בס"ד
פרשת בחקותי מידת הדין ומידת הרחמים בפרשת בחקותי י"ט/אייר/תשע"ו
בפרשת בחקותי תמיד מזעזעת אותנו על מידת
הדין בעולם כתוב ויקרא פרק כו
(כט) וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר
בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ:
אבל בו נראה את נקודת המבט של הזוהר
המתורגם בפרשת בחקותי
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ח) לֹא
אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. מַה זֶּה לֹא אֹסִף? לֹא
אֶתֵּן תּוֹסֶפֶת לְבַעֲלֵי דִין לְהַשְׁמִיד אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא תּוֹסֶפֶת
כְּמוֹ שֶׁהָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל. וְעַל זֶה וְיָסַפְתִּי, אֶתֵּן תּוֹסֶפֶת
וַדַּאי.
לָמָּה תּוֹסֶפֶת? כְּדֵי לְיַסֵּר
אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם. שֶׁבַע? וַהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם
גּוֹבֶה אֶת שֶׁלּוֹ, אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, זֶהוּ
שֶׁכָּתוּב (תהלים קל) אִם עֲונוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדנָי מִי יַעֲמֹד, וְאַתָּה
אָמַרְתָּ שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם?!
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע?
אֶלָּא הֲרֵי שֶׁבַע כְּנֶגְדְּכֶם, וּמִי הִיא? זוֹ שְׁמִטָּה, שֶׁהִיא שֶׁבַע,
שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁבַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים
תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְעַל זֶה שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, וְנִקְרֵאת שֶׁבַע,
וְנִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁבַע לְבַדָּהּ, לַעֲשׂוֹת
שְׁמִטָּה וְלַעֲשׂוֹת דִּינִים, לְהוֹצִיא חֵרוּת, שֶׁהַכֹּל בָּהּ. נִקְרֵאת
בַּת שֶׁבַע, שֶׁהִתְחַבְּרָה עִם אַחֵר כְּאֶחָד, לְהָאִיר, לִשְׁלֹט
בַּמַּלְכוּת, לְהוֹדִיעַ הַמַּלְכוּת בָּאָרֶץ וּבַכֹּל, בַּת שֶׁבַע נִקְרֵאת.
כָּתוּב, עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּאֵר שֶׁבַע,
בְּאֵרוֹ שֶׁל יִצְחָק הִיא, וְהַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד.
רַבִּי אַבָּא אָמַר, וְיִסַּרְתִּי
אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם, עַל יְדֵי
מְמֻנִּים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ. אַף אֲנִי, הֲרֵינִי מִתְעוֹרֵר
כְּנֶגְדְּכֶם, וַהֲרֵי שֶׁבַע לְהִתְעוֹרֵר עֲלֵיכֶם.
בֹּא רְאֵה אֶת הָאַהֲבָה
הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ
בֵּן יְחִידִי, וְהָיָה חוֹטֵא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יוֹם אֶחָד סָרַח לִפְנֵי
הַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ הִלְקֵיתִי אוֹתְךְ וְלֹא
קִבַּלְתָּ. מִכָּאן וְאֵילָךְ רְאֵה מָה אֶעֱשֶׂה לְךְ; אִם אֲגָרֵשׁ אוֹתְךְ מִן
הָאָרֶץ וְאוֹצִיא אוֹתְךְ מִן הַמַּלְכוּת, אוּלַי יָקוּמוּ עָלֶיךְ דֻּבֵּי הַשָּׂדֶה,
אוֹ זְאֵבֵי הַשָּׂדֶה, אוֹ לִסְטִים, וְיַעֲבִירוּ אוֹתְךְ מִן הָעוֹלָם. מָה
אֶעֱשֶׂה? אֶלָּא אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא מִן הָאָרֶץ.
כָּךָ אַף אֲנִי, אֲנִי וְאַתָּה
נֵצֵא מִן הָאָרֶץ [אף אני ואתה נלך בגלות ונצא יחד]. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא: יִשְׂרָאֵל, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם? הֲרֵי הִלְקֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא
הִרְכַּנְתֶּם אָזְנֵיכֶם. הֲרֵי הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם בַּעֲלֵי מָגִנִּים, בַּעֲלֵי
חַבָּלָה, לְהַלְקוֹת אֶתְכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. אִם אוֹצִיא אֶתְכֶם מִן
הָאָרֶץ לְבַדְּכֶם, אֲנִי פּוֹחֵד עֲלֵיכֶם מִכַּמָּה דֻבִּים, מִכַּמָּה
זְאֵבִים שֶׁיָּקוּמוּ עֲלֵיכֶם וְיַעֲבִירוּ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. אֲבָל מָה
אֶעֱשֶׂה לָכֶם? אֶלָּא אֲנִי וְאַתֶּם נֵצֵא מִן הָאָרֶץ וְנֵלֵךְ לַגָּלוּת.
כלומר רואים שמנקודת מבט ראשונה זה מידת
הדין על עם ישראל שלא הולך בדרך השם אבל בראיה יותר מעמיקה יש כאן מידת הרחמים
בתוך מידת הדין שהקב"ה דואג לעם ישראל שיוכל לשרוד על אף שמעשיו של עם ישראל עצמו
מביא אותו למצב הזה ולפי מידת הדין באמת אין תקומה לעם ישראל חס וחלילה אבל
מידת החסד של הקב"ה היא הדבר היחיד
שנותן את ההבנה שאנחנו בנים של הקב"ה והתורה הנצחית שעם ישראל קיבל במעמד הר
סיני היא הדבר היחידי שנותן לעם ישראל את הכוח לשרוד בעולם הזה ונותנת לנו את הכוח
לעמול בתורה ולהגיע בעזרת השם בקרוב לימות המשיח שאז נבין בדיוק את כל המהלך של
בריאת העולם ואת ההבנה של המקום של עם ישראל בבריאת העולם וזה מה שהגמרא אומרת בתלמוד
בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד ב
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר,
וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד
וכל אדם צריך לראות את זה בראיה גם כחלק
של יחיד בתוך עם ישראל אבל גם בתוך חייוהפרטים של האדם ולהאמין בכל הלב על אף
שלפעמים זה קשה דכל דעביד רחמנא לטב עביד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה