פרשת ויגש אישה עושה רצון בעלה 1 מה הכוונה ? מה זה רצון ? מה הקשר ליעל אשת חבר הקיני ? מה הקשר לדבורה הנביאה ? מה הקשר לברק הנביא ? ‏ד'/טבת/תשע"ח

בס"ד
פרשת ויגש אישה עושה רצון בעלה 1 מה הכוונה ? מה זה רצון ? מה הקשר ליעל אשת חבר הקיני ? מה הקשר לדבורה הנביאה ? מה הקשר לברק הנביא ? ‏ד'/טבת/תשע"ח
כתוב ברמב"ם הלכות אישות פרק טו הלכה כ

וכן צוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה לו עליה מורא ותעשה כל מעשיה ס על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא, וזה הוא דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים הטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח.

ואומר ההגהות מיימוניות הלכות אישות פרק טו

[ס] כתנא דבי אליהו וכי מה טיבה של יעל שבאתה תשועה גדולה על ידה אמרו אשה כשרה היתה ועושה רצון בעלה מכאן אמרו אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה:

וככה נכתב בשולחן ערוך שולחן ערוך אבן העזר הלכות כתובות סימן סט

אמרו רז"ל: אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה) (הגהות מיימוני פט"ו בשם תנא דבי אליהו).

וצריך להבין מה המשמעות של אישה כשרה עושה רצון בעלה ?  מה הכוונה רצון ? האם כל דבר שבעלה ירצה או יש לזה משמעות יותר עמוקה ?

במשלי פרק י

(לב) שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת:

ואומר ה מלבי"ם משלי פרק י פסוק לב

(לב) שפתי צדיק ידעון רצון, כבר בארתי בפ' כ"א על שפתי צדיק ירעו רבים שהצדיק הגיע בפרטי דרכי החכמה לכלל דעת, שידע מהם ידיעה ברורה, וזה גדר שפה שמוציאם מן השפה ולחוץ כדבר ברור, והנה הרצון יבא על דבר הנרצה אצל ה' וגם בא על התרצות הכעס, ור"ל הצדיק יודע להגיד מה שהוא רצון ה' ואדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, וזאת ידעו בידיעה ברורה שעז"א ידעון, ואמר שפתי, אבל פי רשעים תהפוכות, פיהם שבו ידברו הנהגה הפך החכמה (שהחכמה מרומזת במלת פה) הוא תהפוכות, כאלו קבלו חקים שהם הפוכים מדרכי החכמה:

כלומר רצון זה לא כל דבר ,רצון זה רצון השם ולכן צדיק יודע את רצון השם ורשע לא יודע את רצון השן ולכן פיו מוציא תהפוכות כלומר דברים שמשתנים שלא קשורים לאמת ובדרך כלל הפוך מן האמת . אם כן שרצון זה לא כל דבר שאדם רוצה ורק הם אותם דברים שהם מצד האמת נקראים רצון אז אולי נפרש שאישה כשרה עושה רצון בעלה הכוונה שאישה היא זו שצריכה לכוון את בעלה בדרך השם ולעשות את רצונו כלומר לכוון את הבעל לאותם דברים שהם הרצון של הקב"ה  ?

כל המקור של אישה כשרה עושה רצון בעלה מגיע מ תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה י

ועל שבטח ברק באלהי ישראל והאמין (בנביאתה) [בנביאותה] של דבורה חלקו לו בשירה עימה, שנאמר ותשר דבורה וברק בן אבינעם (שם /שופטים/ ה' א') ויאמר אליה אם תלכי עמי [וגו'], ותאמר הלך אלך עמך וגו' (שם /שופטים/ ד' ח' וט'). ומה (נשנה) [נשתנה] אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה, אמרו, אשה כשירה הייתה, ועושה רצון בעלה הייתה, מיכן אמרו, אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה

 וצריך להבין מה אומר הנא דבי אליהו לכאורה מדובר על יעל שגרמה לתשועה של עם ישראל על ידי הריגת סיסרא ושואל התנא דבי אליהו ומה (נשנה) [נשתנה] אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה ? ותשובה שלו זה אמרו, אשה כשירה הייתה, ועושה רצון בעלה הייתה, מיכן אמרו, אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה

אבל פרוש זה קצת קשה כי התשועה באה על ידי שתי נשים דבורה הנביאה ויעל

נאמר בשופטים פרק ד פסוק ט

וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַד־ אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶת־סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִם־בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה:

ואומר המלבי"ם שופטים פרק ד פסוק ט

(ט) ותאמר הלך אלך עמך. ר"ל בין לקדש לאסוף העם, בין אל המלחמה: אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך. ר"ל שאם היית הולך בעצמך היה לך זה לכבוד ותפארת, אם במה שהיו העם שומעים לקולך, אם במה שהיה סיסרא נופל בידך. לא כן עתה: ביד אשה ימכר ה' את סיסרא. ר"ל כל הענין יתיחס לאשה, אם תחלת מפלתו שקיבוץ העם יהיה ע"י דבורה, אם סוף מפלתו ע"י יעל, משא"כ אם היה שומע לדבריה והולך בעצמו היה נופל בידו:

 

 

יוצא לנו מספר שופטים שגם לדבורה היה חלק מאוד חשוב בתשועה של ישראל על ידי זה ששינתה את דרכי הפעולה של ברק הנביא כי דבורה אמרה לו אם אתה תנסה להרוג את סיסרא זה לא יצלח לך כי אז תיפול בידו תדע שהתשועה של עם ישראל תבוא מיד אישה . כלומר אם היה ברק מנסה להשמיד את סיסרא הוא היה נופל מפניו ולא היה תשועה לעם ישראל . אם כך היה לדברה חלק לא מבוטל בתשועה של עם ישראל ונשאלת השאלה למה לא נאמר על דבורה את השבחים שנאמרו על יעל ? ואני רוצה לפרש שמהכתובים ברור לכולם כי גם דבורה היית אישה כשרה שעושה רצון בעלה . והכוונה רצון בעלה שילך בדרך של הרצון של הקב"ה וכאן דבורה מכוונת את ברק בדרך הנכונה כדי שלא ייפול בידי סיסרא ואכן ברק שומע בקול דבורה ולא מנסה בעצמו להרוג את סיסרא. ומה הקשר של דבורה לברק ?

נאמר בשופטים פרק ד

(ד) וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא:

ואומר הרד"ק שופטים פרק ד

(ד) לפידות - אמרו שהוא ברק בן אבינועם וברק ולפידות קרובים בענין ובמדרש נקראת אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש:

כלומר לפי הפרוש הזה דבורה היית אשתו של ברק היא היית עזר כנגדו והיא גרמה לו ללכת בדרך הנכונה שהיא רצון השם . כלומר על דבורה ברור שהיא אישה כשרה שעושה רצון בעלה אבל על יעל אין לנו שום מידע ולכן התנא דבי אליהו שואל מה נשתנה ביעל ? ומשיב את התשובה לפי הבנתי שהיא : כמו שדבורה היא אישה שעושה רצון בעלה גם יעל היא אישה שעושה רצון בעלה . וזה מתאים לפירושו של רבי הונא שאומר שמי ששפט את ישראל זה דבורה ויעל

רות רבה (לרנר) פרשה א

[ח (א)] ויהי בימי שפוט השופטים אוי לדור ששפטו את שופטיהם, אוי לדור ששופטיהם צריכין להשפט, שנא' וגם אל שופטיהם לא שמעו (שופטים ב: יז). ומי היו? רב אמר, דבורה וברק היו. ר' יהושע בן לוי אמ', שמגר ואהוד היו. רב הונא אמר, דבורה ויעל היו. ר' אחא, דבורה וברק ויעל היו. שפוט אחד, השופטים שנים, הרי שלשה.

כלומר גם דבורה וגם יעל הם נשים כשרות שעושות רצון בעליהם ולכן דרכם מגיע תשועה לעם ישראל . על דבורה העניין ברור ולכן חכמים התרכזו ביעל כדי להשוות אותה לדבורה הנביאה .

וצריך להבין הרי חוה היא זו שגרמה לאדם הראשון לחטא האדם הראשון ומה פתאום נותנים לאישה תפקיד לכוון את הגבר לרצון השם ?

בראשית פרק ג

(יז) וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:

וידוע שבמתן תורה כל עם ישראל תיקן את חטא האדם הראשון ובחטא העגל חזרה המיתה לעם ישראל

אומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

אבל ידוע שהנשים לא היו בחטא הגל כמו שאומר פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מד

שמעו הנשים ולא קבלו עליהם ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם אתם רוצים לעשות שקוץ ותועבה, שאין בו כח להציל לא שמעו להם, ונתן הב"ה שכרן של נשים בעה"ז ובעה"ב, ומה שכר נתן להם לעה"ב לעה"ז שהן משמרות ראשי חדשים, שנ' המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייך,

וכן אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס

(ז) [כז, א] ותקרבנה בנות צלפחד אותו הדור הנשים היו גודרות מה שאנשים פורצין שכן את מוצא שאמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב (שמות לב) ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן שנאמר ויתפרקו כל העם וגו' והנשים לא נשתתפו במעשה העגל, וכן במרגלים שהוציאו דבה וישובו וילינו עליו ועליהם נגזרה גזרה שאמרו לא נוכל לעלות אל העם (במדבר יג) אבל הנשים לא היו עמהם בעצה שהרי כתיב למעלה מן הענין כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש וגו' איש ולא אשה על מה שלא רצו להכנס לארץ, אבל הנשים קרבו עצמן לבקש נחלה ותקרבנה בנות צלפחד ולכך נכתבה פרשה זו סמוך למיתת מרים שמשם פרצו האנשים וגדרו הנשים

כלומר הנשים לא חטאו בחטא העגל ומשמעות הדבר שלכאורה הנשים תקנו את חטא האדם הראשון אבל הגברים שחטאו בחטא העגל ירדו מדרגתם שוב והנשים לא . ואם כן מובן שיש אצל האישה מעלה שבו היא בדרגתה הרוחנית שהיא יכולה לכוון את בעלה ברצון השם מה שבעלה לבדו לא יכול לעשות וכך אומרים חז"ל בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יז

ב לא טוב, תני רבי יעקב כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה, בלא טובה, לא טוב היות האדם לבדו, בלא עזר, אעשה לו עזר כנגדו, בלא שמחה שנאמר (דברים יד) ושמחת אתה וביתך, בלא כפרה, (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו, בלא ברכה (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך, רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר אף בלא שלום שנאמר (שמואל א כה) ואתה שלום וביתך שלום, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אף בלא חיים, שנאמר (קהלת ט) ראה חיים עם האשה אשר אהבת, רבי חייא בר גמדא אמר אף אינו אדם שלם שנאמר ויברך אותם ויקרא את שמם אדם, שניהם כאחד קרויים אדם, וי"א אף ממעט את הדמות שנ' (בראשית ט) כי בצלם אלהים עשה את האדם, מה כתיב אחריו ואתם פרו ורבו.

ובזה מובן מדוע שעל שאף שהנשים לא חטאו בחטא העגל הם עדיין במיתה כי הם חלק בלתי נפרד מהגבר וביחד נקראים אדם וכך כתוב תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א

אמר רבי אלכסנדרי: כל אדם שמתה אשתו בימיו - עולם חשך בעדו, שנאמר אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך. רבי יוסי בר חנינא אמר: פסיעותיו מתקצרות, שנאמר יצרו צעדי אונו. רבי אבהו אמר: עצתו נופלת, שנאמר ותשליכהו עצתו. 

כלומר הגמרא כאן מפרשת מה קורה לאדם שנשאר ללא אשתו שהיא אישה כשרה שעושה רצון בעלה כלומר עכשיו שהיא לא נמצאת ואין לאדם את ההכוונה שהיית לו לרצון של הקב"ה ולכן העולם חשך בעדו .

ובלי נדר אנסה להמשיך ולהרחיב את הנושא בשבועות הבאים