29.8.2014

פרשת שופטים האדם עץ השדה ? מה המשמעות של עץ השדה ? ולמה הגמרא בתענית עושה השואה בין עץ השדה לתלמיד חכם ? וכיצד זה קשור למצב מלחמה . ‏ג'/אלול/תשע"ד


בס"ד

פרשת שופטים האדם עץ השדה  ?  מה המשמעות של עץ השדה  ? ולמה הגמרא בתענית עושה השואה בין עץ השדה לתלמיד חכם ? וכיצד זה קשור למצב מלחמה .  ‏ג'/אלול/תשע"ד

דברים פרק כ

(יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:

וצריך להבין מה מדובר פה ?  מדובר בזמן מלחמה בזמן מצור

ונאמר ב דברים פרק כג

(י) כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע:

ואומר הרמב"ן דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק י

(י) ונשמרת מכל דבר רע - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, לשון רש"י. והנכון בעיני בענין המצוה הזאת, כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע. ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר:

ובפרשה שלנו מדובר בזמן מלחמה שמעבר לצורך להישמר מכל דבר רע התורה הקדושה שלנו מצפה מאיתנו לא רק לחשוב על המלחמה אלה להתעלות ולחשוב על העתיד.

בזמן מלחמה כמו שאומר הרמב"ן אנשים נמצאים  במצב שגורם להם לחשוב רק על ההווה ולא על העתיד . בזמן מלחמה נהרגים אנשים והרצון האנושי זה לשרוד בכל מחיר מבלי להתחשב בעתיד . וכאן התורה הקדושה שלנו אומרת לנו שימו לב צריך לחשוב גם על העתיד . אומנם העץ עכשיו מפריע לנו  ומה שחשוב לנו  זה לשרוד ולהיות בחיים אבל גם במצב כזה אתה צריך לחשוב על העתיד . העץ הזה נותן פרות ולאחר המלחמה ואפילו תוך כדי  המלחמה תוכל לאכול מפרות האילן ולהתקיים ולכן עכשיו גם שקיום האילן לא חשוב בעיניך כי אתה רואה  רק את כאן ועכשיו התורה מצפה מאיתנו להתרומם מהמצב הקיים ולחשוב על העתיד . כי לאחר המלחמה אם תכרות את העץ בסופו של דבר תתחרט על המעשה הזה כי אתה צריך אוכל ואם העץ ייכרת לא יהיה לך אוכל . ואומר התלמוד הבבלי מסכת תענית דף ז עמוד א

הכי אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +דברים כ'+ כי האדם עץ השדה, וכי אדם עץ שדה הוא? אלא משום דכתיב +דברים כ'+ כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת, וכתיב אתו תשחית וכרת. הא כיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא - ממנו תאכל ואתו לא תכרת, ואם לאו - אתו תשחית וכרת.

בו נבין מה הדימוי הזה של עץ השדה לתלמיד חכם הגון שממנו אתה אוכל ולכן לא תיכרת

יש ויכוח בגמרא מה זה אפיקורס ואומר רבא בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

 רבא אמר: כגון הני דבי בנימין אסיא, דאמרי: מאי אהני לן רבנן?

רש"י מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

מאי אהני לן - והם אינן יודעין שעולם מתקיים עליהם.

כלומר בני האדם לא רואים באופן מוחשי את התפקיד של תלמיד חכם אבל בעצם לאמיתו של דבר עליהם עומד העולם  אבל מי שמסתכל על המציאות ללא הבנה של העולם לא כל רואה את זה ולא מבין מה תפקידם .  כדי להבין את זה צריך להתבונן ולהבין את המהות של העולם ולהסתכל על העתיד . אם אתה רואה רק את המציאות הנוכחית ללא הבנה של העולם כיצד הוא בנוי וכיצד מעשים בהווה משפיעים על העתיד אתה מגיע למסקנה מוטעית שאין לנו שום תועלת מרבנן אבל זה פשוט בורות וחוסר הבנה של המציאות האמיתית . ועכשיו נבין את הגמרא במסכת תענית שמדמה מצב מלחמה לאמונה בתלמיד חכם .

בשני המצבים בעצם מה שמעניין את האדם זה מצב הנוכחי . במלחמה האדם רוצה לשרוד ולא מעניין אותו מה יקרה לאחר המלחמה רק מעניין אותו ההישרדות האישית שלו .  וזה בעצם דומה לאדם שחי בעולם הזה ומעניין אותו רק ההישרדות הפיזית שלו כאן ועכשיו הוא לא מסתכל על העתיד ולא רוצה להבין את מהות העולם כי רק העולם הזה מעניין אותו ולכן הוא רואה את רבנן שלומדים תורה "לא עובדים לא מייצרים דבר " ולכן הוא אומר "מאי אהני לן רבנן?" מה הם מועילים?מה צריך אותם ?

 

 

 

 

 

 

אבל מי שמסתכל על העתיד מי שמבין את העולם כיצד הוא בנוי מבין שהעולם מתקיים עליהם והם בעצם לב העולם . ובאותו אופן אותו עץ שבזמן מלחמה מאוד קל לכרות אותו כי הוא לא מעניין אף אחד אבל רגע לאחר המלחמה שצריך לאכול ואין מה לאכול רק אז מבינים את השגיאה האיומה בלכרות את העץ .ובעצם אם היה לאותו אדם את ההבנה של מה שקורה בעולם היה יכול לדעת בזמן אמת שלכרות את העץ זה כמו להרוג אדם ואומר צרור המור דברים פרשת שופטים

אמר כי תצור אל עיר וגו'. לפי שאמר למעלה וצרת עליה. ואולי יעמדו עליה במצור ובמצוק ימים רבים. לזה אמר לא תשחית את עצה. אחר שבו חיי האדם תלויים. וזהו כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. והטעם כי האדם עץ השדה וממנו מתפרנס ואוכל. וא"א לחיות בלא מזונות. וזהו כי האדם עץ השדה. ואולי הזהיר בכאן שני דברים. האחד שאין רשות לאדם לנדוח עליו גרזן לכרות עליו וענפיו. כי בזה משחית הפרי. ואפילו בזה יש השחתה. וזהו לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן אפילו בלא כריתה. והטעם לפי שמהפרי שנמצא בענפים אתה אוכל. וזהו כי ממנו תאכל. והשני שאין ראוי להכרית האילן ולעוקרו מכל וכל. וזהו ואותו לא תכרות. והטעם לזה כי האדם עץ השדה. וכמו שהאדם יש לו נפש מרגשת. כן האילן יש לו נפש צומחת מרגשת. וכבר אמרו רז"ל כי האילן כשכורתים אותו נשמע קולו מסוף העולם ועד סופו.

ואין לנו אלה להבין שהאדם זה עץ השדה שצריך לראות את העתיד לבא ועכשיו שאנו נכנסים לזמן אלול יש לנו 30 יום ליום הדין ומוטל עלינו להבין ולדעת את גודל השעה  ובהתאם לכך לכלכל את מעשינו לקראת יום הדין

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה