פרשת תצוה חכמה בגויים 11 מה מהות הויכוח בן רבי יהושע לטבח ? מה מהות האדם לפי דעתם של חכמי אתונא ? למה רבי יהושע מסתכל על הטבח כבהמה ? למה הטבח לא מבין את דעתו של רבי יהושע ? מתי הצרוף של בהמה ואדם זה מעלה ולא חסרון ? למה מותר לנחור עם הארץ ביום שבת שחלביום הכיפורים ? מתי אריה רואה את האדם כבהמה ? למה הסכים הטבח לרבי יהושע והסגיר את מקומם של חכמי אתונא ? ‏ י/אדר א/תשע"ט

בס"ד
פרשת תצוה חכמה בגויים 11   מה מהות הויכוח בן רבי יהושע לטבח ? מה מהות האדם לפי דעתם של חכמי אתונא ? למה רבי יהושע מסתכל על הטבח כבהמה ? למה הטבח לא מבין את דעתו של רבי יהושע ? מתי הצרוף של בהמה ואדם זה מעלה ולא חסרון ? למה מותר לנחור עם הארץ ביום שבת שחלביום הכיפורים ? מתי אריה רואה את האדם כבהמה ? למה הסכים הטבח לרבי יהושע והסגיר את מקומם של חכמי אתונא ? ‏ י/אדר א/תשע"ט

בפרשת תרומה כתבתי בסוף המאמר "יוצא לנו כאן שהויכוח העקרוני בן רבי יהושע בן חנניה לחכמי אתונא הוא ויכוח בן חוכמה של תורת ישראל לחוכמת בשר ודם ".

רבי יהושע מגיע לאתונא עם ספינה שנתן לו הקיסר וכך אומרת הגמרא  חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עבד ליה; וירד רבי יהושע בספינה לאתונה, וכי מטא להתם על לבי טבחא, אשכחיה לההוא גברא דהוה קא עביד חיותא, אמר ליה רבי יהושע: רישך לזבוני? אמר ליה הטבח: אין! אמר ליה רבי יהושע: בכמה? אמר ליה: בפלגא דזוזא! יהב ליה רבי יהושע לטבח חצי זוז.לסוף אמר ליה רבי יהושע: הב לי רישך! יהיב ליה חד רישא דחיותא. אמר ליה רבי יהושע: וכי אנא רישא דחיותא אמרי לך!? והרי אנא רישך אמרי לך.הוסיף ואמר ליה רבי יהושע: אי בעית דאישבקך, סגי לפני, ואחוי לי פיתחא דבי אתונא.אמר ליה הטבח: מסתפינא, דכל דמחוי קטלו ליה.אמר ליה: דרי כריכא דקניא, וכי מטית להתם, זקפה כמאן דקא מתפח.

[אכן ציוה הקיסר לבנות לו ספינה כזו; וירד בה רבי יהושע לאתונה מקום מושב החכמים. וכאשר בא לשם - ולא ידע את מקום מושבם בתוך העיר - נכנס לבית המטבחיים ומצא שם אדם מנתח בהמה.

שאל רבי יהושע את הטבח: האם ראשך עומד למכירה?ענה לו הטבח: אכן.שאל רבי יהושע: בכמה?

ענה לו: בחצי זוז.נתן לו רבי יהושע כאשר ביקש, וביקש את ראשו, ונתן לו הטבח את ראש הבהמה.

אמר לו רבי יהושע: וכי את ראש הבהמה אמרתי לקנות, והלוא את ראשך הוא שאמרת!? ואם רצונך שאניח לך, צעד לפני, והראני את פתח המקום שם יושבים החכמים.אמר לו הטבח: מפחד אני, שכל המראה את מקום מושבם הורגים אותו.אמר רבי יהושע לטבח: שא על כתפיך אגודת קנים, ולך לשם, וכשתגיע לאותו מקום עשה עצמך כאילו אתה עומד לפוש, ובזאת אדע כי שם פיתחם של בית זקני אתונה].

מה הגמרא רוצה להגיד לנו על הדרך שבא עושה רבי יהושע את הדרך לחכמי אתונא ?

ההבנה שלי את הסיפור הזה שאותו טבח מסמל את צורת החשיבה של חכמי אתונא שהם הנציגים של חוכמה בשר ודם מצד אחד ואת צורת החשיבה של רבי חנינה שמיצג את חוכמת התורה . נביט בהתחלה בצורת החשיבה של חכמי אתונא   כאשר רבי יהושע מבקש את ראשו של הטבח , הטבח לא מעלה על דעתו שרבי יהושע ירצה לרכוש את הראש שלו כי כל העולם מבחינת הטבח רוכש רק ראשים של בהמות הוא לא רוכש ראשים של בני אדם . הטבח מסתכל על ראש הבהמה בצורה שונה לחלוטין מראשו שלו ,הטבח מבין  שהוא אדם חושב ולכן הוא שונה לגמרי מהבהמה שהיא יצור לא חושב ,הטבח מבין שהוא אדם  חושב עם שכל שיודע להתבונן בעולם ולחשב את פעולותיו והוא מבין שהוא לא נמצא בכלל בקטגוריה של בהמה אדם נמצא במישור שונה לגמרי מהבהמה  ולכן אין הוא מעלה על דעתו שרבי יהושע מתכוון לראש שלו , אנשים רוכשים ראש של בהמה ולא ראש שלאדם . רבי יהושע מאתגר את החשיבה הזאת ואומר לטבח  אם העולם כולו לשיטת חכמי אתונא זה הטבע בלבד אין הבדל בן הבהמה לבן האדם זה שהאדם חושב לא נותן לו יתרון מהבהמה שניהם נמצאים כמעט באותו מישור יש לאדם תכונה נוספת חוכמה ושכל אבל לעומת זאת יש לבהמה תכונות שאין לאדם כמו חוזק וכוח ולכן כאשר הוא מבקש לקנות ראש גם הראש של הטבח הוא אפשרות קימת . עובדה היא שהשכל של הטבח לא יכול היה להבין את הבקשה של רבי יהושע  , הטבח  לא העלה על דעתו שיש  אפשרות כזו שרבי יהושע רוצה לקנות את ראשו . רבי יהושע הראה לטבח שיש גם אפשרות כזו וכל הראיה של הטבח היא ראיה מצומצמת ולא נכונה של המציאות ,לכאורה רבי יהושע הראה לטבח את המגבלה של השכל שלו  .

וההבנה הזאת שאדם שרואה את עצמו שונה מבהמה רק בגלל שכלו ולא בגלל צלם האלוקים שבו הוא אדם שאין לו ישועה הוא אדם בהמה ולא יותר מכך הוא רק חומר וחומר אין לו תשועה . רק אדם שמבין שהוא כמו הבהמה אבל מה שמייחד אותו הוא הצלם האלוקי שבו רק אדם כזה שונה במהותו מבהמה ואדם שמסתכל על עצמו כאדם רק בגלל שיכלו מביא את עצמו להיות כמו בהמה .

וכך כתוב בבבלי חברותא חולין דף ה עמוד ב

וכי כל היכא דכתיב "בהמה" לישנא דגריעותא היא?

והכתיב "אדם ובהמה תושיע ה'", ואמר רב יהודה אמר רב: הא דכתיב "אדם ובהמה" אלו בני אדם שהן ערומין בדעת כאדם הראשון, ומשימין עצמן דכאי רוח, שאינם מתגאים, כבהמה, ובזכות זאת מושיעם ה'. ומוכח איפכא דלשון "בהמה" הוא למעליותא!?

ומשנינן: התם כתיב "אדם ובהמה", הילכך דרשינן לה למעליותא. אבל הכא, "בהמה" לחודיה כתיב. ולכן דרשינן לה לגריעותא.

כלומר כאשר אתה רואה את עצמך שונה מבהמה בגלל השכל והחוכמה שלך אתה בעצם כמו בהמה אבל כאשר אתה רואה את עצמך כמו בהמה אבל צלם האלוקים שבך והחוכמה האלוקית שבך שהיא חוכמת התורה היא מה שמבדיל בניך ובהמה רק אז אתה שונה מבהמה רק אז אתה נקרא אדם .

ואת זה אומר השם משמואל שמות פרשת משפטים

ולפי האמור יתבארו דברי ש"ס יומא הנ"ל, דבזמן שישראל עושין רצונו של מקום, היינו שהם בטלין לגמרי להשי"ת, וכל המצוות שעושין הוא לא מדעת עצמן אלא מצד רצון ה', כאמרם ז"ל (חולין ה' ב) אדם ובהמה תושיע ה' אלו בנ"א שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה, וכאמרם ז"ל (קידושין כ"ב ב) בהמה אדעתא דמרה אזלא, וזה אי אפשר אלא ע"י ביטול וזיכוך הנפש הבהמית, כי הנפש השכלית והאלקית לעולם מהותה להתבטל ולהשתפך אל חיק אבי' שבשמים, וכל העדר הביטול נצמח רק מפאת הנפש הבהמית שאיננה מזוככת כראוי, וע"י כן היא בעיני עצמה כיש ונפרד וחולקת רשות לעצמה.

ולכן רבי יהושע  רואה את הטבח כבהמה אבל הטבח עצמו לא רואה את עצמו כבהמה ולכן הוא נופל במלכודת של רבי יהושע . והפנה אותי האברך החשוב נתנאל כהן לשני גמרות שמדברות בנושא  

חברותא שבת דף קנא עמוד ב

ותניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: תינוק בן יומו חי, אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים שלא יאכלוהו. אבל אפילו עוג מלך הבשן, כיון שמת צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים שלא יאכלוהו. שנאמר לנח ובניו "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ".ו"חתכם" הוא לשון חיות. מלמד, שכל זמן שאדם חי, אימתו מוטלת על הבריות. כיון שמת, בטלה אימתו.אמר רב פפא: נקיטינן [מקובלנו], אריה, אבי תרי אינשי יחדיו, לא נפיל [מתנפל] להורגם. דהא כתיב "ומוראכם" לשון רבים. שתתירא חית הארץ מכל שנים מכם.ותמהינן: הא קא חזינן, דנפיל אריה אף על שני אנשים יחד.ומשנינן: ההוא דקא חזינא דנפיל, כדאמר רמי בר אבא הוא.דאמר רמי בר אבא: אין חיה שולטת באדם, עד שנדמה לו האדם לחיה, כבהמה. שנאמר "אדם ביקר בל ילין, נמשל כבהמות נדמו". שאם האדם נמשל ונשלט על ידי חיה, בידוע שהוא נדמה לה כמו בהמה.

כאשר האדם מוציא מתוך העולם שלו את בורא עולם ואת הקב"ה הוא הופך את עצמו לחיה וזה בדיוק מה שעשה אותו הטבח שהתנהג לפי דעתם של חכמי אתונא שהפכו את עצמם לחלק מחוכמת בשר ודם שהיא חוכמת הטבע שבו לא נמצא הקב"ה .  

וכך מפרש מלבי"ם תהלים פרק מט פסוק כא

(כא) ואדם, האדם שי"ל יקר שהיא נפשו הנצחיית שהוא יקר אמתי, והוא לא יבין ויחליפנה בעבור הבל ורעות רוח, א"כ הוא נמשל כבהמות נדמו, כי חיי גוף האדם דומה כחיי הבהמה כמות זה כן מות זה:

וכדי שנבין את המשמעות שהאדם מנתק את עצמו מן התורה שהיא ההפרש בן אדם לבהמה

חברותא פסחים דף מט עמוד ב

תניא: רבי אומר: עם הארץ - אסור לו לאכול בשר. לפי שנאמר "זאת תורת הבהמה והעוף"..

מדכתיב "תורת" לפני ה"בהמה והעוף", שמע מינה: רק כל העוסק בתורה, מותר לו לאכול בשר בהמה ועוף.וכל מי שאינו עוסק בתורה, אסור לו לאכול בשר בהמה ועוף.אמר רבי אלעזר: עם הארץ - מותר לנוחרו [לשסעו מנחיריו] ביום הכיפורים שחל להיות בשבת.⁽¹⁾אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור "מותר לשוחטו". ולמה אמרת "לנוחרו"?אמר להם: נחירה דוקא אמרתי. לפי שהיא מיתה יותר מגונה.

שהרי זה השוחטה, טעון ברכה. וכיון שמברכים על השחיטה היא מיתה יותר מכובדת.ואילו זה, הנוחרה, אין טעון ברכה. וכמו כן עם הארץ ראוי למות במיתה מגונה כנחירה.

כלומר רבי יהושע רואה את הטבח כמו בהמה כי הטבח הוציא את עצמו מתוך "אדם" כי כל המשמעות של האדם נובעת מהייחוד של האדם מהבהמה והוא הקב"ה והטבח של חכמי אתונא שתופס את העולם ללא הקב"ה הפך את עצמו לבהמה ולכן כאשר ביקש לקנות רבי יהושע את הראש הוא התכוון לראשו של הטבח , והטבח נפל המלכודת שהכין לו רבי יהושע . הטבח שהבין את זה לא מתווכח עם רבי יהושע ומבין שהוא נמצא במצב של סתירה פנימית בצורת החשיבה שלו ולכן הוא נענה לדרישתו של רבי יהושע להראות לו את מקומם של חכמי אתונא . כלומר הטענה של רבי יהושע כלפי הטבח שאם אין בורא לעולם אין הבדל בן אדם לבהמה  , היתרון של השכל האנושי לא מעלה את האדם באופן מהותי מעל הבהמה . רק בורא עולם שברא את האדם בצלם אלוקים הוא זה שמפריד בן האדם לבהמה .

כלומר המחשבה של חכמי אתונא שהם שונים מהותית מבהמה בגלל השכל שלהם הוא מה שעושה את ההבדל בן בהמה לאדם היא מחשבה שמנתקת את האדם ממהות העולם והוא הקשר לבורא עולם . אותו טבח הבין את הטיעון של רבי יהושע והבין שרק "אדם ובהמה תושיע ה'" ולכן לא יכול להיות תשועה לחכמי אתונא ולכן היה מוכן להסגיר את המיקום של חכמי אתונה .

נראה לי שהמדרש הבא הוא על ואותו טבח עליו כך אומר עליו המדרש  בויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כז

ד"א צדקתך כהררי אל, ר' יהושע בן חנניה אזל לרומי וראה שם עמודים שלשיש מכורכין בקיטאות משופעות, בשרב שלא יפקעו ובצינה שלא יקרשו, כיון שיצא פגע בעני אחד, מחצלת קנים תחתיו ומחצלת קנים מעל גביו, על העמודים קרא צדקתך כהררי אל, אמ' הן דאת יהיב את יהיב ומשפע, על העני קרא משפטיך תהום רבה, הן דאת מחי את מדקדק.

כלומר מחצלת הקנים ששם עליו אותו טבח הוא הצדק של הקב"ה שעשה באותו טבח וזה נקרא משפטיך תהום רבה  . הקב"ה מנווט את העולם בצדק ובמשפט והמחצלות של אותו טבח היה העונש והתיקון שלו למחשבה שהעולם יכול להיות להתקיים  ללא בורא עולם . וזה היה ניצחון הראשון של רבי יהושע בר חנינה על חכמי דבי אתונא ובלי נדר נמשיך בשיעור הבא לניצחון השני .