8.6.2018

פרשת שלח לך המשך מאמר בפרשת בהעלותך איך ניתן לתרץ מהו לימוד "חלש" לדעתו של רבי אלעזר בן עזריה ? מה הקשר לכוח הפלפול שניתן במתנה למשה ? מה הקשר ללימוד תורה לגויים ? האם נשים קבלו במתנה את כוח הפלפול ? האם לימוד נשים ללא כוח הפלפול ראוי ? איך ניתן לתרץ את דברי הרמב"ם שנשים מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מי הם מיעוט נשים שלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מה קשר לדבורה הנביאה ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת שלח לך המשך מאמר בפרשת בהעלותך איך ניתן לתרץ מהו לימוד "חלש" לדעתו של רבי אלעזר בן עזריה ? מה הקשר לכוח הפלפול שניתן במתנה למשה ? מה הקשר ללימוד תורה לגויים ? האם נשים קבלו במתנה את כוח הפלפול ? האם לימוד נשים ללא כוח הפלפול ראוי ? איך ניתן לתרץ את דברי הרמב"ם שנשים מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מי הם מיעוט נשים שלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי ? מה קשר לדבורה הנביאה ? ‏כ"ה/סיון/תשע"ח

שאלתי בסוף המאמר בפרשת בהעלותך   

"וכדי להבין באמת את כל הדעות הללו אנחנו צריכים להבין מה המקור של רבי אלעזר בו עזריה להבדל בן "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  האם יש מקור להבדל הזה שיש לכאורה בלימוד של גברים ללימוד ה"מוחלש" של נשים ? "

ואני רוצה לתרץ את ההבדל בן לימוד גברים ללימוד "חלש" של נשים כמו שאומר רבי אלעזר בן עזריה בסוגיה של המתנה שנתן הקב"ה למשה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע" 

אומר תלמוד בבלי מסכת חברותא נדרים דף לח עמוד א

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא ניתנה תורה - אלא למשה ולזרעו.שנאמר: "כתב לך", "פסל לך". מה פסולתן - שלך, אף כתבן - שלך.אבל משה נהג בה בתורה טובת עין - ונתנה לישראל.

ועליו הכתוב אומר: "טוב עין הוא יבורך וגו'".מתיב רב חסדא: הרי כתוב "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם", רואים שהקדוש ברוך הוא ציוה את משה ליתן את התורה לישראל!ומבארינן: כך אמר משה: ואותי צוה הקדוש ברוך הוא, ואני נתתי את לבי ללמדה לכם.עוד מקשינן, הא כתיב: "ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי", משמע, שהקדוש ברוך הוא ציוה את משה ללמד את ישראל!ומבארינן, שאף כאן הכוונה היא שאותי צוה, ואני נתתי אל לבי ללמדה לכם.

עוד מקשינן: הא כתיב: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת!"ואמרינן: את השירה לחודה [לבדה] ציוה הקדוש ברוך הוא שמשה ילמד את בני ישראל. אבל שאר התורה ניתנה למשה לבדו, והוא נתנה לישראל.

ומקשינן, הא כתיב: "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל", ואם מדובר על השירה בלבד, איזו עדות יש בה?אלא, באמת התורה עצמה ניתנה לישראל. אבל פילפולא בעלמא, דהיינו, הבנה וחריפות, ניתן למשה לבדו, והוא נהג טובת עין - ומסרו לישראל.

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

וא"ר יוחנן: בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה, שנאמ': ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו:

ועל זה אומר רש"י מסכת נדרים דף לח עמוד א

פלפולא בעלמא - להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה וניהג בה טובת עין ונתנה לישראל.

וצריך להבין את עניין הפלפול משה למד ושכח עד שהקב"ה נתן לו את כוח הפלפול למה הוא לא נתן לו כוח זיכרון ? כי הקב"ה נתן לו כלי רב עוצמה שבו ניתן לשחזר את כל התורה כולה רק מכוח הפלפול כלומר גם אם נשכחה התורה חס וחלילה יש לנו את כוח הפלפול שניתן על ידו לשחזר את כל התורה כולה . המתנה הזו היא כוח שכלי מיוחד שלא קשור לכוח השכל של האדם כי הוא קשור ישירות לעצם מהות התורה . ורק מכוח הפלפול ניתן לשחזר את התורה לא על ידי שום כלי שכלי אחר . וראינו שהיה את עתניאל בן קנז שהיה לו את כוח הפלפול שנתן לו את הכוח  לשחזר 1700 הלכות מתוך 3000 שנשכחו בימי אבלו של משה

וזה מפורש בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

והאחרון שהיה לו את כוח הפלפול כמו של משה תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו."

כלומר רק עד שמת יוסף בן יועזר היה כוח התורה ביחידים כמו משה ויכלו בכוח התורה הזה ע"י פלפול להחזיר את ההלכות ולאחר מכן נשאר להם כוח הפלפול אבל לא כזה שיכול להחזיר  את ההלכות שנמחקו מהשמים .

וכדי שנבין את המהות של כוח הפלפול ומשמעותו אומר שו"ת משיב דבר חלק ב סימן עז

וביאור הדברים דתורה שבכתב כמו שהוא נאמר בסיני ונשנה סדר משנה בא"מ כדאי' בפ' כיצד מעברין כיצד סדר משנה כו' ובערבות מואב מסר סדר התלמוד האיך נלמדו המשניות מכללי התורה כדאי' בנדרים (ל"ו) דלא נתנה פלפול' של תורה אלא למשה. והוא נהג בה טובת עין ונתנה לישראל וזה הי' בערבות מואב. וזהו דברו ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות. והוא כללי התורה והמדרשות וזהו חקים כדאיתא בקידושין (ל"ט) ואל המשפטים האיך ללמוד הדינים מכללים אלו. ודבר זה אסור למסור לאוה"ע שנא' ומשפטים בל ידעום. ומעתה דתני קראו ושנו ושלשו היינו תלמוד הקשו יפה הא ומשפטים בל ידעום כתיב. אבל תורה שבכתב אין שום איסור ללמד לגוי.

כלומר כוח הפלפול הוא זה שנותן לנו את הכוח ללמוד את התורה באופן אמיתי כפי שנתן לנו הקב"ה ואת המתנה הזו נתן רק למשה שנתנה במתנה לישראל . ואת לימוד התורה דרך  הפלפול אסור ללמד גוי אבל מותר ללמד את התורה לא דרך פלפול . אם כן מצאנו שיש שני סוגי לימוד האחד לימוד דרך פלפול כלי עוצמתי  שניתן למשה במתנה והוא נתנה לישראל ויש דרך לימוד אחד לא דרך פלפול שבו ניתן ללמד גוי את התורה . אם כך אני רוצה לחדש שמה שאמר רבי אלעזר בן עזריה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  אנשים באו ללמוד כלומר דרך פלפול שזה מתנה שקיבל משה מהקב"ה והיא הדרך המיוחדת ללמוד תורה בדרך האמת כמו שהקב"ה מסר למשה ויש נשים ל"שמוע" שזה דרך לימוד רגילה דרך השכל האנושי שברא הקב"ה בכל איש או אישה .

אומר האיכה רבה (וילנא) פרשה ב

בגוים אין תורה, אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן, הדא הוא דכתיב (עובדיה א') והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו, יש תורה בגוים אל תאמן, דכתיב מלכה ושריה בגוים אין תורה, נביאיה אלו נביאי שקר, גם נביאיה אלו נביאי אמת, אלו ואלו לא מצאו חזון מה'.

וזה הפרוש של מדרש איכה לא יכול להיות תורה בגויים כי משה  לא נתן לגויים את כוח הפלפול שרק דרכו ניתן להבין את התורה כפי שנתן אותה הקב"ה למשה ולכן מי שיגיד לך יש תורה בגויים אל תאמין אבל אם יגידו לך יש חכמה בגויים תאמין כי זה בתוך השכל האנושי שהקב"ה נתן לכל אדם .

ולמה יש הבדל בן איש לאישה בנושא ?

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק א

משה קבל תורה מסיני לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי ממ"ה הקדוש ברוך הוא שנאמר אלה החקים והמשפטים והתורות (ויקרא כ"ו מ"ו). ומנין שכתבם לו שנאמר ויכתבם על שני לוחות אבנים (דברים ד' י"ג). משה מסר ליהושע שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו (שם ל"ד ט'). יהושע מסר לזקנים שנאמר ויעבדו העם את ה' [וגו'] (שופטים ב' ז') אשר האריכו ימים אבל לא שנים. זקנים מסרו לשופטים [שנאמר וכי הקים ה' להם שופטים וגו' (שם י"ח). שופטים מסרו לעלי שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא (שמואל א' א' ט'). ועלי מסר לשמואל שנאמר והנער שמואל הולך וגדל וגו' (שם ב' כ"ו). שמואל מסר לנביאים] שנאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים (עמוס ג' ז'). נביאים מסרו לחגי ולזכריה ולמלאכי וחגי זכריה ומלאכי מסרו לאנשי כנה"ג והם היו אומרים ג' דברים הוו מתונים בדין וכו'. שכל מי שהוא מתון בדין הוא מישב את הדין ומוציאו על אפניו שנאמר תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו (משלי כ"ה י"א):

כאשר כתוב בגמרא שנתן משה את כוח הפלפול מתנה לישראל צריך להגיד שנתן את זה לחכמים ולא לנשים . כלומר כוח הפלפול ניתן במתנה ממשה לחכמים שהם גברים ורק להם יש את הכוח ללמוד תורה כפי שמסר את זה הקב"ה למשה . כלומר יש כאן מסירה מחכם לחכם ואני צריך לפרש זה לא רק עצם הלימוד שלימד אותם זה גם את מסירת המתנה שמשה קיבל מהקב"ה והוא כוח הפלפול .

ונשאלת  שאלה האם כוח הפלפול הזה הוא אוטומטי אז למה שנשכחו 3000 הלכות בימי אבלו של משה יהושע שקיבל את המתנה ממשה למה לא שיחזר את כל ההלכות ?

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא. אמרו לו לשמואל שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר ר' יצחק נפחא: אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה. אמרו לפנחס שאל! אמר ליה לא בשמים היא. א"ל לאלעזר: שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

יוצא לנו שנביא לא יכול לחדש הלכות שנשכחו ואני כתבתי בנושא בפרשת כי תשא "ט/אדר/תשע"ב

את ההבדל בן הלכות שנמחקו ולא בשמים היא לבן אותם הלכות שלא נמחקו וכן בשמים היא . אבל בכל מקרה אנחנו רואים שצריך משהו מעבר כדי לקבל את הזכות להחזיר על ידי כוח הפלפול את ההלכות שנשכחו וזה לא היה לא בידי לא יהושע ולא שמואל הנביא . רק לעתניאל בן קנז היה את הזכות לעשות את זה . אבל בכל מקרה יש לנו כאן אולי את ההבנה בן לימוד "חזק" לבין לימוד "חלש" מי שקיבל במתנה את הכלי העצמתי הזה כוח הפלפול יכול "ללמוד" תורה וזה מה שעשו הגברים ומי שלא קיבל את כוח הפלפול יכול רק "לשמוע" כלומר לימוד "חלש" וזה בדיוק ההבדל בן נשים לגברים . הגברים קבלו במתנה את כוח הפלפול ונשים לא קבלו במתנה את כוח הפלפול ולכן יש הבדל מהותי בן לימוד  איש ללימוד של אישה . כמו שיש הבדל מהותי של לימוד איש יהודי ללימוד של גוי שלא קיבל במתנה את כוח הפלפול כמו שכותב המשיב דבר .

ולכאורה יש כאן אולי תרוץ לדברי  רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א

אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות, * במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות.

מבין הרמב"ם שנשים לא קבלו את  המתנה של כוח הפלפול שזה הדרך היחידה להבין לאמיתה של תורה ומי שלא קיבל את זה משתמש בכוח השכל שלו ולכן התוצאה היחידה שיכול להיות זה להוציא את התורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן . הקושי הגדול זה מפני שרוב הנשים  כלומר לפי הרמב"ם יש מיעוט נשים שכן קבלו את כוח הפלפול וזה לא מסתדר עם ההבנה שלנו שגברים קבלו את כוח הפלפול ונשים לא . והתירוץ שלי לעניין מתרץ את הרמב"ם וגם קושיה מאוד חזקה כיצד דבורה  הנביאה לימדה ושפטה את ישראל הרי איך היא למדה תורה ? הרי לא קבלה את כוח הפלפול ? 

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק א

משה קבל תורה מסיני לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי ממ"ה הקדוש ברוך הוא שנאמר אלה החקים והמשפטים והתורות (ויקרא כ"ו מ"ו). ומנין שכתבם לו שנאמר ויכתבם על שני לוחות אבנים (דברים ד' י"ג). משה מסר ליהושע זקנים מסרו לשופטים [שנאמר וכי הקים ה' להם שופטים וגו' (שם י"ח). שופטים מסרו לעלי שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא (שמואל א' א' ט'). ועלי מסר לשמואל שנאמר והנער שמואל הולך וגדל וגו' (שם ב' כ"ו). שמואל מסר לנביאים] שנאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים (עמוס ג' ז').

יוצא לנו שנביאים ושופטים  קבלו את כוח הפלפול ממשה בדרך העברת התורה . וצריך להגיד שדבורה היית גם נביאה וגם שופטת כלומר גם נביאה שיש לה רוח הקודש יכולה לקבל את כוח הפלפול וכבר הסברתי שרוח הקודש מבטל את "דעתן קלה " כי מציאות של רוח הקודש נותן לאישה את הכוח שהעתיד נמצא בהווה ולכן זה "מסדר" את דעתן קלה ראה מאמרי על נשים דעתן קלה . ורוח הקודש נותן להם את האפשרות לקבל במתנה את כוח הפלפול . ולכן הנביאות שהיו בעם ישראל הם מיעוט הנשים שכן דעתן מכוונת להתלמד כמו גבר .

ומכאן צריך להבין שלשיטת בן עזאי ורבי אלעזר בן עזריה ברור שלימוד תורה "חלש" כלומר ללא כוח הפלפול  הוא לימוד שאין איתו בעיה באישה  וזה סוג של לימוד שלא יכול להוציא דברי תורה לדברי הבאי וגם סוג כזה של לימוד לא מכניס ערמומיות לנשים ולכן אין בעיה בלימוד כזה לנשים שדעתן קלה . כל הבעיה שלימוד דרך פילפול הוא שמכניס ערמומיות גם בגבר וגם באישה ולימוד כזה יכול להוציא דברי תורה לדברי הבאי וגם לגרום נזק לאישה עצמה כי אין לה בלימוד כזה מגנא ומצלה ולגבר יש מה שיאזן את הערמומיות שנכנס בו וזה המגנא ומצלה בלימוד התורה .  ולרבי אליעזר יש ספק מה הוא סובר האם לימוד כזה הוא לימוד שראוי לאישה או שהוא סובר שגם לימוד כזה הוא בעיה לאישה .

אולי ניתן ללמוד את זה מהשאלה של המטרונה את רבי אליעזר בתוספות מסכת סוטה דף כא עמוד ב

מטרונה שאלה את ר' אלעזר מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות אמר לה אין אשה חכמה אלא בפלך אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים.

ואומר מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

מיד דן את הסרוחין והושיב סנהדראות מבני לוי שלא נשתתפו במעשה העגל, כל מי שהיה לו התראה ואין לו עדים היו בודקין במים כסוטה והורגן שנאמר ויזר על פני המים וישק, וכל מי שיש לו עדים והתראה היה נהרג מיד, שנאמר הרגו איש את אחיו, ומי שאין עליו לא עדים ולא התראה ניגף שנאמר ויגף ה' את העם וגו', עד שנהרגו כשלשת אלפי איש,

משה במעשה בעגל עשה את אפר העגל למעין מי סוטה והרי אין דבר כזה או לימוד כזה בתורה ולכן המעשה של משה חייב היה להיות מתוך כוח הפלפול שנתן לו הקב"ה ומשה למד דבר מדבר . ולכן מכאן אולי ניתן ללמוד שכל מה שאמר רבי אליעזר ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים הוא על כוח הפלפול ולא על לימוד ללא כוח הפלפול שהוא מה שאומר רבי אלעזר בן עזריה נשים לשמוע כלומר לימוד "חלש" . אבל עדיין יש ספק מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד תורה "חלש " של נשים .

ובלי נדר שבוע הבא נמשיך וננסה לקשר את כל ההבנה הזאת מעשה דברוריה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.6.2018

פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף כא עמוד ב אנחנו רואים את ההרחבה של הויכוח הזה

אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את וכו'. ר' אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות. תיפלות ס"ד? אלא אימא: כאילו למדה תיפלות. א"ר אבהו: מ"ט דר"א? דכתיב: אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית. ורבנן, האי אני חכמה מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא, דא"ר יוסי בר' חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: אני חכמה שכנתי ערמה. א"ר יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר: והחכמה מאין תמצא.

וכדי להבין את הסוגיה ואת הדעות השונות יש להביא את תוספות מסכת סוטה דף כא עמוד ב

בן עזאי אומר חייב אדם וכו' - ירושלמי דבן עזאי דלא כר"א בן עזריה דדריש (חגיגה דף ג.) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אנשים באו ללמוד נשים לשמוע ונראה דפי' דמצוה לשמוע הנשים כדי שידעו לקיים מצוה ולא משום שידעו שזכות תולה, מטרונה שאלה את ר' אלעזר מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות אמר לה אין אשה חכמה אלא בפלך אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים.

וזה המקור של התוספות  תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת חגיגה פרק א דף עה טור ד /ה"א

ר' לעזר בן עזריה מה היתה פרשתו הקהל את העם האנשים והנשים והטף פתח בה אמ' הואיל והאנשי' באין ללמד והנשים לשמוע הטף למה בא אלא כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להן אין הדור יתום שר' לעזר בן עזריה בתוכו אתי' דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי דתנינ' תמן מיכן אמ' בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תור' שאם תשת' תדע שהזכות תולה לה

מתוך התוספות והגמרא נראה שיש כאן 3 דעות שונות

דעתו של רבי אליעזר ששולל לגמרי לימות תורה לנשים עד שהוא אומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים" וזאת כי הוא לומד שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות כי יש פסוק אני חכמה שכנתי ערמה והשילוב הזה של "נשים דעתן קלה "  ולימוד תורה לנשים שהוא כלא מצווה ועושה כי היא פטורה מלימוד תורה ולכן אין לאישה את המגנא והמצלה שיש לגברים ולכן אין ללמד תורה בכל דרך .

דעתו של אלעזר בן עזריה שהיא דעה אמצעית שלומד שבהקהל גברים באים ללמוד נשים לשמוע וטף כדי לתת שכר למביאם . כלומר יש הבדל בן גברים ונשים גברים "לומדים" תורה נשים "שומעות " תורה ולא לומדות . כלומר רבי אלעזר בן עזריה טוען שיש דבר כזה "לימוד תורה חלש" לנשים שהוא לא כמו של גברים שבשילוב עם המגנא ומצלה שלהם שהם מביאים את הטף למעמד ההקהל נותנים לאישה אפשרות ללימוד תורה "מוחלש" ללא שזה יפגע בה כמו לימוד תורה "חזק" כי יש לה מגנא ומצלה באותו הזמן בהבאת הטף למקום של לימוד תורה . ולכן מובן מזה שגם רבי אלעזר בן עזריה לומד את הפסוק כמו רבי אליעזר אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית כי אם לא היה לומד את זה היה מאפשר לימות תורה לנשים כמו גברים . אבל לדעתו לימוד "מוחלש" של התורה בשילוב של מגנא ומצלא נותן לה את האפשרות לשמוע לימוד תורה בהקהל .

דעתו של בן עזאי שמצד אחד לא לומד את הפסוק אני חכמה שכנתי ערמה שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות ולומד את הפסוק על מי מתקיימים דברי תורה . אבל חייבים  להגיד שהוא לומד מסברא שאכן מי שלומד תורה נכנסת בו ערמומיות כמו למשל הסיפור על רב עמרם חסידא  בקידושין פ"א א  שרק זכות התורה הצילה אותו מהערמומיות שנכנסה בו , כי  אם לא היה לומד את זה מדוע הוא מגביל את לימוד התורה רק כדי ללמוד את הזכות שתולה לה כדי שתבין את המהות של מי סוטה ? ולכן חייבים להגיד שהוא גם סובר שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל זה לא מוחלט כמו לרבי אליעזר שלומד את זה מפסוק .

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ עמוד א

מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר"א אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות.


ואומר רש"י מסכת סוטה דף כ עמוד א

תדע שזכות תולה לה - תראה ותלמד בפרשת סוטה שהזכות תולה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י זכיות כדי זריעת זרע ט' חדשים וי"א יותר כדמפרש בגמ'.

וצריך להבין את הסברא של בן עזאי לאיש יש יצר וגם כך לאישה ופרשת סוטה היא  על איש ואישה שנמצאים במצב יחוד והדבר היחידי שימנע מהם את ביצוע העברה זה יראת השמים שלהם אבל אם הם הגיעו למצב של יחוד סביר שיש להם חסרון ביראת שמים וההרתעה היחידה שנשארה זה  היראה מהמים המאררים של מי סוטה.

במדבר פרק ה

(כז) וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ:

(כח) וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע:

וכך כותב על זה בהערות הגרי"ש אלישיב מסכת סוטה דף כ עמוד א

שאם תשתה תדע שהזכות תולה. אין הכוונה כפשוטו שאם היא תזנה תדע שמה שלא בדק הוא משום דזכות תולה לה, דמה ס"ד דנעביד תקנה משום הסוטה עצמה, אלא הכוונה היא דנשים היודעות שזינתה אותה פלונית ואין המים בודקין אותה ידעו שבשביל זכות שתולה לה הוא.

כלומר יש נשים שרואות את אותה אישה ששותה ממי הסוטה והם יודעים שאותה אישה זינתה כלומר אין ראיות שניתן להעמיד אותה לבית דין אבל הם יודעים על מעשיה ורואים שהמים לא עושים לה דבר ולכן כוח ההרתעה של מי סוטה כלפי עוברי עברה יורד בצורה משמעותית ולכן אומר על זה בן עזאי שצריך ללמד את הנשים תורה ואת הסוגיה הזאת של מים מאררים כדי שיבינו שהפורענות תבוא עליה יותר מאוחר כי יש לה באופן זמני את זכות התורה כלומר את הזכות שלקחה את בניה ללמד תורה או שטרחה בלימוד התורה של בעלה ולכן המים לא פועלים מידית . כלומר לימוד התורה של נשים לפי בן עזאי הוא באותו נושא שהוא נקודת התורפה של הנשים בלימוד תורה בשילוב "דעתן קלה" ושילוב "ערמומיות" שנכנסת בהן ומה שיכול לאזן את זה ולתת לאישה יתרון הוא לימוד שיעצים את  כוח ההרתעה של מי סוטה .  ולכן במקרה שמטרת הלימוד הוא ההשפעה של מי סוטה היתרון גובר על החיסרון בלימוד תורה לנשים. כי לדעתו של בן עזאי היות ואין פסוק המלמד על כניסת "ערמומיות" בלימוד תורה כלומר כניסת "ערמומיות " אינו דבר מוחלט נכון שמצד המציאות גם בן עזאי  יודה שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל עדיין יש יתרון לאישה בלימוד השפעת מי סוטה לעומת החיסרון של כניסת ערמומיות . כלומר לומד בן עזאי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן לפי רבי יוסי ברבי חנינה או לפי רבי יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו. כלומר מהפסוקים הללו אין  הבחנה  בן איש ואישה ויש מצב שגם באישה יכולים להתקיים דברי תורה ולכן לפי בן עזאי גם אם כל לימוד תורה מכניס בה איזה סוג של ערמומיות אבל במצבים  מסוימים ניתן להתגבר על זה ובן עזאי לומד שכאשר אישה תלמד על מי סוטה הלימוד הזה ירתיע אותה כי מי  סוטה יכולים לבדוק אותה ולגבור על כל ערמומיות או ניסיון הסוואה שהיא תפעיל כתוצאה מהערמומיות שתכנס בה .

ולחזק את ההבנה הזאת  אומר הפסקי ריא"ז מסכת סוטה פרק א - המקנא

ב. אף על פי שאין האשה מצווה על תלמוד תורה כמו שנ' ולמדתם אותם את בניכם, ולא את בנותיכם, אם רצה ללמדה הרשות בידו כמבואר בקונטרס הראייות בראיי' ב'. ובזמן שהיו משקין את הסוטות חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה ותנצל תדע שהזכות תלת לה .

לעומת זאת רבי אליעזר אולי לא חולק על בן עזאי ביתרון של לימוד הזה אבל הטענה שלו שלימוד התורה של נשים אולי יתקן את ההרתעה של הנשים במים מאררים אבל מצד שני יגביר את הסכנה של ביצוע עברה . כי לימוד תורה מכניס ערמומיות בנשים באופן מוחלט כי יש פסוק בכתובים אֲֽנִי־חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא ולכן בחשבון הסופי הנזק יהיה גדול מהתועלת של לימוד תורה לנשים . ורבי אלעזר בן עזריה לומד כמו רבי אליעזר אבל כל זה בלימוד תורה כמו גברים אבל בלשמוע דברי תורה בשילוב קיום מגנא ומצלה באותו מעמד על ידי הבאת הטף ניתן ללמד את הנשים תורה בצורה "מוחלשת" של לשמוע את התורה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע".

וצריך לשאול האם גם לרבי אליעזר שאומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " האם הוא סובר את רבי אלעזר בן עזריה שניתן ללמד נשים בצורה "מוחלשת"   כלומר גברים ללמוד ונשים לשמוע ? אולי צריך לדייק מהירושלמי שהתוספות הביא דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי  אבל כן מסתדר עם רבי אליעזר . וכל מה שאמר רבי אליעזר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים "  זה בלימוד כמו של גברים אבל בלימוד "מוחלש"  של נשים אין בעיה בצרוף הבאת הטף למעמד ההקהל שנותן לנשים את המגנא ומצלה שלהם . ומצד שני אולי דעתו של אלעזר בן עזריה היא דעה ממוצעת בן רבי אליעזר לבן עזאי ורבי אליעזר לא סובר את דעתו של רבי אלעזר בן עזריה . ולכן לגבי לימוד תורה "מוחלש לנשים יש כאן ספק מה דעתו של רבי אליעזר .

וכדי להבין באמת את כל הדעות הללו אנחנו צריכים להבין מה המקור של רבי אלעזר בו עזריה להבדל בן "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  האם יש מקור להבדל הזה שיש לכאורה בלימוד של גברים ללימוד ה"מוחלש" של נשים ?

ובלי נדר נמשיך את זה בשיעור הבא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

25.5.2018

פרשת נשא מלאכים 12 למה חטא האדם הראשון ? מה ההבדל בן האדם הראשון לחוה שדעתה היית קלה ? האם באמת האדם הראשון חטא או היה אנוס? למה המלאכים שאלו את הקב"ה למה קנס במיתה את האדם הראשון ? מה היה האינטרס של המלאכים? מהי מצווה קלה ? מה היה החשבון של חוה שנתנה לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת ? מה היה ההחלטה של האדם הראשון ? למה בחר את הדרך הארוכה והקשה ? למה העדיפו המלאכים שהאדם הראשון יבחר את הדרך הקלה ? איזה כפיות טובה היה אצל האדם הראשון ? ‏י"א/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת נשא מלאכים 12  למה חטא האדם הראשון ?  מה ההבדל בן האדם הראשון לחוה שדעתה היית קלה ?  האם באמת האדם הראשון חטא או היה אנוס? למה המלאכים שאלו את הקב"ה למה קנס במיתה את האדם הראשון ? מה היה האינטרס של המלאכים? מהי מצווה קלה ?  מה היה החשבון של חוה שנתנה לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת ? מה היה ההחלטה של האדם הראשון ? למה בחר את הדרך הארוכה והקשה ? למה העדיפו המלאכים שהאדם הראשון יבחר את הדרך הקלה ? איזה כפיות טובה היה אצל האדם הראשון ? ‏י"א/סיון/תשע"ח

בראשית פרק ג

(ט) וַיִּקְרָ֛א יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה:

(י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא:

(יא) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ:

(יב) וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל

כתבתי כמה מאמרים על נושא נשים ואחת הנושאים הוא חטא האדם הראשון ושם הבאתי את צרור המור שאומר שבריאת האישה מן האדם ולא מן האדמה זה הסיבה שדעתן קלה . וכמו כן הבאתי שהנחש פיתה את חוה ולא את האדם כי ידע שדעתו קלה ולכן לא ניסה להסית את האדם הראשון

אומר צרור המור בראשית פרק א

וייצר ה' אלהים למה לא נבראת האשה עם האדם מיד. וכאן הי' מקומו. כי כשנפח באפיו נשמת חיים היא ג"כ יש לה נשמה וראוי היה שיאמר ויפח באפיהם נשמת חיים. ועוד כשאמר לא טוב היות האדם לבדו מיד היה ראוי לומר ויקח אחת מצלעותיו למה הפסיק בנתיים. ועוד כי כשנצטוה אדם על העץ עדיין לא נבראת האשה ואיך נענש' הא לא ענש הכתוב אא"כ הזהיר.

וממשיך צרור המור

ולכן בבריאת האיש נבראת האשה עמו בכח ולכן האשה אינה צריכה אזהרה כי באזהרת האיש די לאשה אחר שהיא חלק ממנו. וכן לא היה צריך השם ליפח באפיה נשמת חיים כי אחר שלא נבראת מן האדמה אלא מצלעותיו וכבר נפח השם נשמה באדם כבר נטלה חלק באותו צלע אלא שהיה מעט מזער. ולכן נשארו חסרות כאמרם דעתן של נשים קלה. ולכן נתאחר השם בבריאתה ולא רצה לבראתה כסדר הבריאה השנית כשאמר ויפח באפיו נשמת חיים. וכן כשאמר לא טוב היות האדם לבדו לא בראה מיד.

ואומר הריקאנטי בראשית פרק ג

מדרש רות [פ"א ע"א] ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא [קהלת ט, טו], אדם הראשון משבא סמאל רכוב על הגמל וסבב אותו שחטא, לא זכר את האיש שבמסכנותא יהיה על זה העון, שהנחש סבב לחוה וסמאל לאדם הראשון, וסמאל לא הוה ביה כחא דיהפוך לאדם, עד שבא נחש והפך לבא דחוה וחוה הפכה לבו דאדם וחטאו שניהם, ועל דא אמר האשה אשר נתת עמדי, שסמאל לא הוה ליה רשו דיהפוך לי עד שבאה חוה וגרמה לי דאכילנא מיניה,

ונשאלתי שאלה חזקה : רק רגע אני מבינה למה הנחש פיתה את חוה כי היית חסרה ודעתה קלה אבל למה האדם הראשון שלא היה חסר למה הוא "נפל" בחטא ואכל מעץ הדעת הרי לפי טענתך אין לו חסרון בחישוב של הרווח של העברה כנגד הפסדה בעתיד ולכן לא מובן לי למה הוא חטא ?

אמרתי לעצמי זה שאלה מעולה וצריך למצוא לה תשובה .

אני חושב  שהתשובה לעניין נמצא בדברי הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד א

אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא - דכתיב הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה וגו'. אין יסורין בלא עון דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.

מיתיבי; אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון? אמר להם: מצוה קלה צויתיו ועבר עליה. אמרו לו: והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו! אמר להם: מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב וגו'! - הוא דאמר - כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף משה ואהרן בחטאם מתו, שנאמר יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי - עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם. מיתיבי: ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד.

שואלים המלאכים את הקב"ה מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון? ושימו לב לשאלה לכאורה לפי השאלה שלהם המלאכים לא מבינים בכלל מה החטא של האדם הראשון ולכולם הרי ברור החטא שהקב"ה ציוה על האדם בראשית פרק ב

(טז) וַיְצַו֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל:

(יז) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת:

האדם אכל ולכן נגזרה עליו מיתה .אבל לפי שאלת המלאכים לא היה זה האכילה של  האדם הראשון שגרם לו מיתה . כי אם היה זה אכילת מעץ הדעת לא ניתן לקרוא לזה קנס . משמעות קנס זה לא מעיקר הדין . וזה מתאים לשאלה שלהם מפני מה ? כלומר היה ברור למלאכים שזה לא מהאכילה של עץ הדעת וזה צריך להיות מסיבה אחרת . הקב"ה אומר למלאכים  מצוה קלה צויתיו ועבר עליה .

כלומר האדם הראשון עבר על מצווה קלה שהקב"ה נתן לו ועל מצווה כזו אדם לא יכול לקבל מיתה והקב"ה נתן לו את עונש המיתה בתור קנס ולא מעיקר הדין . וצריך עיון וברור מה היא המצווה הקלה שהקב"ה נתן לו .

בראשית פרק ב

(טו) וַיִּקַּ֛ח יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ:

ואומר הכתר יונתן בראשית פרק ב פסוק טו

(טו) ויקח יי אלהים את אדם מהר העבודה מקום שנברא משם [הר המוריה] ויניחהו בגינתו שבעדן להיות עובד בתורה ולשמור מצוותיה:

הכתב והקבלה בראשית פרק ב פסוק טו

לעבדה ולשמרה. שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן לפתח ולשדד את האדמה, והלא כל האילנות נצמחים מאליהן. או שמא תאמר יש מלאכה בג"ע להשקות הגן והלא נהר יוצא מעדן להשקות את הגן אלא לעבדה ולשמרה לעסוק בדברי תורה ולשמור מצותיה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים כד"א עץ החיים היא למחזיקים בה (בראשית רבה הובא בילקוט). והכי אמרו במדהנ"ע אמר ר"ש ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה וכי מאי עבודה הכא אלא עבודת הנשמה וכו' הניח הקדוש ברוך הוא לאדה"ר בג"ע ונתן לו תורתו לעבוד בה ולשמור מצותיה וכתיב"ע למהוי פלח באורייתא ולמנטר פקודהא.

כלומר הקב"ה נתן לו מצווה קלה שהיא מצות עבודת הנשמה כלומר התורה בדרגה הוחנית שלה ולא הגשמית כמו לאחר חטא האדם הראשון  ואיך אנחנו אומרים על מצווה כזו מצווה קלה ?

את זה אנחנו רואים לאחר חטא האדם הראשון

בראשית פרק ג

(יז) וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:

(יח) וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה:

(יט) בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־ עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב:

כלומר לאחר החטא הקב"ה הרחיק את האדם מעץ החיים היא התורה והמשימה שלו ללימוד תורה כדי לשמור על המצוות של הקב"ה לאחר החטא אנחנו צריכים גם דרך ארץ ומהי דרך ארץ?

מתוך תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה א

ויגרש את האדם (בראשית ג' כ"ד), מלמד שנתן לו הקדוש ברוך הוא גירושין כאשה. וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים (שם שם /בראשית ג'/), מלמד שהכרובין קודמין למעשה בראשית. ואת להט החרב המתהפכת (שם /בראשית ג'/), זו גהינם. לשמור את דרך (שם /בראשית ג'/), זו דרך ארץ, מלמד שדרך ארץ קדמה לכל. עץ החיים (שם /בראשית ג'/), אין עץ חיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' (משלי ג' י"ח).

לפני החטא לימוד התורה והגישה לעץ החיים היה קל והיה זה רק עבודה רוחנית ולא גשמית ועכשיו לאחר  החטא והמאמץ להגיע לעץ החיים דרך "דרך הארץ " היא כבר לא מצווה קלה היא מצווה הרבה יותר קשה ומסובכת כלול מעבר של חרב מתהפכת .  ואיפה ראינו שהאדם הראשון עבר על לעבדה ולשמרה ?   כדי להבין את זה נבין מה עשה האדם ? אומר  חזקוני בראשית פרק ג פסוק יב

(יב) האשה אשר נתת עמדי להיות לי לעזר והיה לי לבטוח עליה שלא לעשות לי שום דבר כי אם לעזר בשביל כך קבלתי מידה. גם לא ידעתי מאיזה עץ נתנה לי היינו דכתיב היא נתנה לי מן העץ ולא כתוב מעץ הדעת. והוא היה כפוי טובה שהרי הקדוש ברוך הוא נתנה לו לטובה והוא חשבה לרעה.

אומר החזקוני שהאדם לא ידע מה שאכל . הוא לקח מידי אשתו שהקב"ה נתן לו ולא היה צריך לדקדק אחריה כדי לדעת מה היא נותנת לו והוא לכאורה אפילו לא היה שוגג כי אם אנוס . ואם כך הוא לא עבר על שום עברה וזה בניגוד לדברי הקב"ה שאמר מצווה קלה צויתיו ועבר עליו .

 וכדי שנבין את העניין צריך להבין מה האינטרס של המלאכים לשאול  את הקב"ה את השאלה הזאת הרי הם מתחילה התנגדו לבריאת האדם אז לכאורה זה נמצא באינטרס שלהם שייגזר מיתה על האדם כי מראש הם אמרו לקב"ה לא לברוא את האדם וגזירת מיתה על האדם מוכיחה את  הטענה שלהם שעדיף  לקב"ה שהמלאכים יהיו עיקר העולם יש בהם אומנם פחות סיכוי אבל גם פחות סיכון . באדם יש יותר סיכוי והוא יכול להגיע מעבר לדרגתם של המלאכים אבל יש בהם יותר סיכון והם יכולים לקלקל את העולם . וכאן נכנס החשבון של האדם הראשון וחוה

חוה עברה על הציווי של הקב"ה אומנם הנחש הסיט אותה אבל היה עליה להתייעץ עם בעלה לפני שאכלה את הפרי מעץ הדעת אבל בגלל חסרון דעתה והתאווה בפרי עץ הדעת לא שאלה את בעלה והקב"ה גזר עליה מיתה . ועכשיו הבינה חוה שהיא תמות ובעלה האדם הראשון לא יהיה בכלל מיתה ועכשיו עליה להבין לאן הולך העולם   ?

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

ותקח מפיריו ותאכל אמר ר' אייבו סחטה ענבים ונתנה לו, ר' שמלאי אמר ביישוב בת עלה אמרה לו מה את סבור שאני מיתה וחוה אחרת נבראת לך אין כל חדש תחת השמש (קהלת א ט), או שמא אני מתה ואת יושב לך היטליס לא תהו בראה לשבת יצרה

כלומר קודם כל נתנה לו לאכול מפרי עץ הדעת ולאחר אמרה לו את החשבון שלה למה נתנה לו לאכול כי הקב"ה  עשה אותה  עזר כנגדו והיא חלק מהאדם כי נלקחה ממנו והיא חלק בלתי נפרד ממנו ואם הקב"ה ייקח ממנו צלע נוספת עדיין יישאר החיסרון של חוה והאדם לא יכול להגיע לתכלית העולם . הוא יישאר במצב של תוהו ולא במצב של לשבת יצרה . וכאן האדם היה צריך להחליט האם ללכת עם אשתו חוה לעולם שבו העבודה שלו תהיה לא מצווה קלה כי אם מצווה קשה מאוד שבו יש תורה ודרך ארץ ולעזוב את העולם של עבודה רוחנית בלבד שהיא מצווה קלה .

מה שני הדרכים שעמדו לפני האדם הראשון ? האחד לבחור בעולם המלאכים כמו שהיה לפני בריאת חוה כי כשהדם הראשון נברא הוא נברא כמו מלאך אומנם בדרגה יותר גבוהה מהמלאכים כי ראינו שהמלאכים טעו בו ורצו לקרוא לו קדוש אבל הרבה פחות מהדרגה שיכול להגיע כאשר ברא את חוה ואת יצר הרע של העריות שבו הקב"ה הגדיל את הסיכון אבל גם את הסיכוי . והמלאכים העדיפו את האופציה השנייה שיישאר האדם הראשון בעולם ללא חוה מה גם שעכשיו האדם הראשון יש בו חיסרון כי נלקחה ממנו צלעו ממנה ברא הקב"ה את חוה . ולכן השאלה של המלאכים לקב"ה היה בעצם טענה למה גזרת עליו מיתה שיתחיל את העבודה של התמודדות עם 2 יצרים ובסופו של דבר יוכל להגיע לדרגה שהיא הרבה יותר מאיתנו כי יש במצב הזה סיכון גבוהה עדיף לנו שהאדם יישאר לבדו בעולם עם יצר אחד מה גם שעכשיו יש בו חסרון ואנחנו לא נוכל לטעות בו שוב לקרוא לו קדוש .

וזה היה התשובה של האדם הראשון בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יט

א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן, אלא ואוכל, אכלתי ואוכל, אר"ש בן לקיש אדה"ר =אדם הראשון= לא נטרד מגן עדן עד שחירף וגידף, הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, [ג, יג]

כלומר אומר האדם הראשון נכון שאכלתי את הפרי של עץ הדעת באונס אבל עכשיו שכבר אכלתי אני בוחר בחוה ולא במלאכים   .

אומר קדושת לוי ליקוטים

או יבואר, ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא. כי תיקון חטא אדם הראשון ראוי היה על ידי הקדוש ברוך הוא לבד, וטובות הבורא היה עלינו להבדיל הטוב מן הרע, וזהו אשר עשה עמכם 'להפליא' מלשון הפרשה. וזהו פירוש המדרש (ב"ר יט, יב) 'האשה אשר נתת עמדי כו' מן העץ ואוכל' (בראשית ג, יב) אכלתי לא נאמר כו' [אלא] 'ואוכל', אוכל ואכלתי. זהו התיקון על האכילה שאכלתי, 'ואוכל' בשביל עבודת הבורא ברוך הוא, זה התיקון, זהו 'ואכלתם אכול' (חסר):

כלומר האדם הראשון בחר בתיקון העולם עם חוה על אף שזו מצווה קשה ולא קלה . אומר האדם הראשון אני מעדיף ללכת לדרך ארוכה עם קשיים רבים בשילוב של תורה ודרך ארץ מאשר להישאר בעולם של המלאכים שבו יש לי מצווה קלה שהיא רק עבודה רוחנית . כי הדרך הארוכה תביא אותי לשלמות אמיתית והדרך הקלה לאחר שחוה אכלה מעץ הדעת והתחיבה מיתה תביא אותי לעולם נמוך יותר כי חוה היא חלק ממני ולעולם לא אוכל להשלים את חסרונה .

אז היכן היה העברה שעבר האדם הראשון ?  אומר רש"י בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק יב

(יב) אשר נתת עמדי - כאן כפר בטובה:

כלומר היה נימה של כפיות טובה של האדם הראשון בנתינת האישה כלומר בדבריו של האדם הראשון היה טענה אם לא היית נותן לי את האישה והייתי יחידי בעולם הייתי מגיע לשלמות אומנם הדרגה שלי היית פחותה אבל כאן שנתת לי את האישה אני צריך לעבוד דרך ארוכה וקשה יותר והייתי מעדיף את הדרך הקצרה אבל עכשיו שאני עומד מול מצב נתון שיש בי חיסרון כי האישה נבראה ממני אין לי ברירה לבחור בדרך הקשה ולעבור על המצווה שנתתי לי לעבדה ולשמרה עבודה ברוחניות בלבד .

לכן שהקב"ה אומר למלאכים אמר להם: מצוה קלה צויתיו ועבר עליה  הכוונה שהוא החליט לעבור עליה וללכת על מצווה קשה יותר אבל מהדברים ניתן להבין שהאדם הראשון עבר עברה וצריך להגיד שהוא עבר על כפיות טובה ולכן המיתה של האדם לא היית מתוך מידת הדין רק מתוך קנס או היה זה תירוץ רק למלאכים בגלל הטענה שלהם .   

לסיכום הנושא יש וכוח בן הקב"ה למלאכים על מהות העולם המלאכים טוענים  כלפי  הקב"ה למה קנס עליו מיתה כי הם מעדיפים עולם של אדם יחיד ולא אדם וחוה . האדם הראשון הבין שהוא חייב לבחור בעולם יחד עם חוה כי האלטרנטיבה להישאר לבד בעולם רק עם המלאכים כאשר יש בו חסרון זה לא אלטרנטיבה .

החטא היחידי שעשה האדם הראשון היה כפיות טובה שהיה נשמע מדבריו שהיא מעדיף לכתחילה לאחר שראה מה עשתה חוה את האופציה הקלה של עבודה רוחנית ללא חוה על אף שהקב"ה אמר

בראשית פרק ב

(יח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ: