בס"ד
פרשת תולדות ממתי התחילה גלות מצרים ? למה הקב"ה מנע מיצחק לרדת למצרים ? מה הפתרון של הזהר לשאלתו של עוזא למה הקב"ה שיעבד את ישראל במצרים רק 210 שנה ? ב'/כסלו/תשע"ז
פרשת תולדות ממתי התחילה גלות מצרים ? למה הקב"ה מנע מיצחק לרדת למצרים ? מה הפתרון של הזהר לשאלתו של עוזא למה הקב"ה שיעבד את ישראל במצרים רק 210 שנה ? ב'/כסלו/תשע"ז
בראשית פרק כו
(ב) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְקֹוָ֔ק
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ:
(ג) גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את
וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙
אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר
נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ:
צריך להבין מדוע הקב"ה לא נותן ליצחק לרדת
למצרים . ידוע שתחילת שעבוד מצרים מתחיל
מלידתו של יצחק כתוב בבראשית פרק טו
(יג) וַיֹּא֣מֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ
תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם
וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה:
ואונר רש"י בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק יג
(יג) כי גר יהיה זרעך - משנולד יצחק עד
שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה.
וכתוב בשמות פרק יב
(מ) וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת
שָׁנָֽה:
ואומר רש"י
שמות פרשת בא פרק יב פסוק מ
שלשים שנה וארבע מאות שנה - בין הכל
משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה. משהיה לו זרע לאברהם נתקיים (בראשית טו
יג) כי גר יהיה זרעך, ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתריםק עד שנולד יצחק.
כלומר מברית בן הבתרים עד יציאת מצרים יש 430 שנה
ויצחק שמרגע שנולד נחשב בתוך זמן הגזרה של 400 שנה שנקראת על ידי התורה זמן ישיבה
של מצרים הקב"ה מונע ממנו לרדת ממצרים על אף שזמנו נמצא בתוך גזרת מצרים ולא
רק זה אנחנו רואים קשר ישיר בן זמן בן הבתרים בן לידת יצחק לבין יציאת מצרים מדרש
תנחומא (ורשא) פרשת בא
ויהי מקץ שלשים שנה וגו' כשהגיע הקץ לא
עכבם כהרף עין, בט"ו בניסן נגזרה גזירה ונדבר עם אברהם אבינו בין הבתרים
בט"ו בניסן באו מלאכי השרת לבשרו על יצחק, בט"ו בניסן נולד יצחק
בט"ו בניסן נגאלו ממצרים, בט"ו בניסן עתידין להגאל משעבוד גליות, ויהי
מקץ שלשים שנה קץ אחד לכלם, ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה
שבו עתידין להגאל דברי ר' יהושע
ברית בן הבתרים לידת יצחק ויציאת מצרים התרחשו
באותו היום בדיוק ולכן עוד יותר לא מובן מדוע הקב"ה לא נותן ליצחק לרדת
למצרים ומדוע הזמן מלידת יצחק נחשב תחילת הגזרה של יציאת מצרים . ואת השאלה הזאת
שואל עוזא השר של מצרים לקב"ה ומיכאל עמד שותק ללא מענה ילקוט שמעוני תורה
פרשת בשלח [המתחיל ברמז רכה]
[רמז רמא] דבר אחר ויושע ה' ביום ההוא
[י"ד, ל] וכי ישראל ביד מצרים היו אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזא שר
של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבש"ע אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש
לי עליה דין יבא מיכאל שר שלהן וידון לפניך עמי, באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא (הוא)
למיכאל בוא ודון עמו פתח עוזא שר של מצרים ואמר לפניו רבש"ע אתה גזרת על אומה
זו שיהו משועבדין תחת ידי אומה שלי ת' שנה שנאמר ועבדום וענו אותם וגו' ועדיין לא
עבדו בהן אלא פ"ו שנה משנולדה מרים ועדיין לא הגיע זמנם לצאת אלא תן לי רשות
ואחזירם תחת ידי אומה שלי עד ת' שנה כשם שאתה קיים כך שבועתך קיימת, באותה שעה
א"ל הקדוש ברוך הוא למיכאל להחזיר לו תשובה מיד שתק מיכאל, באותה שעה השיב
הקדוש ברוך הוא ואמר לעוזא יש לי ללמד זכות על בני כלום נתחייבו בני שעבוד אלא
בשביל דבור אחד שדבר אברהם אוהבי שאמר לפני במה אדע כי אירשנה ואמרתי לו ידוע תדע
כי גר יהיה זרעך כלום אמרתי בארץ מצרים בארץ לא להם דברתי וכבר גלוי וידוע שמשנולד
יצחק נעשו גרים וכבר שלמו ארבע מאות שנה אין לך לשעבד על בני כלום, באותה שעה הציל
הקדוש ברוך הוא את ישראל לכך נאמר ויושע ה' ביום ההוא
ועל זה מדבר האור החיים בראשית פרשת לך לך פרק טו
פסוק יג
גר וגו' ועבדום וענו וגו' אם ג' יחד יהיו
בכל הד' מאות שנה או חלק מהארבע מאות בגירות וחלק בעבדות וחלק בעינוי. האמת, כי
ממה שראינו שכן היה נודעת הכונה, אלא למה לא פירש ה' דבריו:
אכן כוונת הכתוב הוא על זה הדרך טעם שכפל
לומר ידוע תדע לג' סיבות. הא' על דרך אומרם ז"ל (נדרים לב א) וז"ל ירדו
אבותינו למצרים בשביל דבר קל שאמר במה אדע, והוא אומרו ידוע, לצד שאתה חפץ לדעת,
תדע כי גר וגו'
אומר האור החיים על הפסוק שיש שלשה דברים שאמר
הקב"ה 1. גר יהיה זרעך בארץ לא להם 2. ועבדום 3 . ועינו אותך ולא צריך שיהיה בזמן הזה את 3
הדברים מספיק דבר אחד מתוך השלושה ובילקוט שמעוני מפרש שאפילו לא צריך להיות
במצרים אלה גר בארץ לא להם כדי שיהיה בתוך החשבון של ה 400 שנה ויצחק לכאורה נולד
כאשר יצחק היה בארץ פלשתים כמו שכותב שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב
מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים
שנה וארבע מאות שנה. והא כתיב ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית טו יג), אלא
ה"ק ומושב בני ישראל אשר ישבו בגירות הם ואבותיהם מיום שנולד יצחק עד שיצאו
ממצרים ארבע מאות שנה, לקיים מה שנאמר לאברהם אבינו בין הבתרים כי גר יהיה זרעך
בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (שם), זרעך היינו משנולד יצחק ואילך,
כדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע (שם כא יב), וכשנולד הי' אברהם מתגורר בארץ פלשתים,
ומה שנא' לא להם, היינו סתם שלא פירש שאנה יהיו מתגוררים, ומאהבת הקדוש ברוך הוא
את אבותינו התחיל גזירת זמן הגירות מיום שנולד יצחק כדי שלא יאבדו בסכלות מצרים,
וכדי למהר ישועתם ולא עיכבם במצרים זולתי מאתים ועשר שנה.
ולזה צריך לצרף עוד סיבות למה לידת יצחק הוא תחילת
הגזרה אומר הבראשית רבתי פרשת וישלח [המתחיל בעמוד 145] ומתוך זה נבין מדוע לא נתן
הקב"ה ליצחק לרדת למצרים
לה, כח ויהיו (בני) [ימי] יצחק. באברהם
כתיב חיים, ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי (כ"ה ז') וכן יעקב, ויחי יעקב
(מ"ז כ"ח), וביצחק לא נאמ' חיים, ולמה כן, ר' ברכיה אמר לפי שנתיסר
מעיניו והרי הוא כמת. ורבנין אמרין רואה היה הב"ה כל ימיו את יצחק אבינו כאלו
הוא צרור על גבי המזבח. ותדע שכן הוא שלא נחשב יצחק כל ימיו בכלל חי, שאתה מוצא
(שלא) [ש]ייחד הב"ה שמו עליו בחייו שנאמר אני ה' אלהי אברהם וגו' [ואלהי
יצחק] (כ"ח י"ג) ואין הב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם אלא לאחר
מותם, שנאמר לקדושים אשר בארץ המה (תהלים ט"ז ג'), אימתי הם קדושים, בשעה שהם
[קבורים] בארץ.
ואומר הרשימות שיעורים (רי"ד סולובייצ'יק) מסכת
נדרים דף ז עמוד א
"שכל מקום שנתנו חכמים עיניהם או
מיתה או עוני", ר"ל שהנידוי יכפר בעד העונשין מן השמים של עוני או מיתה,
שהנידוי – "מקום שנתנו חכמים עיניהם בו" – הוא כמיתה או כעוני מן השמים.
ויתכן שהוא משום שהנידוי מהוה דין גלות מתוך הקהל ובכך דומה לעניות ומיתה שאף הן
מטרידות את האדם מתוך הקהל. יוצא איפוא שתפקיד הנידוי הוא לכפר ולהגן עליו מעונשי
שמים.
אומנם הוא מדבר על נידוי אבל אפשר להגיד שגלות זה
נידוי מהארץ שלו ויש לזה דמיון למיתה שבו מסלקים אותך מהעולם הזה לעולם הבא בגלות
מסלקים אותך מהארץ שלך לארץ שהיא לא שלך . ויצחק שנחשב למת יש לו לפחות כפרה כמו
גלות ולכן אפשר להגיד שלדתו של יצחק זה תחילת הגזירה של 400 שנה בארץ לא להם .
ויצחק לכאורה שנחשב למת כמו דברי המדרש נמצא מלידתו בארץ לא לו כי הוא לכאורה מת
בארץ החיים . ועוד סיבה שהקב"ה לא נתן ליצחק לרדת למצרים כי אומר התלמוד
ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א
ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב
ושמו של יצחק לא נשתנה. אילו אבותן קראו אותן בשמן אבל יצחק הקדוש ברוך הוא קראו
יצחק שנאמר [בראשית יז יט] וקראת את שמו יצחק. ד' נקראו עד שלא נולדו ואלו הן.
יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה.
הקב"ה נתן את שמו של יצחק מה שלא היה אצל אברהם ואצל יעקב
ומי ששמו ניתן על ידי הקב"ה לא יכול
לרדת למצרים לארץ הטומאה וזה לשון הבראשית רבה (וילנא) פרשת תולדות פרשה סד
א"ר הושעיה את עולה תמימה מה עולה אם יצאת
חוץ לקלעים היא נפסלת אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות
האל קשות כד"א (יחזקאל יז) ואת אילי הארץ לקח,
ועדיין נראה לי שהיה קשה לזהר למה מחשבים את ה 400 שנה מלידת יצחק והזהר נותן פתרון נוסף אומר
הזהר (תרגום )
וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבת,
לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁבִּזְמַן זֶה צָרִיךְ לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ,
בְּדָבָר זֶה נִשְׁבָּר הַכֶּתֶר [אחד] הַתַּחְתּוֹן
שֶׁנֶּאֱחָזִים בּוֹ כָּל שְׁאָר הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים. וְעַל זֶה פֵּרַשׁ
מֹשֶׁה וְאָמַר מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב צֹאן וְעֶבֶד
וְשִׁפְחָה.
לָמָּה נִמְשַׁךְ בַּעֲשָׂרָה וְנִשְׁחַט
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּזֶה הִתְקַשְּׁרוּ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע
מֵאוֹת שָׁנָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לֹא הִשְׁתַּעְבְּדוּ
בָהֶם, מִכָּל מָקוֹם, הוֹאִיל וְהָיָה עָתִיד לְהִתְקַשֵּׁר בָּהֶם, נֶחְשָׁב
עָלָיו כְּאִלּוּ הִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם כָּל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים. מִשּׁוּם
זֶה מְעַכְּבִים אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קָשׁוּר בִּרְשׁוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
וְאַחַר כָּךְ וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם.
שואל הזהר
הקדוש למה קרבן הפסח נקשר ב 10 והשחיטה שלו ב 14 ? אומר הזהר שהקשירה של קרבן הפסח שהוא הסמל של
האלוקים של מצרים שנעשה במשך 4 ימים נחשב כאילו השתעבדו בהם 400 שנה כלומר 100 שנה
לעומת כל יום של קשירת הקרבן וזה תשובה נוספת
לשרו של מצרים עוזא .
לסיכום יצחק שנחשב למת כל חייו בגלל העקידה נחשב
כאילו היה בגלות כי מיתה זה יותר מגלות והקב"ה לא יכול לתת לו לרדת למצרים גם
בגלל שהוא נחשב לעולה ואסור לעולה לצאת מתוך גבולות הארץ וגם שמו ניתן ע"י
הקב"ה ולכן מתוך קדושתו לא יכול לצאת לארץ הטומאה וגם משום העקידה של יצחק שגרמה לכך שהוא נחשב למת שהיא יותר מאשר גלות .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה