פרשת פקודי למה משמש הכסף של מחצית השקל ? כמה ציפוי צריך לכל אדן ? מאיפה היה כסף לקורבנות ציבור בזמן הקמת המשכן ? מה ההבדל בן כיכר כסף של פקודי העדה לכיכר כסף לציפוי האדנים ? ‏‏א'/אדר ב/תשע"ו

בס"ד

פרשת פקודי  למה משמש הכסף של מחצית השקל ? כמה ציפוי צריך לכל אדן ? מאיפה היה כסף לקורבנות ציבור בזמן הקמת המשכן ? מה ההבדל בן כיכר כסף של פקודי העדה לכיכר כסף לציפוי האדנים ? ‏‏א'/אדר ב/תשע"ו

כתוב בשמות פרק לח

 (כה) וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶלֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ:

(כו) בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים:

(כז) וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן:

(כח) וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם:

ועל זה שואל התלמוד בבלי מסכת בכורות דף ה עמוד א

ועוד שאלו: בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה, דכתיב: בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו', ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר, דכתיב: ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו'. משה רבכם גנב היה, או קוביוסטוס היה, או אינו בקי בחשבונות! נתן מחצה ונטל מחצה, ומחצה שלם לא החזיר! אמר לו: משה רבינו גיזבר נאמן היה, ובקי בחשבונות היה, ומנה של קודש כפול היה. הוי בה רב אחאי: מאי קא קשיא ליה - ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו', הנך - לצקת, ואינך - בי גזא! כתב קרא אחרינא: וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו';

שואל השר הרומאי את רבן יוחנן בן זכאי לפי החשבון של שש מאות אלף ושלושת אלפים חמש מאות וחמישים איש שנמנו ביציאת מצרים שכל אחד מהם נתן מחצית השקל יוצא מאתים כיכר כסף ועוד 1775  שקלים יוצא לנו שאם מבינים את הפסוקים כפשוטם חסר פה מאה כיכר כסף ולכן אומר השר הרומאי לרבן יוחנן בן זכאי שמשה היה או גנב או קוביוסטוס ועל זה עונה לו רבן יוחנן בן זכאי שמנה   של קודש היה כפול ממנה  של חול ולכן משה דקדק בחשבון  ולא היה לא גנב ולא קוביוסטוס . אבל לי יש עוד קושיה לגבי התשובה שנראית לכאורה ברורה שמשה לקח את כל מאה כיכר כסף של קודש שהיה כפול וציפה איתו את  אדני המשכן בכסף כתוב במסכת מגילה דף כט עמוד ב

מאי פרשת שקלים? רב אמר: צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי, ושמואל אמר: כי תשא. בשלמא למאן דאמר כי תשא - היינו דקרי לה פרשת שקלים, דכתיב בה שקלים. אלא למאן דאמר את קרבני לחמי, הכא מידי שקלים כתיבי התם? - אין, טעמא מאי - כדרבי טבי. בשלמא למאן דאמר צו את בני ישראל - משום דכתיבי קרבנות התם, כדרבי טבי. אלא למאן דאמר כי תשא, קרבנות מי כתיבי? שקלים לאדנים כתיבי! - כדתני רב יוסף: שלש תרומות הן, של מזבח למזבח, ושל אדנים לאדנים, ושל בדק הבית לבדק הבית.

המסקנה של  הגמרא היא שיש שלוש סוגי תרומות האחד לקורבנות האחד לאדנים והאחד לבדק הבית ורש"י אומר שבדק הבית תלוי בנדיבות הלב של האדם כלומר שני התרומות עבור הקורבנות ועבור האדנים שמגיע  ממחצית השקל   ויש תרומה לבדק הבית שתלויה בנדיבות הלב .

וכאן בפרשת פקודי אנחנו רואים לכאורה שמחצית השקל שימש אך ורק לאדנים אז מאיפה היה להם כסף לקורבנות שאמורים לבא מהכסף של הציבור וברור לנו שזה צריך לבא ממחצית השקל . רש"י עצמו הרגיש בקושיה הזו ונתן פתרון בפרשת כי תשא אומר רש"י שמות פרק ל

הא למדת שתים היו אחת בתחלת נדבתן אחר יום הכפורים בשנה ראשונה, ואחת בשנה שנייה באייר משהוקם המשכן. ואם תאמר, וכי אפשר שבשניהם היו ישראל שוים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים, שהרי בכסף פקודי העדה נאמר כן, ובחומש הפקודים אף בו נאמר כן (במדבר א מו) ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, והלא בשתי שנים היו, ואי אפשר שלא היו בשעת מנין הראשון בני תשע עשרה שנה שלא נמנו ובשנייה נעשו בני עשרים. תשובה לדבר, אצל שנות האנשים בשנה אחת נמנו, אבל למנין יציאת מצרים היו שתי שנים, לפי שליציאת מצרים מונין מניסן, כמו ששנינו במסכת ראש השנה (ב ב), ונבנה המשכן בראשונה והוקם בשנייה שנתחדשה שנה באחד בניסן, אבל שנות האנשים מנוין למנין שנות עולם המתחילין מתשרי, נמצאו שני המנינים בשנה אחת המנין הראשון היה בתשרי לאחר יום הכפורים, שנתרצה המקום לישראל לסלוח להם, ונצטוו על המשכן, והשני באחד באייר:

כלומר מתרץ רש"י שהיו שני ספירות האחד בתשרי מיד לאחר יום הכיפורים ואז נתנו עם ישראל מחצית השקל לאדנים וספירה נוספת בניסן שם נתנו עם ישראל מחצית השקל לקורבנות .

ויש לרש"י קושיה כיצד המספר של האנשים זהה בשני הספירות והתירוץ של רש"י מאוד דחוק וקשה להבנה ,אומר רש"י שהשנים של האנשים זה לפי ימות העולם כלומר מתשרי ושני הספירות נעשו באותה השנה לעומת הספירה שמתחילה בניסן שהיא ליציאת מצרים וקשה כי תמיד הגיל של האדם נקבע לפי היום שנולד וכיצד זה יכול להיות שלא היה אנשים שנהפכו משנת התשע עשרה שלהם לשנת העשרים שמתשרי ועד ניסן  ? ולכן אני רוצה להציע הסבר אחר שאולי ייתן פתרון לקושיה .

כאשר אומר רבן יוחנן בן זכאי מנה של קודש כפול היה ניתן להגיד שלא כל הכסף הלך לאדנים אלה הכוונה של רבי יוחנן היה שיש כאן שני מאות כיכר כסף המאה הראשונה צריכה  ללכת לציפוי של האדנים והמאה השנייה של כיכר הכסף צריכה  ללכת לקורבנות ולא שכל הכסף הולך לציפוי של האדנים וזה המשמעות של כיכר קודש כפול היה . וצריך לתרץ שכאשר כתוב בתורה פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר  כאן הכוונה לכיכר קודש אבל כאשר מדובר על הציפוי לאדנים מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף כאן מדובר על כיכר רגילה של חול כי כאן מדובר על כמות כסף שצריך לצפות את האדנים וזה חייב להיות מידה מציאותית שכולם יודעים אותה , היה מאה כיכר כסף והיה מאה  אדנים כמו שאומר רש"י שמות פרק לח

את אדני הקדש - של קרשי המשכן, שהם ארבעים ושמנה קרשים ולהם תשעים וששה אדנים, ואדני פרכת ארבעה, הרי מאה, וכל שאר האדנים נחשת כתיב בהם:

ונראה לי לא מציאותי שיהיה ויכוח על המציאות כמה כסף צריך לצפות את האדנים האם כיכר אחד או שני כיכרות .

ולכן בפסוק שכתוב וכסף פקודי העדה מופיע בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ כלומר יש הדגשה על קודש . אבל בפסוק על הציפוי של האדנים כתוב כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן:  ואולי זה ההבדל בן כיכר בפסוק כה לעומת כיכר בפסוק כז

אבל צריך הסבר למה רבי יוחנן בן זכאי לא נתן לרומאי את ההסבר המפורט ורק אמר לו כיכר הקודש כפול היה וכאן צריך להבין את הרגישות של  רבי יוחנן לגבי קורבנות בבית המקדש באותה תקופה

אומר התלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א

בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא. סבור רבנן לקרוביה משום שלום מלכות, אמר להו רבי זכריה בן אבקולס, יאמרו: בעלי מומין קריבין לגבי מזבח! סבור למיקטליה, דלא ליזיל ולימא, אמר להו רבי זכריה, יאמרו: מטיל מום בקדשים יהרג! אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו. שדר עלוייהו לנירון קיסר.

כלומר הקרבת קורבנות באותה תקופה היית סיבה להחרבת בית המקדש ולכן רבי יוחנן לא רצה להיכנס לתוך הסוגיה של החלוקה של 2 מאות כיכר כסף כי לפי הרמב"ם לא מקבלים מגוי מחצית השקל אומר הרמב"ם הלכות שקלים פרק א

הכל חייבין ליתן מחצית השקל כהנים לויים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ולא עבדים ולא קטנים, ואם נתנו מקבלין מהם, אבל הגוים שנתנו מחצית השקל אין מקבלין מהם, קטן שהתחיל אביו ליתן עליו מחצית השקל שוב אינו פוסק אלא נותן עליו בכל שנה ושנה עד שיגדיל ויתן על עצמו.

ואם היה אומר לרומאי על מחצית השקל אולי היה נכנס להלכה שלא מקבלים מהגוי מחצית השקל לקורבנות ציבור ובדיוק על נושא זה  החריבו את ירושלים בסיפור של קמצא ובר קמצא

ולכן הסתפק להגיד מנה של קודש כפול היה אבל בפועל מאה כיכר ניתנו לאדנים ומאה כיכר ניתנו לקורבנות הציבור שהוקרבו החל מניסן במשכן החדש

 

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2016/03/blog-post_11.html