פרשת וילך למה הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ 3 פעמים ? האם כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ הם שני דברים שונים או דבר אחד ? למה אומר הקב"ה ליהושע חזק ואמץ מאד בעניין דברי תורה ? האם בכל דבר שומעים למלך ? מאיפה לומדים שלא שומעים למלך בביטול תורה ? על מה נענש יהושע בערירות ? האם יהושע היה נענש בערירות אם לא היה מבטל תורה ? האם לימוד תורה חשובה מפרו ורבו ומה הקשר לעונש של יהושע על שביטל פרו ורבו מעם ישראל ? מה דעתו של בן עזאי לחשיבות של לימוד תורה לעומת מצוות פרו ורבו ? מהי הדרך הנכונה לחזור בתשובה? מהו העניין המרכזי בהעברת המנהיגות ממשה ליהושע ? ‏ד'/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת וילך למה הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ 3 פעמים ? האם כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ הם שני דברים שונים או דבר אחד ? למה אומר הקב"ה ליהושע חזק ואמץ מאד בעניין דברי תורה ? האם בכל דבר שומעים למלך ? מאיפה לומדים שלא שומעים למלך בביטול תורה ? על מה נענש יהושע בערירות ? האם יהושע היה נענש בערירות אם לא היה מבטל תורה ? האם לימוד תורה חשובה מפרו ורבו ומה הקשר לעונש של יהושע על שביטל פרו ורבו מעם ישראל ? מה דעתו של בן עזאי לחשיבות של לימוד תורה לעומת מצוות פרו ורבו ? מהי הדרך הנכונה לחזור בתשובה? מהו העניין המרכזי בהעברת המנהיגות ממשה ליהושע ?  ‏ד'/תשרי/תשפ"ב

דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק ז

(ז) וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵ֘ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְקֹוָ֛ק לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם:

דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק כג

(כג) וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ:

כתוב בתורה פעמים חזק ואמץ אחד משה אמר ליהושע והשני הקב"ה אמר ליהושע .

בספר יהושע נאמר 3 פעמים חזק ואמץ פעמים על ידי הקב"ה ליהושע

יהושע פרק א פסוק ו

(ו) חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם:

יהושע פרק א פסוק ז

(ז) רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

ופעם שלישית על ידי העם ליהושע

יהושע פרק א פסוק טז - יח

(טז) וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ:

(יז) כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־ מֹשֶֽׁה:

(יח) כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ: פ

וצריך להבין למה צריך הקב"ה להגיד ליהושע 3 פעמים חזק ואמץ ?

כאשר אומר משה ליהושע חזק ואמץ הוא מדבר על 2 דברים שיהושע יעשה האחד כניסה לארץ ישראל והשני מעשה הנחלה של ארץ ישראל לעם ישראל .

כאשר הקב"ה אומר חזק ואמץ ליהושע בספר דברים הוא מדבר רק על הכניסה לארץ ישראל "כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל"  ובספר יהושע הקב"ה אומר לו "כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם" כלומר כאשר משה היה בחיים יהושע קיבל את הציווי להכניס את עם ישראל לארץ ישראל אבל לא להנחיל אותה . כאשר משה לא היה בחיים הקב"ה אמר לו חזק ואמץ על הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל . ובזה מתורץ למה הקב"ה אומר לו פעמים חזק ואמץ פעם על הכניסה ופעם על הנחלת הארץ וזה מרמז שהכניסה לארץ והנחלה של הארץ היא שני דברים שונים ולכן צריך פעמיים שהקב"ה יגיד ליהושע חזק ואמץ.

הפעם השלישית שהקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ זה בהקשר של התורה "רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה" כלומר החזק ואמץ השלישי הוא לא בעניין כניסה לארץ ישראל או הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל הוא אך ורק בעניין שמירת התורה . ונשאלת השאלה למה צריך את החזק ואמץ על התורה ?

לדעתי העניין הוא שחזק ואמץ השלישי בה להסביר את ההבנה שארץ ישראל היא המקום של הקב"ה ורק מי שהתורה היא הכול בשבילו יכול לנחול את ארץ ישראל . רק בזכות קיום המצוות והתורה עם ישראל קיבל את ארץ ישראל בלי התורה ארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל ולכן זה חזק ואמץ רגיל זה חזק ואמץ מאד . התורה ולימוד התורה הוא המרכז של המהות היהודית . אבל את זה למדנו מפסוקים אחרים

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק כו - כח

(כו) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם:

(כז) כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ:

מפטיר

(כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:

וצריך להבין למה בספר יהושע הקב"ה היה צריך להגיד ליהושע 3 פעמים בהקשר של כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ .

חברותא מסכת סנהדרין דף מט עמוד א

אמר ליה שלמה: ניזיל אבנר ילך אבנר, כלומר בענינו של אבנר אכן אתה צודק שאתה פטור על הריגתו. אך מאי טעמא קטלתיה לעמשא? מדוע הרגת את עמשא?אמר ליה יואב: עמשא מורד במלכות הוה!

דכתיב [שם כ ד] "ויאמר המלך [דוד] לעמשא הזעק לי את איש יהודה [אסוף לי את כל אנשי יהודה עד] שלשת ימים. וילך עמשא להזעיק את יהודה ויוחר [איחר] מן המועד אשר יעדו".ובכך שאיחר למלאות ציווי המלך היה מורד במלכות.אמר ליה שלמה: לא מרד עמשא במלכות, ומה שאיחר לאסוף את אנשי יהודה היה כדין, משום שעמשא "אכין" ו"רקין" דרש היה דורש כל "אך" ו"רק" שבמקרא.

אשכחינהו דפתיח להו במסכתא. עמשא מצא את אנשי יהודה כשהם עסוקים בלימוד מסכת, ולא רצה לבטלן מתורה.אמר: כתיב אצל יהושע [א יח] "כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו, יומת".יכול אפילו לדברי תורה, ששומעים למלך אפילו כשזה כרוך בביטול דברי תורה?

תלמוד לומר בסוף הפסוק "רק חזק ואמץ". "רק" בא למעט, שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך.

צריך לשים לב שלימוד הגמרא הוא לא ממה שהקב"ה אמר ליהושע זה מדברי העם ליהושע . כלומר הקב"ה אמר ליהושע " רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י"

כלומר הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ מאד לגבי דברי התורה . אתה מקבל את המשימה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל ולהנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל אבל התנאי הוא חזק ואמץ מאד בדברי תורה . והעם מקבל על עצמו את המנהיגות של יהושע בתנאי שיהושע  יהיה במצב של חזק ואמץ מאד של התורה . ומתוך זה לומדים חז"ל שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך . כלומר הציווי של לימוד התורה הוא  מוחלט עד כדי כך שלא שומעים למלך במקום של ביטול תורה . החידוש הוא שלא שומעים למלך במקום שהציווי של המלך מתנגש באחת המצוות של התורה אפילו בביטול דברי תורה שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך  .

ועל ביטול תורה אפילו בזמן מלחמה כאשר יהושע צר על יריחו בלילה וצריך להתכונן למלחמה בבוקר נענש יהושע בערירות על ביטול תורה עד כדי כך

חברותא עירובין דף סג עמוד ב

ופליגא - הא דאמר רב לוי, שנענש יהושע על שהורה הלכה בפני רבו - דרבי אבא בר פפא.

דאמר רבי אבא בר פפא: לא נענש יהושע - להיות ערירי - אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה, ועל כן נענש מדה כנגד מדה [ריטב"א ור"ן].שנאמר: ויהי בהיות יהושע ביריחו [סמוך ליריחו, כשהיה צר על העיר], וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו. וילך יהושע אליו, ויאמר לו: הלנו אתה, אם לצרינו? ויאמר: לא, כי אני שר צבא ה', עתה באתי!ומדכתיב "וחרבו שלופה בידו" מכלל דלפורענות בא. ומדקאמר "עתה באתי", דהיינו על עבירה של עכשיו. מכלל, דהיתה עוד עבירה. ועל כרחך, הכי אמר לו ליהושע: אמש, כלומר: לפנות ערב זה, ביטלתם תמיד של בין הערבים [שהיו הכהנים טרודים בנשיאת הארון שיוצא עמהם למלחמה - ריטב"א מגילה ג א]. ועכשיו משחשיכה, שהוא זמנם ללמוד, שאינם עסוקים במלחמה שהיא ביום, ביטלתם [אתם מבטלים] תלמוד תורה. אמר שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת? אמר לו על של "עתה" באתי, דהיינו על ביטול תלמוד תורה. וראיה לכך שעל תלמוד תורה הוכיחו, שהרי מיד, כלומר: במלחמת העי שהיתה אחר מלחמה זו, נזהר יהושע מלבטל תלמוד תורה.שנאמר שם: וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם. וכתיב בתריה: וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה [גירסת הב"ח] בתוך העם.⁽⁸⁾והשתא ילפינן מהכא שביטל את העם מפריה ורביה, שהרי הטעם שביטלם מתלמוד תורה, מפני שהיו אורבין על העיר בלילה. וממילא לא החזירו את הארון - שהיו נושאים עמם במלחמה - למקומו. וגמירי: דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן - אסורין בתשמיש המטה.

ויש בגמרא הזאת קושי מסוים מצד אחד המלאך אומר שבא על ביטול תורה וחרב בידו ומצד שני נענש יהושע בערירות על נושא של פרו ורבו שהיה תוצאה של המלחמה וגם ביטול התורה היה תוצאה של המלחמה ועדיין אם יהושע לא היה מבטל תורה עדיין היה ביטול של פרו ורבו כי הארון היה איתם במלחמה והעם היה אסור בתשמיש במיטה כל עוד הארון לא היה במקומו .  ומובן מכאן שאם יהושע לא היה מבטל תורה המלאך לא היה מגיע עם חרב בידו . וצריך לומר שבאמת עיקר העניין זה ביטול התורה ובגלל עוון ביטול התורה הוא נענש גם על הפרו ורבו שביטל . מתוך זה אנחנו מבינים שלימוד תורה עצמו יכול היה לפתור את ביטול פרו ורבו כי לימוד התורה עצמו הוא חלק מבריאה והתחדשות של העולם ואולי זה מתחבר להחלטה של בן עזאי ללמוד תורה ולא לעסוק בפרו ורבו .

חברותא יבמות דף סג עמוד ב

תניא: רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה, הרי זה כאילו שופך דמים [שמחסר הנפשות מן העולם וכאילו שופך דמן, עץ יוסף].שנאמר: "שופך דם האדם" - באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו.רבי עקיבא אומר: כאילו ממעט הדמות.⁽²⁶⁾שנאמר: כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה⁽²⁷⁾: ואתם פרו ורבו.

בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וגם ממעט הדמות.. שנאמר: שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו. שהואיל ונאמר פסוק זה אחר שני ענינים האלו, הוא הולך על שניהם.⁽²⁸⁾אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, ויש נאה מקיים ואין נאה דורש.ואילו אתה נאה דורש ואין נאה מקיים, שגירש את אשתו קודם שקיים מצות פריה ורביה [תוספות].אמר להם בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה. אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.⁽²⁹⁾

ואנחנו רואים שבן עזאי מחשב את לימוד התורה יותר ממצוות פרו ורבו וזה מלמד אותנו את החשיבות העליונה של לימוד התורה .

וזה הלימוד שלנו מהחלפת המנהיגות ממשה ליהושע שהעניין המרכזי בו הוא ההבנה שלימוד התורה נמצא מעל כולם . עד כדי כך שיהושע שביטל תורה בזמן מלחמה נענש בערירות .

והדרך הטובה לחזור בתשובה ולהכין את עצמך ליום הדין הוא לימוד התורה

חברותא מסכת קידושין דף ל עמוד ב

כך, כיוצא בזה, הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה שתהיה לו תבלין, סם מרפא.ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, שנאמר [בראשית ד ז]: "הלא אם תטיב שאת", אם תעסוק בתורה, שהיא לקח טוב,⁽³²⁰⁾ אזי 'שאת', תתנשא על יצרך.ואם אין אתם עוסקין בתורה, אתם נמסרים בידו, שנאמר בהמשך הכתוב דלעיל: "ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ" [היצר הרע רובץ בפתח ואורב לך להחטיאך].ולא עוד, אלא שכל משאו ומתנו של יצר הרע הוא בך, להחטיאך, שנאמר בהמשך הכתוב "ואליך תשוקתו", כל תשוקתו מכוונת אליך להחטיאך.ואם אתה רוצה, אתה עוסק בתורה ועל ידי כך הנך מושל בו, שנאמר בהמשך הכתוב: "ואתה תמשול בו".⁽³²¹⁾

 

ראש השנה שנהיה לראש ולא לזנב מה רע בזנב ?

בס"ד 

ראש השנה שנהיה לראש ולא לזנב מה רע בזנב ?

בסעודת הלילה הראשון של ראש השנה נוהגים לאכול מסימני החג מאכלים המרמזים על  ברכות שונות לקראת השנה החדשה. אחד הסימנים הוא ראש של דג  שנהיה לראש ולא לזנב

וצריך להבין מה רע בזנב ? הזנב הוא חלק שהקב"ה ברא ויש לו תפקיד בעולם אז למה אנחנו רוצים להיות ראש ולא זנב ?

הביטוי הנ"ל כתוב בדברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק יג

(יג) וּנְתָֽנְךָ֨ יְקֹוָ֤ק לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת:

כלומר התורה מיחסת חשיבות לראש ולא לזנב ואומרת לנו שעדיף להיות ראש ולא זנב . והסיבה שהתורה מביאה בפסוק לרצון להיות ראש הוא " כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת׀ יְקֹוָ֣ק" .

מה הקשר בן ראש לזנב לקיום מצוות ? מה הקשר בן ראש וזנב ללשמוע את המצוות ? 

אומר הפנים יפות דברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק יג

(יג) ונתנך ה' לראש ולא לזנב וגו'. יש לפרש על פי מה שאמרו [שבת קיט ב] בגנות אותו הדור שהיה ראשו של זה בצד זנבו של זה וראשו של זה בצד זנבו של זה, ענינו כי הנשמה נקראת ראש שהיא חלק אלהי ממעל, והגוף שהוא בעולם השפל נקרא זנב,

כלומר ראש הוא אותו חלק אלוקי ממעל שנותן לאדם את יכולת הבחירה ומי שיש לו יכולת בחירה יכול לשמוע את המצוות ולקיים אותם . ומי שהוא זנב הוא רק נפעל . אין לו את היכולת הבחירה כי הוא נמצא תחת הנסיבות של הגוף לעולם ואין לו את היכולת לבחור .

מי שיכול לבחור ולקנות את העולם שלו זה הראש . הזנב נגרר אחרי הראש וסופו לא תלוי בו . ולכן אנחנו מבקשים להיות ראש שנוכל לבחור ולקנות את עולמנו בזכות בחירה בטוב ולא להיות זנב טפל שסופו תלוי בראש שמוביל אותו .

וזה מתקשר למה שכתוב ב דברים (פרשת נצבים) פרק ל פסוק יט

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

אנחנו רוצים להיות ראש שבוחר בחיים בוחר במצוות כי מי שנהיה זנב סופו יהיה מוות , והכוונה מוות בעולם הבא . וכך כותב תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יח עמוד ב

והמתים אינם יודעים מאומה - אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים, שנאמר: ואתה חלל רשע נשיא ישראל.

למה הם לא יודעים מאומה ? כי הם זנב שהוא נפעל ולא פועל . אין לו באמת בחירה והוא משועבד לחוקי העולם בבחינת זנב .

פרשת ניצבים מה קורה לאדם שמפנה את ליבו מהקב"ה ? מה סופו ? האם שגגות יכולות להפוך לזדונות ? למה אצל תלמידי חכמים השגגות הופכות לזדונות ?למה אצל עמי הארץ הזדונות הופכות לשגגות ? האם שגגות הופכות לזדונות מנוגד למידת החסד והרחמים ? האם מידת הדין והחסד תלויה במימד הזמן ? האם מה שנעשה בעבר הוא סופי או משתנה ? איך משמעות של מעשה בעבר יכול להשתנות כתוצאה ממעשה בהווה ? למה זדונות הופכות לזכויות ומה המקשר למימד הזמן ? האם הקב"ה הפקיע את כוחו בעולם הזה ? מה ניתן ללמוד מהמקרה של אלישע בן אבויה על הפקעת כוחו של הקב"ה בבחירה של האדם? ‏כ"ו/אלול/תשפ"א

 בס"ד

פרשת ניצבים מה קורה לאדם שמפנה את ליבו מהקב"ה ? מה סופו ? האם  שגגות יכולות להפוך לזדונות ? למה אצל תלמידי חכמים השגגות הופכות לזדונות ?למה אצל עמי הארץ הזדונות הופכות לשגגות  ? האם שגגות הופכות לזדונות מנוגד למידת החסד והרחמים ? האם מידת הדין והחסד תלויה במימד הזמן ? האם מה שנעשה בעבר הוא  סופי או משתנה ? איך משמעות של  מעשה בעבר יכול להשתנות כתוצאה ממעשה בהווה ? למה זדונות הופכות לזכויות ומה המקשר למימד הזמן ? האם הקב"ה הפקיע את כוחו בעולם הזה ? מה ניתן ללמוד מהמקרה של אלישע בן אבויה על הפקעת כוחו של הקב"ה בבחירה של האדם? ‏כ"ו/אלול/תשפ"א

כתוב דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק יז - יט

(יז) פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה:

(יח) וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה:

(יט) לֹא־יֹאבֶ֣ה יְקֹוָק֘ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְקֹוָ֤ק וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

התורה מתארת פה תהליך שעובר על האדם 

שלב ראשון :  " אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְקֹוָ֣ק"

תחילת התהליך זה שהלב של האדם פונה לכיוון הפוך מהתקרבות אל הקב"ה . האדם מפנה את לבבו מהקב"ה לכיוון מנוגד מהקב"ה וזה תחילה של תהליך .

שלב שני : "כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ"

השלב הבא הוא השלב בו האדם שהפנה את ליבו מהקב"ה ומתרחק מהקב"ה הופך את עצמו למרכז ואומר לעצמו "כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ"  המרכז הוא עצמו ולא הקב"ה  .

שלב השלישי : "לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה:"

 הוא השלב שבו האדם הופך משוגג למזיד וזה המשמעות של "לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה:"

שלב רביעי : " לֹא־יֹאבֶ֣ה יְקֹוָק֘ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒"

והתוצאה של התהליך הזה הוא " לֹא־יֹאבֶ֣ה יְקֹוָק֘ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒"

שלב חמישי : "וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה

ואז האדם נכנס לגדר של "וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה" 

שלב שישי  : " וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם"

התוצאה הסופית של כל התהליך " וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם"

כלומר תחילת התהליך הוא זעיר שבו האדם רק מפנה את ליבו מהקב"ה והתוצאה בסוף התהליך ששמו נמחה מתחת השמים .

ואת התהליך הזה  מפרש הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים דף נ עמוד ב

והיה בשמעו. והתברך בלבבו. יברך את עצמו כענין שהיו אומרים דורו של ירמיהו (ירמיה ה) (הלא ה' בקרבנו) לא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לא נראה. כי בשרירות. כענין שנאמר (שם ז) וילכו במועצות בשרירות לבם הרע שמתירו לבו לעשות אותו דבר לשון חכמים שרי מותר. ד"א שרירות לשון חכמים חיזוק כמו שריר וקיים. למען ספות הרוה את הצמאה. להוסיף חטא על חטא. כענין שנאמר (ישעיה ל) למען ספות חטאת על חטאת. הרוה. דבר שעושה בשוגג. את הצמאה. דבר שעושה במזיד והוא חמור מן הראשון כאדם שאוכל נבילות לתיאבון וחוזר ואוכל להכעיס אמר שכן דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה מעט ולמחר מטהו מן הדרך לגמרי. וכן ישעיהו אומר (שם ה) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה. הוא דומה לחוט של בוכיא. פירוש עכביש ולבסוף דומה לעבות העגלה. לפיכך צריך אדם להרגיז יצר טוב על יצר הרע וכן פירושו של פסוק למען ספות הרוה את הצמאה בזמן שעושה אדם עון בשוגג וחוזר ועושה במזיד נחשב לו השוגג הראשון כמזיד האחרון. שבזמן שמתחרט בו הזדונות נעשות לו כשגגות שנא' (הושע יד) כי כשלת בעונך. ואם מתחזק ברשעו שגגות נעשית לו כזדונות שנאמר למען ספות הרוה את הצמאה:

המדרש מתאר כאן תהליך מעניין שצריך להבין אותו שגגות שהופכות לזדונות וזדונות שהופכות לשגגות . הגמרא חברותא מסכת יומא דף פו עמוד ב  מדברת על חזרה בתשובה מיראה ומאהבה

אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה, שדוחה, כביכול, את לא תעשה שבתורה!שהרי נמשלה כנסת ישראל לרעייתו של הקדוש ברוך הוא. ולאחר ששילחה הקדוש ברוך הוא, ובגדה בו, והיא רוצה לחזור אליו על ידי תשובה - דוחה כח התשובה את הלאו בתורה, האמור בבעל המגרש את אשתו ונשאה לאיש אחר:

"לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הוטמאה".שנאמר [ירמיהו ג] "לאמר: הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו, והיתה לאיש אחר. הישוב אליה עוד?הלא חנוף תחנף תאשם הארץ ההיא שיעשו בה מעשים שכאלה!ואילו את - זנית עם רעים רבים.ובכל זאת את יכולה שוב אלי - נאם ה'".אמר רבי יונתן: גדולה תשובה שמביאה את הגאולה.שנאמר [ישעיהו נט], "ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקב".מה טעם "ובא לציון גואל" - משום דיש שבי פשע ביעקב.אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות.שנאמר [הושע יד] "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך".הא "עון" מזיד הוא, ולאחר התשובה קא קרי ליה "מכשול" [כי כשלת] שהוא לשון שגגה, שנכשל בלא כונה.ופרכינן: איני! והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות.

שנאמר [יחזקאל לג] "ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם - הוא יחיה" מכח כל מה שעשה, אפילו מכח העבירות, שנהפכו לו לזכויות.ומשנינן: לא קשיא:כאן - בשב מאהבה, שנהפכים לו לזכויות.כאן - בשב מיראה, שנהפכים לו רק לשגגות.

כאשר אדם חוזר בתשובה מיראה הזדונות הופכים לשגגה כאשר הוא חוזר בתשובה מאהבה הזדונות הופכות לזכויות . המדרש מוסיף לנו שכאשר אדם שוגג ולאחר מכן עושה במזיד השגגה הופכת לזדון . ומאוד קשה כי אומנם נוכל לתרץ שהקב"ה מפעיל את מידת החסד והרחמים ולכן אם חזר בתשובה ביראה הזדונות הופכות לשגגות  ואם חזר באהבה הזדונות הופכים לזכויות אבל כאשר השגגות הופעות לזדון זה ההיפך ממידת החסד והרחמים ולכן צריך למצוא תירוץ לתהליך הזה שיסביר את המעבר מזדון לזכויות או  לשגגות ואת המעבר משגגות לזדון כי הסברא אומרת שזה תהליך אחד שנוגע למידת הדין והרחמים שהקב"ה מפעיל בעולם .

כדי להתחיל להבין את זה יש נידון על שוגג שהופך לזדון וזה דווקא אצל תלמידי חכמים וכך כותבת הגמרא חברותא מסכת בבא מציעא דף לג עמוד ב

כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי:מאי דכתיב בספר ישעיהו [ישעיה נח]: "קרא בגרון אל תחשך, כשופר הרם קולך, והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם"? למה נקט הנביא גבי "עמי" - פשעם, שהוא עבירה בזדון, וגבי "בית יעקב" נקט חטאתם, שהיא עבירה בשוגג?כך אמר הקדוש ברוך הוא לנביא:

"הגד לעמי פשעם"."עמי" - אלו תלמידי חכמים, ששגגות נעשות להם כזדונות, ולכן אני קורא לחטאתם - פשע. והטעם ששגגותיהם נעשות כזדונות, לפי שהיו צריכים לתת לב בטעמי המשנה, שיבררו להם את המשנה שהיא עיקר, ולא יורו ממשנה שאינה עיקר."ולבית יעקב חטאתם"."בית יעקב" - אלו עמי הארץ, שאר העם, שזדונות - נעשות להם כשגגות, שאף לפשעם - אני קורא חטאת. לפי שחטאם בא מחמת חוסר ידיעה, ולכן אף זדונותיהם נחשבים בעיני הקדוש ברוך הוא לשגגה.והיינו דתנן, רבי יהודה אומר: הוי זהיר בלימוד התלמוד, בביאור טעמי המשניות וסברותיהן, וכן, אם תשמע משנה מרבך, הזהר לשאול ממנו טעמיה, ומי שנאה. לפי ששגגת תלמוד, אם שגית, ולא ידעת את הטעם הנכון של המשנה, אלא סברת שהטעם הוא אחר, ומתוך כך דימית למשנה דין שבא לידך, והורית שלא כדת -

עולה, נחשב אותו עוון בידך, כאילו עשיתו בזדון! מזיד אתה, בכך שלא שאלת את הטעם בשעה שלמדת מרבך!

מהנידון בגמרא רואים שהתורה מסתכלת לא רק מה האדם עשה אלה מה הוא יכול היה לעשות ומידת הדין מתחשבת לא רק במצב העכשווי שזה מצב של שוגג היא מתחשבת מה אותו אדם יכול היה לעשות ולא עשה ודנה אותו על כך ולכן תלמיד חכם השגגה שלו הופכת לזדון ועם הארץ הזדונות שלו הופכים לשגגה . כלומר מידת הדין והחסד גמישה במימד הזמן ולא מסתכלת רק על מה שקרה בפועל באותו אירוע אלה לוקחת את האדם אחורה בזמן ומחשבת מה יכול היה לעשות ודנה אותו עכשיו על סמך מה האדם יכול היה לעשות  ומה הוא עשה בפועל .

וכך כתוב באנציקלופדיה תלמודית כרך לז, [למפרע; מכאן ולהבא] טור קסב - קסג

פעולה המועילה למפרע, משום שחידשה תורה במקצת דינים וחלויות, שהמעשה שנעשה עתה, פועל מעתה על זמן קדום למפרע, ואף לשנות מעשה שנעשה בעבר בסתם, היינו בדינים וחלויות שענינם הוא סיבה לעקירה וביטול של המצב שהיה בזמן הקודם, כגון שאלה* לחכם, ולעיתים אף בחלויות חיוביות על זמן קדום, כגון בקדוש-החודש מהם שפועלים מעתה למפרע לכל ענין, ומהם שאינם פועלים למפרע אלא לענינים שונים, על דינים וחלויות אלו, ועל גדר החלות למפרע בכל אחד מהם, עי' להלן: הדברים החלים מעתה למפרע. ויש מן האחרונים שהוסיפו גדר בדבר, באלו דינים וחלויות חידשה תורה שאפשר לפעול למפרע, שהיינו בענינים שאף על פי שהמעשה המחיל אותם נעשה עכשיו, הסיבה שמחמתה ראוי הדין לחול, היתה קיימת כבר מזמן הקודם - כגון שאלה לחכם, שאף על פי שצריכים היתרו של חכם בפועל, מכל מקום סיבתה היא מחמת שהנדר היה בטעות- ולפיכך חלה החלות מעכשיו למפרע.

כלומר התורה בכמה וכמה דינים מחזירה את האדם אחורה בזמן משנה את הדין שנעשה בעבר וכל המציאות למפרע משתנה . יכול להיות איסור שהאדם עבר וכאשר הדין השתנה למפרע התברר שהאדם לא עבר איסור כלומר מימד הזמן בהקשר של משמעות פעולותיו של האדם במקרים מסוימים לא קיים . ולכן  ניתן להגיד מתוך סברא שפעולה של אדם עכשיו כמו חזרה בתשובה מאהבה יכולה להחזיר אותו בזמן לעבר ול"חשב" את פעולותיו בעבר על סמך מצבו היום ואז מתברר למפרע שפעולה של זדון שעשה בעבר כאשר מחשבים מה היה עושה בעבר לפי מצבו הנוכחי הזדון הופך לזכות . ונראה לי שהסברא היא  שאם האדם  היה צריך לעשות את המעשה לפי  מצבו היום היה עושה אותו אחרת וגם מה שעשה בעבר וגודל החרטה שלו על מה שעשה בעבר משנה את מצבו היום בבחינת שאותו מעשה בזדון הופך אותו עכשיו לאדם אחר לגמרי בבחינת  שהזדון בעבר בתוספת החזרה שלו בתשובה מאהבה גורם לו שינוי מהותי עכשיו ולכן אותו זדון הופך לזכות בגלל החזרה בתשובה כי בלי אותו זדון שעשה הוא לא היה אותו אדם עכשיו כי התברר שהדרך שלו לחזרה בתשובה מאהבה עוברת דרך זדונות שמשתנים לזכויות .

ולכן ניתן לתרץ באותו הדרך כיצד  שוגג הופך לזדון כי אותו אדם שהולך ומפנה עורף לקב"ה כאשר מחזירים אותו אחורה בזמן מתברר שאותו שגגה הופכת עכשיו לזדון כי אם היה חוזר בזמן למצב שבו עשה את השוגג הוא היה עושה את זה בזדון  ולכן זה נחשב לו לזדון ולא לשגגה .

מתוך כך נלמד שמידת הדין והחסד נמצאת במימד ללא זמן . מידת הדין והחסד פועלת תוך ביטול מימד הזמן קדימה ואחורה . במקרה של חזרה בתשובה באהבה או מיראה זה חזרה אחורה בזמן ושינוי משמעות המעשים של האדם אבל יש גם מצבים של קפיצה  בזמן קדימה ושינוי הדין כתוצאה מהקפיצה קדימה בזמן . כתוב בתלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת סנהדרין פרק ח דף כו טור ב /ה"ז

הלכה ז' בן סורר ומורה כו' צפה הקדוש ברוך הוא שסוף זה עתיד לגמר ניכסי אביו ואת ניכסי אמו ויושב לו בפרשת דרכים ומקפח את הבריות והורג את הנפשות וסופו לשכח את תלמודו

ואמרה תורה מוטב שימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנייה להן והנאה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם יין ושינה לרשעים הנייה להן והנייה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם

כלומר חשבון העתיד של מידת הדין פועלת על הדין של האדם עכשיו .

וכך נוסח התפילה במוסף ראש השנה

אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם וּפוֹקֵד כָּל־יְצֽוּרֵי קֶֽדֶם. לְפָנֶֽיךָ נִגְלוּ כָּל־תַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ: אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל. וְגַם כָּל־הַיְצוּר לֹא נִכְחַד מִמֶּֽךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ. צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

כלומר מידת הדין והחסד מנותקת בחלק מהמקרים ממימד הזמן . הכוח שהקב"ה נתן לאדם בבחירה החופשית שלו הוא ללא שום מגבלות זה המהות של הבחירה החופשית של האדם בעולם הזה . מהות העניין הוא מה שאומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה

כלומר אפילו הקב"ה בעולם הזה הגביל את כוחו בנושא יראת השמים והוא לא נמצא בשליטתו רק בשליטת האדם עצמו . וסיפורו של אחר (אלישע בן אבויה) יוכיח וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד א

אמר לו: רבי עקיבא רבך לא אמר כך, אלא: מה כלי זהב וכלי זכוכית, אף על פי שנשברו יש להם תקנה - אף תלמיד חכם, אף על פי שסרח יש לו תקנה. - אמר לו: אף אתה חזור בך! - אמר לו: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים - חוץ מאחר.

וסופו של אחר שאכן היה לו העולם הבא בניגוד למה שנאמר מאחורי הפרגוד . כי הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים . וכוחו של האדם לשנות גם את מצבו ללא תלות למה שעשה בעבר כי גם את העבר ניתן לשנות על ידי מעשה בהווה . כוח התשובה לשנות את מצבו בכל רגע אבל גם כך כאשר האדם מפנה עורף  רף לקב"ה סופו שהאדם יאבד את עולמו בבחינת שהשגגות יהפכו לזדונות כי זה המהות של הכוח האין סופי של האדם לבחור לאן להוביל את עצמו .

פרשת כי תבוא האם עם ישראל " עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙" האם עם ישראל "עם סגולה" ? האם היהדות היא דת הסותרת לחלוטין את ערך השוויון של התרבות המערבית ? האם היהדות היא דת "גזענית " ? האם הדת היהודית מפלה גויים ? למה מותר להלוות בריבית לגוי ? למה יהודי נקרא אדם ואומות העולם לא נקראים אדם ? מהו כבוד האדם ביהדות ? האם יהודי מומר גרוע מגוי ? למה מותר להלוות בריבית ליהודי מומר ? מהי הדרך ביהדות להיחשב אדם ? האם אומות העולם קיבלו את ההזדמנות להיות אדם ? אם הדת היהודית שוויונית לחלוטין מה ההבדל בינה לבין הפילוסופיה הליברלית ? האם כבוד האדם בתרבות הליברלית הוא ערך מומצא ? ‏י"ט/אלול/תשפ"א

 בס"ד

פרשת כי תבוא האם עם ישראל " עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙" האם עם ישראל "עם סגולה" ?  האם היהדות היא דת הסותרת לחלוטין את ערך השוויון של התרבות המערבית ? האם היהדות היא דת "גזענית " ? האם הדת היהודית מפלה גויים ? למה מותר להלוות בריבית לגוי ? למה יהודי נקרא אדם ואומות העולם לא נקראים אדם ? מהו כבוד האדם ביהדות ? האם יהודי מומר גרוע מגוי ? למה מותר להלוות בריבית ליהודי מומר ? מהי הדרך ביהדות להיחשב אדם ? האם אומות העולם קיבלו את ההזדמנות להיות אדם ? אם הדת היהודית שוויונית לחלוטין מה ההבדל בינה לבין הפילוסופיה הליברלית ? האם כבוד האדם בתרבות הליברלית הוא ערך מומצא ?  ‏י"ט/אלול/תשפ"א

כתוב דברים (פרשת כי תבוא) פרק כו פסוק טז - יט

(טז) הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:

(יז) אֶת־יְקֹוָ֥ק הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ:

(יח) וַֽיקֹוָ֞ק הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו:

(יט) וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר: ס

כתוב בפרשה  ) וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙   ועוד כתוב לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה   ועוד כתוב וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ    . יש כאן הבדלה מהותית של עם ישראל כנגד כל אומות העולם . הקב"ה מרים אותנו מעל כל אומות העולם למקום שעם ישראל מובדל מכל העמים . העניין הזה שעם ישראל עליון על כל האומות מנוגד לחלוטין לכאורה לכל התפיסה המודרנית שהבסיס שלה שכל בני האדם שווים . פתאום יש כאן דת שמרימה ועושה הפרדה מוחלטת בן כל אומות העולם לעם ישראל . התפיסה האוניברסאלית המודרנית שכל בני האדם נולדו שווים וכך כתוב בויקיפדיה על כבוד האדם :

" מקורו ההיסטורי  של ערך כבוד האדם בתפיסה שהאדם נברא בצלם אלוהים, ולכן הוא בעל ערך מיוחד: כבודו של האל מצוי גם בו. לפי גישה זו, מה שמייחד את האדם ומעניק לו את ערכו המוסרי הוא צלם אלוהים שבו. כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים, ולכן כולם חולקים את כבוד האל באותה מידה.

אחד ההוגים שהשפיעו באופן העמוק ביותר על התפתחות תפיסת כבוד האדם הוא הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט. קאנט קבע כי תמיד יש לראות בכל אדם לא רק אמצעי לקידום צרכיו של אדם אחר, אלא גם מטרה עצמאית בעלת ערך מוחלט העומדת בפני עצמה. כלומר: לעולם אין להתייחס לאדם כאילו היה חפץ, אלא תמיד יש לזכור גם את המתחייב מאנושיותו. ציווי זה נתפס עד היום כמבטא באופן הבהיר ביותר את משמעות כבוד האדם"

האם הפסוקים בפרשה שלנו אכן מנוגדים לתפיסה המודרנית של כבוד האדם ? האם העליונות של עם היהודי מנוגד לתפיסה הזאת ? האם קיומו של העם היהודי כעליון על כל אומות העולם "שובר " את כבוד האדם האוניברסאלי ואת התפיסה שכולם שווים ? ויש כאן דת המתנשאת על אומות העולם תוך ניסיון להפריד את עצמה מכל העולם ? ואולי נחריף את השאלה ונשאל האם הדת היהודית גזענית ?

קושי לכאורה גדול כאשר בתוך הדת היהודי בתוך ההלכה יש לכאורה הפרדה בהלכה בן יהודי לגוי למשל הלכות ריבית שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קנט סעיף א

סעיף א

דבר תורה, (א) מותר להלוות לעובד כוכבים בריבית. וחכמים אסרוהו, אם לא כדי חייו, או לת"ח, או בריבית דרבנן. והאידנא, מותר בכל עניין

וכך כותב הלבוש יורה דעה סימן קנט סעיף א

סעיף א

דבר תורה מותר להלוות לגוי בריבית, וטעמא לא מדכתיב [דברים כג, כא] לנכרי תשיך ילפינן לה, דא"כ לנכרי תשוך מבעי ליה, דאז הוה משמע תשיך אותו, כלומר תקח ממנו ריבית. אבל מדכתיב תשיך, לשון מפעיל הוא, ומשמעו תגרום לו שישיך אותך, כלומר יכול אתה ליתן לו ריבית ולא שתקח ממנו ריבית. אלא כיון שנתנה התורה הטעם גבי ריבית [ויקרא כה, לו] וחי אחיך עמך, וגוי אין מצווין להחיותו דאחיך כתיב, שמעינן מיניה שמותר להלוות לגוי בריבית.

כלומר כיהודי אין אתה חייב להחיות גוי ולכן אסור לך להלוות בריבית ליהודי כי הריבית גורמת לו למיעוט חייו אבל מותר להלוות לגוי בריבית כי אתה לא חייב להחיותו . אומנם חכמים אסרו לא בגלל הגוי יותר בגלל היהודי וכך כותב הלבוש יורה דעה סימן קנט סעיף א

אבל חכמים אסרוהו [ב"מ עא ע"א] גזירה שמא ילמד ממעשיו, כלומר שמתוך שילוהו ויהיה לו משא ומתן עמו תמיד ילמד ממעשיו.

אבל היום חכמים התירו . כלומר הדת היהודית לכאורה לא שוויונית  לחלוטין שעושה "אפליה " גמורה  בן יהודי לגוי בדברים הכי בסיסים ומנוגדת לאותו ערך שהוא כבוד האדם שנובע לפי חלק מהפרשנים בגלל "צלם אלוקים "  הנמצא בתוכו ולחלק מהפרשנים שאומרים שלכל אדם יש ערך בפני עצמו (כפי שכתבתי שבוע שעבר הם משתייכים לאסכולה של פרעה אני בראתי את עצמי וממשיכו הוא הפילוסוף עמנואל קאנט ) האם באמת זה המצב ? האם אפילו נוכל להגיד על הדת היהודית שהיא "גזענית " ?  יש את היהודי עליון על כל אומות העולם ויש את אומות העולם שנמצאים מתחת לעם היהודי ?

התשובה לשאלה הזאת נמצאת באותם פסוקים בפרשה שלנו בצורה ברורה ושוללת לחלוטין את התפיסה הזאת שיש ביהדות חוסר שיווין או זלזול כלשהו בערך כבוד האדם . אבל צריך להבין מהו כבוד האדם ביהדות ומתי האדם מאבד את כבוד האדם והוא כבר לא חלק ממי שנקראים אדם .

התשובה נמצאת בפסוק : (יז) אֶת־יְקֹוָ֥ק הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ:

הקב"ה בפסוק הקודם כותב (טז) הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:

כלומר הקב"ה שברא את העולם נתן חוקים ומשפטים שמי שמקבל אותם נקרא אדם זה המגדיר של האדם אותם חוקים ומשפטים הם הם המגדירים את כבוד האדם מי שמקבל אותם על עצמו ועושה אותם נקרא עַם־קָדֹ֛שׁ   ובורא עולם נתן את אותם חוקים כדי שאותם בני אדם יהיו "לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת " זה ורק זה הוא כבוד האדם . ועם ישראל שקיבל על עצמו את אותם חוקים ומשפטים מבחינת הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ:

 הוא זה שיהיה עליון על כל הגויים והוא זה שיהיה עם סגולה ורק קבלת אותם חוקים הם הם שהופכים את עם ישראל לעם קדוש ולעם עליון על כל הגויים . ומה קורה אם יהודי שהחליט שהוא לא חלק מהעם שבחר להיות עם קדוש ולהקדיש את עצמו לאותם חוקים שנתן לו הקב"ה והוא כופר באותם חוקים ומשפטים ?

שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קנט סעיף ב

מומר מותר להלוותו ברבית, ואסור ללוות ממנו ברבית. הגה: ויש מחמירין אף במומר להלוותו. (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי"ה ורש"י וסמ"ג ומהרי"ל). וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו.

באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קנט סעיף ב

ה. תוס' בעבודת כוכבים דף כ"ו כיון שאין מצוה להחיותו וכו' דלא קרינא ביה ביה וחי אחיך עמך וכ"כ הרא"ש שם בפ"ה דמציעא ובנימוקי יוסף בשם ר"ת והרמב"ן והר"ן והגהות מיימוני והמרדכי בשם ר"י:

כלומר יהודי שהוציא את עצמו מהחוקים והמשפטים הוא אפילו לכאורה גרוע מ גוי והוא לא נקרא : "וחי אחיך עמך" . כלומר כל ההגדרה של יהודי שהוא בבחינת עם סגולה ובבחינת עליון על כל הגויים הוא רק מי שמקבל על עצמו את החוקים והמשפטים שהופכים אותו לאדם ואז לאדם כזה מגיע את מה שהגדיר בורא עולם מהו כבוד האדם . יהודי שהוציא את עצמו מהתורה מותר להלוות לו בריבית מה שבתחילה נאשר לגוי .

וכך הגמרא נותנת את הגדרים למי שהוא מומר לכל התורה חברותא מסכת עירובין דף סט עמוד ב

כדתניא דאיכא תנא דסבר הכי:כתיב: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לד' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם.ודרשינן: מכם [מקצתכם] ולא כולכם מקריבים קרבן - פרט למומר.וכיון דכתיב דבר אל "בני ישראל - מכם", למדנו:בכם - בבני ישראל - חלקתי בין מומר לשאינו מומר, ולא באומות. ומקבלין קרבן מכולן ואפילו מן המומרין.⁽⁵²⁾"מן הבהמה" - להביא בני אדם רשעים הדומין לבהמה, שאינה מכרת את בוראה.מכאן אמרו: מקבלין קרבנות של נדבה מפושעי ישראל [מפרש לה לקמן] כדי שיחזרו בתשובה, שאם לא נקבל מהם ודחינן להו בידים, שוב אינם חוזרים בתשובה. חוץ מן המומר, והמנסך יין לעבודה זרה, והמחלל שבתות בפרהסיא.ומפרשינן תחילה לברייתא, והדר מייתינן מינה סייעתא:הא גופא קשיא.אמרת: מכם ולא כולכם - להוציא את המומר.

והדר תני: מקבלין קרבנות מפושעי ישראל, והרי מומר הוא?!הא לא קשיא.רישא - דממעטינן מומר - מיירי במומר לכל התורה כולה.מציעתא - דקתני דמקבלין קרבנות מפושעי ישראל - במומר לדבר אחד.

והשתא מייתינן מהאי ברייתא דמומר לשבת כמומר לעבודה זרה.דהא אכתי תיקשי ברייתא. אימא סיפא:

חוץ מן המומר והמנסך יין.והאי מומר דסיפא - היכי דמי?אי מומר לכל התורה - היינו רישא דברייתא. דקתני שאין מקבלין מן המומר, ולמה לי תרתי?ואי מיירי סיפא במומר לדבר אחד - קשיא מציעתא, דקתני בה: מקבלין נדבות מפושעי ישראל.אלא לאו, הכי קאמר: חוץ מן המומר לנסך יין לעבודה זרה, דהיינו מומר לעבודה זרה, ולחלל [או מומר לחלל] שבתות בפרהסיא, דהני תרי, כמומרים לכל התורה דמו.אלמא, חזינן דהאי תנא דברייתא סבירא ליה: עבודה זרה ושבת כי הדדי נינהו. והמומר להם כמומר לכל התורה כולה.ומסקינן: שמע מינה!

כלומר ההגדרה של אדם ויהודי שהוא בבחינת עליון על כל גויים ועם סגולה הוא אותו אחד שמקיים את תנאי הבורא להגדרת האדם . ומי שמקבל עליו את תנאי בורא עולם רק הוא נחשב בבחינת אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ 

ועדיין אתה יכול להגיד יש אי שיווין ביהדות כי יש כאלו שנולדו כוהנים וכאלו נביאים אומר המדרש ספרי במדבר פרשת קרח פיסקא קיט

נמצאת אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו הרי כתר תורה מונח כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר אלו היה כתר כהונה וכתר מלכות מונחים הייתי זוכה בהן ונוטלן הרי כתר תורה [תוכחה] לכל באי העולם שכל מי שזוכה בו מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים וזכה בכולם וכל מי שאין זוכה בו מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים ולא זכה באחד מהם ואם תאמר מי גדול משניהם היה ר' שמעון בן אלעזר או' [מי] גדול הממליך או המולך הוי אומר הממליך העושה שרים או העושה שררה הוי אומר העושה שרים כל עצמן של שני כתרים הללו אין באים אלא מכחה של תורה

כלומר כתר תורה שהוא מעל הכל ניתן לכל אדם באופן שיווני לחלוטין וכל אחד יכול לקבל אותו .

ולגבי אומות העולם הם קבלו כמה וכמה פעמים את האפשרות לקבל את התורה והם דחו אותה בשני ידיים והגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ת"ר: כיצד כתבו ישראל את התורה? רבי יהודה אומר: על גבי אבנים כתבוה, שנאמר: +דברים כז+ וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו', ואחר כך סדו אותן בסיד; אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה? אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא, ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להן ללמד ולא למדו;

ואומר רש"י מסכת סוטה דף לה עמוד ב

היאך למדו אומות העולם - העתיקות תורה הלא לא נצטוו לכותבה בשבעים לשון אלא לבא וללמדה כל הרוצה שלא יהא פתחון פה לאותם האומות לומר לא היה לנו מהיכן ללומדה.

והתוצאה ברורה חברותא מסכת יבמות דף סא עמוד א

קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באוהל [את המאהיל עליהם],⁽¹⁾ כיון שהם אינם נכללים בכלל מה שאמרה תורה "אדם כי ימות באוהל, כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל יטמא שבעת ימים".

כיון שנאמר: "ואתן [בפתח וצירי, כמו "ואתם"] צאני, צאן מרעיתי - אדם אתם! "

מלמד הכתוב כי רק אתם, ישראל, קרויים "אדם", ואין העובדי כוכבים קרויין "אדם".⁽²⁾

כלומר גם לפי הסטנדרטים של המוסר של העולם המודרני הליברלי בעת הזאת היהדות עומדת בערך השוויון (לפי שיטתם ) של בני האדם השוני העיקרי בן המוסר הליברלי למוסר של העם היהודי הוא מה משמעותו של  ערך כבוד האדם . לנו בדת היהודי יש הגדרה רציונאלית מהו כבוד האדם  ואילו התרבות המערבית המציאה לה ערכים שאין להם שום בסיס רציונאלי ובאים מהאסכולא של פרעה אני בראתי את עצמי (ראה מאמר שבוע שעבר ) .