בס"ד
פסח
מה הייחוד של ליל הסדר ? למה ליל שימורים ? למה משה לא כתוב באגדה ? כיצד
זה קשור לשני מצוות עשה שיש עליהם כרת ? וכיצד יום זה קשור לאדם הראשון י"ד/ניסן/תשע"ה
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
שמות פרק יב
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
שמות פרק יב
(מב) לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיקֹוָק
לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיקֹוָק שִׁמֻּרִים לְכָל
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם: פ
ואומר בעל הטורים שמות פרק יב
ליל שמרים. שמרים לכל בני ישראל.
שחלק הקדוש ברוך הוא ליל ט"ו לשנים, חציו לגאולת מצרים וחציו השני לגאולה
לעתיד לבא (מכילתא):
בלילה הראשון יש את זכירת יציאת מצרים כלומר הגדה של פסח וכמו
כן אכילת מצה ואיסור על חמץ ומצווה לאכול מצה עם
קרבן הפסח . תנאי נוסף הוא שביום בראשון של פסח כל אדם שרוצה לאכול מקורבן
הפסח צריך להיות מהול .
ואני רוצה להסביר את מהות היום הזה
ולהבין את המהות של המצוות של ליל הסדר .
לפי ההבנה שלי ודברים שכתבתי במאמרים
קודמים כל יציאת מצרים זה גלגול העולם
חזרה למצב של תוהו ובהו ובריאת העולם מחדש ב 51 יום עם תנאי שהתקבל ע"י עם
ישראל שאם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . איך מחשבים את ה 51 יום ? כל המכות שניתנו למצרים זה המהלך של הקב"ה
לגלגל את העולם למצב של תוהו ובהו . הקרבת קרבן הפסח זה סמל להחזרת העולם לתוהו
ובוהו ולכן הקרבן נשחט לאחר חצות לפני כניסה ליום טוב של פסח . אבל האכילה היא
בערב בליל פסח שזה תחילת בריאת העולם מחדש ובעצם היום הראשון של פסח הוא מעין
הפרדה בין מצב של תוהו ובוהו לתחילת הבריאה מחדש
. ואני אומר שזה בעצם השער החמישים של הטומאה . יום מתן תורה זה השער ה50
של טהרה . ובאמצע יש 49 יום של ספירת העומר שזה בריאת העולם מחדש בשבע ימים ארוכים
בשיתוף עם עם ישראל וזה המשמעות של ספירת העומר בריאת העולם בשיתוף עם ישראל . כל
יום הוא שבע ימים . לפי ההבנה שלי גם שער ה 50 של טומאה וגם שער ה 50 של טהרה זה
ימים שלא בשליטת האדם זה אך ורק בשליטתו של הקב"ה . ולכן משה לא מופיע בהגדה
כי אף אדם לא שייך להגדה , ולכן לא שייך גם גויים בלילה הזה ולכן זה יום שמרים יום
ששיך אך ורק לקדוש ברוך הוא .
הייחוד של היום הזה שיש לנו שאיפה
להתחיל את הבריאה ביום הזה עם השאיפה להיות בדרגה של האדם הראשון לפני החטא יום
שבו ברא הקב"ה את האדם ושם אותו
בבריאה במצב של גן עדן .
האדם הראשון נולד מהול ולכן לא שייך
להיות לא מהול ולאכול את קרבן הפסח , האדם הראשון אכל לחם מוכן ולפי הבנתי לחם זה
לא היה חמץ ולכן אנחנו אוכלים מצה עם קרבן הפסח ביום הראשון כמו האדם הראשון לפני
החטא
ואומר המלבי"ם שמות פרק טז
וכמ"ש ועשב לעבודת האדם להוציא
לחם (תהלים קד), שעד שיוציא ממנו לחם צריך עבודה ויגיעה רבה, ואני ממטיר לכם לחם
בלא פסולת וקליפה כמו שהיה קודם חטא אדם הראשון וכמו שיהיה לעת"ל, כמ"ש
(כתובות) עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות, זאת שנית הלחם בא מן הארץ וחומרו מגושם
כחומר הארץ, אבל הלחם הזה יבא מן השמים, קרוב יותר אל הרוחני מהגשמיית, וכתיב והיה
ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ וכו',
כלומר אנחנו מנסים להיות לפני הבריאה מחדש במעמד של האדם
הראשון לפני החטא . ולכן שני מצוות עשה היחידות שיש בהם כרת הם שני המצוות הללו שבמידה ואנחנו לא מקימים אותם יש לנו כרת כי הם
מסמלים את השאיפה שלנו להיות חלק מן הבריאה מחדש שמתחילה בפסח ואם אנחנו לא עושים
את המצוות הללו זה מראה שאין לנו שייכות לעולם של הקב"ה ואנחנו מוציאם את
עצמנו מן העולם .
ביום זה אנחנו שואפים להיות חלק מן
הבריאה מחדש ומי שאין לו שאיפה כזו הוא מוציא את עצמו מן העולם וזה המשמעות של כרת
.
וזה בעצם המשמעות של הרשע באגדה כתוב מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא
דפסחא פרשה יח
רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם
לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים (שמות יג ח) לי ולא לך אלו היית שם לא היית נגאל.
כלומר מי שאין לו את השאיפה להיות חלק
מן הבריאה מחדש מוציא את עצמו מן העולם כי בריאת העולם מחדש היא בתנאי של קיום
התורה והמצוות ומי שלא מקבל על עצמו את התנאי הזה שהוא תנאי הכרחי לקיום העולם מוציא
את עצמו מהעולם וקבלת התנאי הזה זה בליל פסח שבו מתחילה הבריאה מחדש של העולם שהוא
זמן יציאת מצרים ומי שלא קיבל על עצמו תנאי זה לא יצא ממצרים רש"י שמות פרק י
ויהי חשך אפלה שלשת ימים וגו' - חשך
של אופל שלא ראו איש את אחיו אותן שלשת ימים. ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על
זה, שלא קמו איש מתחתיו. יושב אין יכול לעמוד, ועומד אין יכול לישב. ולמה הביא
עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי
אפלה כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הן לוקין כמונו.
כלומר מי שלא קיבל תנאי זה לא יצא
ממצרים כי לא קיבל על עצמו את התנאי היסודי של בריאת העולם מחדש .
והמשמעות של ליל הסדר זה בעצם הכנה
וקבלת התנאי של קיום העולם וקיום התורה ,וללא קיום תורה אין עולם , וההבנה שהשאיפה
שלנו להגיע למצב של האדם הראשון לפני החטא . יום זה שייך רק לקב"ה והחלק שלנו
זה לקבל את התנאי של הקב"ה שהוא התנאי לבריאת העולם .
לסיכום ליל הסדר זה יום שהוא הגבול בן תוהו ובהו שסמלו שחיטת קורבן
הפסח לפני כניסת החג , גלגול העולם למצב הראשוני שלו תוהו ובהו , ובין התחלת בריאה
מחדש של העולם שהוא אכילת קורבן הפסח עם מצה שמסמל את בריאת העולם בשיתוף של עם
ישראל . יום ששייך רק לקב"ה ולכן לא שייך בו מזיקים ולכן הוא ליל שימורים אבל
גם לא שייך בו משה רבנו ולכן הוא לא מופיע באגדה . יום שבו השאיפה שלנו להגיע למצב
של האדם הראשון לפני החטא וזה אומר ברית מילה ואי אכילת חמץ כמו האדם הראשון ואכילת
קרבן הפסח שמסמל את התחלת הבריאה מחדש ,יום שבו אנחנו מקבלים על עצמנו את התנאי של הקב"ה יש תורה יש עולם אין תורה
אין עולם . ומי שלא מקבל על עצמו את התנאי
הזה הוא רשע אבל עדיין הוא מסב על השולחן ויש לו את ההזדמנות לקבל על עצמו את
התנאי הזה ולהיות חלק מימות המשיח וזה המשמעות של מה שאומר בעל הטורים חציו גאולת
מצרים וחציו השני גאולה לעתיד לבא שזה בעצם אמירת ההלל .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה