הקשר בן ראש השנה יום הכיפורים לחג הסוכות . מדוע בכל התהליך הזה של חגי תשרי יש קשר חזק לאומות העולם ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ה

בס"ד

הקשר בן ראש השנה יום הכיפורים לחג הסוכות . מדוע בכל התהליך הזה של חגי תשרי יש קשר  חזק לאומות העולם ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ה

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק א

ובראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר [תהילים לג טו] היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

בראש השנה כל העולם עם ישראל וכל אומות העולם נידונין לפני הקב"ה ואכן בתפילות של ראש השנה וים הכיפורים אנחנו מתפללים גם על הגויים :

"ואימתך על כל מה שבראת "

אנו מבקשים מהקב"ה שייתן אימתו על כל אומות העולם כדי שידעו שהקב"ה הוא מלך על כל העולם כלומר יקבלו עליהם עול מלכות שמיים .

ואנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים

"ויעשו כלם אגודה אחת "  פרוש תיקון העולם זה שכל העולם עם ישראל כולל הגויים יהיו אגודה אחת

בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פח

שיהיו כל העולם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

מצודת דוד צפניה פרק ג פסוק ט

לקרוא כולם - ר"ל אחדות הלשון יהיה סבה שיתייחדו באמונה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד ובדעה אחת:

ואז ממשיכה התפילה ואומרת שיגיע הרגע שכל העולם יהיה אגודה אחת

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו,

ושלוש סוגי השימחה שבתפילה מתממשות בחג הסוכות פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת

ושמחת בחגיך (דברים טז: יד). את מוצא שלש שמחות כת' בחג, ואילו ושמחת בחגיך (שם שם /דברים ט"ז/), והיית אך שמח (שם שם /דברים ט"ז/ טו), ושמחתם לפני י"י אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג: מ).

כלומר התוצאה של התפילה בראש השנה וביום הכיפורים מתממשת בחג הסוכות .

בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה  

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

כלומר אחת המטרות של חג סוכות הוא כפרה על אומות העולם כי שלמות העולם קשורה לאגודה אחת . עם ישראל התכפר ביום הכיפורים ואומות העולם מתי יתכפרו ? ולכן הכפרה של אומות העולם באה דרך עבודה של עם ישראל בבית המקדש . ויוצא לנו שבחג הסוכות עם ישראל נמצא לאחר כפרה  והעבודה של עם ישראל בסוכות מכפרת על אומות העולם ולכן בסוכות לכאורה מגיעים למצב של אגודה אחת . והשלמות הזאת נותנת לנו את השמחה כמו שאנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים .

עוד ראיה שסוכות זה כפרה על אומות העולם זה מנחה של יום כיפור . תמיד מנחה של שבת מקשרת אותנו לשבת הבאה אנחנו קוראים במנחה את הפרשה הבאה כדי לקשר את השבת הנוכחית לשבת הבאה ואנחנו במנחה של יום כיפור קוראים ביונה את פרשת נינווה . ומהותה של פרשת נינווה היא הכפרה של הגויים ולא של עם ישראל וזה מקשר אותנו לסוכות  וכתוב ביונה

יונה פרק ד

(ה) וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר:

וכתוב יונה פרק ד

(יא) וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה:

כלומר מפורש כתוב כאן שהקב"ה חס על נינווה מקל וחומר על יונה הנביא . ובעצם דרך ההשתדלות של יונה הנביא באה כפרה על נינווה. וזה קשר ישיר בין יום הכיפורים לסוכות . וכמו כן אנו רואים את התוצאה של ההשתדלות של יונה והוא השמחה  יונה פרק ד

(ו) וַיְמַן יְקֹוָק אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה:

כמו שראינו בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים שהתוצאה של אגודה אחת זה שמחה . ושמחה זה חג הסוכות

וכך מפורש כתוב ב פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת

ד"א למה אין כת' שם שמחה, בשביל שמתו בו המצריים. וכן את מוצא כל שבעת ימי החג אנו קורין בהן את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין בהן את ההלל אלא ביום טוב הראשון ולילו, למה, כדאמר שמואל בנפול אויביך אל תשמח .

וכן מפורש שהתהליך מתחיל בפסח ונגמר בסוכות כמו שכתבתי במאמר הקודם

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ראה - שופטים פרק טז

כי זמן פסח הוא חסרון ועדיין יש לעשות, לכך אין כתיב שמחה, אבל בעצרת עבר דין אחד, לכך נאמר בו שמחה אחת, בחג שכבר עברו שלשה דינים פסח ועצרת וראש השנה, לכך נאמר בו שלשה שמחות:

וכן אנו קוראים בהפטרה בסוכות

זכריה פרק יד

(טז) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְקֹוָק צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:

כלומר חג הסוכות זה חג שבו יהיו מחויבים הגויים להגיע לבית המקדש .כלומר חג הסוכות זה מצד אחד כפרה על הגויים ומצד שני שלמות של העולם הבא לידי ביטוי באגודה אחת

התהליך מתחיל בפסח ומסתיים בסוכות . אבל השלמות של הכול זה שמיני עצרת שבו עם ישראל מתייחד עם הקב"ה לבד דרך שמחת התורה   .