שביעי של פסח מה הקשר של עגת מצות לעגות של אברהם ? מתי הכין אברהם עגות למלאכים ? מה המשמעות של מצות מילה של אברהם וישמעאל לפני הפגישה עם המלאכים ? 3 בני בקר האם הם היו במקום קורבן הפסח ? איפה האיל של קורבן הפסח ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו

בס"ד
שביעי של פסח מה הקשר של עגת מצות לעגות של אברהם ? מתי הכין אברהם עגות למלאכים ? מה המשמעות של מצות מילה של אברהם וישמעאל  לפני  הפגישה עם המלאכים ? 3 בני בקר האם הם היו במקום קורבן הפסח ? איפה האיל של קורבן הפסח ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו
בפסח דיברתי על עגת מצות
כתוב בהגדה

מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם  שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל  אֲבוֹתֵינוּ  לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת  הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים  עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי  לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים  וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה  לֹא עָשׂו לָהֶם

וניסיתי להבין מדוע ההגדה בחרה את הפסוק הזה כדי להסביר על מצה . והבנתי שיש דבר ייחודי בעגת מצות שזה אוכל הקרוב יותר לאוכל רוחני והוא מופיע בתורה רק פעם אחת וכמו כן אצל אליהו הנביא ששם מופיע עגת רצפים שזה האוכל שנתן לו מלאך האלוקים שנתן לו כוח לא לאכול ארבעים יום וארבעים לילה ואז לפי הבנתי אליהו הנביא קיבל את התורה מחדש. ונשאלתי על ידי שומעי השיעור הרי כתוב בבראשית פרק יח עגות  וגם נאמר לי שלפי זיכרונם היה מדובר בפסח 

(ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת:

כלומר גם כאן מופיע עגות אז זה לא כמו שאתה אומר שמופיע רק פעם אחת בתורה והסברתי על המקום שכאן זה עגות עם ו אבל בפסוק שבחרה האגדה זה עגת ללא ו וזה מופיע רק פעם אחת בתורה ופעם אחת בנ"ך . ומצאתי שמילה עגות מופיע פעמים בלבד בתורה אחת כמו שכתוב לעייל  והשני במדבר פרק יא

(ח) שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲ֣נוּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן:

ובנ"ך לא מופיע המילה עגות בכלל . וניסיתי להבין באמת מה הקשר של העגות של אברהם לפסח ומה הקשר  להבנה שעגת זה אוכל קרוב מאוד לרוחני שהמיוחד בו  שנותן את הכוח לקבל את התורה

ואומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח סימן ו

וימהר אברהם. מלמד שמעשה הצדיקים במהירות: מהרי שלש סאים קמח סלת. שלש סאים מקמח ושלש סאים מסולת: לושי. כדי שיהיה המצוה על ידה: ועשי עוגות. שלא יהיה שם חמץ כדי שלא יהיה שם איסור:

כלומר מדרש האגדה מבין שהיה זה פסח ולכן מקפיד אברהם שלא יהיה חמץ כלומר היה זה בפסח

והשכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח סימן ו  אומר במפורש שהיה יום פסח וניתן להבין שהיה זה היום הראשון של פסח

ועשי עוגות. להאכילם לחם חמודות: ופשוטו שאין אורחים יכולין להתעכב עד שתחמיץ הבצק, ושהיה יום הפסח, ובקבלה היה שומר כל התורה, שנא' אשר שמר /שמע/ אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי (בראשית כו ה):

והפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וירא פרק יח סימן ו מקשר ישירות בן עגת מצות לעגות

עגות. רמז רמז שעתידין בניו לעשות עגות בצאתם ממצרים, הה"ד ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות (שמות יב לט):

ויש  עוד הוכחה שהיה זה היום הראשון של פסח כתוב בבראשית פרק יט על לוט

(ג) וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ:

ואומר האור החיים בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק ג

 (ג) ויעש להם משתה ומצות וגו'. פי' כי הוא עשה משתה לכבודם אבל הם לא אכלו אלא מהמצות כי לוט לא קיים התורה כאברהם לזה לא רצו לאכול מזבחי משתהו כמו שאכלו מבן הבקר אשר עשה אברהם זולת מהמצות, ויודעים היו המלאכים שהוציא תרומותיו ומעשרותיו. או להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל, ולפי דברי רז"ל (שם) יום ט"ז בניסן היה והאכילם מצות ולהיות שצריכין שמירה הוצרך לאפותם בידו לשומרם והוא אומרו ומצות אפה:

כלומר היה זה יום אחרי  היום הראשון של פסח שבו פגש אברהם את המלאכים כלומר יום שני של פסח ט"ז ולוט הכין להם מצות שמורות ולכן הוא בעצמו הכין אותם לפי דברי אור החיים כי מצה צריכה שמירה . אם כן יש לנו הוכחה מהמפרשים שאברהם פגש את המלאכים ביום הראשון של פסח ולמחרת לוט פגש את המלאכים ביום השני של פסח ולכן הכין להם מצות .

ובו נראה האם יש עוד הוכחה של קיום מצות פסח על ידי אברהם  כתוב בשמות פרק יב

(מח) וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֘ לַיקֹוָק֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:

 

ואומר הריקאנטי שמות פרשת בא פרק יב פסוק מח

(מח) המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו [שם מ"ח]. הנה מילת זכריו ועבדיו מעכבתו מלאכול הפסח, הטעם כי בעוד כחות הטומאה והערלה עליו אינו ראוי לידבק בשכינה, ובהגלות אות ברית קודש אז השכינה יונקת ממקום טהרה, וכבר רמזנו זה, וזה טעם וכל ערל לא יאכל בו.

כלומר מי שעושה את הפסח צריך להיות מהול וגם בניו ובני בתו צריכים להיות מהולים וזה בדיוק מתרחש 3 ימים לפני הפסח כתוב בבראשית פרק יז

(כד) וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:

(כה) וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:

(כו) בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ:

(כז) וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ: פ

אברהם מכין את עצמו להיות מסוגל לעשות את הפסח  ולכן אברהם 3 ימים לפני הפסח מל את עצמו ואת כל בני ביתו כדי שיוכל לקיים את הפסח . ורמז לקרבן הפסח הם 3 בן בקר שעשה אברהם למלאכים

כתוב בבראשית פרק יח

(ז) וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ:

(ח) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ:

ואומר  רש"י בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ז

(ז) בן בקר רך וטוב - שלשה פרים היו כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל:

וכתוב בבמדבר פרק כח  על קורבנות היום של פסח

(יח) בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ:

(יט) וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיקֹוָ֔ק פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם:

כלומר אברהם נתן למלאכים 3 פרים בני בקר ובפסח צריך להקריב 2 פרים ו 1 איל וצריך להגיד שהיה זה לפני שנולד יצחק . ויצחק נולד  ביום הראשון של פסח ובעקידת יצחק יש את האיל שהיה במקום יצחק ולכן לפני העקידה אפשר להגיד שקרבנות הפסח היו 3 פרים בני בקר ולאחר הולדת יצחק ולאחר העקידה זה התחלף ל 2 בני בקר ואיל אחד כמו שכתוב בבראשית פרק כב

(יג) וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־ הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ:

וגם אור החיים מדבר על המלאכים ככוהנים ולכן לדעתי נתן להם אברהם את הפרים ככוהנים שאומר אור החיים בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק ג

 (ג) ויעש להם משתה ומצות וגו'.....  או להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל 

ואם באמת 3 בני הבקר היו  במקום קרבן פסח הרי אסור להקריב קורבן פסח לא במקום המקדש וקשה על ההבנה שלי אבל ניתן ללמוד את הדבר ממנוח אביו של שמשון שופטים פרק יג

(יט) וַיִּקַּ֨ח מָנ֜וֹחַ אֶת־גְּדִ֤י הָעִזִּים֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וַיַּ֥עַל עַל־הַצּ֖וּר לַֽיקֹוָ֑ק וּמַפְלִ֣א לַעֲשׂ֔וֹת וּמָנ֥וֹחַ וְאִשְׁתּ֖וֹ רֹאִֽים:

אומר הרד"ק שופטים פרק יג פסוק יט

(יט) ויעל על הצור - מבנין הפעיל ומה שהעלה מנוח עולה על הצור לה' בשעת איסור הבמות שכל זמן שהיה אהל מועד בשילה נאסרו הבמות ארז"ל הוראת שעה היתה כי הנה המלאך אמר לו ואם תעלה עולה לה' תעלנה:

ומפליא לעשות - המלאך היה מפליא לעשות בהוצאת האש מן הצור ואכול הגדי והמנחה וכשהאש גדל והעלה להב עלה מלאך ה' כלומר נסתלק מעליהם בלהב:

למדנו שני דברים האחד שאצל מלאך יש מצב של הוראת שעה אז גם כאן נגיד שהיה הוראת שעה והאכילה של המלאך היה באופן ניסי גם כאן צריך להגיד שהאכילה של המלאכים היה באופן ניסי

אומר הדעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ח על אכילת המלאכים

ויאכלו. פי' היו שורפין את המאכל מלשון והסנה איננו אוכל איננו נשרף:

לסיכום העגות  של אברהם גם קשורים לעגת מצות של פסח ויש כאן דמיון גדול לעשיית המצווה של פסח ביום הראשון וגם המקום השני שבו מוזכר עגות קשור למן שהוא אוכל מן השמים ובלי נדר ננסה בשיעור הבא להבין את משמעות הדברים