פרשת במדבר אם שבט דן היה בצפון היה צריך ללכת ראשון אז למה כתוב מאסף? מה הקשר של מצפון תפתח הרעה לשבט דן ? מדוע שבט דן היה אחראי על השבת אבידה ? ‏ד'/סיון/תשע"ה

בס"ד

פרשת במדבר  אם שבט דן היה בצפון היה צריך ללכת ראשון אז למה כתוב מאסף? מה הקשר של מצפון תפתח הרעה לשבט דן ? מדוע שבט דן היה אחראי על השבת אבידה ? ‏ד'/סיון/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

כתוב במדבר פרק ב

 (כה) דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן צָפֹנָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי:

וכתוב במדבר פרק י

(כה) וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי דָן מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם וְעַל צְבָאוֹ אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי:

ומאוד קשה לי כי הכיוון הכללי של מסעות בני ישראל הוא  לכיוון צפון לכיוון ארץ ישראל ואם באמת דן נמצא בצד צפון הוא היה צריך להיות ראשון ברוב המסעות ורק במידה ונוסעים דרומה הוא נמצא אחרון מאסף . וצריך לברר מדוע כתוב שהוא היה מאסף כלומר אחרון .

בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ה יש ויכוח כיצד היו נוסעים בני ישראל במדבר

כיצד היו ישראל מהלכין במדבר רבי חמא בר חנינה ורבי הושעיה חד אמר כתיבה וחרנה אמר כקורה מאן דמר כתיבה [שם ב יז] כאשר יחנו כן יסעו מאן דמר כקורה [שם י כה] מאסף לכל המחנות לצבאותם. מאן דמר כקורה ומה מקיים כתיבה כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתן על פי הדיבור אף בנסיעתן על פי הדיבור ומאן דמר כתיבה מה מקיים כקורה מאסף לכל המחנות לצבאותם לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה. וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו הה"ד [במדבר י כה] מאסף לכל המחנות לצבאותם.

ונראה לי שבאמת הקושי של התלמוד הירושלמי כיצד לפרש את שני הפסוקים שלכאורה סותרים אחד את השני . והתירוץ של הירושלמי  שבאמת שבט דן הלך ראשון  לשיטה שהם הלכו כתיבה אז מה המשמעות של מאסף ?  מתרץ הירושלמי לפי הבנתי ששבט דן היה מרובה באוכלוסין ולכן היה באמת הולך בצד הצפוני אבל בגלל שהיה לו הרבה אוכלוסין הוא היה מפוזר על כל פני המחנות ולכן הוא נחשב למאסף .

וכך ניתן לפרש את רש"י במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק כה

(כה) מאסף לכל המחנות - תלמוד ירושלמי לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו. אתיא כמאן דאמר כתיבה היו מהלכין, ומפיק לה מן (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו. ואית דאמרי כקורה היו מהלכין ומפיק לה מן מאסף לכל המחנות:

כלומר לשיטה שעם ישראל הלך כקורה שבט דן באמת היה בסוף והיה מאסף . אבל לשיטה שעם ישראל הלך כתיבה  באמת שבט דן היה בראש אבל היה מפוזר על כל פני המחנה ולכן הוא נחשב למאסף

וכדי להבין את שיטת הקורה אומר ר' חיים פלטיאל במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק יד

(יד) ויסע דגל מחנה יהודה. הק' מ"ה דבכולהו דגלים כתיב ונסע וכאן כתיב ויסע, ועוד דבכולהו כתב בני רק בשבט ראובן דכתיב ונסע דגל מחנה ראובן לצבאותם. ותירץ דמיד כשהיה נוסע הענן היה מיד נוסע דגל יהודה והיה הולך אחר הענן ולהכי כתב ויסע מיהו בשאר דגלים דהיו צריכין להמתין עד פריקת המשכן כתיב ונסע בדרך נחת היו נוסעים ומשבט ראובן לא הזכיר בני לפי שבמחלקתו של קרח היו משבט ראובן לפיכך לא הזכיר בניו.

לפירוש הזה של ההליכה כקורה צריך להגיד ששבט דן היה תמיד בצפון בראש המחנה אבל כשעם ישראל התחיל ללכת הוא היה אחרון בסדר ואם כך כאשר היו חונים הוא חזר למקומו בראש . ואז מאוד מובן למה הם היו לשני השיטות אחראים על החזרת האבידה . לשיטה שהלכו כתיבה הם היו מפוזרים על פני כל המחנה ולכן יכלו להחזיר לכל השבטים את האבידות של עם ישראל ולשיטה שהלכו לקורה הם הלכו אחרונים אבל כשהגיע לחניה היו צריכים לעבור דרך כל מחנה ישראל ובשלב הזה יכלו להחזיר את האבידה לכל אחד מבני ישראל .

ומאוד מובן מה שכתב בשכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יז

וילחם עם ישראל. ר' אלעזר המודעי אומר היה עמלק נכנס סמוך לכנפי הענן. וגונב נפשות מבני דן, שהיו נוסעין באחרונה, והיה בהם זהוהי הלב, שהיו זונים אחר פסלו של מיכה שהוציאו עמהם ממצרים, ולפיכך היה הענן פולטם, והיה עמלק גונבם ומחתך את מילתם וזורקן כלפי מעלה, ואמר ראה מה שאני עושה בבני בריתך, שנאמר ויזנב בך כל הנחשלים

שבט דן לשני השיטות היה פגיע יותר משאר השבטים כי לשיטה שנסעו כתיבה השבט לא היה מרוכז במקום אחד אלה מפוזר על פני כל השבטים ולכן מאוד מובן שכל אחד עמד לעצמו וזה המשמעות של נחשלים  אומר האלשיך במדבר פרק ז

כי על כן נקרא נחשון, על שם נחשול שבים. ובאו מים עד חוטמו, וצווח, הושיעני אלהים, כי באו מים עד נפש.

ושבט דן היו נחשלים ללא הכוח של כל השבט או בגלל שהיו צריכים להמתין שכולם יעברו אותו ובחניה היו צריכים ללכת עד צפון המחנה לא היה בהם את הכוח לעמוד מול עמלק ולכן היו נחשלים שעמלק זינב בהם וזה בדיוק פירוש רד"ק בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק יז

 (יז) יהי דן - דמהו לנחש ולשפיפון שהלך יחידי כי שאר החיות ברוב הולכים חבורות, והנחש לעולם הולך יחידי וממית רבים

ומובן מה עושה שבט דן בצפון שנאמר בירמיהו פרק א

(יד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:

והסיבה לכך מה שכתוב פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ג

רוח פנת צפון משם החשך יצא לעולם, רוח צפון בראו ולא גמרו, שאמ' כל מי שהוא אומ' שהוא אלוה יבא ויגמור את הפנה הזאת וידעו שהוא אלוה, ושם הוא מדור למזיקין ולזוועות והרוחות והשדים והברקים והרעמים, ומשם רעה יוצאה לעולם, שנ' מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ,

 

לסיכום שבט דן היה בצד צפון המקום שממנו תפתח הרעה כי זה הרוח שהקב"ה ברא ולא גמר את הבריאה . בצד צפון שבט דן הפחות שבשבטים שהלך לא כשבט אלה כיחידים  ולכן היה חלש מאוד ולכן עמלק זינב בו . ולשיטה שעם ישראל הלך כתיבה היה הולך בראש ובגלל החולשה שלו היה מפוזר על פני כל המחנה ,ולשיטה שהלכו כקורה היה בחניה בראש אבל בהליכה המתין עד שהיה  מאחור וכאשר חזרו לחנות עבר לתחילת המחנה .