פרשת ויקרא פר העלם דבר למה רק בסנהדרין היושבת בלכת גזית ? מה תפקידו של פר העלם דבר ? מה הקשר לאדם הראשון ? האם החטא של האדם הראשון היה העלם דבר ? למה גם כהן משיח מביא פר העלם דבר ? ‏ד' ניסן תשע"ז

בס"ד
פרשת ויקרא פר העלם דבר למה רק בסנהדרין היושבת בלכת גזית ? מה תפקידו של פר העלם דבר ? מה הקשר לאדם הראשון ? האם החטא של האדם הראשון היה העלם דבר ? למה גם כהן משיח מביא פר העלם דבר ?  ‏ד' ניסן תשע"ז

כתוב בויקרא פרק ד

(יג) וְאִ֨ם כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת מִכָּל־מִצְוֹ֧ת יְקֹוָ֛ק אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ:

(יד) וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹהֶ֥ל מוֹעֵֽד:

ואומר רבינו בחיי ויקרא פרשת ויקרא פרק ד פסוק יג

(יג) ואם כל עדת ישראל ישגו. אלו סנהדרין, כי אי אפשר שכל ישראל יסכימו בחטא, ועל כן אמר "מעיני העדה", כי הסנהדרין והנביאים והחכמים הם עיני העדה, וכענין שכתוב: (ישעיה כט, י) "ויעצם את עיניכם את הנביאים", באר כי עיניהם הם הנביאים. וכן דרשו רז"ל: (ספרא ויקרא חובה פרשתא ד, ב) "ואם כל עדת ישראל", יכול בכל העדה הכתוב מדבר, ת"ל "עדה", ולהלן הוא אומר: (במדבר לה, כד) "ושפטו העדה", מה להלן ב"ד אף כאן ב"ד, אי מה להלן עדה האמורה בעשרים ושלשה אף כאן בעשרים שלשה, ת"ל "כל עדת ישראל", עדה המיוחדת לכל ישראל, ואי זו זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.

אם כן כאשר סנהדרין גדולה היושבת בלשכת הגזית נעלם ממנה דבר הלכה בדבר שזדונו כרת והקהל עושה כדברי הסנהדרין צריך הסנהדרין להביא פר בן בקר לחטאת . וצריך להבין למה דווקא פר בן בקר ולמה דווקא  כאשר הם יושבים בלשכת הגזית ?

אומר [רבינו] בחיי ויקרא פרק ד

(יד) והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אותו לפני אהל מועד. חטאו של אדם הראשון וחטא ישראל במדבר דומין זה לזה, לפיכך אמרו חכמי האמת: (חולין ס א) כי אדם הראשון הקריב שור, ומפני זה נתעוררו במדרשם ואמרו: (ויק"ר ה, ו) מפני מה נאמר "אל פתח אהל מועד" בפר, מה שלא נאמר בקרבנות, משל לאוהבו של מלך שהביא דורון נאה למלך אמר המלך: תלו אותו בפתח פלטרין כדי שידעו הכל מה דורון נאה הביא לי אוהבי.

משוה רבינו בחיי את חטא האדם הראשון לחטא של העלם דבר ואומר רבינו בחיי כמו שהאדם הראשון הביא קורבן של פר בן בקר כך כל עדת ישראל צריכה  להביא פר בן בקר

ואומר הילקוט שמעוני תהלים רמז תתב

ותיטב לה' משור פר שנו רבותינו יום שנברא בו אדם הראשון, אמר אוי לי בשביל שסרחתי, העולם מתמעט והולך וחוזר לתהו ובהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי. היה יושב ובוכה כל הלילה, כיון שעלה עמוד השחר, אמר מנהגו של עולם הוא. עמד והקריב שור שקרניו קודמות לפרסותיו, שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס, מקרין ברישא והדר מפריס.

האדם הראשון וחוה היו היחידים בעולם ולכאורה האדם הראשון היה כמו עדת ישראל כלומר הוא חטא כי הוא התיר לעצמו לאכול את עץ הדעת לא כי הוא חשב לעשות  חטא כי הוא חשב שיש לו היתר לאכול את הפרי וזה בדיוק כמו  "וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת מִכָּל־מִצְוֹ֧ת יְקֹוָ֛ק אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ:" כלומר היה כאן העלם דבר של כל העולם כי האדם הראשון וחוה היו כל העולם והפתרון של האדם הראשון  לתקן את החטא  היה הקרבת פר בן בקר  

אומר המדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צב

[ו] [גורש אדם ויצא מגן, וישב לו בהר המוריה, ששערי גן עדן סמוכין להר המוריה, משם לקחו ולשם החזירו במקום שנלקח, שנאמר ויקח ה' אלהים את האדם (בראשית ב טו), מאיזה מקום לקחו, ממקום בית המקדש, וישב חוץ לגן עדן בהר המוריה, שנאמר לעבוד את האדמה אשר לוקח משם (שם /בראשית/ ג כג),

כלומר החטא של האדם הראשון היה סמוך למקום בית המקדש . כמו שרק סנהדרין היושבת בהר הבית סמוך למקום המזבח שהוא בהר המוריה ורק סנהדרין הנמצאת בלשכת הגזית חייבת בפר העלם דבר  . כאשר סנהדרין גלתה מלשכת הגזית הסנהדרין  פטורה מהבאת פר העלם דבר .

ואת הסמיכות של ישיבת הסנהדרין למזבח מפרש הגור אריה שמות פרק כא

לומר שתשים סנהדרין אצל המזבח. ואם תאמר, דגם זה קשה למה סנהדרין אצל המזבח, ואין זה קשיא, דהם שוים לגמרי, דהמזבח הוא משים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, כי עליו מקריבים הקרבנות, שנקרא 'קרבן' על שהוא מקרב את האדם לבורא יתעלה, והמזבח שעליו ההקרבה הוא שמשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. וכן איתא במכילתא (לעיל כ, כב) "ולא תניף עליהם ברזל" (דברים כז, ה), מה האבנים שאינם רואות ואינם שומעות, בשביל שמטילים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים אמרה תורה "לא תניף עליהם ברזל", המטיל שלום בין איש לאיש, ובין איש לאשתו, בין עיר לעיר, בין אומה לאומה, על אחת כמה וכמה שלא תבוא עליו פורענות. וכן המשפטים מטילים שלום בעולם. וכן אמרו במכילתא (כאן סוף הפסוק) מה ראו דינין להקדים אותם לכל המצות שבתורה, כשהדין בין אדם לחבירו תחרות ביניהם, נפסק הדין שלום ביניהם. נמצא כי המזבח והדין הם מתקשרים ועושים שלום בעולם. כי צריך שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ואחר כך צריך שלום בין איש לחברו, נמצא הכל מקושר. ובשביל זה היה המזבח ולשכת הגזית באמצע העולם, כמו שדרשו (סנהדרין לז.) "שררך אגן הסהר" (שיה"ש ז, ג), זה לשכת הגזית, כמו שהטבור באמצע גוף האדם, כך לשכת הגזית באמצע העולם, כי האמצע מקשר כל החלקים לפי שהוא באמצע, נמצא המזבח ולשכת הגזית מאחדים ומקשרים הכל:

כלומר הבאת הקרבן היא פעולה שמחברת את האדם לקב"ה וזה כדי שיוכל להבין את מידת הדין שזה תפקידה של הסנהדרין ואם התגלה חסרון במידת הדין יש ריחוק מהקב"ה וכדי להתקרב לקב"ה צריך להביא קרבן פר העלם דבר כדי להתקרב לקב"ה . ורק מי שנמצא בסמוך לבית המקדש ומחובר לבית המקדש יש לו את האפשרות לתקן את החיסרון . וכך אומר התלמוד בבלי מסכת יומא דף כה עמוד א

אמר אביי: שמע מינה לשכת הגזית חציה בקדש, וחציה בחול. ושמע מינה: שני פתחים היו לה, אחד פתוח בקדש ואחד פתוח בחול, דאי סלקא דעתך כולה בקדש - זקן יושב במערבה? והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד! ואי סלקא דעתך כולה בחול - פייס במזרחה? והא בעינן בבית אלהים נהלך ברגש, וליכא, אלא שמע מינה: חציה בקדש וחציה בחול.

כלומר רק מי שמחובר לקודש  כמו סנהדרין היושב בלכת הגזית יועיל לו פר העלם דבר . מי שלא מחובר לקודש פר העלם דבר לא יועיל בגלל המרחק שלו מן הקודש .

וצריך להבין היכן היה השגיאה של האדם ואומר המלבי"ם בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק ו

שהיא לקחה מן העץ בעצמה ונתנה לאדם, ולפ"ז רק אדם הי"ל אמתלא שחשב שלא אסר ה' רק לקחת מן העץ עצמו כמ"ש לא תאכל ממנו, אבל חוה לא היה לה אמתלא זו:

כלומר היה כאן שגגה של האדם הראשון ונראה להגיד שכדי שיהיה צריך להקריב פר העלם דבר צריך ש"כל הקהל" יעשה כדברי הסנהדרין כלומר שחווה תעשה כדברי האדם הראשון כי האדם הראשון הוא לכאורה הסנהדרין וחווה היא כל העם ולכן צריך להגיד כשחווה ראתה את האדם אוכל ראתה לנכון לתלות את האכילה שלה באכילה של האדם הראשון כלומר אכלה איתו ביחד את פרי עץ הדעת ואותה אכילה שאכלה עימו תלתה באדם הראשון  וזה הכוונה בכתוב בבראשית פרק ג

וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל

כלומר גם היא אכלה כשהוא אכל ולכן התחייב האדם הראשון להביא פר בן בקר  .כלומר האכילה של חווה שאכלה עם האדם הראשון והיא תלתה אכילה זו בו היא שגרמה לו להביא את הפר של העלם דבר .   

האדם הראשון היה גם כמו כל עדת בית ישראל כלומר סנהדרין אבל הוא היה גם כמו כהן גדול

ואומר השל"ה פרשת ויקרא תורה אור

ואז יכנס כהן גדול לפני ולפנים, כמו שנכנס אדם הראשון כשהוא חי בגן עדן. ואז לא יש שום קטרוג, ואדרבה המקטרג נעשה לסניגור. והכל על ידי הכהן הגדול שהוא תיקון, וכן רמז 'וכל אדם לא יהיה באהל' (ויקרא טז, יז), כי אהרן הוא תיקון האדם.

ולכן פר העלם דבר שייך גם בכהן גדול הוא כוהן משיח וכך אומרת התורה  בויקרא פרק ד

(ג) אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיקֹוָ֖ק לְחַטָּֽאת:

(ד) וְהֵבִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְקֹוָֽק:

לסיכום גם פר העלם דבר של כהן משיח וגם פר העלם דבר של כל עדת ישראל זה סנהדרין היושבת בלשכת הגזית נלמד מהאדם הראשון שהיה גם זה וגם זה והחטא שלנו היא חטא של העלם דבר .