בס"ד
פרשת ואתחנן ט"ו באב מה הקשר בין
יום הכיפורים לט"ו באב ? האם ט"ו באב שווה לשאר ימים טובים?
מה הקשר בן המלאך עזאזל לט"ו באב
ויום הכיפורים? ט"ו/אב/תשע"ה
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כו עמוד ב
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו
ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי
לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים
יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל
תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, +משלי ל"א+ שקר החן והבל היפי אשה יראת ה'
היא תתהלל, ואומר: +משלי ל"א+ תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. וכן
הוא אומר +שיר השירים ג'+ צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו
ביום חתנתו וביום שמחת לבו, ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין
בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
וצריך להבין מה מיוחד בט"ו באב
שהגמרא משווה אותו ליום הכיפורים
כתוב בשמות פרק כה
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת
תְּרוּמָתִי:
(ג) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר
תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:
(ד) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים:
(ה) וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים
וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים:
(ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים
לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
(ז) אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי
מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן:
(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
ועל זה אומר הזוהר כרך ב (שמות) פרשת
תרומה דף קלה עמוד א
ד"א מאתם מכללא דשית סטרין
עלאין וכלא חד, (ד"א) מאתם מאינון זמני ושבתי וכלא רזא חדא, זהב וכסף ונחשת
ותכלת וארגמן ותולעת שני, זהב, ברזא דיומא דראש השנה דאיהו יומא דזהב יומא דדינא
ושלטא ההוא סטרא כמה דאת אמר (איוב לז) מצפון זהב יאתה, וכסף, דא יום הכפורים
דמתלבנן חוביהון דישראל כתלגא כמה דאת אמר (ישעיה א) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג
ילבינו, וכתיב (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, ונחשת, יומי דקרבנין
דחג דאנון רתיכי דעמין עכו"ם ואנון אקרון רזא דהרי נחשת ובגין כך מתמעטין בכל
יומא ואזלין, ותכלת, דא פסח שולטנו דרזא דמהימנותא רזא דגוונא תכלא ובגין דהיא
תכלא, לא שלטא עד דשציאת וקטילת כל בוכרי דמצראי כמה דאת אמר (שמות יב) ועבר יי'
לנגף את מצרים, בג"כ כל (קלט א) גוונין טבין בחלמא בר מן תכלא, וארגמן, דא
שבועות רזא דארגוונא דתורה שבכתב דאתיהיבת ביה כלילא מתרין סטרין מימינא ומשמאלא
כמה דאת אמר (דברים לג) מימינו אש דת למו ודא איהו ארגמן, ותולעת שני דא איהו
ט"ו באב דבנות ישראל הוו נפקי במאני מלת כמה דאת אמר (איכה ד) האמונים עלי
תולע, עד הכא שית סטרין מכאן ולהלאה רזא די' ימי תשובה, וש"ש ועזים, ועורות
אילים מאדמים, ועורות תחשים, ועצי שטים, ושמן למאר, ובשמים לשמן המשחה ולקטורת
הסמים, ואבני שוהם, ואבני מלואים, עד הכא תשעה לקבל תשעה יומין ויום הכפורים אשלים
לעשרה
וננסה להבין את הזוהר
זהב זה -ראש השנה כסף – יום הכיפורים נחושת –סוכות תכלת – פסח ארגמן – שבועות תולעת שני – ט"ו באב
והשאר זה כנגד 8 הימים בין ראש השנה
ויום הכיפורים .
כלומר הזוהר הקדוש שם את ט"ו באב באותו הדרגה כמו ראש השנה
יום הכיפורים סוכות ושבועות
וכאן בא הקרן אורה ומפרש שיום הכיפורים
וט"ו באב הם כנגד שני הימים שבו היה חורבן לישראל י"ז תמוז בו נשברו
הלוחות ותשעה בא"ב בו נחרב בית המקדש וכנגדם שני הימים יום הכיפורים בו משה
נתן את הלוחות השנים כנגד י"ז תמוז ותשעה באב שבו נחרב בית המקדש וכנגדו
ט"ו באב שבו נוצרה אחדות בעם ישראל שנותן את הבסיס להקמת בית המקדש
קרן אורה מסכת תענית דף ל עמוד ב
שם גמרא, אמר רשב"ג לא היו ימים
טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים כו', להבין י"ט אלו נדקדק עוד מה
דחשיב הש"ס הני מילי שבשבילן עשו ט"ו באב ליו"ט, וחד מינייהו (להלן
ל"א ע"א) יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, וקצת קשה, דהא זה היה אחר
החורבן, ומה טעם הוא זה על יום טוב שהיה קודם החורבן, אבל כוונתם ז"ל להורות
לנו כי אלו השני ימים טובים הם נגד ב' הימים אשר אירעו לנו בהם מאורעות לא טובות,
הם י"ז בתמוז וט"ב, ומה שנחסר מאתנו באלו ב' הימים מצאנו בב' הימים
טובים ט"ו באב וי"ה, וכל הדברים אשר אמרו על ט"ו באב יורו על זה,
קרן אורה מסכת תענית דף ל עמוד ב
והן הדברים אלו דקאמר הש"ס
שנעשו בו, יום שהותרו שבטים לבא זה בזה, כי המעלה היותר גדולה לקיום ישראל בארץ
הקודש הוא בהיות ישראל כולם באחדות אחד, כמו שנאמר (דהי"א יז, כא) ומי כעמך
ישראל גוי אחד בארץ, על כן נעשה בו טובה והותרו שבטים לבא זה בזה, ושבט בנימין
הותר לבא בקהל, וזה סגולה גדולה להשראת שכינתו יתברך בתוכינו בהיות י"ב שבטי
יה באחדות, שמבואר בזוהר הקדוש (ח"ב רכ"ט ע"ב) על י"ב האבנים
אשר שם יעקב אבינו מראשותיו וכאשר נתאחדו כולם אז אמר אין זה כי אם בית אלהים כו'.
ר' יוחנן אומר יום שכלו בו מתי מדבר, זה מובן מאליו כי בתשעה באב נגזר שלא יכנסו
לארץ ובו נשלמה הגזירה והורשו ליכנס לארץ, עולא אמר יום שביטל הושע כו', ונתרבה בו
עליית ישראל לרגל להראות במקדש ה', כי היום הזה מוכן לבנין בית המקדש ולא לחורבנו
ח"ו.
ואת הקשר הזה בין ט"ו באב ליום
הכיפורים ניתן לראות בתפקיד הייחודי של השעיר המשתלח
משנה מסכת יומא פרק ו
ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה
להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין
שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:
ואומר ר' עובדיה מברטנורא מסכת שקלים
פרק ד
ולשון של זהורית - שני תולעת
שמשליכין אל תוך שריפת הפרה. וה"ה לעץ ארז ואזוב, אלא נקט לשון של זהורית לבד
לחלק בין לשון של זהורית זה ללשון של זהורית של שעיר המשתלח:
כלומר תולעת שני זה ט"ו באב לפי
הזוהר ולשון של זהורית זה גם תולעת שני כלומר יש כאן את הקשר בין יום הכיפורים
לט"ו באב . וגם אנחנו רואים שהאדום הפך ללבן בשעיר המשתלח סימן שהקב"ה
סלח לעם ישראל וגם כאן בט"ו באב בנות ישראל יצאו בכלי לבן ולא בבגדי אדום כדי
להדגיש שגם כאן הם עושים את רצון השם וגם הקב"ה סלח לעם ישראל.
לפי הזוהר לכאורה היו צריכות לצאת בבגדי
שני "דא איהו ט"ו באב דבנות ישראל הוו נפקי במאני מלת כמה דאת אמר
(איכה ד) האמונים עלי תולע," אבל אני רוצה לפרש שיצאו בבגדי לבן כדי
להראות שהם עושים את רצון הקב"ה .
וגם כאן בשני הימים הללו קשורים קשר ישיר
לשני המלאכים שירדו לארץ
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550
אמר להם עתיד הקדוש ברוך
הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין,
א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין
אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר
בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין
ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה
במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה'
שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.
כאן בט"ו באב מראות בנות ישראל
שאותו מלאך שירד לארץ שמסית את עם ישראל בבגדי צבעונים לא שולט בהם והם יוצאות בבגדים
לבנים וגם ביום הכיפורים אנחנו משלחים את
השעיר המשתלח כדי לשחד את עזאזל הוא המלאך ואז האדום של התולעת שני הופך ללבן.
לסיכום יש שני ימים בהם אנחנו מתמודדים
ישירות מול עזאזל שהתנגד לתת תורה לישראל ותפקידו לגרום לעם ישראל לא לקבל את
התורה ולהחריב את בית המקדש . ובשני ימים אלו ט"ו באב ויום הכיפורים יש לנו את
הכוח להתמודד איתו לקבל חזרה את התורה ולהניח בסיס לבניית בית המקדש לאחר שנחרב .
ולכן הגמרא במסת תענית מסימת ואומרת ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו
- זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה