ובשעת הדחק, אפילו לא קרא רק א'} קריאת שמע שחרית וערבית, לא ימושו מפיך (ישעיהו נט, כא) קרינן ביה (הגהות מיימוני פ"א וסמ"ג עשין י"ב).

כלומר לכתחילה אדם חייב להגות בתורה יומם ולילה . ולכן צריך להגיד שרבי יהושע הבין שהפעולה שהוא עושה כדי לברר אם חכמי אתונא שייכים בצורה כזו או אחרת לתורה היא מצווה שביטולה של תורה היא יסודה. אומר התלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד א

אמר ריש לקיש: פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: אשר שברת - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: יישר כחך ששברת.

ואומר בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר פעולת איסוף הגרים לתוך עם ישראל אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני זו מצווה חשובה  עד כדי כך שרבי יהושע מוכן להקדיש לזה זמן ולבטל תורה ולנסות להבין אם אותם חכמי אתונא כולם או חלקם הם כאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני . בדיוק כמו שרבי הקדיש לא מעט זמן לאנטונינוס . אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב

כי שכיב אנטונינוס, א"ר: נתפרדה חבילה; כי שכיב אדרכן, אמר רב: נתפרדה חבילה

ואומר רש"י מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א

נתפרדה חבילה - אהבתינו שנקשרה נפש בנפש.

כלומר רבי הקדיש זמן רב לאנטונינוס ולמד איתו תורה שכנארה היה על חשבון לימוד תורה עם חכמים כי הבין רבי שאנטונינוס שייך לעם ישראל ולכן נפשו נקשרה בנפשו של אנטונינוס .

לאחר שאומר את זה רבי יהושע לחכמי אתונא הוא אומר להם דבר מדהים

אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה

אומר רבי יהושע לחכמי אתונא "אם תנצחוני עשו בי ככל שתרצו "  

איך מסוגל רבי יהושע להפקיר את עצמו מול חכמי אתונא ?

וכדי להבין את זה אביא את הגמרא תלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד ב

ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו: תורה ניתנה בארבעים ונשמה נוצרה בארבעים, כל המשמר תורתו נשמתו משתמרת, וכל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת. תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שמסר צפור דרור לעבדו, אמר: כמדומה אתה שאם אתה מאבדה שאני נוטל ממך איסר בדמיה? נשמתך אני נוטל ממך.

ואומר החפץ חיים - תורה אור פרק ז

פסוק זה משל למלך שמסר צפור דרור לעבדו אמר לו כמדומה אתה שאם אתה מאבדה שצפור בדינר אני נוטל ממך אלא נשמתך אני נוטל ממך ולפי מש"כ אינו בגדר עונש אלא שכן הדבר בהכרח שהתורה היא נשמת הנפש המחיה אותה לנצח ולכן כל מה שמגרע האדם מחלק התורה שעליו להשיג בימי חייו הוא מגרע מחיות נפשו ושלימותה בעולם הנצח ולהיפך כל מה שמרבה האדם להתדבק בתורה ולקנות חלקי התורה (ע"י עצמו או ע"י החזקתו למי שאי אפשר לו בעצמו) בימי חייו הוא מרבה לתת כח וחיות בנפשו ולהשלימה בקדושתה לנצח נצחים ובעו"ה

וההבנה של העניין מאוד פשוטה הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם . אם אין תורה אין עולם ואם חס וחלילה חכמי אתונא מנצחים את רבי יהושע משמעות הדבר שאין לתורה משמעות ולכן אין לחיים משמעות ולכן אומר רבי יהושע תוכלו לעשות בי מה שתרצו . עולם ללא תורה זה עולם של תוהו ובהו ואין משמעות לעולם כזה . בעולם של תוהו ובהו ללא תורה אין משמעות אם אני חי או מת כי אם אין לי נשמה שהקב"ה נתן לי והבדיל אותי מכל יצורי העולם ונתן לי כלי להבין את העולם אין משמעות לחיים שלי .

אומר החכמה ומוסר חלק א סימן מ

ואמר לו "כמדומה שאם אתה מאבדו אני נוטל איסר בדמו", ר"ל, כמדומה אתה שבהתרשלותך בענין השמירה, דמים אתה מאבד, לא - "נשמתך אני נוטל ממך", ר"ל, מגלה אני ומודיע אותך כי באבדך אותו - נשמתך אתה מאבד, והנך מת גמור, כי הוא חייך.

וכך אומר  חוכמה ומוסר התורה הם חייך אם אין לך תורה אתה מת גמור כי חייך היא התורה .

וכך אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן יד

את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל החזירה על כל האומות ולא קבלוה בקש להחזיר העולם למדידת מימיו שנאמר (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כיון שקבלוה ישראל נתיישב העולם לפיכך וידבר אלהים.

רבי יהושע אומר לחכמי אתונא אם יש תורה יש עולם ואם חס וחלילה אין תורה אין עולם ואז אני מפקיר את עצמי אליכם . זה ההבדל המהותי בן רבי יהושע לחכמי אתונא לרבי יהושע התורה היא הכול וחכמי אתונא מסתכלים על העולם כעולם ללא תורה עולם של חוכמה בשר ודם .

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני

וכך הקדוש ברוך הוא התיר לגוים עובדי כוכבים שקצים ורמשים ואת כל העבירות לפי שהן לגיהנם, אבל לישראל שהם לחיי גן עדן, אמר להם (והייתם קדושים כי קדוש אני) אל תשקצו את נפשותיכם (ויקרא יא מג), [והייתם קדושים כי קדוש אני] (שם שם /ויקרא י"א/ מד), את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו, למה שהן חיים, שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), הוי עמד וימודד ארץ וגו'.

אומר המדרש שאם ינצח רבי יהושע את חכמי אתונא על אף שהם בחזקת מתים רבי יהושע הוא לא יהרוג אותם ויתן להם הזדמנות נוספת לקבל על עצמם את התורה ולהפוך ממתים לחיים . רבי יהושע למד את זה ממידתו של הקב"ה

 דברים רבה (ליברמן) פרשת וזאת הברכה

ויאמר ה' מסיני בא וגו', מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא את התורה על כל האומו' ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה, שנא' וזרח משעיר למו, אלו בני עשו שהם בני שעיר, הופיע מהר פארן אלו ישמעאל, שנא' וישב בהר פארן, ואחר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, כיון שראה שלא רצו לשמוע ולקבל את התורה הקפיצם בגהינם, שנא' לנתר בהם על הארץ, וכתי' במקום אחר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, ועדיין אנו צריכין ללמוד, שמא רצו לשמוע ולקבל, בא מיכה המורשתי ופסק את הדבר, ועשיתי באף ובחמה נקם את כל הגוים אשר לא שמעו וגו', הא למדת שלא רצו לשמוע לקבל את התורה, בא דוד ונתן הודאה להקב"ה על כך, שנא' אתה האל עושה פלא וגו', אמר לפניו דוד, רבש"ע, פלא עשית בעולמך שהודעת תורתך לא"ה, ואין עוזך אלא תורה, שנא' ה' עוז לעמו יתן. א"ר אבא גלוי וידוע לפני מי שאמ' והיה העולם שאין א"ה מקבלין את התורה, ומפני מה יצא ידיהם, אלא מדותיו של הקדוש ברוך הוא כך [הן] שיצא ידי בריותיו (אח"כ) [ואח"כ] טורדן מן העולם, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטירונייא על בריותיו.

כלומר על אף שאומות העולם לא קיבלו את התורה נתן להם הקב"ה הזדמנות נוספת על אף שידוע שהם לא יקבלו את התורה אבל לפי הבנתי עשה זאת כדי לברור מתוכם את אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן נותן להם רבי יהושע בסוף הויכוח עוד הזדמנות לקבל על עצמם את התורה .

ובלי נדר נמשיך להבין את המשך הויכוח