פרשת קרח האם ברוריה למדה את ההלכה בניגוד לבעלה רבי מאיר ? מה היה דעתם של חכמים על זה? מה המשותף לכל התורות של ברוריה ? מה המקרה היחידי שבו הלימוד של ברוריה לא היה כולל מגנא ומצלה? האם היה בדברי ברוריה רמז למותם של בניה ? מה הקשר למעשה עם נחוניה חופר הבורות ? ‏‏ב'/תמוז/תשע"ח

בס"ד
פרשת קרח האם ברוריה למדה את ההלכה בניגוד לבעלה רבי מאיר ? מה היה דעתם של חכמים על זה? מה המשותף לכל התורות של ברוריה ? מה המקרה היחידי שבו הלימוד של ברוריה לא היה כולל מגנא ומצלה? האם היה בדברי ברוריה רמז למותם של בניה ? מה הקשר למעשה עם נחוניה חופר הבורות ? ‏‏ב'/תמוז/תשע"ח

ניסיתי לחקור את כל המימרות של ברוריה בגמרא את כל התורה משמה של ברוריה . ולהבין את החוט המקשר של  התורה שלה .

ברוריה מופיעה בתוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק א

קלוסטרא ר' טרפון מטמא וחכמים מטהרין וברוריא אומרת שומטה מן הפסח זה ותולה בחברו בשבת כשנאמרו דברים לפני ר' יהודה אמר יפה אמרה ברוריא:

אבל בירושלמי מבינים שזה תורה של רבי יהושע וברוריה אומרת את זה תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת

שבת פרק יז

תמן תנינן קלוסטרא ר' יהושע אומר שומטה מפתח זו ותולה בחבירו בשבת

ולכן לא נראה לי שזה חלק מהתורה של ברוריה זה לימוד הלכות של ברוריה שהיית אשת חבר וזה חלק מהלכות שהיא צריכה להיות בקיאה בהם .

תוספתא מסכת כלים (בבא קמא) (צוקרמאנדל) פרק ד

תנור מאימתי מקבל טומאה משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין ור' שמעון מטמא מיד רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי שילא הטיחו בטהרה ונטמא מאימתי טהרתו אמר ר' חלפתא איש כפר חנניא אני שאלתי את שמעון בן חנניא ששאל את בנו של ר' חנניא בן תרדיון ואמר משיסיענו ממקומו ובתו אומרת משיפשט את חלוקן כשנאמרו דברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר יפה אמרה בתו מבנו:

אבל כאן גם מובן שזה לא תורה של ברוריה אלה לימוד של המשנה וחלק אולי מ 300 סוגיות שלמדה כל יום מ 300 רבנים . וזה חלק מלמוד המשנה במסכת כלים

משנה מסכת כלים פרק ה

תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה וגורר את הטפלה עד שיהא בארץ ר"מ אומר אינו צריך לגרור את הטפלה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים ר' שמעון אומר וצריך להסיעו חלקו לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור חלקו לשלשה אחד גדול כשנים הגדול טמא ושנים הקטנים טהורין:

אבל דבר אחד ניתן ללמוד מזה שדעתה של ברוריה לא היית כדעת בעלה ועל אף שהיא לכאורה חלקה על דעתו אמרו חכמים על ברוריה "כשנאמרו דברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר יפה אמרה בתו מבנו"

דעתו של רבי מאיר במשנה "ר"מ אומר אינו צריך לגרור את הטפלה" וברוריה אומרת ובתו אומרת "משיפשט את חלוקן"  הכוונה יוריד את הטיח שלו וניתן להבין את כל הטיח מבפנים ומבחוץ ורבי מאיר אומר רק מבפנים אומר התפארת ישראל - יכין מסכת כלים פרק ה משנה ז

ארבעה טפחים. ר"ל חותך רק התנור עצמו בפנים מהטפילה משפתו שלמעלה לצד מטה עד שלא ישאר מתחתיתו גובה ד"ט סמוך ומחובר לקרקע, והיינו לשיטתו דלעיל בריש פרקן דשיריו ד"ט, אבל הטפילה שבחוץ א"צ לגרוד כלל לר"מ (ה):

כלומר נראה שלברוריה יש דעה אחרת מבעלה ובכל זאת חכמים משבחים אותה כלומר לברוריה היה את היכולת לחלוק על בעלה באותם מקרים שדעת בעלה לא היה כפי ההלכה הנוהגת . וכך כותב רמב"ם על משנה מסכת כלים פרק ה משנה ז

מבפנים, ויחתכנו מגבול זה ואז יטהר כמו שקדם ששיריו ארבעה לדעת ר' מאיר. ור' שמעון אומר כי ממה שאמר יתעלה יותץ הכרחי לנתקו מעל הקרקע ואפילו אחר חלוקתו וקלוף הטפלה. ואין הלכה כר' מאיר. ולא כר' שמעון.

ועכשיו נעבור ונבחן את על כל  התורה של ברוריה שכתובה בבבלי

בבבלי ברכות י א מופיע תורה של ברוריה חברותא ברכות דף י עמוד א

הנהו בריוני, אנשים אלימים⁽¹⁾, דהוו בשבבותיה [בשכנותו] דרבי מאיר, והוו קא מצערו ליה טובא. הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו.⁽²⁾ שמיתה לרשעי ישראל הנאה היא להם כדי שלא ישתרשו בחטא, וגם שמיתתן כפרתן, וגם שלא יקבלו שכרם בעולם הזה, כדי שיקבלוהו בעולם הבא.⁽³⁾אמרה ליה ברוריא דביתהו [אשתו של רבי מאיר]: מאי דעתך להתפלל שימותו? משום דכתיב [תהילים קד לה] "יתמו חטאים", ואתה מפרש כוונת הכתוב שימותו האנשים החוטאים.

אך באמת אין זו הכוונה! כי מי כתיב "יתמו [אנשים] חוטאים"? הרי "יתמו חטאים" כתיב!⁽⁴⁾ והכוונה היא שלא ייעשו עוד מעשי חטא.⁽⁵⁾ועוד טענה לו ברוריה אשתו: שפיל - רד והמשך - וראה לסיפיה דקרא. שסיומו הוא - "ורשעים עוד אינם", והרי פשיטא שאם ימותו האנשים החוטאים אין עוד רשעים, ובהכרח שכונת הכתוב כי כאשר יפסקו מעשי החטא, שוב לא יהיו אותם האנשים בגדר רשעים.אלא, בעי בקש רחמי עלויהו דלהדרו שיחזרו בתשובה, וממילא - "ורשעים עוד אינם"!בעא רבי מאיר רחמי עלויהו, והדרו בתשובה.⁽⁶⁾

בהמשך יש תורה של ברוריה במסכת ברכות חברותא ברכות דף י עמוד א

אמר לה ההוא צדוקי לברוריא כתיב [ישעיהו נד א] על ירושלים בימי שממתה, "רני עקרה לא ילדה, וכי משום דלא ילדה העקרה, אומר לה הכתוב - "רני"?!⁽⁷⁾

אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב בסופו "כי רבים בני שוממה מבני בעולה [אדום], אמר ה'", ומוכח שה"עקרה" היא אם לבנים.

אלא מאי "עקרה לא ילדה" - רני כנסת ישראל, שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים רשעים שדינם לגיהנם, כותייכו [כמותכם, בני אדום

בבלי עירובין גם מופיע ממרה של ברוריה חברותא עירובין דף נג עמוד ב

רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא הלך בדרך. אשכחה לברוריה [אשת רבי מאיר]. אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד?

אמרה ליה: גלילי שוטה! וכי לא כך אמרו חכמים: אל תרבה שיחה עם האשה!

היה לך לומר בלשון קצרה "באיזה ללוד".

וגם בהמשך חברותא עירובין דף נג עמוד ב

ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה גריס בלחישה, שונה בלחש.

בטשה ביה, בעטה בו.

אמרה ליה: וכי לא כך כתוב על התורה "ערוכה בכל, ושמורה"?

דמשמע: אם ערוכה ברמ"ח איברים שלך, שאתה שונה בקול רם, היא משתמרת. ואם לאו - אינה משתמרת.

וכך רואה הגמרא בבלי את ברוריה שאיה קנה מידה לתלמיד חכם חברותא פסחים דף סב עמוד ב

שקל קלא נטל רבי יוחנן גוש עפר, פתק ביה והשליך לעבר רבי שמלאי. [להראות שהוא כועס עליו].

ואמר ליה רבי יוחנן: ומה ברוריה, דביתהו דרבי מאיר אשתו של רבי מאיר, שהיתה ברתיה [בתו] דרבי חנינא בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא, שלמדה שלוש מאות שמועות [סוגיות] ביום אחד, מג' מאה רבוותא, משלוש מאות רבנים, ואפילו הכי אף על פי שחכמה כל כך היתה, לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין לא יכלה לשנות את ספר יוחסין בשלש שנים.

ואת אמרת רצית לשנותה בתלתא ירחי [בשלושה חדשים]?!

ואם נבחן את המשותף לכל מה שברוריה אמרה נראה שכל התורה של ברוריה חוץ מהמעשה עם הצדוקי יש לו מכנה משותף ברור שהתורה שלה היה שילוב של לימוד תורה עם מגנא ומצלה . המגנא ומצלה של נשים זה לא לימוד תורה זה לדאוג שבעלה או בניה ילמדו תורה ונראה שברוריה הבינה שאולי המגנא ומצלה הוא גם לדאוג ללימוד של התלמידים של בעלה וגם לרבותיו של בעלה .

מדרש תנאים לדברים פרק ו

ושננתם לבניך אלו תלמידיך וכן את מוצא בכל מקום שהתלמידים קרואים בנים שנ' (מ"ב ב' ג') ויצאו בני הנביאים אשר (בבית) [בית] אל אל אלישע וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היו אלא מיכן לתלמידים שהם קרואים בנים: +[וכן הוא אומר ויאמרו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היא אלא מכאן לתלמידים שהן קרואים בנים]+ כיוצא בו (שם ז') וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד: וכן את מוצא בחזקיה שלימד תורה לישראל וקראן בנים שנ' (מ"ב ב' י"ב) ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי ואומ' (שם י"ג י"ד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו: ויאמר אבי אבי:

ובו נראה את הדברים מעשה  מעשה . אותם בריונים הציקו לרבי מאיר והמשמעות של זה שהם הקשו עליו את לימוד התורה . ראתה ברוריה שהמאמצים של בעלה לפתור את המאמצים לא עלה יפה החליטה לנסות דרך אחרת ובקשה מבעלה שיתפלל עליהם מתוך פלפול בכתובים והדבר הצליח

"אלא, בעי בקש רחמי עלויהו דלהדרו שיחזרו בתשובה, וממילא - "ורשעים עוד אינם"!בעא רבי מאיר רחמי עלויהו, והדרו בתשובה. "

כלומר ברוריה למדה תורה ופלפלה בדברי התורה כדי לעזור לבעלה בלימוד התורה שלו כלומר יש כאן פעולה של לימוד תורה ביחד עם מגנא ומצלה .

גם עם רבי יוסי הגלילי היה לימוד תורה עם מגנא ומצלה כי מה שאמרה ברוריה ליוסי הגלילי היה כדי שלא יבטל תורה בדיבור עם האישה . מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ט

אל תרבה שיחה עם האשה ואינו צריך לומ' עם האשה אחרת אלא אפילו עם אשתו שלו. מכאן אמרו כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו וביטל מדברי תורה ולבסוף יורש גיהנם:אומנם יש כאלו המבקרים את ברוריה לא על הלימוד כי אם על מה שאמרה לרבי יוסי שהיה תלמיד חבר לרבי עקיבא "שוטה"  וכך כותב הרב הגאון זצ"ל עובדיה יוסף בספרו ענף עץ אבות עמוד כ"א

נראה שלא נהגה כהוגן עם התנא רבי יוסי הגלילי וראה בפרוש רש"י מה עלתה לה בסוף ימיה

ואני כתבתי שהדיבור הנ"ל שהראה פרישות יתר של ברוריה "הדליק נורה אדומה " לרבי מאיר והיה בן השיקולים שלו לבדוק אותה . אבל בכל מקרה הכוונה של ברוריה היה לדאוג ללימוד התורה של רבי יוסי הגלילי וזה בבחינת מגנא ומלצה שדואגת שרבותיו של בעלה ילמדו תורה .

וגם בסיפור על התלמיד "ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה גריס בלחישה, שונה בלחש.

בטשה ביה, בעטה בו."

גם כאן כל מה שעשתה ברוריה שאותו תלמיד ילמד תורה כראוי כי אם לא ילמד תורה כראוי ישכח תלמודו ומיד בגמרא מדובר על אדם כזה שהתחייב מיתה תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד א

תנא: תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש, לאחר שלש שנים שכח תלמודו. תנא: תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שנתחייב בשריפה למקום. אמרו: הניחו לו, אדם גדול שמש.

כלומר יש  כאן פלפול של ברוריה אבל ביחד עם מגנא ומצלה שהיא דואגת שתלמיד של רבי מאיר ילמד תורה ולא ישכח את התורה .

כלומר יש לנו בכל המקרים שילוב של לימוד תורה יחד עם מגנא ומצלה של ברוריה שדואגת שבעלה תלמידו ורבו של רבי מאיר ילמדו תורה . וזה דומה מאוד לדעתו של בן עזאי תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ עמוד א

מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה

ואני פרשתי במאמרי הקודם שבן עזאי לומד שחייבים ללמד אישה תורה כדי שתלמד שמים מאררים שהם מי סוטה פועלים לא מידית כאשר יש לאישה זכות שתולה לה . וניתן לפרש שמצד אחד שהמים המאררים ירתיעו אותה גם אם היא תראה שהסוטה שהיא יודעת שעברה עברה לא מתה מידית שזכות התורה תולה לה  ויהיה לה ידיעה שמים מאררים בודקים סוטה. וניתן לומר שגם תלמד שהדבר היחידי שיש לו כוח לתלות לאישה זה שהיא תדאג לבעלה ולבניה שילמדו תורה . וברוריה כנראה פירשה את ההיתר של לימוד תורה לנשים  של בן עזאי גם במקום שלא קשור למי סוטה אבל יש בהם את המגנא ומצלה של האישה כמו שראינו ב 3 התורות של ברוריה .

וכאן נעבור לתורה הרביעית שבו אין מגנא ומצלה לברוריה ויש רק ויכוח מול צדוקי ואמר משנה מסכת אבות פרק ב משנה יד

[*] רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:

וכאן לימוד התורה הוא כנגד מה תשיב לאפיקורס ולכן זה לא מתאים לחלוטין לדברי בן עזאי שכל ההיתר ללמוד תורה הוא כדי להבין את המשמעות של מי סוטה ואת החשיבות של לימוד תורה ומה המגנא ומצלה של נשים . ואולי כאן ברוריה טעתה כאשר דיברה עם הצדוקי ואולי התוצאה של המאמר הזה וכאן אני אומר את זה בזהירות מופלגת שמה שאמרה ברוריה נותן רמז רחוק למה שקרה לבניה של ברוריה

"אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב בסופו "כי רבים בני שוממה מבני בעולה [אדום], אמר ה'", ומוכח שה"עקרה" היא אם לבנים. אלא מאי "עקרה לא ילדה" - רני כנסת ישראל, שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים רשעים שדינם לגיהנם, כותייכו [כמותכם, בני אדום]

כתוב במדרש מדרש משלי (בובר) פרשה לא

אמר ר' [חמא בר] חנינא מפני מה נתחייבו בניו של ר' מאיר ומתו בבת אחת, מפני שהיו רגילין להניח בית המדרש ויושבין באכילה ובשתיה. אמר ר' יוחנן ואפילו בדברי הבטלה, שבשעה שניתנה תורה לישראל לא הזהירן אלא על דברי תורה, שנאמר היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות (דברים כו טז).

שלא חס וחלילה יובן אני משוה את בניו של רבי מאיר לבני אדום אבל יש כאן איזה רמז למותם של הבנים של רבי מאיר וברוריה בגלל  ביטול תורה . ולא מצאתי בדברי חז"ל בנים שמתו בגלל ביטול תורה . ולכן אולי מה שאמרה ברוריה הינו רמז לזה שלמדה דברי תורה כדי להשיב לצדוקי ולא כמו שבן עזאי שהתיר לנשים ללמוד תורה רק לשם לימוד הזכות שתולה לאישה בשתיית מי סוטה . וזה נמצא בדברי ברוריה במקום היחידי שאין בו את המגנא ומצלה כמו במקרים הקודמים . ואולי ניתן להגיד שרבי מאיר וברוריה היו קרובים אצל הקב"ה ולכן דיקדק איתם כחוט השערה תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נ עמוד א

תנו רבנן: מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול, באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא. שעה ראשונה - אמר להם: שלום, שניה - אמר להם: שלום, שלישית - אמר להם: עלתה. אמרו לה: מי העלך? אמרה להם: זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו. אמרו לו: נביא אתה? אמר להם: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך אמרתי: דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו? אמר רבי אחא: אף על פי כן מת בנו בצמא, שנאמר: וסביביו נשערה מאד, מלמד, שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה.

וכך כותב חידושי אגדות למהר"ל בבא קמא דף נ עמוד א

שהקב"ה מדקדק וכו'. תימה לי למה אשמעינן זה כאן כי מת בנו בצמא בשביל שהוא מדקדק עם סביביו (פירושו), וכי לא מצינו זה בכמה מקומות שהצדיק נענש אף על גב שהוא צדיק גמור. והי' נראה שבא לומר כי (רבי חנינא בן תרדיון) [חנניא חופר שיחין] אף על גב שעשה בור זה כדין מ"מ הבור הזה היה מזיק לקצת בני אדם מי שהוא, וכיון שבא ע"י הבור הזה רעה למי שהוא נפרע מן (רבי חנינא בן תרדיון) [חנניא] שמת בנו בצמא, כלומר, אתה חפרת בור שלא ימותו בני אדם בצמא, בשביל זה היה היזק לבני אדם,

כלומר ברוריה הייתה אישה חכמה ועשתה כהוראת בן עזאי אומנם נגד דעת בעלה אבל עדיין חכמים הודו לה שהיא יכולה לעשות שלא כדעת בעלה אבל עדיין יש להקשות הרי ההלכה היא כרבי אליעזר . וצריך להגיד כמו שאומר שו"ת טוב עין סימן ד

והיה מקום לומר דחדא מתרצא חבירתה דבתחילה סברי דאין הלכה כרבי אליעזר והיו מלמדין תורה שבעל פה לבנות ואתיא מכללא ברוריא. אמנם ממה שאירע לברוריא פ"ק דע"ז הסכימו דהלכה כר' אליעזר.

כלומר ברוריה לא היית צריכה להשיב לאותו צדוקי ולימוד התורה הזה לא היה לדעת בן עזאי ולכן הקב"ה דקדק איתה כמו שהוא מדקדק עם צדיקים .

ויש עוד לדון בנושא ובלי נדבר נמשיך שבוע הבא

פרשת שלח לך המשך מאמר בפרשת בהעלותך איך ניתן לתרץ מהו לימוד "חלש" לדעתו של רבי אלעזר בן עזריה ? מה הקשר לכוח הפלפול שניתן במתנה למשה ? מה הקשר ללימוד תורה לגויים ? האם נשים קבלו במתנה את כוח הפלפול ? האם לימוד נשים ללא כוח הפלפול ראוי ? איך ניתן לתרץ את דברי הרמב"ם שנשים מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מי הם מיעוט נשים שלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מה קשר לדבורה הנביאה ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת שלח לך המשך מאמר בפרשת בהעלותך איך ניתן לתרץ מהו לימוד "חלש" לדעתו של רבי אלעזר בן עזריה ? מה הקשר לכוח הפלפול שניתן במתנה למשה ? מה הקשר ללימוד תורה לגויים ? האם נשים קבלו במתנה את כוח הפלפול ? האם לימוד נשים ללא כוח הפלפול ראוי ? איך ניתן לתרץ את דברי הרמב"ם שנשים מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מי הם מיעוט נשים שלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מה קשר לדבורה הנביאה ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ח

שאלתי בסוף המאמר בפרשת בהעלותך   

"וכדי להבין באמת את כל הדעות הללו אנחנו צריכים להבין מה המקור של רבי אלעזר בו עזריה להבדל בן "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  האם יש מקור להבדל הזה שיש לכאורה בלימוד של גברים ללימוד ה"מוחלש" של נשים ? "

ואני רוצה לתרץ את ההבדל בן לימוד גברים ללימוד "חלש" של נשים כמו שאומר רבי אלעזר בן עזריה בסוגיה של המתנה שנתן הקב"ה למשה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע" 

אומר תלמוד בבלי מסכת חברותא נדרים דף לח עמוד א

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא ניתנה תורה - אלא למשה ולזרעו.שנאמר: "כתב לך", "פסל לך". מה פסולתן - שלך, אף כתבן - שלך.אבל משה נהג בה בתורה טובת עין - ונתנה לישראל.

ועליו הכתוב אומר: "טוב עין הוא יבורך וגו'".מתיב רב חסדא: הרי כתוב "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם", רואים שהקדוש ברוך הוא ציוה את משה ליתן את התורה לישראל!ומבארינן: כך אמר משה: ואותי צוה הקדוש ברוך הוא, ואני נתתי את לבי ללמדה לכם.עוד מקשינן, הא כתיב: "ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי", משמע, שהקדוש ברוך הוא ציוה את משה ללמד את ישראל!ומבארינן, שאף כאן הכוונה היא שאותי צוה, ואני נתתי אל לבי ללמדה לכם.

עוד מקשינן: הא כתיב: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת!"ואמרינן: את השירה לחודה [לבדה] ציוה הקדוש ברוך הוא שמשה ילמד את בני ישראל. אבל שאר התורה ניתנה למשה לבדו, והוא נתנה לישראל.

ומקשינן, הא כתיב: "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל", ואם מדובר על השירה בלבד, איזו עדות יש בה?אלא, באמת התורה עצמה ניתנה לישראל. אבל פילפולא בעלמא, דהיינו, הבנה וחריפות, ניתן למשה לבדו, והוא נהג טובת עין - ומסרו לישראל.

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

וא"ר יוחנן: בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה, שנאמ': ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו:

ועל זה אומר רש"י מסכת נדרים דף לח עמוד א

פלפולא בעלמא - להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה וניהג בה טובת עין ונתנה לישראל.

וצריך להבין את עניין הפלפול משה למד ושכח עד שהקב"ה נתן לו את כוח הפלפול למה הוא לא נתן לו כוח זיכרון ? כי הקב"ה נתן לו כלי רב עוצמה שבו ניתן לשחזר את כל התורה כולה רק מכוח הפלפול כלומר גם אם נשכחה התורה חס וחלילה יש לנו את כוח הפלפול שניתן על ידו לשחזר את כל התורה כולה . המתנה הזו היא כוח שכלי מיוחד שלא קשור לכוח השכל של האדם כי הוא קשור ישירות לעצם מהות התורה . ורק מכוח הפלפול ניתן לשחזר את התורה לא על ידי שום כלי שכלי אחר . וראינו שהיה את עתניאל בן קנז שהיה לו את כוח הפלפול שנתן לו את הכוח  לשחזר 1700 הלכות מתוך 3000 שנשכחו בימי אבלו של משה

וזה מפורש בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

והאחרון שהיה לו את כוח הפלפול כמו של משה תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו."

כלומר רק עד שמת יוסף בן יועזר היה כוח התורה ביחידים כמו משה ויכלו בכוח התורה הזה ע"י פלפול להחזיר את ההלכות ולאחר מכן נשאר להם כוח הפלפול אבל לא כזה שיכול להחזיר  את ההלכות שנמחקו מהשמים .

וכדי שנבין את המהות של כוח הפלפול ומשמעותו אומר שו"ת משיב דבר חלק ב סימן עז

וביאור הדברים דתורה שבכתב כמו שהוא נאמר בסיני ונשנה סדר משנה בא"מ כדאי' בפ' כיצד מעברין כיצד סדר משנה כו' ובערבות מואב מסר סדר התלמוד האיך נלמדו המשניות מכללי התורה כדאי' בנדרים (ל"ו) דלא נתנה פלפול' של תורה אלא למשה. והוא נהג בה טובת עין ונתנה לישראל וזה הי' בערבות מואב. וזהו דברו ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות. והוא כללי התורה והמדרשות וזהו חקים כדאיתא בקידושין (ל"ט) ואל המשפטים האיך ללמוד הדינים מכללים אלו. ודבר זה אסור למסור לאוה"ע שנא' ומשפטים בל ידעום. ומעתה דתני קראו ושנו ושלשו היינו תלמוד הקשו יפה הא ומשפטים בל ידעום כתיב. אבל תורה שבכתב אין שום איסור ללמד לגוי.

כלומר כוח הפלפול הוא זה שנותן לנו את הכוח ללמוד את התורה באופן אמיתי כפי שנתן לנו הקב"ה ואת המתנה הזו נתן רק למשה שנתנה במתנה לישראל . ואת לימוד התורה דרך  הפלפול אסור ללמד גוי אבל מותר ללמד את התורה לא דרך פלפול . אם כן מצאנו שיש שני סוגי לימוד האחד לימוד דרך פלפול כלי עוצמתי  שניתן למשה במתנה והוא נתנה לישראל ויש דרך לימוד אחד לא דרך פלפול שבו ניתן ללמד גוי את התורה . אם כך אני רוצה לחדש שמה שאמר רבי אלעזר בן עזריה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  אנשים באו ללמוד כלומר דרך פלפול שזה מתנה שקיבל משה מהקב"ה והיא הדרך המיוחדת ללמוד תורה בדרך האמת כמו שהקב"ה מסר למשה ויש נשים ל"שמוע" שזה דרך לימוד רגילה דרך השכל האנושי שברא הקב"ה בכל איש או אישה .

אומר האיכה רבה (וילנא) פרשה ב

בגוים אין תורה, אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן, הדא הוא דכתיב (עובדיה א') והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו, יש תורה בגוים אל תאמן, דכתיב מלכה ושריה בגוים אין תורה, נביאיה אלו נביאי שקר, גם נביאיה אלו נביאי אמת, אלו ואלו לא מצאו חזון מה'.

וזה הפרוש של מדרש איכה לא יכול להיות תורה בגויים כי משה  לא נתן לגויים את כוח הפלפול שרק דרכו ניתן להבין את התורה כפי שנתן אותה הקב"ה למשה ולכן מי שיגיד לך יש תורה בגויים אל תאמין אבל אם יגידו לך יש חכמה בגויים תאמין כי זה בתוך השכל האנושי שהקב"ה נתן לכל אדם .

ולמה יש הבדל בן איש לאישה בנושא ?

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק א

משה קבל תורה מסיני לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי ממ"ה הקדוש ברוך הוא שנאמר אלה החקים והמשפטים והתורות (ויקרא כ"ו מ"ו). ומנין שכתבם לו שנאמר ויכתבם על שני לוחות אבנים (דברים ד' י"ג). משה מסר ליהושע שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו (שם ל"ד ט'). יהושע מסר לזקנים שנאמר ויעבדו העם את ה' [וגו'] (שופטים ב' ז') אשר האריכו ימים אבל לא שנים. זקנים מסרו לשופטים [שנאמר וכי הקים ה' להם שופטים וגו' (שם י"ח). שופטים מסרו לעלי שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא (שמואל א' א' ט'). ועלי מסר לשמואל שנאמר והנער שמואל הולך וגדל וגו' (שם ב' כ"ו). שמואל מסר לנביאים] שנאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים (עמוס ג' ז'). נביאים מסרו לחגי ולזכריה ולמלאכי וחגי זכריה ומלאכי מסרו לאנשי כנה"ג והם היו אומרים ג' דברים הוו מתונים בדין וכו'. שכל מי שהוא מתון בדין הוא מישב את הדין ומוציאו על אפניו שנאמר תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו (משלי כ"ה י"א):

כאשר כתוב בגמרא שנתן משה את כוח הפלפול מתנה לישראל צריך להגיד שנתן את זה לחכמים ולא לנשים . כלומר כוח הפלפול ניתן במתנה ממשה לחכמים שהם גברים ורק להם יש את הכוח ללמוד תורה כפי שמסר את זה הקב"ה למשה . כלומר יש כאן מסירה מחכם לחכם ואני צריך לפרש זה לא רק עצם הלימוד שלימד אותם זה גם את מסירת המתנה שמשה קיבל מהקב"ה והוא כוח הפלפול .

ונשאלת  שאלה האם כוח הפלפול הזה הוא אוטומטי אז למה שנשכחו 3000 הלכות בימי אבלו של משה יהושע שקיבל את המתנה ממשה למה לא שיחזר את כל ההלכות ?

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא. אמרו לו לשמואל שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר ר' יצחק נפחא: אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה. אמרו לפנחס שאל! אמר ליה לא בשמים היא. א"ל לאלעזר: שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

יוצא לנו שנביא לא יכול לחדש הלכות שנשכחו ואני כתבתי בנושא בפרשת כי תשא "ט/אדר/תשע"ב

את ההבדל בן הלכות שנמחקו ולא בשמים היא לבן אותם הלכות שלא נמחקו וכן בשמים היא . אבל בכל מקרה אנחנו רואים שצריך משהו מעבר כדי לקבל את הזכות להחזיר על ידי כוח הפלפול את ההלכות שנשכחו וזה לא היה לא בידי לא יהושע ולא שמואל הנביא . רק לעתניאל בן קנז היה את הזכות לעשות את זה . אבל בכל מקרה יש לנו כאן אולי את ההבנה בן לימוד "חזק" לבין לימוד "חלש" מי שקיבל במתנה את הכלי העצמתי הזה כוח הפלפול יכול "ללמוד" תורה וזה מה שעשו הגברים ומי שלא קיבל את כוח הפלפול יכול רק "לשמוע" כלומר לימוד "חלש" וזה בדיוק ההבדל בן נשים לגברים . הגברים קבלו במתנה את כוח הפלפול ונשים לא קבלו במתנה את כוח הפלפול ולכן יש הבדל מהותי בן לימוד  איש ללימוד של אישה . כמו שיש הבדל מהותי של לימוד איש יהודי ללימוד של גוי שלא קיבל במתנה את כוח הפלפול כמו שכותב המשיב דבר .

ולכאורה יש כאן אולי תרוץ לדברי  רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א

אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות, * במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות.

מבין הרמב"ם שנשים לא קבלו את  המתנה של כוח הפלפול שזה הדרך היחידה להבין לאמיתה של תורה ומי שלא קיבל את זה משתמש בכוח השכל שלו ולכן התוצאה היחידה שיכול להיות זה להוציא את התורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן . הקושי הגדול זה מפני שרוב הנשים  כלומר לפי הרמב"ם יש מיעוט נשים שכן קבלו את כוח הפלפול וזה לא מסתדר עם ההבנה שלנו שגברים קבלו את כוח הפלפול ונשים לא . והתירוץ שלי לעניין מתרץ את הרמב"ם וגם קושיה מאוד חזקה כיצד דבורה  הנביאה לימדה ושפטה את ישראל הרי איך היא למדה תורה ? הרי לא קבלה את כוח הפלפול ? 

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק א

משה קבל תורה מסיני לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי ממ"ה הקדוש ברוך הוא שנאמר אלה החקים והמשפטים והתורות (ויקרא כ"ו מ"ו). ומנין שכתבם לו שנאמר ויכתבם על שני לוחות אבנים (דברים ד' י"ג). משה מסר ליהושע זקנים מסרו לשופטים [שנאמר וכי הקים ה' להם שופטים וגו' (שם י"ח). שופטים מסרו לעלי שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא (שמואל א' א' ט'). ועלי מסר לשמואל שנאמר והנער שמואל הולך וגדל וגו' (שם ב' כ"ו). שמואל מסר לנביאים] שנאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים (עמוס ג' ז').

יוצא לנו שנביאים ושופטים  קבלו את כוח הפלפול ממשה בדרך העברת התורה . וצריך להגיד שדבורה היית גם נביאה וגם שופטת כלומר גם נביאה שיש לה רוח הקודש יכולה לקבל את כוח הפלפול וכבר הסברתי שרוח הקודש מבטל את "דעתן קלה " כי מציאות של רוח הקודש נותן לאישה את הכוח שהעתיד נמצא בהווה ולכן זה "מסדר" את דעתן קלה ראה מאמרי על נשים דעתן קלה . ורוח הקודש נותן להם את האפשרות לקבל במתנה את כוח הפלפול . ולכן הנביאות שהיו בעם ישראל הם מיעוט הנשים שכן דעתן מכוונת להתלמד כמו גבר .

ומכאן צריך להבין שלשיטת בן עזאי ורבי אלעזר בן עזריה ברור שלימוד תורה "חלש" כלומר ללא כוח הפלפול  הוא לימוד שאין איתו בעיה באישה  וזה סוג של לימוד שלא יכול להוציא דברי תורה לדברי הבאי וגם סוג כזה של לימוד לא מכניס ערמומיות לנשים ולכן אין בעיה בלימוד כזה לנשים שדעתן קלה . כל הבעיה שלימוד דרך פילפול הוא שמכניס ערמומיות גם בגבר וגם באישה ולימוד כזה יכול להוציא דברי תורה לדברי הבאי וגם לגרום נזק לאישה עצמה כי אין לה בלימוד כזה מגנא ומצלה ולגבר יש מה שיאזן את הערמומיות שנכנס בו וזה המגנא ומצלה בלימוד התורה .  ולרבי אליעזר יש ספק מה הוא סובר האם לימוד כזה הוא לימוד שראוי לאישה או שהוא סובר שגם לימוד כזה הוא בעיה לאישה .

אולי ניתן ללמוד את זה מהשאלה של המטרונה את רבי אליעזר בתוספות מסכת סוטה דף כא עמוד ב

מטרונה שאלה את ר' אלעזר מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות אמר לה אין אשה חכמה אלא בפלך אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים.

ואומר מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

מיד דן את הסרוחין והושיב סנהדראות מבני לוי שלא נשתתפו במעשה העגל, כל מי שהיה לו התראה ואין לו עדים היו בודקין במים כסוטה והורגן שנאמר ויזר על פני המים וישק, וכל מי שיש לו עדים והתראה היה נהרג מיד, שנאמר הרגו איש את אחיו, ומי שאין עליו לא עדים ולא התראה ניגף שנאמר ויגף ה' את העם וגו', עד שנהרגו כשלשת אלפי איש,

משה במעשה בעגל עשה את אפר העגל למעין מי סוטה והרי אין דבר כזה או לימוד כזה בתורה ולכן המעשה של משה חייב היה להיות מתוך כוח הפלפול שנתן לו הקב"ה ומשה למד דבר מדבר . ולכן מכאן אולי ניתן ללמוד שכל מה שאמר רבי אליעזר ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים הוא על כוח הפלפול ולא על לימוד ללא כוח הפלפול שהוא מה שאומר רבי אלעזר בן עזריה נשים לשמוע כלומר לימוד "חלש" . אבל עדיין יש ספק מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד תורה "חלש " של נשים .

ובלי נדר שבוע הבא נמשיך וננסה לקשר את כל ההבנה הזאת מעשה דברוריה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף כא עמוד ב אנחנו רואים את ההרחבה של הויכוח הזה

אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את וכו'. ר' אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות. תיפלות ס"ד? אלא אימא: כאילו למדה תיפלות. א"ר אבהו: מ"ט דר"א? דכתיב: אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית. ורבנן, האי אני חכמה מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא, דא"ר יוסי בר' חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: אני חכמה שכנתי ערמה. א"ר יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר: והחכמה מאין תמצא.

וכדי להבין את הסוגיה ואת הדעות השונות יש להביא את תוספות מסכת סוטה דף כא עמוד ב

בן עזאי אומר חייב אדם וכו' - ירושלמי דבן עזאי דלא כר"א בן עזריה דדריש (חגיגה דף ג.) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אנשים באו ללמוד נשים לשמוע ונראה דפי' דמצוה לשמוע הנשים כדי שידעו לקיים מצוה ולא משום שידעו שזכות תולה, מטרונה שאלה את ר' אלעזר מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות אמר לה אין אשה חכמה אלא בפלך אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים.

וזה המקור של התוספות  תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת חגיגה פרק א דף עה טור ד /ה"א

ר' לעזר בן עזריה מה היתה פרשתו הקהל את העם האנשים והנשים והטף פתח בה אמ' הואיל והאנשי' באין ללמד והנשים לשמוע הטף למה בא אלא כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להן אין הדור יתום שר' לעזר בן עזריה בתוכו אתי' דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי דתנינ' תמן מיכן אמ' בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תור' שאם תשת' תדע שהזכות תולה לה

מתוך התוספות והגמרא נראה שיש כאן 3 דעות שונות

דעתו של רבי אליעזר ששולל לגמרי לימות תורה לנשים עד שהוא אומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים" וזאת כי הוא לומד שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות כי יש פסוק אני חכמה שכנתי ערמה והשילוב הזה של "נשים דעתן קלה "  ולימוד תורה לנשים שהוא כלא מצווה ועושה כי היא פטורה מלימוד תורה ולכן אין לאישה את המגנא והמצלה שיש לגברים ולכן אין ללמד תורה בכל דרך .

דעתו של אלעזר בן עזריה שהיא דעה אמצעית שלומד שבהקהל גברים באים ללמוד נשים לשמוע וטף כדי לתת שכר למביאם . כלומר יש הבדל בן גברים ונשים גברים "לומדים" תורה נשים "שומעות " תורה ולא לומדות . כלומר רבי אלעזר בן עזריה טוען שיש דבר כזה "לימוד תורה חלש" לנשים שהוא לא כמו של גברים שבשילוב עם המגנא ומצלה שלהם שהם מביאים את הטף למעמד ההקהל נותנים לאישה אפשרות ללימוד תורה "מוחלש" ללא שזה יפגע בה כמו לימוד תורה "חזק" כי יש לה מגנא ומצלה באותו הזמן בהבאת הטף למקום של לימוד תורה . ולכן מובן מזה שגם רבי אלעזר בן עזריה לומד את הפסוק כמו רבי אליעזר אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית כי אם לא היה לומד את זה היה מאפשר לימות תורה לנשים כמו גברים . אבל לדעתו לימוד "מוחלש" של התורה בשילוב של מגנא ומצלא נותן לה את האפשרות לשמוע לימוד תורה בהקהל .

דעתו של בן עזאי שמצד אחד לא לומד את הפסוק אני חכמה שכנתי ערמה שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות ולומד את הפסוק על מי מתקיימים דברי תורה . אבל חייבים  להגיד שהוא לומד מסברא שאכן מי שלומד תורה נכנסת בו ערמומיות כמו למשל הסיפור על רב עמרם חסידא  בקידושין פ"א א  שרק זכות התורה הצילה אותו מהערמומיות שנכנסה בו , כי  אם לא היה לומד את זה מדוע הוא מגביל את לימוד התורה רק כדי ללמוד את הזכות שתולה לה כדי שתבין את המהות של מי סוטה ? ולכן חייבים להגיד שהוא גם סובר שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל זה לא מוחלט כמו לרבי אליעזר שלומד את זה מפסוק .

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ עמוד א

מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר"א אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות.

ואומר רש"י מסכת סוטה דף כ עמוד א

תדע שזכות תולה לה - תראה ותלמד בפרשת סוטה שהזכות תולה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י זכיות כדי זריעת זרע ט' חדשים וי"א יותר כדמפרש בגמ'.

וצריך להבין את הסברא של בן עזאי לאיש יש יצר וגם כך לאישה ופרשת סוטה היא  על איש ואישה שנמצאים במצב יחוד והדבר היחידי שימנע מהם את ביצוע העברה זה יראת השמים שלהם אבל אם הם הגיעו למצב של יחוד סביר שיש להם חסרון ביראת שמים וההרתעה היחידה שנשארה זה  היראה מהמים המאררים של מי סוטה.

במדבר פרק ה

(כז) וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ:

(כח) וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע:

וכך כותב על זה בהערות הגרי"ש אלישיב מסכת סוטה דף כ עמוד א

שאם תשתה תדע שהזכות תולה. אין הכוונה כפשוטו שאם היא תזנה תדע שמה שלא בדק הוא משום דזכות תולה לה, דמה ס"ד דנעביד תקנה משום הסוטה עצמה, אלא הכוונה היא דנשים היודעות שזינתה אותה פלונית ואין המים בודקין אותה ידעו שבשביל זכות שתולה לה הוא.

כלומר יש נשים שרואות את אותה אישה ששותה ממי הסוטה והם יודעים שאותה אישה זינתה כלומר אין ראיות שניתן להעמיד אותה לבית דין אבל הם יודעים על מעשיה ורואים שהמים לא עושים לה דבר ולכן כוח ההרתעה של מי סוטה כלפי עוברי עברה יורד בצורה משמעותית ולכן אומר על זה בן עזאי שצריך ללמד את הנשים תורה ואת הסוגיה הזאת של מים מאררים כדי שיבינו שהפורענות תבוא עליה יותר מאוחר כי יש לה באופן זמני את זכות התורה כלומר את הזכות שלקחה את בניה ללמד תורה או שטרחה בלימוד התורה של בעלה ולכן המים לא פועלים מידית . כלומר לימוד התורה של נשים לפי בן עזאי הוא באותו נושא שהוא נקודת התורפה של הנשים בלימוד תורה בשילוב "דעתן קלה" ושילוב "ערמומיות" שנכנסת בהן ומה שיכול לאזן את זה ולתת לאישה יתרון הוא לימוד שיעצים את  כוח ההרתעה של מי סוטה .  ולכן במקרה שמטרת הלימוד הוא ההשפעה של מי סוטה היתרון גובר על החיסרון בלימוד תורה לנשים. כי לדעתו של בן עזאי היות ואין פסוק המלמד על כניסת "ערמומיות" בלימוד תורה כלומר כניסת "ערמומיות " אינו דבר מוחלט נכון שמצד המציאות גם בן עזאי  יודה שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל עדיין יש יתרון לאישה בלימוד השפעת מי סוטה לעומת החיסרון של כניסת ערמומיות . כלומר לומד בן עזאי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן לפי רבי יוסי ברבי חנינה או לפי רבי יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו. כלומר מהפסוקים הללו אין  הבחנה  בן איש ואישה ויש מצב שגם באישה יכולים להתקיים דברי תורה ולכן לפי בן עזאי גם אם כל לימוד תורה מכניס בה איזה סוג של ערמומיות אבל במצבים  מסוימים ניתן להתגבר על זה ובן עזאי לומד שכאשר אישה תלמד על מי סוטה הלימוד הזה ירתיע אותה כי מי  סוטה יכולים לבדוק אותה ולגבור על כל ערמומיות או ניסיון הסוואה שהיא תפעיל כתוצאה מהערמומיות שתכנס בה .

ולחזק את ההבנה הזאת  אומר הפסקי ריא"ז מסכת סוטה פרק א - המקנא

ב. אף על פי שאין האשה מצווה על תלמוד תורה כמו שנ' ולמדתם אותם את בניכם, ולא את בנותיכם, אם רצה ללמדה הרשות בידו כמבואר בקונטרס הראייות בראיי' ב'. ובזמן שהיו משקין את הסוטות חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה ותנצל תדע שהזכות תלת לה .

לעומת זאת רבי אליעזר אולי לא חולק על בן עזאי ביתרון של לימוד הזה אבל הטענה שלו שלימוד התורה של נשים אולי יתקן את ההרתעה של הנשים במים מאררים אבל מצד שני יגביר את הסכנה של ביצוע עברה . כי לימוד תורה מכניס ערמומיות בנשים באופן מוחלט כי יש פסוק בכתובים אֲֽנִי־חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא ולכן בחשבון הסופי הנזק יהיה גדול מהתועלת של לימוד תורה לנשים . ורבי אלעזר בן עזריה לומד כמו רבי אליעזר אבל כל זה בלימוד תורה כמו גברים אבל בלשמוע דברי תורה בשילוב קיום מגנא ומצלה באותו מעמד על ידי הבאת הטף ניתן ללמד את הנשים תורה בצורה "מוחלשת" של לשמוע את התורה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע".

וצריך לשאול האם גם לרבי אליעזר שאומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " האם הוא סובר את רבי אלעזר בן עזריה שניתן ללמד נשים בצורה "מוחלשת"   כלומר גברים ללמוד ונשים לשמוע ? אולי צריך לדייק מהירושלמי שהתוספות הביא דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי  אבל כן מסתדר עם רבי אליעזר . וכל מה שאמר רבי אליעזר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים "  זה בלימוד כמו של גברים אבל בלימוד "מוחלש"  של נשים אין בעיה בצרוף הבאת הטף למעמד ההקהל שנותן לנשים את המגנא ומצלה שלהם . ומצד שני אולי דעתו של אלעזר בן עזריה היא דעה ממוצעת בן רבי אליעזר לבן עזאי ורבי אליעזר לא סובר את דעתו של רבי אלעזר בן עזריה . ולכן לגבי לימוד תורה "מוחלש לנשים יש כאן ספק מה דעתו של רבי אליעזר .

וכדי להבין באמת את כל הדעות הללו אנחנו צריכים להבין מה המקור של רבי אלעזר בו עזריה להבדל בן "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  האם יש מקור להבדל הזה שיש לכאורה בלימוד של גברים ללימוד ה"מוחלש" של נשים ?

ובלי נדר נמשיך את זה בשיעור הבא