בס"ד
פרשת ויקרא זכור האם היו שני ספירות של עם ישראל האחד לאחר יום הכיפורים ונאחד עם הקמת המשכן ? מתי שבט לוי נספר ? למה מספר בני ישראל שווה בשני הספירות ? ח'/אדר ב/תשע"ו
פרשת ויקרא זכור האם היו שני ספירות של עם ישראל האחד לאחר יום הכיפורים ונאחד עם הקמת המשכן ? מתי שבט לוי נספר ? למה מספר בני ישראל שווה בשני הספירות ? ח'/אדר ב/תשע"ו
בפרשת פקודי א'/אדר ב/תשע"ו
הבאתי את רש"י שהיה קשה לי ולא הצלחתי
להבין אותו ולאחר ששאלתי מספר אנשים הם תרצו את רש"י שהכוונה שהספירה שנעשתה
באייר הגיל של האנשים נקבע לפי זמן תישרי כלומר אם אדם היה בתחילת תישרי בן תשע
עשרה ו 11 חודשים ו 29 יום גילו לספירה
נקבעה באחד בתשרי ולכן גם באחד באייר על אף שגילו האמיתי היה 20 ו 6 חודשים הוא
נחשב לבן 19 ולכן לפי רש"י לא היה אחד שהיה בספירה לאחר יום הכיפורים בן 19
שנהפך לבן 20 בספירה של אייר וקשה כי לא ראיתי מי שאומר שהספירה של בן עשרים ומעלה
נקבעת בתשרי וכך אומר הספר החינוך מצוה קה
(א) שיתן כל אחד מישראל מבן עשרים
שנה ומעלה בין עני בין עשיר מחצית השקל, שהוא משקל עשרה גרה כסף, בכל שנה ליד
הכהנים, שנאמר [שמות ל', י"ג] זה יתנו כל העובר על הפקודים. והיו מניחין הכל
בלשכה אחת שבמקדש ומשם היו מוציאין לקנות תמידין ומוספין וכל קרבן הקרב על הצבור,
ונסכיהם, והמלח שמולחין בו את הקרבנות, ועצי המערכה. ולחם הפנים, ושכר העושה לחם
הפנים, והעומר, ושתי הלחם, ופרה אדומה, ושעיר המשתלח, ולשון של זהורית.
והרמב"ם בהלכות שקלים פרק א לשיטתו
שבן 13 חייב והוא מדבר עד שיגדיל ולא נקבע
גילו למחצית השקל מתשרי
הכל חייבין ליתן מחצית השקל כהנים
לויים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ולא עבדים ולא קטנים, ואם נתנו
מקבלין מהם, אבל הגוים שנתנו מחצית השקל אין מקבלין מהם, קטן שהתחיל אביו ליתן
עליו מחצית השקל שוב אינו פוסק אלא נותן עליו בכל שנה ושנה עד שיגדיל ויתן על
עצמו.
וכך כותב הרמ"א שולחן ערוך אורח
חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצד
[ב] ואין חייב ליתנו רק מי שהוא (ה) ג מבן עשרים
ולמעלה, ויש אומרים שנותנים מחצית השקל לצדקה מלבד ג' מחצית אלו, ואין נוהגין כן.
ועוד קשה על רש"י אם באמת הגיל
נקבע בתחילת תשרי למה בכלל צריך ספירה הרי לפי רש"י אין צורך בספירה כי הגיל
למחצית השקל נקבע בתשרי . ואם תגיד אולי מתו מתשרי לאייר ? אז היה צריך רש"י
להקשות איך יכול להיות שלא מתו בחצי השנה ואם
אכן לא מתו לא היה צריך לספור כי אם לא מתו כולם ידעו שלא מתו אנשים .
ועוד קושיה על רש"י התלמוד בבלי
מסכת בכורות דף ה עמוד א
הוי בה רב אחאי: מאי קא קשיא ליה -
ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו', הנך - לצקת, ואינך - בי גזא! כתב קרא אחרינא: וכסף
פקודי העדה מאת ככר וגו';
הגמרא
שואלת למה לא נגיד שמאה כיכר הלך לאדנים והשאר לבית המקדש לקורבנות שמצינו
שבי גזא מדובר בקורבנות ו בי גזא מופיע בתלמוד הבבלי מסכת ראש השנה דף ו עמוד א במשמעות קורבנות
דאי אשמעינן אמר ולא אפריש - משום
דלא קיימיה לדיבוריה, אבל אפריש ולא אקריב - אימא: כל היכא דאיתיה - בי גזא דרחמנא
איתיה, צריכא
וגם בתלמוד בבלי מסכת יומא דף נא עמוד ב
אחיו הכהנים אי לאו דקנו בגויה היכי
מכפר להו? אלא, שאני בי גזא דאהרן דאפקריה רחמנא גבי אחיו הכהנים, הכא [גבי תמורה]
נמי, שאני בי גזא דאהרן דאפקריה רחמנא גבי אחיו הכהנים.
אומנם בתלמוד בבלי מסכת חולין דף קלט
עמוד א
אבל במקדיש תרנגולתו לבדק הבית, דלאו
קדשי מזבח, דקדושת דמים בעלמא הוא, כיון דמרדה - פקעה קדושתייהו, וחייבת בשילוח;
ושמואל אמר: כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתא,
המשמעות של בי גזא הוא בדק הבית ולא
קורבנות אבל צריך להגיד שיש הבדל בן בי גזא במסכת בכורות ששם זה בי גזא בסתם וזה
מדבר על בית המקדש ועל הקרבנות לבין בי גזא דרחמנא שהמשמעות שלו כל העולם אבל בי גזא סתם מדובר בבית המקדש
והקורבנות בלבד
ולפי רש"י הגמרא היית צריכה להגיד
לא יתכן להגיד דבר כזה הרי היו שני ספירות של מחצית השקל האחד לאחר יום הכיפורים
וזה לאדנים והשני באייר לקורבנות ציבור שזה קושיה חזקה יותר מאשר שיש עוד פסוק
שמלמד על החשבון של הכסף כי גם בפסוק הזה ניתן
לתרץ שהוא דיבר על עבודת המשכן ולא על הקורבנות ומשה לקח את מאה הכיכר לעצמו ולכן
זה תרוץ חלש יותר מאשר להגיד שהיו שני ספירות ולא יכול להיות שבספירה הראשונה ניתן
כסף לקורבנות
ויש עוד קושיה על רש"י מדרש תנחומא
(ורשא) פרשת כי תשא סימן ט
בעשרה מקומות נמנו ישראל אחד בירידתן
למצרים שנאמר (דברים י) בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו', ואחד בעלייתן שנא' (שמות יב)
ויסעו בני ישראל מרעמסס וגו', ואחד בחומש הפקודים, אחד במרגלים, ואחר בימי יהושע
בחלוק הארץ, ושנים בימי שאול שנאמר (שמואל יח) ויפקדם בטלאים ויפקדם בבזק ולמה
בטלאים כד אינון עתירין זכיין באמרא כד אינון מסכינין מעובדיהן בבזק, ומהו בזק אבן
נטל מן כל אחד ואחד מהם ובאבנים מנאן, ואחד בימי דוד שנאמר (שמואל ב כד) ויתן יואב
את מספר מפקד העם אל המלך, ואחד בימי עזרא כל הקהל כאחד ארבע רבוא (עזרא ב) ואחד
לעתיד לבא שנאמר (ירמיה לג) עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה, והדין כי תשא את ראש
וגם מדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר
פרשה ב
יא [ב, לב] אלה פקודי בני ישראל לבית
אבותם וגו', בעשרה מקומות נמנו ישראל (1) אחד בירידתן למצרים (דברים י) בשבעים נפש
ירדו אבותיך וגו' (2) ואחד בעלייתן (שמות יב) ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה וגו' (3)
ואחד אחר מעשה העגל (שם /שמות/ ל) כי תשא את ראש בני ישראל וגו' ושני' בחומש
הפקודים (4) אחד בדגלים (5) ואחד בחילוק הארץ (6) (7) ושנים בימי שאול (ש"א
=שמואל א'= טו) ויפקדם בטלאים ויפקדם בבזק כד אינון עתירין באילין אמרייה וכד
אינון מסכינין בבזקייה (8) ואחד בימי דוד (שם /שמואל/ ב כד) ויתן יואב את מספר
מפקד העם אם מספר למה מפקד ואם מפקד למה מספר אלא עשה שתי אנפיראות גדולה וקטנה
הקטנה הראה לדוד הגדולה לא הראה לו לפיכך כתב את מספר מפקד (9) ואחד בימי עזרא
(עזרא ב) כל הקהל כאחד ארבע רבוא וגו'(10) ואחד לעתיד לבא (ירמיה לג) עוד תעבורנה הצאן על
ידי מונה.
שני המדרשים מדברים על ספירת עם ישראל
אבל בשני המדרשים לא היו שני ספירות האחד
לאחר יום הכיפורים והאחד באחד באייר וזה קשה על רש"י
ועדיין צריך לתרץ למה היה לכאורה שני
ספירות ובכל זאת המדרשים לא סופרים אותם כשני ספירות ? וצריך להגיד שהספירה לאחר
יום הכיפורים היית של כלל ישראל ולכן לא מוזכרים בה השבטים והספירה באחד באייר
בהקמת המשכן היית ספירה של השבטים ולא של כלל ישראל ואפילו רש"י אומר על
הספירה הזאת במדבר פרק א
(יח) וְאֵ֨ת כָּל־הָעֵדָ֜ה
הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם
לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה
לְגֻלְגְּלֹתָֽם:
אומר רש"י במדבר פרק א פסוק יח
(יח) ויתילדו על משפחתם - הביאו ספרי
יחוסיהם ועידי חזקת (לידתם) [לידת] כל אחד ואחד, להתייחס על השבט:
וכאן אולי אפשר להכניס את רש"י
ולהגיד שהם הביאו ספרי יוחסין של מי שנספר לאחר יום כיפור כלומר לא השתנה הספירה
של כלל ישראל ולא היה כאן ספירה חדשה של כלל ישראל היה כאן ספירה מחודשת לפי שבטים
על ידי ספרי היוחסין לפי הספירה שנעשתה לאחר יום כיפור
וזה מתרץ גם את הקושי שיש עם ספירת שבט
לוי לפי רש"י מובן ששני הספירות לא ספרו את בני לוי אבל יש פרשנים כמו
הרמב"ן שמפרש שלאחר יום כיפור נספרו שבט לוי אבל באחד באייר לא נספרו ואף על
פי כן המספר היה זהה שמצד אחד מתו אנשים ומצד שני נכנסו אנשים לגיל 20 לאחר הספירה
הראשונה , אבל לפי ההבנה שלי שיש ספירה אחת של כלל ישראל וספירה אחת לשבטים של אלו
שנספרו בספירה הראשונה מובן הציווי של הקב"ה למשה לא לספור את שבט לוי כי על
אף שלא נספר בספירה הראשונה שבט לוי עדיין שבט וצריך הוראה מפורשת לא לספור אותו
בתוך הספירה של כלל ישראל . אבל מיד רואים שספרו את שבט לוי בנפרד כי הוא שבט אבל
ללוי יש ספירה מיוחדת והוא לא נחשב בתוך המספר של כלל ישראל . ולכן המדרשים המדברים
על מנין בני ישראל לא מחשיבים את ספירת השבטים במנין של בני ישראל כי זו ספירה שונה
מהמניין של כלל ישראל
לסיכום יוצא שהיה ספירה של כלל ישראל
לאחר יום כיפור ואז הביאו בני ישראל מחצית השקל לפי מנין של 603550 אנשים שלא כולל את שבט לוי . מאה כיכר של חולין
נתרם לאדנים ומאה כיכר של חולין נתרם לקרבנות ציבור ועד 1775 נתרם לאדנים ועל זה אומר רבי יוחנן בן זכאי
מנה של קודש כפול היה . באחד באייר עם הקמת המשכן נספרו בני ישראל כשבטים על ידי
פנקסי יוחסין בלבד לפי הספירה שנעשתה בספירה הראשונה . בני לוי לא נספרו בתוך
השבטים ולשבט לוי היית ספירה מיוחדת והם נספרו בנפרד בכלל עם ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה