בס"ד
פרשת עקב למה כיבוש איטי יגרום שלא ירבה את חית השדה ?
למה כיבוש מהיר ירבה את חית השדה ? ומה הקשר לוישמן ישורון ויבעט? כ"ב/אב/תשע"ה
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
דברים פרק ז
(כב) וְנָשַׁל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת
הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן
תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:
ונשאלת השאלה מדוע אם הם ירשו את הארץ
מהר ולא לאט לאט תרבה עליהם חית השדה ?
ורש"י דברים פרק ז אומר
(כב) פן תרבה עליך חית השדה - והלא
אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה, כג) וחית השדה השלמה
לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא:
רש"י מפרש שמשה ידע שעם ישראל יחטא
אבל עדיין קשה כי אם היה ידוע שעם ישראל
יחטא אז בכל מקרה יתרבו חיות השדה אז מה זה משנה עם ירשו מהר או ירשו
לאט? אם סופם לחטא בכל מקרה התוצאה תהיה
ריבוי של חיות שדה כי זה בגלל החטא אז בעצם נשארת הקושיה למה אם יכבשו את הארץ מהר
ירבו חיות השדה .
וכאן אני רוצה להסביר את ההבדל בן כיבוש מהיר וכיבוש איטי
בכל מלחמה יש קושי עצום ועצם המלחמה
יוצרת מצבים רבים של התמודדות וקושי ולכן אדם הנמצא בקושי בדרך כלל ליבו לא גס
עליו כלפי שמים כי הוא נמצא במצב שכל רגע ורגע הוא צריך את הקב"ה בכל המצבים
השונים של הלחימה . קושי זה של הלחימה מעצב את יראת השמים של הלוחם ואת הצורך שלו
בסיעתא דשמיא . כלומר לחימה ארוכה תגרום
לכך שעם ישראל יבין את המשמעות של הסיעתא דשמיא ולכן הוא יעשה פחות חטאים ואם יעשה
פחות חטאים חיית השדה לא תרבה אבל אם הלחימה תהיה מהירה ההבנה של עם ישראל בסיעתא
דשמיא תהיה קטנה יותר ולכן יש יותר סיכוי שעם ישראל יעשה יותר חטאים ולכן תרבה חית
השדה וזה בדיוק מה שהפסוק בה להסביר לנו על אופי האדם
וכתוב בדברים פרק לב
(טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן
וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל
צוּר יְשֻׁעָתוֹ:
וכך כתוב מדרש תנאים לדברים פרק לב פסוק
טו
(טו). וישמן ישורון ויבעט לעולם כל
שלפי שבע רעים וכן את מוצא בראשונים דור המבול ודור הפלגה והסדומיים שלא מרדו
במקום אלא מתוך מאכל ומשקין שנ' חמאת בקר וח' צאן מה הוא אומ' וישמן יש' ויב' אמ'
הקדוש ברוך הוא למשה אמור לישראל כשאתם נכנסין אין אתם עתידין למרוד אלא מתוך שלוה
והמלבי"ם דברים פרשת האזינו פרק לב
פסוק טו
(טו) טו עם כל הטובות האלה וישמן
ישרון ויבעט. דרך השוכח טובה בעת טוב לו, תחלה מכיר טובה ובועט במזיד, ואח"כ
שוכח העבר לגמרי: ועז"א תחלה ויבעט בזדון, ואח"כ שמנת עד כי עבית בעב
הענן והחשך, כשית ושכחת לגמרי אל מוציאך ממצרים.
כלומר התורה יודעת את אופי האדם שכאשר
נותנים לו את הכול ובקלות אינו מעריך את הנתינה רק הקושי שבהסגת הדברים גורם לאדם
להעריך את מה שהקב"ה נותן לו
וכתוב בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף פא
עמוד א
שלחו מתם: הזהרו בערבוביתא, הזהרו
בחבורה, הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה, שנאמר: +במדבר כד+ יזל מים מדליו, שמהן
תצא תורה. ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן? אמר רב יוסף: שלא
יאמרו תורה ירושה היא להם.
ואומר הר"ן מסכת נדרים דף פא עמוד
א
הזהרו בבני עניים - להשתדל ללמדם
תורה שמהן תצא תורה שאין להם עסק אחר ועוד שדעתם שפלה עליהם.
לצאת מבניהם ת"ח - שעל הרוב
אינם בני תורה.
ירושה היא להם - לא ילמדו תורה מאחר
שהם סומכים שירושה היא להם.
כלומר מי שאין לו מתאמץ יותר מי שיש לו
לא מעריך את מה שיש לו
לסיכום משה ידע שעם ישראל יחטא אבל
כיבוש מהיר יגרום לעם ישראל לא להעריך את הסיעתא דשמיא ולכן עם ישראל יחטא יותר
ולכן חית השדה תרבה. אבל אם יכבוש לאט לאט יעריך את הסיעתא דשמיא ועם ישראל יעשה
פחות חטאים ולכן לא תרבה חית השדה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה