פסח האם לאה התפללה שיעקב יהיה הזיווג שלה ? כיצד זה מסתדר עם דברי רבא שזה נחשב לכפירה ב ה' ? מה באמת עשתה לאה ? האם בת קול הכריזה על לאה כזיווג של עשיו ? איך לבסוף לאה היא הזיווג של יעקב ולא של עשיו ? ‏י'/ניסן/תשע"ו

בס"ד
פסח   האם לאה התפללה שיעקב יהיה הזיווג שלה ? כיצד זה מסתדר עם דברי רבא שזה נחשב לכפירה ב ה' ? מה באמת עשתה לאה ? האם בת קול הכריזה על לאה כזיווג של עשיו ? איך לבסוף לאה היא הזיווג של יעקב ולא של עשיו ? ‏י'/ניסן/תשע"ו

במהלך הדרשה על זיווג ועל מה שכתבתי על הגמרא שכתוב בתלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב

ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר? והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני! - אלא: שמא יקדמנו אחר ברחמים. כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר: תזדמן לי פלניתא. - אמר ליה: לא תיבעי רחמי הכי. אי חזיא לך - לא אזלא מינך, ואי לא - כפרת בה'.

והמהלך שהסברתי לדעת רבא שאסור להתפלל על זיווג של בחור או בחורה מסוימת כי אם היא מזומנת לך אז תקבל אותה אבל אם לא כפרת בקב"ה כי זיווג זה התחום של הקב"ה בלבד כמו שבריאת העולם זה רק באחריות הקב"ה כך זיווג זה באחריות הקב"ה כי זיווג זה בריאה מחדש של עולם כמו שברא הקב"ה את האדם וחוה כך כל זיווג וזיווג הוא בריאה של עולם חדש . ומי שרוצה להתערב בצורה ישירה בזיווג זה כמו אדם שרוצה לברוא עולם וזה נחשב כפירה בקב"ה .ועל כך הקשה עלי הרב יהודה  הרי ידוע שלאה אימנו התפללה לכאורה שהזיווג שלה יהיה יעקב ולא עשיו אם כן זה קושיה חזקה על המהלך כולו כי קשה להעמיד את לאה ככופרת חס ושלום בקב"ה אז איך לאה התפללה בניגוד לדעה של רבא שדבר כזה זה כפירה ב ה' ?

כדי להבין את המהלך צריך להבין  את התלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא דף קכג עמוד א

ר' יונתן רבך לא כך אמר: ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב: אלה תולדות יעקב יוסף, אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקדוש ברוך הוא לה. מאי קדמתה לאה ברחמים? דכתיב: ועיני לאה רכות, מאי רכות? אילימא רכות ממש, אפשר? בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, דכתיב: מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה, בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא א"ר אלעזר: שמתנותיה ארוכות. רב אמר: לעולם רכות ממש, ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה, שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן, והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו? איש תם יושב אוהלים, והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה. והיינו דכתיב: וירא ה' כי שנואה לאה, מאי שנואה? אילימא שנואה ממש, אפשר? בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא ראה הקדוש ברוך הוא ששנואין מעשה עשו בפניה - ויפתח את רחמה.

בו נבין את הגמרא ,לאה ישבה על פרשת דרכים ושמעה שהיא הבכורה שמיועדת לעשיו . ומה מעשיו של עשיו כתוב איש רע הוא מלסטם בריות ועל יעקב איש תם יושב אוהלים ואם כן מה עשתה לאה ?

והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה.  בו ונבין את המעשה של לאה לפי הגמרא לאה רואה שהיא מיועדת לעשיו ומעשיו של עשיו רעים וכמה מעשיו רעים ? אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה.

הבינה לאה שהדרך היחידה שבו היא יכולה לשנות את מצבה זה ולפי ההבנה שלי בסוגיה זה לשנות את מעשיה כלומר לאה מבינה שהיא במעשיה צריכה להתרחק ממעשי עשיו ולהתקרב למעשי יעקב וכך היא יכולה לשנות את מצבה ואומר הרשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכג עמוד א

שקדמתה לאה ברחמים - בתפלה לקמיה מפרש.

וזה אותו הדבר כמו שהגמרא במועד קטן אומרת  " אלא: שמא יקדמנו אחר ברחמים" ולפי ההבנה שלי את רבא זה להתפלל . לא להתפלל לקב"ה שיזמן לה את יעקב בתור בעלה אלה לשנות את מעשיה כדי  שאולי הקב"ה יזווג אותה ליעקב כמעשיו ולכן הגמרא מביאה את מעשי עשיו ולאחר מכן את מעשי יעקב ורק לאחר שלאה יודעת את מעשי האחים היא יודעת שכדי להתרחק מעשיו ולהתקרב ליעקב היא צריכה לשנות את מעשיה . וכאן בוחרת לאה אסטרטגיה חכמה של שינוי מצבה וזה על ידי בכי כמו שאומרת הגמרא   והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה. לאה מבינה שהבכי ירחיק אותה מעשיו כי בכי ורחמים זה לא לפי מעשיו של עשיו כי עשיו איש רע , בא על נערה מאורסה הורג נפש כופר בעיקר ובתחית המתים ובז את הבכורה איש כזה רחוק מבכי ומרחמים ואכן הגמרא אומרת אלא ראה הקדוש ברוך הוא ששנואין מעשה עשו בפניה  כלומר הבכי של לאה הרחיק אותה ממעשיו של עשיו ולכן הקב"ה המזווג את האדם לפי מעשיו לא יכול יותר לזווג אותה לעשיו ולכן מה שנשאר זה הזיווג ליעקב ואומר ההדר זקנים בראשית פרק כט

(כה) והנה היא לאה. ויש במדרש המסובין היו משוררים כל הלילה הי לייא הי לייא. אמר יעקב ללאה רמאית בת רמאי קרית רחל וענית לי והשתא קרית לאה וענית לי. אמרה לו מינך ילפית אביך קרא עשו וענית קרא לך יעקב וענית. ואביך מעיד בך שנאמר בא אחיך במרמה וכו' אין לך ספרא דלית ליה תלמידא

מדברי ההדר זקנים אנחנו רואים שמעשי לאה דומים למעשי יעקב . יעקב קורא לה רמאית בת רמאי ולאה מחזירה לו ממך למדתי את זה . אבל מתוך זה לומדים שאכן לאה כמעשיו של יעקב לא שחס וחלילה שניהם רמאים אבל מעשיהם דומים (וכבר כתבתי בעבר על מעשה יעקב שאין בהם שום מידה של רמאות ) כלומר לאה במעשיה משנה את הזיווג שלה ולא בתפילה שיעקב יהיה הזיווג שלה כי זה לכאורה כפירה ב ה' יוצא לנו שניתן לשנות את הזיווג על ידי המעשים של האדם וכך כותב השם משמואל בראשית פרשת ויצא

ומעתה לפי הכוונה שהיתה ביצירת יעקב ועשו, שזה יזכה ע"י עשה טוב וזה ע"י סור מרע, הי' זיווגם מתחילת היצירה נאות להם רחל ליעקב ולאה לעשו, ובודאי כך הי' בהכרזת המלאך בת פלוני לפלוני רחל ליעקב ולאה לעשו [כי ההכרזה הוא לעולם לפי מה שהוא מוכן לזה, וכן הוא בזוה"ק שאם אדם קלקל מעשיו מונעים ממנו בת זיווגו, מכלל שהכרזת הזיווג לפי מה שהוא מוכן לעשות ולא לפי מעשיו של אח"כ, וכן בדין שהבחירה חפשית, והדברים עתיקים]:

מחדש השם משמואל שבאמת לאה היית הזיווג של עשיו אבל מעשיה של לאה ומעשיו של עשיו הרחיקו אחד את השני ולאה התקרבה למעשיו של יעקב ולכן היית זיווגו וכאן הקושיה על לאה הופכת לחיזוק של כל המהלך שאין דבר כזה זיווג לא משמים וגם הזיווג שמוכרז בשמים זה לפי מעשיו ואם האדם מתרחק ממעשיו אז גם הזיווג המוכרז על ידי בת קול יכול להשתנות כפי שמוכח מהמקרה של לאה

וממשיך השם משמואל בראשית פרשת ויצא ואומר בדיוק את המהלך שלאה הצליחה לברוח מהזיווג שלה על ידי מעשיה

וי"ל דזה עצמו היתה הבריחה שלה מצד הרע, היינו מה שהיתה בוכה ומתענה שלא תעלה בגרלו של עשו, כי בודאי מאחר שכך הי' מתחילת היצירה והמלאך הכריז על זיווג זה, הי' בה נמי כח המשכה לעשו, אבל הצדקת הזו התאמצה על טבעה וברחה מהמשכה זו, ולא עוד אלא שבוכה ומתענה עד שנעשו עיני' רכות, זה נחשב בריחה נכונה מצד הרע לזכות לעומת מה שזכתה היא הארות עלמא דאתכסיא:

ואומר הליקוטי מהרי"ל בראשית פרשת ויצא

רק הא דקרא לה שנואה משום דשנואה מעשה עשו בעיניה, והיתה שוה ליעקב במדה זו, שגם יעקב היה שונא את עשו מאד, ומחמת שהיה שוים במדה זו לכך זכתה להוליד:

כלומר מעשיה של לאה קירבו אותה למעשי יעקב ולכן היא היית הזיווג שלו היא שנאה את מעשי עשיו וגם יעקב שונא את מעשי עשיו כלומר התאמה בן לאה ליעקב

לסיכום יש לומר שגם זיווג ראשון וגם שני זה כמעשיו וניתן על ידי שינוי מעשיו להתרחק גם מזיווג ראשון . אסור להתפלל לזיווג של אדם מסוים אבל ניתן לכוון בשינוי מעשה לזיווג של אדם מסוים . ההבדל בן זיווג ראשון לשני שזיווג ראשון  הוא  זיווג של שני "חלקים מקורים  " כמו משנקבע בשמים בן איש ואשתו כמו אדם וחוה אבל זיווג שני זה התאמה של שני חלקים נפרדים רק לפי מעשיו וברור לי שה "חלקים המקורים " זה כמעשיו כי שניהם באים מאותו המקום