פרשת ויקהל פקודי מה ההבדל בן "ויעש" לבן "ויעשו" וכיצד זה קשור לכותנות עור שעשה הקב"ה לאדם הראשון וכיצד זה קשור ל"ויעשו" חגורות ע"י האדם הראשון ? ‏כ"ב/אדר/תשע"ה

בס"ד

פרשת ויקהל פקודי  מה ההבדל בן  "ויעש" לבן "ויעשו"  וכיצד זה קשור לכותנות עור שעשה הקב"ה לאדם הראשון וכיצד זה קשור ל"ויעשו" חגורות ע"י האדם הראשון   ?  ‏כ"ב/אדר/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

 

בפרשה שלנו מתואר בנית בית המקדש יש פעלים שחוזרים על עצמם ויעש ויעשו  האחד בלשון יחיד והאחד בלשון רבים

 שמות פרק לו

(יא) וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית:

שמות פרק לו

(יג) וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד: ס

וכד'

שמות פרק לו

(ח) וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם:

שמות פרק לט

(א) וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: פ

שמות פרק לט

(ו) וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

שמות פרק לט

(טו) וַיַּעֲשׂוּ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר:

שמות פרק לט

(טז) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנוּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן:

שמות פרק לט

(יט) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה:

(כ) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנֻם עַל שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹד:

ויש עוד "ויעשו" אבל המשותף לכל "ויעשו"  בלשון רבים זה שמדובר בבגדי הכהן הגדול ויריעות המשכן  . שאר הכלים כתובים בלשון "ויעש" ויש לברר מה ההבדל בין "ויעש" לבין "ויעשו" .

לכאורה צריך להגיד שלשון היחיד מדובר בבצלאל שקיבל מהקב"ה רוח אלוקים וכתבתי במאמר הקודם שהוא קיבל יכולת לברוא עולם צל לבריאה וזה מהות השם שלו .

שמות פרק לא  

(ב) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:

(ג) וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה:

(ד) לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:

(ה) וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה:

ולשאר האנשים נתן להם רק רוח חוכמה

שמות פרק כח

(ב) וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת:

(ג) וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי:

וצריך בירור מה מקור ההבדל כתוב בראשית פרק ג

(כא) וַיַּעַשׂ יְקֹוָק אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: פ

ואומר  רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק כא

וע"ד המדרש: (ב"ר כ, כט) כתנות עור, בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות אור. והכוונה שהלבישם הקדוש ברוך הוא מיני מעלות ומאורות מן האור העליון שהיו בגן עדן כעין משה שזכה להן בהר, וממעלת המלביש תוכל ללמוד מעלת הלבוש, כי הכוונה בהם לחיות לעולמים ולהיותם כמלאכי השרת:

כלומר מדובר בדבר שנעשה ע"י הקב"ה ללמד על המעלה הגבוהה של האדם הראשון ממנו בא אבל בגלל חטא האדם הראשון ירד מדרגה של אור לעור  וכך כותב בפירוש האלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק כא

ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות אור רוחניים כדי להתלבש גופם בגן עדן גם כן בחלוקא דרבנן, ועתה וילבישם שהקנה בהם הלבשה, ויחלף מאור לעור. ושיעור הכתוב ויעש מתחלה כתנות אור, ומה שכתב עור, הוא על מה שאחר כך וילבישם את הכתנות, כלומר ומזה תבין כי בתחלה היו אור, כי האותיות מתחלפות כי כן תהיה כוונת רבי מאיר ולא להגיה התיבה:

כלומר  הקב"ה  נתן  כותנות של אור שנהפך לעור ותפקיד האדם לחזור ולהפוך את זה מעור לאור . וזה הכוונה של "ויעש" מלמעלה למטה מהקב"ה לאדם ותפקיד זה בא לידי ביטוי בבניית המשכן ולכן זה יכול להיות רק בידי יחיד שקיבל את הכוח הראוי מהקב"ה . הקב"ה נתן לנו את המקדש שמהותו אור ועכשיו הוא עור ותפקידנו להשתמש בו ולהפוך אותו חזרה לאור

עד כאן ההבנה של "ויעש"  ועכשיו נבין מה ההבנה ב  "ויעשו"

בראשית פרק ג

(ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת:

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יט

וא"ר יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט, ויעשו להם חגורות, א"ר אבא בר כהנא חגורה אין כתיב כאן, אלא חגורות חגורי חגורות, אסטכיוין, גליון, סדינים, כשם שעושים לאיש, כך עושין לאשה, צילצלין, קולסין, סכנין.

העבודה שבאה מלמטה למעלה זה "ויעשו " פעולת האדם מלמטה ללמעלה זה הכוונה ב "ויעשו" לתקן את מה שהתקלקל . כמו שאומר רבי יצחק קח חוט ותתחיל לתפור ולתקן מה שקלקלת ותיקון זה בא לידי ביטוי בעבודה על בגדי כהן גדול ויריעות המשכן שזה הפעולה של "ויעשו" זה התיקון שצריך לעשות מלמטה למעלה וזה לרוב בני אדם ,אבל ליחידים כמו בצלאל שנתן לו הקב"ה רוח אלוקים או  כמו כהן גדול הוא בבחינת "ויעש" שזה עבודה מלמעלה למטה .

וזה הכונה בתלמוד בבלי מסכת ערכין דף טז עמוד א

למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב: +בראשית ל"ז+ ויטבלו את הכתנת בדם; מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב: +שמות כ"ח+ ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה; מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דא"ר חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה; אבנט מכפרת על הרהור הלב, אהיכא דאיתיה, (דכתיב: +שמות כ"ח+ והיה על לב אהרן); חושן מכפר על הדינין, דכתיב: +שמות כ"ח+ ועשית חושן משפט; אפוד מכפר על עבודה זרה, דכתיב: +הושע ג'+ אין אפוד ותרפים; מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקדוש ברוך הוא: יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול; ציץ מכפר על מעשה עזי פנים, כתיב הכא: +שמות כ"ח+ והיה על מצח אהרן, וכתיב התם: +ירמיהו ג'+ ומצח אשה זונה היה לך! לא קשיא: הא דאהנו מעשיו, הא דלא אהנו מעשיו, אי אהנו מעשיו - אתו נגעים עליה, אי לא אהנו מעשיו - מעיל מכפר.

כלומר עבודת הכהן הגדול שבגדיו נתפרו ע"י חכמי לב מבחינת "ויעשו" מכפרים על העם כולו ע"י עבודת הכהן הגדול בבחינת "ויעש" כלומר פעולת כהן גדול המכפרת על העם ע"י  הבגדים זה פעולה מלמעלה למטה וזה פעולת "ויעש" אבל הכנת אותם בגדים ע"י חכמי לב זה הפעולה מלמטה למעלה וזה "ויעשו" .

ואת השילוב הזה והקשר בן בגדי כהן גדול לבין כתנת וחגורות כתוב כמעט במפורש ויקרא פרק ח

(יג) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: