פרשת מטות מסעי מה המשמעות של "הדתה" ? האם חילוני הוא דתי או שהוא "מודל" לאדם סטנדרטי כפי שצריך להיות ? מה ההגדרה של דת ? האם החילוני הליברלי עומד בכל 4 סעיפי הגדרת הדת ? לאחר שהוכחנו שחילוני הוא דתי האם יש דבר כזה "הדתה " חילונית ? למה מלחמת "ההדתה " זה מלחמה בן דתות ? ‏א'/אב/תשע"ח

בס"ד
פרשת מטות  מסעי מה המשמעות של "הדתה"   ?  האם חילוני הוא דתי או שהוא "מודל" לאדם סטנדרטי כפי שצריך להיות ? מה ההגדרה של דת ? האם החילוני הליברלי עומד בכל 4 סעיפי הגדרת הדת ? לאחר שהוכחנו שחילוני הוא דתי האם יש דבר כזה "הדתה " חילונית ? למה מלחמת "ההדתה " זה מלחמה בן דתות ? ‏א'/אב/תשע"ח

אני רוצה לבחון את המושג דת  . ברור לכולם שאדם יהודי שמאמין בבורא עולם הוא דתי . אני רוצה לבחון את הרעיון האם אדם חילוני הוא אדם דתי ? או לחילוני אין קשר לדת והוא "פרווה" .הבסיס למאמר הזה  שיש כיום  מאבק נגד הדת מגורמים חילונים שבו הם מדברים על "הדתה "

בו נראה את ההגדרה של "הדתה" בויקיפדיה
הֲדָתָה : בלועזית: רֶליגיוניזציה, באנגלית: (religionization) או( (religionisation היא תהליך של אימוץ "רעיונות, זהויות, סמלים או פרקטיקות המאפיינים ארגונים או מסורות המזוהים כדתות" על ידי בני אדם או מוסדות.[2] במילים אחרות, זהו מהלך בכיוון מנוגד לחילון. המונח משמש על פי רוב לתיאור תהליכים בחברה, בתרבות הפוליטית ובמוסדות ציבור כגון צבא ומערכת החינוך.

כלומר  מסתכלים על האדם הדתי ועל האדם החילוני בשני קטגוריות שונות . הראשון הוא דתי הוא שייך לאיזה דת והשני לאן הוא שייך ? מבינים מתוך ההגדרה הזאת שחילוני הוא לא אדם דתי . אם הוא לא דתי מה הוא ? כנראה שכולם מבינים שהוא ה"סטנדרט"  האנושי  כלומר "מודל" סטנדרטי של האדם כלומר איזה דגם כלשהוא של האדם כפי שהוא צריך להיות . וההבנה הזאת היא פשוטה כי אם אני בא וטוען שאתה עושה "הדתה" אני טוען כלפיך שהחילוניות זה מה שצריך להיות זה הדגם הסטנדרטי בחברה וזה שאתה רוצה לשנות את אופי החברה זה "הדתה"  ולכן כדי לשנות אתה צריך את ההסכמה שלי כי אני הוא הסטנדרט ואם אני לא מסכים אסור לך לעשות את מעשה "ההדתה" .

יש כאן מהלך לא סימטרי החילוניות לא צריכה הסכמה ברור לכולם שזה מה שצריך להיות אבל "דתיות" שגורמת ל"הדתה " צריכה הסכמה כי הוא פוגעת בסטנדרט הקיים . 

כדי לבחון את הנושא בו נראה איך מוגדרת דת בויקיפדיה :

דת היא סוג של התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו"היסטוריה קדושה"שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסרייםהנובעים מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

בו נפרוט את ההגדרה לסעיפים

1. סוג של התארגנות חברתית או תרבותית

2. מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות לעקרונות מוסרים מחייבים

3. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו"היסטוריה קדושה" שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם

4. חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

בו ונראה כיצד מגדירה הויקיפדיה את המושג חילוניות

חילונים הם מגזר סוציולוגי במדינת ישראל, המגדיר את בני הציבור היהודי שהם בעלי הזיקה המועטה ביותר לדת. ההגדרה איננה נשענת על השקפה או אידאולוגיה ברורה ולא על מאפייני התנהגות חד-משמעיים; היא שרירותית במידה רבה ונובעת בעיקר מתפישה עצמית. בתקופת העלייה השנייה ואחריה נעשה שימוש במושג "חופשיים" כדי לציין את אותו עניין, תוך הבנה כי מדובר בלקיחת חופש מכבלי הדת המגבילה, אך במהלך השנים כבש המושג "חילוניות" את מקומו בהוויה הישראלית, כאשר במשמעותו מודגש ציון של תופעה של חולין, כתחליף לקודש של הדת. החלוקה של הציבור היהודי בישראל על פי מפתח של אמונה וזיקה למסורת מכילה גם את המגזרים המסורתי, הדתי והחרדי.

ההגדרה הזאת לדעתי לוקה בחסר אבל לצורך הדיון שלנו נגדיר את החילוני כאדם שלא מאמין בבורא עולם . רוב מי שטוען על "הדתה" מגיע מתפיסת עולם ליברלית ולכן לצורך הדיון נתרכז בזרם הליברלי . הטיפול בזרמים אחרים הוא די דומה ואולי צריך לשנות  באופן מינורי את הטיעונים .

ולכן בו נבין את ההגדרה של הליברליזם מהויקיפדיה

לִיבֵּרָלִיזְם (liberalism); מהמילה הלטינית libertas, מילולית: 'חירות'היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון. הליברליזם תומך בעקרונות כגון ממשל חוקתי, הפרדת הרשויות,חופש הדת, הפרדת הדת מהמדינה, זכות הקניין, חופש ההתאגדות, חופש הביטוי, כלכלת שוק ושוויון בפני החוק ומתנגד למשטרים אוטוריטרים.

ועכשיו לא נותר לנו לעבור סעיף סעיף של הגדרת הדת ולראות האם חילוני מהזרם הליברלי הוא אדם דתי

1. סוג של התארגנות חברתית או תרבותית

התמיכה של הליברלים בממשל חוקתי מוכיח שהבסיס של האידיאולוגיה שלהם זה התארגנות חברתית מסביב למושג המדינה כי כדי שיהיה ממשל חוקתי צריך להיות מדינה ולמדינה צריך להיות ממשל דמוקרטי וצריך להיות למדינה גם בית משפט עליון כדי שתוכל היות חוקה ,ושבית המשפט העליון יוכל להכריע מה חוקתי ומה לא . מסקנה : חילוני לברלי  מקיים  יפה את הסעיף הזה

2. מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות לעקרונות מוסרים מחייבים

כאן ההוכחה פשוטה לליברלים יש השקפת עולם ולכן יש להם עקרונות מוסרים שנובעים מתוך השקפת עולם . הם דוגלים בשיווין מלא בן כל האזרחים הם רוצים להפריד דת ממדינה (לאחר שנוכיח שהליברלים הם דת צריך לשנות את זה להפרדת דת מדת ) הם דוגלים בזכות הקניין ועוד רעיונות ואידיאולוגיות שראינו בהגדרת הליברליזם כלומר גם בסעיף הזה הם עומדים לדעתי ללא פקפוק .

וכך כתוב הסעיף בחוק יסוד של בית המשפט העליון שהוא חלק מהאונה של הליברלים

סעיף 15(ג): בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר

כלומר התפקיד המרכזי של בית המשפט העליון הוא "למען הצדק " איזה צדק ? אותו צדק שנראה לבית המשפט העליון לפי הבנתו את חוקי המדינה או החוקה ואם כן גם סעיף זה מבלי להיכנס לפרטים באיזה צדק מדובר ומאיפה מגיע הצדק הזה מראה שיש לליברל בית משפט שאמון על הצדק שלו . והוא בוחן ומבהיר את העקרונות של החילוני הליברל .

3. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו"היסטוריה קדושה" שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם

אם תשאל ליברל מאיפה הוא מגיע ? איך הוא נמצא בעולם ?  התשובה של 90 אחוז מהאנשים תהיה המפץ הגדול והתיאוריה של דרווין  כלומר יש להם הסבר לבריאת העולם הסבר שהם מוכנים להלחם עליו ואפילו לפטר אנשים שלא מאמינים בזה

וכך נכתב לפני מספר שנים בעיתון

" לד"ר גבי אביטל המדען הראשי של משרד החינוך, היו שאלות על התיאוריה של דרווין, שלדבריו לא הוכחה מעולם. גם על התחממות כדור הארץ ושילוב בנות בתפקידי לוחמה בצה"ל היו לו ספקות. לגדעון סער זה הספיק והוא החליט לפטר אותו"

כלומר יש לחילוני הליברל תפיסת עולם ועקרונות שהוא נלחם עליהם וחלק מהם זה התיאוריה על קיום העולם ומי שלא עומד בדרישות הסף של האמונה "הליברלית  " שגם כולל שיווין מלא לנשים בתפקידים בצבא מפוטר  . כלומר הליברל רואה בערכים ההלו ערכים "מקודשים " שניתן לפטר אדם מתפקידו בגין כך . ומי שלא עומד בדרישות "המוסר " הליברלי מעמידים אותו על עמוד הקלון וכך נכתב על חיים רמון שמרצה בסמינר באוניברסיטה

"יו"ר שדולת הנשים רינה בר טל אומרת בתגובה להחלטת בית המשפט כי אין בהרשעתו של השר לשעבר חיים רמון קלון כי "יש קלון מוסרי וציבורי, גם אם לא חוקי, על מי שהורשע במעשה מגונה ואין לו מקום בחיים הציבוריים"

וכאן לא מדובר באיזה ציווי דתי חיים רמון פגע בערך השוויון של הנשים במעשה שעשה ולכן דינו לצאת מהחיים הציבוריים . ממש עקרונות מקודשים ועונש על מעשה לא חמור לכל החיים .

גם כאן החילוני הליברלי עומד בכבןד בסעיף הזה .

4. חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

אורך החיים הליברלי המתחייב מתוך השוויון ומתוך חופש הדת וזכות הקניין  הוא דבר מהותי אצל אותם גופים ליברלים שגורמים לכך שהם חותרים לביטול מלא של הגדרת מינו של האדם .

והם חותרים לטשטש כל הבדל בן זכר לנקבה כולל שינוי מהותי במבנה המשפחה . משפחה במונחים הליברלים הם כל קומבינציה אפשרית של זכר ונקבה . לשיטתם אין הבדל בן משפחה של גבר וגבר למשפחה של גבר ואישה  וכל מה שנובע מתוך ההשקפה הזאת . חתירה לשינוי הזה מביאה אותה לשינויים מהותיים כמו למשל החוק שנקרא C-16   וכך נכתב באחד העיתונים :

בית הנבחרים הקנדי העביר בקריאה שנייה את חוק C- 16 השנוי במחלוקת, המוסיף לחוק העונשין את האיסור להפלות אנשים שמזהים את עצמם כטרסג'נדרים במוסדות ציבור ולזהות זו כ"פשע שנאה".

התוכן של החוק כשלעצמו איננו נראה כיוצא דופן, אולם בקנדה לחוק עלול להיות השלכות קיצוניות. מוסדות ציבור רבים בקנדה אוסרים על עובדיהם להשתמש בלשון "הוא" (he) או "היא" (she) כלפי אנשים שמגדירים את עצמם כטרנסג'נדרים ומחיביים אותם להשתמש בביטויים אלטרנטיביים על פי דרישת האדם שאיתו הם מדברים, כגון "זי" (ze) או "אי" (ey). החשש הוא שחוק C-16 נוסח באופן מעורפל בכוונה תחילה, כך שמוסדות ציבור יוכלו לנצל את החוק ולפעול באופן קשה כלפי אלו שאינם משתמשים בביטויים אלו. מתווסף לחשש זה העובדה שיישום החוק הופקד בידי הוועדה לזכויות אדם של אונטאריו שבקנדה- שנחשבת כראדיקלית ביותר.

כלומר אישה שמבקשת  לאדם שיקרא לה בשם תואר אחר מאשר המגדר שלה והוא קורא לה לפי המגדר האמיתי שלה יכול להיכנס לבית סוהר כי זה נחשב פשע שנאה . כלומר יש כאן פרקטיקה של עקרון הנובע מתוך השקפת עולם שאדם חייב לפעול לפיו ואם הוא לא פועל כפי העיקרון הוא נכנס לכלא . כלומר גם הסעיף הרביעי חילוני ליבראלי עומד בו "בכבוד " וללא פקפוק .

כלומר בכל 4 הסעיפים של הגדרת הדת חילוני ליברלי "עומד" בתוך ההגדרות "בכבוד " ולכן לדעתי ניתן להגיד ללא פקפוק שחילוני ליבראלי הוא אדם דתי . לכן כל נושא "ההדתה " שמגיע מתוך הזרם של החילונים הליברלים הוא לא מלחמה בן "סטנדרט" לדת זה מלחמה של דת בדת . וככה צריך לראות את המאבק הזה  . לכן אם החילוניות הליברלית זה דת אז צריך לבחון את כל פעולות "ההדתה " שלהם בחינוך , בצבא, באקדמיה . כי מה לי "הדתה " של דת אחת ל"הדתה" של דת שנייה ?

אני מודע לכך שהשתרש אצל האנשים שהחתירה לשוויון  כאשר היא נעשית על ידי ה"דת החילונית " נראים כמעשה לגיטימי אבל בפועל זה מעשה של אנשים דתים שמנסים להדיר אנשי הדת האחרת .

ולכן לתת לילד חרדי 70 אחוז פחות בתקציב מילד ערבי או יהודי נראה צעד מוצדק כי "יש קריטריונים" ולעשות אירוע עם הפרדה לרצון הנשים והגברים זה מעשה כמעט פלילי כי יש כאן "הדתה" .

ולכן צריכים לראות את המלחמה הזאת במלחמת דתות ואין כאן מלחמה בן הלגיטימי לבן דת החושך . תאור הדת כמעשה "אירני " מובהק הוא מעשה של  הנדסת התודעה כמו "כאן זה לא אירן " דתיים חשוכים" דת "השחורים " (לא חס וחלילה, חס וחלילה ,בנו של חס וחלילה הכוונה לשחורים בצבע העור זה גזענות ואנחנו לא גזענים ) זה ביטוי של סלידה מאלו שלובשים בגדים שחורים בעלי השקפה "חשוכה"  .

 

 לגבי שאר הזרמים של החילונים צריך לעשות התאמה מינורית לגבי צורת וסוג האמונות שלהם .לגבי דתים שמאמינים בבורא עולם או שהם במחנה של "הדת " היהודית או שהם נסחפו לכיוון השני ומה שנשאר מהאמונה בבורא עולם הוא שולי ולכן יוגדרו כבעלי  דת חילונית .