פרשת כי תבוא האם הקב"ה שש להאביד את עם ישראל ? מה הקשר למה שאמר רבי עקיבא "כל דעביד רחמנא, לטב עביד"? מה התירוץ של הגמרא ? למה נתן הקב"ה אפשרות שמחה למי שעושה עבירה ? למה המן היה שמח ? מה הטענה של מי שנמנע ממנו לעשות עבירה בשמחה ? מהי הסימטריה בן בלעם לאברהם ? האם בלעם שמח לקלל ? למה עם ישראל עליון על אומות העולם ? מה ההבדל בן אומות העולם לעם ישראל ? מה הקשר להמן שיתהפך משמחה לחימה ? ‏ט"ו/אלול/תש"פ

בס"ד

פרשת כי תבוא  האם הקב"ה שש להאביד את עם ישראל ? מה הקשר למה שאמר רבי עקיבא "כל דעביד רחמנא, לטב עביד"? מה התירוץ של הגמרא ? למה נתן הקב"ה אפשרות שמחה למי שעושה עבירה ? למה המן היה שמח ? מה הטענה של מי שנמנע ממנו לעשות עבירה בשמחה ? מהי הסימטריה בן בלעם לאברהם ? האם בלעם שמח לקלל ? למה עם ישראל עליון על אומות העולם ? מה ההבדל בן אומות העולם לעם ישראל ? מה הקשר להמן שיתהפך משמחה לחימה ? ‏ט"ו/אלול/תש"פ

כתוב דברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק סג

(סג) וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְקֹוָ֜ק עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֘ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְקֹוָק֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:

מפשטות הכתוב ניתן להבין שכאילו חס וחלילה הקב"ה שש להאביד את עם ישראל כאשר הוא לא מקיים את המצוות כמו שהוא שש להטיב עים עם ישראל כאשר הוא מקיים את המצוות . לכאורה  יש כאן סימטריה מוחלטת לטוב ולרע. אבל זה סותר לחלוטין את מה שאומרת  חברותא מסכת ברכות דף ס עמוד ב

אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר: "כל דעביד רחמנא, לטב עביד".⁽⁷⁷⁾

הגמרא מבחינה בקושיה הזאת ואומרת חברותא מסכת מגילה דף י עמוד ב

רבי יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא, דכתיב: "והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם כן ישיש להרע אתכם". והכא נמי, בפרשת המן, השיש הקדוש ברוך הוא את אומות העולם להרע לישראל⁽³⁶⁰⁾.ותמהינן: ומי חדי [שמח] הקדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים?!⁽³⁶¹⁾והא כתיב ביהושפט, כשיצא להלחם על העמונים והגבעונים שבאו עליו: "בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו".ואמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר "הודו לה' כי טוב" בהודאה זו?לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים!ועוד אמר רבי יוחנן: מאי האי דכתיב בענין קריעת ים סוף: "ולא קרב זה אל זה כל הלילה"?בקשו מלאכי השרת⁽³⁶²⁾ לומר שירה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים, ואתם אומרים שירה?!חזינן דאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים!?אמר רבי אלעזר: הוא, הקדוש ברוך הוא עצמו, אינו שש במפלת רשעים. אבל אחרים - משיש⁽³⁶³⁾.ודיקא נמי, דכתיב "כן ישיש", ולא כתיב "ישוש"⁽³⁶⁴⁾. משמע דמשיש הוא אחרים, ואין הוא שש בעצמו.שמע מינה.

כלומר הגמרא מגיעה למסקנה שהקב"ה לא שש להאביד את עם ישראל אבל הוא מאפשר לאויבים של עם ישראל להיות במצב של שימחה כאשר הם רוצים להשמיד את עם ישראל . ודוגמא ברורה לשמחה של מי שרוצה להשמיד את עם ישראל נראה אצל המן

אסתר פרק ה פסוק ו - ט

(ו) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לְאֶסְתֵּר֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ:

(ז) וַתַּ֥עַן אֶסְתֵּ֖ר וַתֹּאמַ֑ר שְׁאֵלָתִ֖י וּבַקָּשָׁתִֽי:

(ח) אִם־מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֔וֹב לָתֵת֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י וְלַעֲשׂ֖וֹת אֶת־בַּקָּשָׁתִ֑י יָב֧וֹא הַמֶּ֣לֶךְ וְהָמָ֗ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶֽעֱשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם וּמָחָ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה כִּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ:

(ט) וַיֵּצֵ֤א הָמָן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שָׂמֵ֖חַ וְט֣וֹב לֵ֑ב וְכִרְאוֹת֩ הָמָ֨ן אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ וְלֹא־קָם֙ וְלֹא־זָ֣ע מִמֶּ֔נּוּ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֛ן עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י חֵמָֽה:

הגזרה על עם ישראל כבר נעשתה על ידי המן באישור אחשורוש . המן היה שמח בתהליך המוביל  להשמדת  עם ישראל . זה לא איזה צורך מסוים זה ממש גורם לו להיות בשמחה וטוב לב . וזה בדיוק מה שמאפשר הקב"ה למי שמתנגד לעם ישראל לא רק מאפשר לו לנסות ולהשמיד אותם הוא מאפשר לו להיות שמח ברצון שלו להשמיד את עם ישראל .

ועוד יותר אומרת זרש אשתו של המן

אסתר פרק ה פסוק יד

(יד) וַתֹּ֣אמֶר לוֹ֩ זֶ֨רֶשׁ אִשְׁתּ֜וֹ וְכָל־אֹֽהֲבָ֗יו יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֘ גָּבֹ֣הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּה֒ וּבַבֹּ֣קֶר׀ אֱמֹ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְל֤וּ אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙ עָלָ֔יו וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה שָׂמֵ֑חַ וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר לִפְנֵ֥י הָמָ֖ן וַיַּ֥עַשׂ הָעֵֽץ: פ

זרש מדגישה את זה שהמן צריך להגיע למשתה עם אחשורוש  שמח כדי שאחשורוש ייתן לו את האפשרות לתלות את מרדכי . כלומר גם זרש מבינה שאת "המצווה " להשמיד את עם ישראל חייב להיות בשמחה . וצריך להבין למה צריך שימחה להרע ?

אומרת התורה דברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק מה - מז

(מה) וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֙וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ:

(מו) וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם:

(מז) תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל:

מי שמקבל עליו את התורה והמצוות מקבל את ההנחה שהקב"ה לא צריך את העולם . אין חס וחלילה איזה חסרון לקב"ה שהוא צריך לברוא את העולם. העולם שברא הקב"ה לא נותן לקב"ה שום דבר כי הקב"ה הוא שלם שאין לו חסרון ולכן הנחת היסוד שאם הקב"ה ברא את העולם הוא ברא אותו מתוך חסד של אמת ולכן מתחייב העיקרון שאמר רבי עקיבא  "כל דעביד רחמנא, לטב עביד". וברגע שאתה מקבל ומבין את העיקרון הזה אתה מבין שמעשיו של הקב"ה הם לטובה ומתוך זה נובע שכל מעשה שמרחש בעולם הוא לטובה ולכן כל מעשה שלך שהוא מצווה מהתורה אתה צריך להיות שלם איתו ושמח בו בדיוק כמו שאומרת התורה

וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה  בגלל תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל:
כלומר אם אדם לא עושה את מה שהוא מחויב מתוך מצוות התורה בשמחה וטוב לבב משמעות הדברים שיש לו חסרון בקבלת התורה והמצוות כי כאשר יש לאדם הכול והכול הולך חלק הוא שמח כי הכול שלם , אבל כאשר יש לו מניעות או דברים שלא הולכים בדיוק לפי מחשבתו והוא מקיים את המצוות לא בשמחה כי הוא חושב שיש חסרון במציאות והוא לכאורה לא ממש מאמין כי "כל דעביד רחמנא, לטב עביד" והפקפוק בעקרון הזה מביא עליו עצבות כי יש לו חסרון באמונה בקב"ה וכאשר יש חסרון באמונה יש חסרון בקיום המצוות וחסרון כזה גורם שהוא יוצר חלל ריק אצל האדם שלתוכו נכנס החושך וזה בעצם מה שאומרת התורה וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה   .

ולמה צריך שמחה גם מי שנמצא בצד השני שהוא ההיפך מתורה ?

נראה לי שאם הקב"ה לא היה נותן לאדם את הבחירה ברע בלי שהוא יהיה שמח ושלם עם הבחירה שלו היה לאותו אדם טענה כלפי מעלה . איך אתה מעניש אותי על דבר שאני לא שלם איתו ? כלומר אומנם הרשעתי ועשיתי עבירה אבל לא הייתי שלם עם העבירה כי לא הייתי יכול להיות שמח בעבירה . ולכן הקב"ה נתן לאדם להיות שלם עם העבירה ולהיות שמח איתה כדי שלא יהיה טענה של אותו רשע כאשר הוא יעמוד למשפט על מעשיו . ולכן הקב"ה עשה סימטריה מלאה ביו עושה מצווה לעושה עבירה שכל אחד יכול להגיע לשמחה אמיתית בקיום מצווה כמו בקיום עבירה .

במדבר רבה (וילנא) פרשת בלק פרשה כ סימן טו

ויאמר מלאך ה' אל בלעם לך עם האנשים שחלקך עמהם וסופך ליאבד מן העולם, וילך בלעם עם שרי בלק מלמד שכשם שהם שמחים לקלל כך הוא שמח.

כלומר הקב"ה עשה סימטריה בן מי שמאמין לבין מי שלא מאמין

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא דף כו עמוד ב

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ברא זה כנגד זה. תחתונים כנגד עליונים. דלים כנגד עשירים. אנחה כנגד שמחה. רעה כנגד טובה. ברא גן עדן לצדיקים ברא גיהנם לרשעים. על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה. שלא יוכל אדם להרהר אחריו של בוראו מאומה לאמר אם כך נוצרתי היה טוב לי אם היה זה בעולם היה טוב אלא לא חסר הקדוש ברוך הוא בעולמו כלום שנאמר (בראשית א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ואת הסימטריה הזאת רואים במדרש מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה א

ארבעה אסרו בשמחה אברהם אסר בשמחה שנא' וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו (בראשית כב ג) ולא היו לו כמה עבדים אלא לכבוד המקום, יוסף אסר בשמחה שנ' ויאסור יוסף את מרכבתו (שם /בראשית/ מו כט) ולא היו לו כמה עבדים אלא לכבוד אביו, בלעם אסר בשמחה שנ' ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו (במדבר כב כא), פרעה אסר בשמחה שנ' ויאסור את רכבו.

שנים אסרו בשמחה מהצד הזה ושנים אסרו בשמחה מהצד הזה .

ומה ההבדל המהותי בן אלו לאלו ?

אומרת התורה בדברים פרשת כי תבוא פרק כו פסוק יט

(יט) וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר: ס

מה ההבדל בן עם ישראל לאומות העולם שהקב"ה אומר שעם ישראל עליון על כל גויים ?

 חברותא מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב

תניא, אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, בני, מהו שאמר הכתוב 'צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת'?נענה רבי אליעזר ואמר, כך פירוש הפסוק - 'צדקה תרומם גוי' אלו ישראל, כי ישראל קרויים 'גוי' דכתיב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. ומה שאמר הפסוק 'וחסד לאומים חטאת' פירושו דכל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן ולא מצוה, לפי⁽⁴²⁾ שאינם עושין את הצדקה וחסד אלא להתגדל בו כדי להאריך את ימיהם⁽⁴³⁾, כמו שנאמר: כורש ציוה לתת ליהודים בקר וצאן כדי 'די להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא שיקריבום הכהנים לריח ניחוח לה' ומצליין לחיי מלכא ובנוהי' ויהיו מתפללים על חיי המלך ובניו. הרי שכל מטרתו של כורש במה שנתן קרבנות היא לטובת עצמו בלבד שיתפללו עליו.ומקשינן: ודעביד הכי וכי מי שעושה צדקה באופן זה שמתכוין לטובת עצמו לאו צדקה גמורה היא? והלא תניא, האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור!⁽⁴⁴⁾ ואם כן מדוע הגויים הנותנים צדקה לטובת עצמם, נחשבת להם צדקה זו כחטא.ומשנינן: לא קשיא. כאן בברייתא שמבואר דהנותן צדקה לטובת עצמו הרי זה צדיק גמור, זהו בישראל שנותן צדקה. כי ישראל דעתו לשמים, ואף אם לא יחיה בנו אינו מתחרט על נתינת הצדקה ואינו מהרהר אחר מידת הדין⁽⁴⁵⁾. ואילו כאן שדרש רבי אליעזר דאומות העולם הצדקה נחשבת להם לחטא, הלא הוא בצדקה שנותן עובד כוכבים ועובד כוכבים שנותן להנאת עצמו צדקתו נחשבת לחטא, שהרי אינו נותן אלא על דעת כן, ואם לא תתקים משאלתו הוא מתחרט על נתינת הצדקה.נענה רבי יהושע ואמר על מה ששאל רבן יוחנן בן זכאי מהו שאמר הכתוב 'צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת', ופירש רבי יהושע:'צדקה תרומם גוי' אלו ישראל שנקראים 'גוי', כמו דכתיב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד'. ומה שאמר הפסוק 'וחסד לאומים חטאת' פירושו שכל צדקה וחסד שעובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן ולא מצוה, לפי⁽⁴⁶⁾ שאין עושין את הצדקה אלא כדי שתמשך מלכותן לאורך זמן.שנאמר בספר דניאל, שפתר לנבוכדנצאר את חלומו, שעתיד נבוכדנצאר להטרד ממלכותו ולהיות עם בהמה וחיה. ואז יעץ דניאל לנבוכנצאר: 'להן מלכא מלכי ישפר עליך, לכן תיטב בעיני המלך עצתי, וחטיך בצדקה פרוק, ואת חטאך תפדה בצדקה ועויתך במיחן עניין ואת עוונותיך תכפר על ידי שתחון את העניים, והן אז אם תשמע לעצתי ותיתן צדקה תהוי ארכא לשלותיך תהיה ארוכה שלותך ותשב על מלכותך בטח. הרי, שאין הגוים נותנים צדקה אלא כדי שתמשך מלכותם⁽⁴⁷⁾.נענה רבן גמליאל ואמר: כך יש לפרש את הפסוק 'צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת', ופירש רבן גמליאל 'צדקה תרומם גוי' אלו ישראל שנקראים 'גוי', כמו דכתיב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד'. ומה שאמר הפסוק 'וחסד לאומים חטאת' פירושו דכל צדקה וחסד שעובדי כוכבים עושין חטא הוא להן ולא מצוה, לפי שאין עושין את הצדקה אלא כדי להתיהר בו.

כלומר ההבדל המהותי בן ישראל לאומות העולם זה האמונה בשלמותו של הקב"ה שממנו נובע ההבנה למה ברא הקב"ה את העולם ומתוך כך נגזר "כל דעביד רחמנא, לטב עביד" . אבל אומות העולם שלא קבלו עליהם את התורה נמצאים בספק בעניין הזה ולכן כאשר המציאות שונה ממה שנוח להם הם בועטים באמונה .

אומרת הגמרא חברותא מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמרו אומות העולם לפניו: רבונו של עולם! תנה לנו את התורה מראש עכשיו - ונעשנה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. משל הוא, מי שקיים תורה ומצוות בעולם הזה, אוכל שכרו בעולם הבא. אבל מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת?! -אלא, אף על פי כן שלא מגיע לכם שכר, מצוה קלה יש לי, וסוכה שמה,⁽⁸⁾ [בהמשך יבואר למה נקראת "מצוה קלה"] לכו ועשו אותה, ונראה אם אתם מקיימים אותה.

ומקשינן: ומי מצית אמרת הכי, איך יכול אתה לומר כן, שבעולם הבא ישנה אפשרות לקיים מצוות? -

והא, הרי אמר רבי יהושע בן לוי: נאמר בתורה [דברים ז]: "וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים, האל הנאמן, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור. ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו. ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם ".ודרשינן: "היום", בעולם הזה, הוא המקום והזמן לעשותם, לעשיית המצוות, שעבורם מקבלים שכר. ולא למחר, בעולם הבא, לעשותם.⁽⁹⁾"היום" לעשותם - ולא היום לקבל שכרם. שכר המצוות ניתן בעולם הבא, ולא כאן.וקשה, אם כן, איך ניתנת להם מצות סוכה בעולם הבא?⁽¹⁰⁾

ומתרצינן: אלא, למרות שבעולם הבא אי אפשר לקיים מצוות, בכל זאת מנסה אותם ה' במצות סוכה, משום שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא, בעלילה ובכח, עם בריותיו [כלומר, אף על פי שהקב"ה ניצחם, ואין להם זכות לקבל שכר, בכל זאת, כדי שלא יאמרו שנעשה להם עוול, הוא מנסה אותם].

ואמאי קרי ליה למצות סוכה "מצוה קלה"? -משום דלית שאין בה חסרון כיס, אין הוצאה כספית בקיומה.⁽¹¹⁾מיד כשאומר להם הקדוש ברוך הוא כן, כל אחד ואחד מבני האומות נוטל עצים, והולך ועושה סוכה בראש גגו שכך היה מנהגם.והקב"ה ברוך הוא מקדיר עליהם את החמה, כלומר, בכח חום גדול, כמו חום השמש בתקופת תמוז, שהיא תקופת החום. וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו, ויוצא ממנה.ונדרש ממה שנאמר [תהלים ב], "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק. יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו". ומזמור זה נאמר על יום הדין לעתיד לבוא.ונאמר שם שהגוים והלאומים אומרים, "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - ה"מוסרות" וה"עבות" שהגוים מנתקים ומשליכים, הם מצות סוכה⁽¹²⁾ שבועטים ויוצאים ביום הדין.ותמהינן: וכי הקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם את החמה?! -

והא, והרי אמרת, אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ולמה בא עליהם עתה בכח ובעלילה?

ומתרצינן: אין זו טרוניא, משום דישראל בעולם הזה נמי, זימני לפעמים קורה דמשכא להו תקופת תמוז נמשכת להם תקופת תמוז, דהיינו ימי החום, עד חגא, חג הסוכות, והוי להו ישיבת הסוכה צערא, ובכל זאת מקיימין מצות סוכה.ומקשינן: וכי מקיימים ישראל מצות ישיבת סוכה בימי החום כשהחמה קודרת?והאמר רבא, מי שהוא מצטער - פטור מן הסוכה. וגם בני ישראל יוצאים מן הסוכה מפני החום?

ומתרצינן: חילוק גדול יש בין בני ישראל לאומות העולם. כי אדם מישראל, נהי על אף דפטור המצטער מן הסוכה, ויוצא ממנה, אבל בעוטי מי מבעטי, האם בועטים ישראל ומזלזלים ורוצים להשליך ולהתנתק מהמצוות?! אדרבה, הם יוצאים בצער⁽¹³⁾ ואילו אומות העולם בועטים במצוה היחידה שניתנה להם, ואינם עומדים בנסיון אפילו שעה אחת..

מי שמקבל עליו את התורה מאמין בשלמות של הקב"ה ולכן מקבל עליו את כל מה שמתרחש בעולם כפעולה לטובה ומי שיש לו חסרון בקבלת התורה לא יכול ולא מסוגל לקבל עליו את כל ההתרחשויות בעולם וסופו לבעוט ולצאת מהסוכה שהיא מקום של הסמל של האמונה וזה ההבדל בן עם ישראל שקבל את התורה לאומות העולם שלא קבלו על עצמם את התורה . ולכן גם יש הבדל גם בשמחה של קיום המצוות לבן השמחה באי קיום המצוות  . השמחה שקיום המצוות לא משתנה מהמאורעות בעולם והשמחה מאי קיום המצוות משתנה בעקבות שינוי במציאות . וזה בדיוק מה שנאמר במגילה

(ט) וַיֵּצֵ֤א הָמָן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שָׂמֵ֖חַ וְט֣וֹב לֵ֑ב וְכִרְאוֹת֩ הָמָ֨ן אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ וְלֹא־קָם֙ וְלֹא־זָ֣ע מִמֶּ֔נּוּ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֛ן עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י חֵמָֽה:

כאשר המציאות של המן השתנתה השמחה הפכה בשניות לחימה .

ולכן יש הבדל מהותי בן שימחה לשמחה .

פרשת כי תצא על מה נענש בן סורר ומורה ? מהו החידוש בבן סורר ומורה ? מה המשמעות שבן סורר ומורה נהרג על שום סופו ? מה נגזר מכך להבנה מהי קדושת החיים ? למה לבן סורר ומורה לא מועיל הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ? איך מונעת התורה מבני האדם להרוג אנשים על שם סופם ? למה בן סורר ומורה זה רק ב 3 חודשים שבו הוא עובר מפטור לחיוב ולא יותר מכך ? מה הקשר לאומות העולם שהקב"ה ויתר להם על המצוות ? מה קורה לאדם שלא מקבל עליו עול מצוות בזמן המעבר מפטור לחיוב בגיל 13 ומה הקשר לבן סורר ומורה ? למה אין בת סוררת ? מה הקשר לפטור של הנשים ממצוות שהזמן גרמן ? ‏ח'/אלול/תש"פ

בס"ד

פרשת כי תצא על מה נענש בן סורר ומורה ? מהו החידוש בבן סורר ומורה ? מה המשמעות שבן סורר ומורה נהרג על שום סופו ? מה נגזר מכך להבנה מהי קדושת החיים ? למה לבן סורר ומורה לא מועיל הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ? איך מונעת התורה מבני האדם להרוג אנשים על שם סופם ? למה בן סורר ומורה זה רק ב 3 חודשים שבו הוא עובר מפטור לחיוב ולא יותר מכך ? מה הקשר לאומות העולם שהקב"ה ויתר להם על המצוות ? מה קורה לאדם שלא מקבל עליו עול מצוות בזמן המעבר מפטור לחיוב בגיל 13 ומה הקשר לבן סורר ומורה ? למה אין בת סוררת ? מה הקשר לפטור של הנשים ממצוות שהזמן גרמן ? ‏ח'/אלול/תש"פ

דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק יח - כא

(יח) כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם:

(יט) וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ:

(כ) וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא:

(כא) וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: ס

והמשפט הבא מיד לאחריו

דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק כב

(כב) וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ:

חברותא מסכת סנהדרין דף מו עמוד א

ומתרצת הגמרא: דאמר קרא "וכי יהיה באיש חטא" משמע דוקא "איש" ולא בן שבן סורר ומורה אינו נתלה.וממה שנאמר "חטא" אנו למדין גם כן שאינו נתלה רק מי שעל חטאו נהרג, יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג שאינו נהרג על כך שזלל וסבא, אלא משום שהגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שלאחר שיבזבז את ממון אביו ולא יהיו לו אמצעים כדי שיוכל להמשיך לזלול ולסבוא כהרגלו, הוא יהפוך ללסטים, ולכן אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב.הוי מיעוט אחר מיעוט.

ומדה היא בתורה ש"ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות"⁽¹¹¹⁾ונתרבה בן סורר ומורה לתליה.

אומרת הגמרא שיש בבן סורר ומורה חידוש עצום בן סורר ומורה לא נהרג כי הוא עבר חטא שדינו מוות הוא נהרג כי מעשיו היום מלמדים את סופו שהוא ילסטם את הבריות ועדיף שייהרג היום ולא ימשיך את חייו . בכל התורה כולה אדם נענש על חטא שהוא עשה וכאן לכאורה אין כאן עונש כי אם הבנה מה עדיף לאותו בן סורר ומורה האם להיהרג עכשיו על ידי בית דין או להמשיך את חייו וסופו ידוע לכאורה מראש אומרת הגמרא  חברותא מסכת סנהדרין דף עב עמוד א

תניא: רבי יוסי הגלילי אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?!אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה.שסוף מגמר מכלה נכסי אביו, ומבקש למודו מה שהורגל בבשר ויין, ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות.אמרה תורה: ימות זכאי! ואל ימות חייב!שמיתתן של רשעים - הנאה להם והנאה לעולם. ולצדיקים - רע להם ורע לעולם.שינה ויין לרשעים - הנאה להם והנאה לעולם, לצדיקים - רע להם ורע לעולם.שקט לרשעים - רע להם ורע לעולם, ולצדיקים - הנאה להם והנאה לעולם.פיזור לרשעים - הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים - רע להם ורע לעולם.

כלומר הגמרא מגדירה את המשמעות וערך החיים של  האדם . אין משמעות לחיים של האדם בפני עצמם  . כל המשמעות חייו של האדם הוא בקיום המצוות . קדושת החיים לא עומדת בפני עצמה כערך בפני עצמו , חשיבות ומשמעות החיים הוא רק בהתאם להבנה מהו תפקידו את האדם בבריאה . כאשר נוצר מצב שבו מתברר שהאדם מוביל את עצמו להיות חייב ולא  זכאי עדיף שהאדם ימות זכאי ולא ימות חייב . וכאשר ברור לתורה שהאדם מוביל את עצמו למצב כזה כמו בן סורר ומורה אומרת התורה וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: 

ונשאלת השאלה האם מתוך ההבנה הזאת ירחיב האדם את המשמעות של הדין הזה ויגיע למצב שהאדם בעצמו יחליט להרוג אדם על שום סופו ?

אומר הספר החינוך פרשת קדושים מצוה רמח

וענין (יא) כיצד דנין אותו, וכיצד מתרין בו, וכיצד מכריזין עליו, ומה שאמרו [שם ע"א ע"א] שאין נעשה דין סורר ומורה אלא כשהאב והאם (יב) שניהם רוצים בכך, שנאמר [שם, שם י"ט] ותפשו בו אביו ואמו. (יג) ואם היה אחד מהם גידם או אלם או סומא או חרש, אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר [שם] ותפשו בו ולא גדמין, והוציאו אותו ולא חגרין, ואמרו ולא אלמין, בננו זה ולא סומין, איננו שומע בקולנו ולא חרשין. ומפני כל ענינים אלה הצריכים בו, היו מן החכמים שאמרו בגמרא [שם] כי מעולם לא נעשה דין סורר ומורה, ויש מהם מי שהעיד שראה אותו וגם ישב על קברו. ומה שאמרו [שם] (יד) כי בתחילה מלקין אותו, שנאמר [שם, שם י"ח] ויסרו אתו, ופירשו זכרונם לברכה [שם ע"ב] ויסרו אותו, זה מלקות. ויתר פרטיה, בפרק ח' מסנהדרין.

אנחנו רואים שדיני המצוה הם כל כך מצומצמים שהסיכוי שיהיה מי שיעמוד לדין אדם על ידי סנהדרין בתור בן סורר ומורה שואפים לאפס וזאת לדעתי כדי להרחיק את האדם מלדון אנשים על שם סופם ולא על חטא שעברו בפועל שגם שם הסיכוי להעמיד אדם לדין אדם עם  כל תנאי ההתראה על חטא שעבר שואפים לאפס .

גם משך הזמן שבו ניתן להעמיד בן סורר ומורה הוא מצומצם מאוד אומר הרמב"ם הלכות ממרים פרק ז הלכה ו

כל ימיו של בן ג סורר ומורה אינן אלא שלשה חדשים מאחר שיביא שתי שערות, לפי שאפשר שתתעבר אשתו ויהיה עוברה ניכר בשלשה חדשים ונאמר כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ולא אב סורר ומורה הא למדת שאם הקיף השיער את כל הגיד קודם שישלים שלשה חדשים הרי זה פטור.

כלומר טווח הזמן של בן סורר ומורה הוא רק 3 חודשים מרגע קבלת המצוות .

וצריך להבין הרי כתוב בגמרא תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.

אז אם יראת שמים הוא בידי האדם למה התורה לא נותנת לבן סורר ומורה להתמודד אולי הוא יצליח במלחמה ביצר שלו ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף עא עמוד א

רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו שווה לאביו בקול ובמראה ובקומה - אינו נעשה בן סורר ומורה.

מאי טעמא?דאמר קרא: "איננו שומע בקולנו", ודריש רבי יהודה "בקולנו" בקול אחד [כיון שלא כתוב "בקולותינו" או "בקולינו" ביו"ד, שמשמעותם שני קולות].מכך דקול בעינן אנו צריכין שיהיו שוין - מראה וקומה נמי בעינן שיהיו שווין⁽⁸⁾.כמאן כדברי מי, אזלא מתפרשת הא דתניא ברייתא ששנינו: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב בתורה, דרוש! וקבל שכר⁽⁹⁾!כמאן כדברי מי? כרבי יהודה, כי הוא דבר שאינו מצוי, שאביו ואמו יהיו שווים בקול מראה וקומה⁽¹⁰⁾.איבעית אימא ואם תרצה אומר: רבי שמעון היא.דתניא: אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה הבן תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי - אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו?! האם אביו ואמו יסכימו להוציאו להורג עבור כך⁽¹¹⁾?אלא, לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? דרוש! וקבל שכר⁽¹²⁾!אמר רבי יונתן: בן סורר ומורה היה, ואני ראיתיו וישבתי על קברו!

כלומר לשיטת רבי שמעון כל העניין של בן סורר ומורה זה לדרוש ולקבל שכר ולפי רבי יונתן צריך לדרוש ולקבל שכר אבל בן סורר ומורה זה מציאות קיימת ונשאלת השאלה לשני הדעות  מדוע בן סורר ומורה זה דווקא ב 3 חודשים הראשונים של קבלת עול מצוות ועל זה כתבתי בעבר

כתוב בעבודה זרה דף ב עמוד ב  :

"א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל דכתיב (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' (ישעיהו מג) וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן"

פרוש : אומות העולם באים בטענה אל הקב"ה למה הוא לא כפה עליהם  הר כגגית כמו שעשה לעם ישראל והקב"ה אומר להם אתם קבלת 7 מצוות ולא קימתם אותם ולכן "ויתרתי" לכם על המצוות לעומת זאת עם ישראל קיבל ועשה את המצוות ולכן לעם ישראל לא ויתרתי על המצוות .

שואלים אומות העולם את הקב"ה בעבודה זרה דף ג' עמוד א' :

"רבש"ע ישראל שקיבלוה היכן קיימוה אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את התורה [כולה] אומרים לפניו רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב (שמות ד) בני בכורי ישראל " 

אומר הקב"ה :

"יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד (עבודת כוכבים) יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה"

פירוש : עם ישראל בשונה מאומות העולם קיבלו עליהם את המצוות כשהקב"ה נתן להם ולכן היה להם את הזכות שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית  והם מקבלים היום  שכר כעושה ומצווה ולא כמו אומות העולם שמקבלים על המצוות שכר שעושה ולא מצווה ,ועוד שלא מספיק העדות של הקב"ה על שעם ישראל קיים את המצוות וצריך עדים שלא נוגעים בדבר שאכן קיימו את המצוות בזמן שהקב"ה נתן להם

אנו רואים שכאשר עוברים מפטור של מצוות לחיוב של מצוות צריך לעשות  2 פעולות חשובות

1.      קבלת המצוות   2. עדים על קיום המצוות

ללא 2 הפעולות הנ"ל הקב"ה "מותר" על המצוות לבעל החיוב ואז העונש על אי קיום המצוות נשאר והשכר יורד למעלת לא מצווה ועושה  (כמו שהיה עם אומות העולם )

אם כך הזמן הזה של 3 חודשים זה הזמן שבו אם לא קיבל עליו אדם את המצוות הקב"ה "מוותר" לו על המצוות והוא נכנס למסלול של לא מצווה ועושה  שהשכר שלו קטן יותר . ולכן אני רוצה להגיד שלכן רק בזמן הקריטי הזה כאשר מצפים מהאדם לקבל עליו מצות והוא עושה ההיפך לא שומע בקול אביו ואימו ובנוסף לזה זולל וסובא לאדם כזה הקב"ה מוותר על המצוות ואז אין לו את הסיכוי להיות זכאי רק חייב

בעירובין דף י"ג עמוד ב' כתוב :

"   תנו רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הילל הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח  לו לאדם שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא  עכשיו שנברא יפשפש במעשיו "

ורש"י כותב על המקום :

 " אם בא מצוה לידיו יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד שהרי שכרה עתיד לבא ואם באת לידו עבירה יחשב שכרו שמשתכר בה (בעבירה ) עכשיו כנגד הפסדה העתיד להיפרע ממנו" .

יוצא לנו שרק אדם שמקבל שכר כמצווה ועושה ומפשפש במעשיו יכול להיות זכאי ולא חייב אבל אדם שמקבל שכר כלא מצווה ועושה ולא מפשפש במעשיו והוא עוד לא שומע בקול אביו ואימו וזולל ושבע אין לו שום סיכוי להיות זכאי ולכן התורה מעדיפה שימות זכאי ולא חייב במקרה הזה 

ומה הכוונה דרוש וקבל שכר  ? לשיטתי זה פשוט . יש לאדם להבין את החשיבות של המעבר מפטור לחיוב שבו על האדם לקבל עליו  את החיוב ואז יקבל שכר איזה שכר ? שכר כמצווה ועושה ולא כלא מצווה ועושה .

ונשאלת השאלה למה דווקא איש ולא אישה ?

כמו שאומר הספר החינוך פרשת קדושים מצוה רמח

ומה שאמרו [שם] שאם אכל אכילה זו המכוערת (ט) מבשר אסור, או ביום שאסור באכילה ואפילו בתענית דרבנן שאינו חייב, שנאמר [דברים כ"א, כ'] איננו שומע בקולנו, מי שאינו עובר באותה אכילה אלא על קולם, יצא זה שעובר בה אף על דברי תורה.

ואומר ספר מצוות גדול לאוין סימן רכ

מסקנות ההלכות שם (ע - עא) שאין בן סורר ומורה חייב סקילה עד שיגנוב משל אביו ויקנה בשר בזול ויין ויאכל אותם חוץ לרשות אביו בחבורה שכולם סריקים, פירוש ריקים תרגומו (שופטים יא, ג) סריקים,

האישה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא ולכן הויתור על המצוות משפיע בעיקר על מצוות עשה ולא על מצוות לא תעשה בדיוק כמו שהגמרא אומרת

חברותא מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

ותמהינן: וכי התירן להם הקדוש ברוך הוא?! איגורי איתגר! האם ירוויחו מכך שלא קיימום? אם כן, מצינו חוטא נשכר?⁽²⁷⁾ומתרצינן: אמר מר, בריה דרבינא התרה זו אינה לטובתם, אלא לרעתם,

ואומרת הגמרא בהמשך חברותא מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

ומבארת הגמרא: מה שתירצנו שאינם מקבלין שכר, אין פירושו שאינם מקבלין שכר מכל וכל. אלא לומר לך, שאין מקבלים עליהם שכר כמי שהוא מצווה ועושה ששכרו מרובה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה, היות שהקב"ה התיר את הציווי.

כלומר עיקר ההפסד שלהם זה במצוות עשה כי הקב"ה לא מוותר על מצוות לא תעשה כדי שרשע לא ירוויח בויתור הזה ולכן האיש שמצווה על מצוות שהזמן גרמן מפסיד הרבה והנשים שלא מצוה  על מצוות עשה שהזמן גרמן ולא מקבלות על זה שכר לא מפסידות הרבה . הם מפסידות רק על מצוות שהזמן לא גרמן ולכן ההבדל המהותי בן האיש והאישה , ולכן אישה שכבר מראש לא מקבלת שכר על מצוות עשה שהזמן גרמן מסוגלת לשרוד גם בלי קבלת עול מצוות כי סה"כ "ההפסד" שלה קטן בהרבה מאיש , ולכן  בזמן של מעבר מפטור לחיוב כלומר בגיל 12 הוא פחות משמעותי מאיש . ואולי זה מסביר למה עושים עניין מבר מצווה של בן ולא בת מצווה של בת .

פרשת שופטים מי פטור מיציאה למלחמת רשות ? למה דווקא אישה בית ושדה ? מה סדר הדברים שאדם צריך ללכת בו ? מה הקשר לקללת משה בספר דברים ? למה עם ישראל קרואים אדם ? מה המשקל בן טובת הפרט לטובת הכלל ביציאה למלחמה ? מה מכריזה בת קול 40 יום לפני יצירת הוולד חוץ מבת פלוני לפלוני ? ומה הקשר לאי יציאה למלחמה ? למה פרנסה וזיווג קשים כמו קריעת ים סוף ? מה הקשר לאי יציאה למלחמה ב 3 המקרים בפרשה למה שכתוב בספר שמות יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן? ‏א'/אלול/תש"פ

בס"ד

פרשת שופטים מי פטור מיציאה למלחמת רשות ? למה דווקא אישה בית ושדה ? מה סדר הדברים שאדם צריך ללכת בו ? מה הקשר לקללת  משה בספר דברים ? למה עם ישראל קרואים אדם   ? מה המשקל בן טובת הפרט לטובת הכלל ביציאה למלחמה ? מה מכריזה בת קול 40 יום לפני יצירת הוולד חוץ מבת פלוני לפלוני  ? ומה הקשר לאי יציאה למלחמה ? למה פרנסה וזיווג קשים כמו קריעת ים סוף ? מה הקשר לאי יציאה למלחמה ב 3 המקרים בפרשה למה שכתוב בספר שמות יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן? ‏א'/אלול/תש"פ

כתוב בדברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה - ח

(ה) וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֘ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ:

(ו) וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ:

(ז) וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה:

(ח) וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֘ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ:

ונשאלת השאלה למה דווקא בית חדש נטיעת כרם ואירוסין לאישה פוטרים את האדם לצאת למלחמה ?  ועוד יותר יש כאלו שאומרים שלא רק שהוא פטור לצאת למלחמה הוא לא יכול לצאת למלחמה גם אם מבקש לצאת וכך כותב הדף על הדף מסכת סוטה דף מד עמוד א

אבל אי אמרינן שהני שמחזירין מן המלחמה הוי רק רשות שלא להלחם, אבל אי רצו להיות בהצבא ובהמלחמה יש להם רשות להלחם, א"כ מה משמיענו המשנה שכה"ג שנשא אלמנה וכהן הדיוט שנשא גרושה או חלוצה אינן בכלל חתן שמחזיר מהמלחמה וילפינן זה מקראי, הא בלא"ה הרי הם פטורים ממלחמה משום שהם מבני שבט לוי, וע"כ שדין חתן וכל הני שמחזירין מהמלחמה, חייבים לחזור ואסורים להיות במלחמה.

יש כמה תשובות לדבר אומר המדרש אגדה (בובר) דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

[ה] מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו. שהוא ירא ומתיירא לאחרים והוא ירא אם ימות במלחמה: ואיש אחר יחנכנו. וינוס במלחמה וימס את לבב אחיו כלבבו וינוסו שתחלת נפילה ניסה.

כלומר שדה בית ואישה זה דבר חשוב לאדם והחשיבות שלו תגרום לאדם להיזהר על עצמו יותר מאשר אדם אחר והזהירות הזאת שלו תגרום לו לנוס במקרה של סכנה בזמן המלחמה ואז יש סיכוי שהוא ינוס וזה יהיה תחילת הנפילה . כלומר תחילת נפילה בקרב היא תוצאה של יחידים שמתחילים לנוס .

ויש עוד סיבה של החזקוני דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

(ה) אשר בנה, אשר נטע אשר ארס, תנו רבנן למדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך יארש אשה וכן אמרו רבותינו במקום אחר הכן בחוץ מלאכתך זו בית ועתדה בשדה לך זו כרם אחר ובנית ביתך זו אשה וכדי ליראם במלחמה הזכיר משה שלשה אלו ולפי שמשלשה אלו הוכיחם בפרשת תבא אשה תארש בית תבנה כרם תטע ויהרהרו בלבם אם יארע להם תקלה במלחמה בשביל קללת משה הוא ולתת בלב החוטאים לשוב. ילך וישב לביתו פן ימות שהרי כל לבו ותאותו לגמור את מה שהתחיל ואין לבו למלחמה לכן ינוס ויניס אחרים. יחנכנו החי"ת בשו"א.

החזקוני מביא את דברי הקללה של משה בדברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק ל

(ל) אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ <<ישגלנה>> יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ:

כלומר החזקוני מביא את אותו סברא של המדרש אבל בחיזוק עניין הקללה של משה במיקרים הנ"ל שיגרמו לאותם אנשים חולשה  בזמן סכנה כי יעמוד במחשבתם אותו קללה של משה והם יחשבו על החטאים שלהם בנוסף לרצון שלהם לגמור מה שהתחילו והצירוף הזה יביא אותם למנוסה שהיא תחילת נפילה של כל הצבא . וסברא דומה אומר הריב"א דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

(ה) מי האיש אשר בנה וגו'. תימ' למה הקפיד הכתוב על אלו יותר ממי שנולד בכור ולא פדאו או קנה לו טלית ולא תלה בו ציצית וכן הרבה. וי"ל ראה משה רבי' שהיה עתיד להוכיח ישראל בתוכחות בג' דברים הללו כדכת' אשה תארש ואיש אחר ישגלה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו. לפי' היה מזהיר ישרא' ואומר מי שיש לו אחת משלש' דברים הללו אל ילך במלחמה שאם ח"ו ינגף יאמרו ישראל כבר התחיל בנו קללת משה ומעתה אין לנו תקומה לפניהם. כ"פ ר"מ מקוצי:

והריב"א שם את הדגש על עם ישראל שכאשר יראה את אותו איש שלא גמר מה שהתחיל והוא ניגף במלחמה יעמדו לפניו הקללה של משה בספר דברים והוא ישליך את המשמעות של אותו אדם שניגף על המצב של כל עם ישראל . ואותו מחשבה תגרום לצבא חולשת הדעת והיעדר נחישות במלחמה וזה מה שנאמר תחילת נפילה ניסה . כלומר עצם הקללה של משה מונעת מאותם אנשים להשתתף במלחמה . ואותם 3 דברים נקבעו על ידי חז"ל כדרך שאדם יבחר לעצמו

חברותא מסכת סוטה דף מד עמוד א

תנו רבנן בברייתא:סדר הכתובים הוא: קודם "אשר בנה" ו"אשר נטע" ואחר כך "אשר ארש".

לימדה תורה דרך ארץ לאדם: שקודם יבנה אדם בית ויטע כרם, ורק אחר כך ישא אשה⁽¹⁾.ואף שלמה אמר בחכמתו⁽²⁾: "הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך (ונצבה בשדה מלאכתך) אחר ובנית ביתך" (משלי כד, כז)"הכן בחוץ מלאכתך"⁽³⁾ - זה בית,"ועתדה בשדה לך" - זה כרם,"אחר ובנית ביתך" - זו אשה⁽⁴⁾.דבר אחר: נדרש הכתוב לענין לימוד התורה:"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא,"ועתדה בשדה לך" - זה משנה,"אחר ובנית ביתך" - זה גמרא⁽⁵⁾, כלומר לתת סברא ולהבין בטעמי המשנה, ולפסוק הלכה כמי.דבר אחר:"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא ומשנה,"ועתדה בשדה לך" - זה גמרא"אחר ובנית ביתך" - אלו מעשים טובים רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר:

"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא ומשנה וגמרא,"ועתדה בשדה לך" - אלו מעשים טובים⁽⁶⁾ כלומר מעלות ומידות⁽⁷⁾,"אחר ובנית ביתך" - דרוש וקבל שכר, שאז יכול לדרוש וללמד תורה לאחרים⁽⁸⁾:

כלומר אותם דברים הם סדר הדברים שאדם צריך ללכת בהם אשר בנה, אשר נטע ,ואשר ארש   .

והעקידת יצחק לוקח את הדברים הלאה ואומר שאותם אנשים שלא הגיעו ל 3 הדברים הללו הם מבחינת אנשים שלא הוחזקו בהצלחות ולכן אין להם הרבה זכויות כדי שימחלו להם בשמים ולכן בגלל המעט זכויות שיש להם אין הם יכולים לצאת למלחמה וכך כותב העקידת יצחק דברים שער צז (פרשת כי תצא)

וחכמינו ז"ל קיימו וקבלו זה מאד באמרם (ברכות נ"ה א) ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם עיון תפלה וקיר נטוי והמוסר דין על חברו וכלן מזה הטעם כי בבקש אדם בתפלתו אשר ייטב לו או בעברו במקום סכנה או במסרו דין על חברו גורם שיבוקש פנקסו ויזכרו מעשיו. ומזה עצמו אמרו (ירושלמי סוף ביכורי') שלשה מוחלין להם על עונותיהם העולה לגדולה והנושא אשה ומי שנתרפא מחליו כי אלו כלם כבר העלום לגרדום ועיינו מן השמים בדיניהם ואם לא שנמצאו זכאין לא היו מטיבין עמהם. ולפי זה כל עוד שתתיקר נפש האדם בעיניו ויראה עצמו מוכן לקבל שלמיות אנושיות עוד חל עליו חובת ההזהר וההשמר מהמקרים והפגעים המפסיקים את הדרך ולזה היתה עצה נכונה לבונה בית חדש ולא חנכו ולנוטע כרם ולא חללו ולמארס אשה ולא לקחה שלא יכנסו בזמן זה בסכנת המלחמה אחרי שלא הוחזקו עדין בהצלחות הקודמות.

וכדאי לקרוא את דברי הרדב"ז שנותן עוד נקודת ראיה על אותם אנשים שלא הספיקו לעשות את אותם דברים בסיסים שנותנים לאדם את התואר אדם וכך כותב בשו"ת הרב"ז חלק ג (חושן משפט) סימן לז

נעתרתי לבקשת רבים, אשר בקשוני, לכתוב עלי גליון, זכרון-דברים, אשר הרו והגו עשתנותי, להבין ולהשכיל, מאמרו של ר' שמעון בן יוחאי, שאמר: "אתם קרויין אדם ולא אומות העולם קרויין אדם" (יבמות ס"א ע"א). בשכבר הימים, עניתי ואמרתי, כדברים האלה: - הלא תדעו, כי ההבדל שבין ישראל לבין אומות העולם הוא גם בזה, שאצלם אין שום ערך לחיי האדם הפרטי, במקום שנוגע לקיום המדינה והצלחת העם, ובשעה שצריך לצאת למלחמה לקראת האויב ולהגן על ארץ המולדת, הנה שום איש לא יוכל לפטור את עצמו מן המלחמה, באיזו אמתלא שתהיה. היתכן שיבא איזה איש בשעה שמתריעין על המלחמה, ויאמר נשאתי אשה חדשה, ולא אוכל לצאת ולבא. או כי בנה בית חדש ולא חנכו, כרם ולא חללו. לא כן בעם ישראל. לכל אדם פרטי יש חשיבות וערך, גם בשעה שנוגע לעניני המדינה. כמו שמצינו מפורש בתורה: "ודברו השוטרים אל העם לאמר, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו וגו' אשר נטע כרם וגו' אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו" (דברים כ', ה' - ז'). וזאת היתה כוונת התנא האלהי רשב"י: "אתם קרוים אדם" - רק אצלכם נחשב האדם הפרטי, וחייו יקרים, אפילו במקום שנוגע לעניני המדינה "ואין אומות העולם קרוים אדם", כי אצלם אין לפעמים שום ערך לאדם פרטי, כשנוגע לקיום המדינה וטובת האומהא).

הרדב"ז מדגיש את ערך האדם בתורת ישראל שיש לה ערך בפני עצמו גם כאשר מדובר על הכלל כולו . כי הפרט הוא חלק מהותי מהכלל ולהספיק את 3 הדברים הללו יש ערך לא פחות מהותי מאשר טובת הכלל

ואני רוצה לנסות להבהיר למה דווקא 3 הדברים הללו ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף ב עמוד א

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן -וקשין אותן הזיווגין שנקבעים על פי מעשיו של האדם, לפני הקדוש ברוך הוא לזווגן, כקריעת ים סוף, שהקב"ה היה צריך לבקוע להם את הים ולשנות סדרי בראשית.שנאמר בתחילת הפסוק: "אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא מזווג איש יחיד ואשה יחידה ביתה". מיישב מהם בית.ובסוף הפסוק נאמר: "מוציא אסירים שהקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים בכושרות". בחודש ניסן, שהוא זמן מוכשר ליציאה, שהוא חודש לא קר ולא חם.הרי שהפסוק מקיש את זיווגו של אדם לקריעת ים סוף:ושואלת הגמרא:איני, איך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.והא אמר רב יהודה אמר רב -ארבעים יום קודם יצירת הולד, קודם יצירת הזכר, ואפילו אם הנקיבה עדיין לא נולדה⁽⁷⁾.בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני!⁽⁸⁾ הרי שהזיווג נקבע כבר קודם שנולד האדם, ואיך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.ומשנינן: לא קשיא:הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.הזווג הראשון נקבע ארבעים יום קודם יצירת הולד לפי המזל, אבל הזיווג השני, [היינו אלמן לאלמנה⁽⁹⁾], כיון שהיא אינה בת זוגו שנקבעה ארבעים יום קודם יצירת הולד, אלא צריך להתאים אותה אליו, דבר זה נקבע לפי מעשיו של האדם, והוא קשה כקריעת ים סוף.

כלומר לכל אישה יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה לפלוני לפלוני . כלומר מהותו של האדם כלומר זיווגו והפרנסה שלו נקבעים יחד עם הזיווג שלו . וכאשר מדובר בזיווג שני הכול כמעשיו . ומי זה שמזווג זיווגים וקובע את הפרנסה זה אך ורק הקב"ה וזה קשה בדיוק כמו קריעת ים סוף . וכך כותבת הגמרא בחברותא מסכת פסחים דף קיח עמוד א

אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.כלומר, שנס גדול עושה הקדוש ברוך הוא למי שהוא נותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף [והנפקא מינה מזה כדי שיבקש אדם רחמים על מזונותיו, רשב"ם].דכתיב "נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים".

כלומר הקב"ה מזווג זיווגים וזה קשה כמו קריעת ים סוף וזה מדובר כאשר האדם לא מקבל את הזיווג שלו שהוכרז  על ידי הבת קול ו3 הדברים הללו זה דבר אחד אישה בית ושדה . וכל 3 הדברים הללו להתאים אותם לאדם קשה כמו קריעת ים סוף ולכן מלחמת רשות לא שייכת במצב כזה  כי בקריעת ים סוף הקב"ה אומר למשה  שמות פרשת בשלח פרק יד פסוק יג - טז

(יג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם:

(יד) יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן: פ

(טו) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ:

(טז) וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה:

ולכן לא שייך שאותם אנשים אשר נמצאים במצב של אירוסין לאישה או בית חדש או נטיעת כרם להשתתף במלחמת רשות . כי כאשר אתה נמצא במצב כזה מי שנלחם לך זה  הקב"ה . כלומר אדם שהתארס או התחיל לבנות בית או לנטוע שדה הוא במצב לאחר שהקב"ה זיווג לו זיווג וכאשר אתה באמצע תהליך כזה היחידי שנלחם לך זה הקב"ה . לפני ואחרי זה תלוי במעשיך אבל כאשר אתה בתוך התהליך כמו בקריעת ים סוף אתה נמצא במצב של יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן.