פרשת אמור מה המקום של המלאכים בבריאה 10 ? מה הוכחה שיש למלאכים יצר רע של עבודה זרה ? מה השתנה ביציאת מצרים בעולם בקשר למלאכים ? למה אומרים בפסח דיינו רק על הוציאנו ממצרים וכיצד זה קשור למלאכים ? מה דעת הרמח"ל על גוף ונשמה ? מה היה דרגתו של משה כשעלה להר סיני? האם יש שייכות למלאכים לתורה ? האם המלאכים יכולים להיות אלטרנטיבה לאדם ? ‏י"ב/אייר/תשע"ח

בס"ד
פרשת אמור מה המקום של המלאכים בבריאה 10  ?  מה הוכחה שיש למלאכים יצר רע של עבודה זרה ? מה השתנה ביציאת מצרים בעולם בקשר למלאכים ? למה אומרים בפסח דיינו רק על הוציאנו ממצרים וכיצד זה קשור למלאכים ? מה דעת הרמח"ל על גוף ונשמה ? מה היה דרגתו של משה כשעלה להר סיני? האם יש שייכות למלאכים לתורה ? האם המלאכים יכולים להיות אלטרנטיבה לאדם ? ‏י"ב/אייר/תשע"ח

בכל המאמרים שלי על עניין המלאכים תמיד היה הטיעון שמלאכים טענו שעדיף לקב"ה עולם של מלאכים ולא עולם של בני אדם . המלאכים יש להם יצר רע אבל יצר רע מוגבל רק ליצר רע של עבודה זרה . לאדם יש 2 יצרים יצר רע של עבודה זרה ויצר רע של ערווה שנברא עם חוה השנייה .

הקשו עלי 2 קושיות חזקות הרי ידוע שאין למלאכים יצר הרע אבל הבאתי הרבה מדרשים שבו ניתן ללמוד את העניין של יצר הרע של המלאכים אבל יש מדרש כמעט מפורש  בעניין

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ח

י אמר רבי הושעיא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל למלך ואפרכוס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו ולא היו יודעין איזהו, מה עשה המלך דחפו והוציאו חוץ לקרוכין, וידעו הכל שהוא איפרכוס, כך בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקדוש ב"ה הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם, הדא הוא דכתיב (ישעיה ב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא.

בראשית פרק ב

(כא) וַיַּפֵּל֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֧ים׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה:

(כב) וַיִּבֶן֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֧ים׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם:

כלומר כמו שכתבתי במאמרים הקודמים שבריאת האישה היה בגלל יצר הרע של המלאכים של עבודה זרה . הקב"ה תחילה ברא את האדם כמו העליונים כמו מלאך אבל ברא אותו בעולם הזה וטעו בו מלאכי השרת ולכן הקב"ה ברא את האישה ואיתו את יצר הרע של הערווה ומכאן התחילה המאבק של המלאכים באדם . כאשר ברא הקב"ה את חוה הראשונה הנחש לא היה בעולם כאויב של האדם כדי להלחם באדם רק כאשר ברא הקב"ה את האישה נברא היצר הרע כדי לנסות לפגוע באדם . וההבנה שלי היא כזו : אמר הקב"ה למלאכים בראתי אדם ואתם טעיתם בו ולכן אני חייב לברוא את האישה ולברוא את יצר הרע של הערווה ועכשיו יש כאן מאבק מי עדיף לעולם המלאכים עם יצר הרע מוגבל או אדם עם יצר הרע גדול אבל עם פוטנציאל להגיע לדרגה גבוהה יותר מאשר המלאכים . לכאורה הקב"ה נתן למלאכים כלים להתמודד עם האדם והתמודדות הזאת היא חלק מהבחירה של האדם וגם של המלאכים .  כלומר העולם נברא על ידי הקב"ה עם שני אלטרנטיבות שונות . עולם המלאכים ועולם האדם . המאבק הוא חלק מהעמל של האדם וגם של המלאכים . כלומר חלק מהבחירה החופשית של האדם זה להתמודד מול אלטרנטיבה שונה לעולם . אין זה בחירה חד ממדית בן הטוב לרע בעולם הזה ואז התוצאה היא רק או שלמות או השמדה יש כאן בחירה בן גם בין הרע והטוב אבל גם בין שני חלופות שונות חלופה של האדם וחלופה של המלאכים .

אבל ביציאת מצרים כאשר הקב"ה גלגל את העולם לתוהו ובהו בעשר מכות על מצרים והתחיל בריאה מחדש של העולם בשיתוף של עם ישראל נעשה שינוי מהותי בעולם ואומר הקב"ה למלאכים

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה

באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא (ועלה) ויצתה בת קול ואמרה לו להדרניאל, דעו שמימיכם אנשי מריבה אתם, כשביקשתי לבראות את אדם הראשון עשיתם לפני קטיגור ואמרתם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח' ה') ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כתות באש, ועכשיו אתם עומדים (במדינה) [במריבה] ואין אתם מניחים אותו ליתן תורה לישראל, שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי ולא לכם, כיון ששמע הדרניאל כך אמר לפניו, גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שברשותך בא עכשיו אני אעשה לו שליח ומהלך לפניו כתלמיד לפני רבו

כלומר עד עכשיו היה מצב אפשרי בעולם ללא עם ישראל שהוא עיקר האדם אבל מרגע שתהליך יציאת מצרים החל השתנה העולם ואין מצב של העולם ללא עם ישראל או לפחות רק משה  . כלומר מרגע יציאת מצרים המלאכים לא יכולים להיות אלטרנטיבה בלעדית לעולם . וכך כתבתי שמרגע שניתנה התורה למשה מה שיכול להיות זה משה וזרעו וכל התמידים הותיקים ואולי המלאכים ללא עם ישראל וזה המאמץ של המלאכים לאחר מתן תורה להיות תחילף לעם ישראל שהוא לא משה וזרעו .

ואולי זה המשמעות של דיינו הראשון שאנחנו אומרים בהגדה של פסח

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח

אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו

אבל יש קושיה עצומה שצריך לברר כאשר אנחנו מדברים על המלאכים . הרי כתבתי כמה פעמים על בריאת העולם שהקב"ה הסתכל על התורה וברא את העולם . ולכאורה איזה שייכות יש לתורה למלאכים ? ויש מדרש  כמו שכתוב במדרש פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה השתנתה צורת המאבק של המלאכים בעם ישראל

אמר לפניו רבון של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם, אמר (להם) [לו] אחוז בכסא כבודי והחזר להם דבר, מיד נתחזק והחזיר תשובה למלאכי השרת, אמר להם כתוב בתורה אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') כלום אלהים יש לכם, כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים (שם שם /שמות כ'/ ב') חלוקה יש לכם שתי רשויות יש לכם, כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך (שם /שמות כ'/ י"ב) אב ואם יש לכם, כתוב בתורה לא תחמוד (שם /שמות כ'/ י"ד) חימוד יש לכם, פתחו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא מלאך המות מסר לו דבר

כלומר התורה לא שייכת בכלל למלאכים אז איך ניתן להגיד שהם יכולים להיות אלטרנטיבה לאדם  אם אין להם שייכות לתורה  ?  וכדי לנסות להבין את זה צריך ללמוד את ההבנה של הרמח"ל בנושא גוף ונשמה ואולי מתוך זה לתת פיתרון לקושיה הזו   .

אומר הדעת תבונות המצבים השונים של היחס בין גוף ונשמה .

מדרגה א':

הלא היא שיהיה לגוף מציאות, אך לא שליטה כלל ועיקר, עד שלא יהיה שום רמז בעולם מעניני הגופניות, כאשר יש עתה. ונמצא, שבמצב הזה לא ימצא האדם בעצמו שום דבר מאותם שיש לו עתה בהיות גופניותו שולט בו, וזה המצב השלם יותר שבכל המצבים.

מדרגה ב': שליטה כלשהי של הגוף שגורמת לעיכוב כלשהו לשלמות הנשמה

שיהיה לגוף שליטה כל שהיא, וימצא אדם בעצמו כמו זכר ממה שהיה לו בזמן היות לו הגוף; ואין זה זכר של פרטי דברים, אלא זכר כללי מדברים רבים שהיו בו. משל למי שעברו עליו צרות רבות, ועמל ויגע בכמה הרפתקי, ואחר נשאר תשות בו ועיפות בכלל. כי כן מציאות שליטת הגוף מוליד חסרון אחד כללי, בלתי מובחן מה הוא בפרט, אלא כאיש אשר איזה יגון בלבבו, שאין שמחתו שמחה שלימה, אף על פי שאין טעם פרטי ליגון ההוא. כך לא תמצא כח הנשמה בעצמה להתפשט בכל כחותיה, אלא תרגיש כמו איזה כובד מועט לה, ואין פרטי המניעה נודעים.

מדרגה ג': שליטת הגוף בכמה פרטים קלים

בהיות הגוף שולט בפרט, אך לא בכל פרטיו, אלא בקצת מפרטיו. שימצא האדם בעצמו איזה דברים מדברי הגוף, דברים היותר קלים, אך על כל פנים גופניים. ואמנם פשוט הוא, שבכל המצבים האלה אין תולדות גדולות לענינים האלה של הגוף, וכמו שאכתוב בס"ד.

ד. כל פרטי תכונות הגוף נמצאים, אך לא פועלים

מדרגה ד':

שיהיה הגוף שולט בכל פרטיו, וימצא האדם בעצמו כל הענינים הגופניים. אבל כמו שהנשמה עתה היא בעוה"ז כגר בארץ, והיא צריכה ללכת בדרכי הגוף, כך הגוף יהיה הוא כגר בארץ, והנשמה היא השולטת, ויצטרך הגוף ללכת בדרכיה, כענין (שמות רבה, מז, ה): "אזלת בקרתא הלך בנימוסא". הא למה זה דומה? למשה רבינו ע"ה, כשהלך לקבל תורה לישראל, הנה לא אבד גופו ולא נשתנה; אבל לפי שהיה גופו כמו אורח במקום הנשמות, שנה את טעמו לעשות כמעשי הנשמות, וכמו שפירשו ז"ל (בבא מציעא פו ב): "לעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה" וכו', ע"ש. ונמצא, שהשתנותו באותו הזמן אינו נמשך מחמת עצמו אלא מחמת מקומו, ואינו שינוי גמור. והנה עדיין אין תולדות נמשכות מעניני הגוף האלה, כי על כן עדיין הרי הוא כגר, וכמו שביארנו, שהוא צריך ללכת בדרכי הנשמה; אלא שבמדרגה הזאת הרביעית - כל עניני הגוף נבחנים ונודעים, אלא שאינם במקומם, וצריכים לבטל ענינם מפני הנשמה. ומן המדרגה הזאת ולמעלה אין נבחן אפילו כל פרטי הגוף, כל שכן שאין להם תולדה, שצריכים ללכת בדרכי הנשמה.

ה. הגוף שולט ופועל בכל בחינותיו, או בדרך חול, או בדרך קדושה

מדרגה ה':

היא שיהיה הגוף שולט בכל בחינותיו, ויהיה כאיש שורר בביתו, שכל עניניו בתקפם ובכל תולדותיהם. וגם זאת המדרגה נחלקת לשתים, ואף על פי כן הכל מדרגה אחת. וזה, כי עניני הגוף, אפילו בבחינת גוף, יכולים להיות בשתי דרכים: או דרך חול ומעשי בהמה, כמעשי רוב בני האדם, או דרך קדושה ועבודה, כענין (משלי ג, ו): "בכל דרכיך דעהו"[22], בהיות הכל בכוונה מיושרת כראוי; וכמו שיהיה לעתיד לבא בזמן שנאמר (יחזקאל לו, כו): "ונתתי לכם לב בשר", כמו שהיה ראוי להיות לאדם אלמלא חטא. אבל שניהם כאחד הם על כל פנים עניני גופניות, כי לאכול צריך, לשתות צריך, ואי אפשר בלאו הכי, יהיה אכילה ושתיה של חולין או של קדושה. זה וזה ענין גופני הוא.

דעת תבונות המצבים השונים של היחס בין גוף ונשמה - עיונים

רבנו רומז כאן שחמש מדרגות אלו מלמדות על דברים עמוקים בעבודת ועליית האדם, שאינו מפרט כאן. דברים אלה מפורשים ב"כללים ראשונים" בסי' ט (ועיי"ש בהערה) - בחמש מדרגות אלו נרמזות התקופות השונות של עבודת האדם וקבלת השכר למדרגותיהם. נמנה אותן מלמטה למעלה: מדרגה ה' - זמן העבודה בשית אלפי שנין (עי' להלן בסי' צב); מדרגה ד' - אלף השביעי, שהוא הכנה לחידוש העולם (כמבואר לקמן). מדרגה ג' - חידוש העולם באלף השמיני והפיכתו לעולם רוחני זך, בו הגוף יהיה בטל וטפל לנשמה, כך שיוכלו לקבל שניהם יחד את שכרם הרוחני. אח"כ תהיה עוד עלייה בקבלת השכר ע"י התבטלות נוספת של הגוף אל הנשמה - במדרגה הב' שתהיה באלף התשיעי. מדרגה א' - האלף העשירי, כאשר הגוף בטל לגמרי לנשמה, מאז והלאה גוף ונשמה יתענגו יחד בשלמות על השי"ת לנצח נצחים. מדרגה נשגבה זו היא לגמרי למעלה מהשגתנו - "ובעשירי ישוב למדרגות העוה"ב שאי אפשר להבין בו כלל - העשירי יהיה קודש" (לשון רבנו בספר "פתחי חכמה ודעת"). מנפלאות רבנו בספר זה, הוא להסביר דברים עמוקים שבחכמת האמת בשפה ובמושגים נגלים ומובנים לכל. הרי ענין חמש המדרגות של היחס שבין הנשמה והגוף שמסביר כאן, אשר בהם מגלה טפח, ובכל זאת מכסה הרבה, יהא לנו לבנין אב לכל הספר, ולספרי רבנו האחרים.

כלומר יש דרגות שונות בין גוף לנשמה דרגה ראשונה היא הגבוהה ביותר ומדברת על האלף העשירי כאשר דרגה חמש מדברת על העולם הזה באלף השישי שהוא הזמן של תחיית המתים וכך מבואר דעת תבונות המצבים השונים של היחס בין גוף ונשמה - הערות

תחיית המתים תהיה לפני האלף השביעי. היא שייכת עדיין למדרגה החמישית, לחלקה השני שהוא המצב המתוקן שבה, בו ישוב האדם למצבו של אדם הראשון קודם החטא, כשכל עניני הגוף יהיו קדושים וטהורים, כמבואר לעיל בסוף סי' פח; וכן מבואר ב"כללים ראשונים" (סי' ט, ד"ה "אך גופניות האדם" עמ' רנג).

תחיית המתים בסוף אלף השישי, וכן שביתת פעולות הגוף באלף השביעי, הם שלבי הכנה לעולם השכר שאחרי האלף השביעי. באלו יש עדיין בחינות של שליטת הגוף בפועל או בכח. שלבים אלה של זיכוך הדרגתי של חומריות הגוף הם מצבי מעבר מעולם העבודה לעולם השכר שאחר האלף השביעי, שבו מאבד הגוף את שליטתו, ונעשה טפל לנשמה יותר ויותר, עד שאינו מגביל עוד את עלייתה והתפתחותה, אלא עולה עמה מדרגה לדרגה.

וכדי שנבין את זה יותר מדבר הרמח"ל על משה בזמן מתן תורה וכך אומר הדעת תבונות המצבים השונים של היחס בין גוף ונשמה

הא למה זה דומה? למשה רבינו ע"ה, כשהלך לקבל תורה לישראל, הנה לא אבד גופו ולא נשתנה; אבל לפי שהיה גופו כמו אורח במקום הנשמות, שנה את טעמו לעשות כמעשי הנשמות, וכמו שפירשו ז"ל (בבא מציעא פו ב): "לעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה" וכו', ע"ש. ונמצא, שהשתנותו באותו הזמן אינו נמשך מחמת עצמו אלא מחמת מקומו, ואינו שינוי גמור. והנה עדיין אין תולדות נמשכות מעניני הגוף האלה  , כי על כן עדיין הרי הוא כגר, וכמו שביארנו, שהוא צריך ללכת בדרכי הנשמה; אלא שבמדרגה הזאת הרביעית - כל עניני הגוף נבחנים ונודעים, אלא שאינם במקומם, וצריכים לבטל ענינם מפני הנשמה. ומן המדרגה הזאת ולמעלה אין נבחן אפילו כל פרטי הגוף, כל שכן שאין להם תולדה, שצריכים ללכת בדרכי הנשמה.

כלומר משה הגיע לדרגה גבוהה אבל דרגה זמנית ולא קבועה לפי הבנתי דרגה רביעית ולכן לא היה צריך לצום כי גופו לא היה צריך אוכל . והרמח"ל  ממשיך ומדבר על שינוי של גוף ונשמה ונותן את הכלל שגוף ונשמה זה עניין  יחסי . האדם הראשון לפני החטא הגוף שלו היה כמו הרוחניות שלו לאחר חטא האדם הראשון . כלומר גוף הוא דבר יחסי לדרגה של האדם ואותו הדבר זה הרוחניות . וגם למלאך יש גוף ונשמה אבל בדרגה שונה . וכך אומר הדעת תבונות דעת תבונות מציאות האדם ועבודתו - הערות הערה

בכל מדרגה מורכב האדם מגוף ונשמה, מהות שניהם היא בהתאם למדרגתו. כאשר עולה האדם לעולם יותר עליון, אז הגוף של המדרגה החדשה הוא כערך הנשמה שבמדרגה הקודמת. אף על המלאכים נאמר שהם מורכבים מגוף ונשמה, היינו מבחינה חיצונית ומבחינה פנימית ביחס למדרגתם, אלא שבהתאם למדרגתם גם גופם וגם נשמתם מגבוה - מהשמים (כמובא בספרי, ריש פרשת האזינו). וזה הוא כלל גדול: הבחינה של פנימיות בעולם התחתון נעשה בחינה של חיצוניות בעולם העליון (עי' להלן בכללים של ספר "מלחמת משה", סוף סי' יג).

וכך אומר הרמח"ל על התורה והמלאכים בדרך עץ חיים

והנה זאת התורה אשר נתאוו בה המלאכים, באמרם (תהלים ח ב): "תנה הודך על השמים" - על הקבלה אמרו, כי אין לומר על פשט התורה, וכי לא ידעו שאין שייך בהם פשטי התורה כמו שהשיב להם משה? ואף על פי כן לא נתן הקדוש ברוך הוא להם אלא לישראל וכל כך למה? רק שיודע הקדוש ברוך הוא, שעסק הלימוד זה הוא ראש לכל התיקונים, והתיקון אינו יכול להיות על ידי המלאכים, כמו שהארכנו בפרקים הקודמים, מחמת שאינם בעלי בחירה, רק המה כמוכרחים, אשר בשביל זה כתיב (זכריה ג ז): "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", ונקראים המלאכים "עומדים" מאחר שהם עומדים תמיד במדרגה אחת, אבל בני האדם המה בעלי בחירה, להם ישתנה התיקון על ידי עסק התורה, ולכן ניתנה התורה לישראל דוקא, שעל ידם יהיו נתקנים התיקונים האלה

כלומר הרובד התחתון של התורה לא היה שייך למלאכים כי האדם קלקל בעולם הזה והרובד של התורה שנמצאת פה היא תורה ששייכת למי שקלקל את העולם אבל יתכן והרבדים האחרים של התורה שגבוהים שלא שיכים לקלקול של האדם אותם רבדים שייכים גם אצל המלאכים כלומר יש למלאכים שייכות לתורה ברובד יותר גבוהה ואולי זה האלטרנטיבה לעולם שהמלאכים חושבים שהם יכולים להיות  בעולם . כלומר התורה מורכבת מרבדים רבדים פשט דרש וסוד אולי רק ברובד של הסוד שיכים המלאכים ולכן הם חושבים שהם יכולים להיות אלטרנטיבה לאדם .

ובלי נדר אנסה למצוא עוד סימוכין למהלך הזה .

פרשת אחרי מות קדושים מה המקום של המלאכים בבריאה 9 ? מה הקשר של קין למלאכים ? מה מהות המלחמה של הבל בקין ? מי היה ההמשך של הבל ? מי המשיך את קין אחרי המבול ? מה הקשר של סיחון למלאכים ? האם נלחמו המלאכים באברהם ? מה קשר של המלאכים ללבן ? מה קשר של עמלק למלאכים ? מה הקשר לבלעם ? למה לא הגיע גאולה בפורים ? מתי יגיעו ימות המשיח ? מה הקשר למלאכים ולעמלק ‏ה'/אייר/תשע"ח

בס"ד
פרשת אחרי מות קדושים מה המקום של המלאכים בבריאה 9   ?  מה הקשר של קין למלאכים ? מה מהות המלחמה של הבל בקין ? מי היה ההמשך של הבל ? מי המשיך את קין אחרי המבול ? מה הקשר של סיחון למלאכים ? האם נלחמו  המלאכים באברהם ? מה קשר של המלאכים ללבן ? מה קשר של עמלק למלאכים ? מה הקשר לבלעם ? למה לא הגיע גאולה בפורים ? מתי יגיעו ימות המשיח ? מה הקשר למלאכים ולעמלק  ‏ה'/אייר/תשע"ח

ננסה לסכם חלק מהמאמרים  שכתבתי על המלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ואין זמן יותר טוב מפרשת אחרי מות לעשות זה כי היא עיקר פרשת  אחרי מות הוא על שעיר לעזאזל שמדבר על השעיר שניתן לעזאל שהוא אחד משני המלאכים שירד לארץ . 

כתוב בויקרא פרק טז

(ז) וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:

(ח) וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיקֹוָ֔ק וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל:

(ט) וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיקֹוָ֑ק וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת:

(י) וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יָֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה:

ואומר הרמב"ן ויקרא פרק טז פסוק ח

ומפורש מזה בפרקי רבי אליעזר הגדול (פרק מו), לפיכך היו נותנין לו לסמאל שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את קרבנם, שנאמר גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, גורלו של הקדוש ברוך הוא לקרבן עולה, וגורלו של עזאזל שעיר החטאת וכל עונותיהם של ישראל עליו, שנאמר ונשא השעיר עליו.

וממשיך הרמב"ן  ויקרא פרק טז פסוק ח

והנה התורה אסרה לגמרי קבלת אלהותם וכל עבודה להם, אבל צוה הקדוש ברוך הוא ביום הכפורים שנשלח שעיר במדבר לשר המושל במקומות החרבן, והוא הראוי לו מפני שהוא בעליו ומאצילות כחו יבא חורב ושממון כי הוא העילה לכוכבי החרב והדמים והמלחמות והמריבות והפצעים והמכות והפירוד והחרבן, והכלל נפש לגלגל מאדים, וחלקו מן האומות הוא עשו שהוא עם היורש החרב והמלחמות, ומן הבהמות השעירים והעזים, ובחלקו עוד השדים הנקראים מזיקין בלשון רבותינו, ובלשון הכתוב (להלן יז ז) שעירים, כי כן יקרא הוא ואומתו שעיר. ואין הכונה בשעיר המשתלח שיהיה קרבן מאתנו אליו חלילה, אבל שתהיה כונתנו לעשות רצון בוראנו שצונו כך:

כלומר השעיר המשתלח הוא השעיר שניתן לסמאל שהוא בא מכוחו של עזאל הוא מהמלאכים שירדו לארץ . כלומר אחד העבודות המרכזיות ביום הכיפורים היא כנגד אותם מלאכים שידו לארץ והם חלק מהמלאכים שהתנגדו מתחילת בריאת העולם לבריאתו של האדם ועשיתי נסיון להבין את המהות של אותם מלאכים והסיבות שהביאו אותם להתנגד לבריאת האדם . ואולי זה הזמן המתאים לסיים את 8 המאמרים הקודמים שהתחילו בבריאת העולם עד הזמן של מגילת אסתר תוך ניסיון להבין את המקום של אותם מלאכים בהיסטוריה של העולם ובהיסטוריה של עם ישראל ולהבין שיש להם חלק מרכזי בניסיונות השונים לאורך ההיסטוריה לפגוע בעם היהודי . ויש לאותם מלאכים שהתנגדו מתחילת בריאת העולם לבריאת האדם חלק מהותי מאותם ניסיונות .

ואומר המנחם ציון דברים פרשת האזינו

שאנחנו בני ישראל עומדים עלינו מקטריגים הרבה בכל דור ודור משבעים אומות, שאם לא חטא אדה"ר לא נבראו כלל אותן השבעים אומות, שתכלית הבריאה היה רק על ישראל שעלו במחשבה תחלה.

כלומר כתוצאה מחטא האדם הראשון שבא כתוצאה מבריאת היצר הרע של הערווה שנולד עם בריאת חוה השנייה שנלקחה מתוך האדם הראשון . והקשר לאותם מלאכים אנחנו רואים שהם מנסים לפגוע בעם ישראל דרך היצר הרע של הערווה .

אומר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

כלומר ההתנגדות של אותם מלאכים לבריאת האדם היה בריאת אדם בעל יצר נוסף הוא יצר הרע של הערווה כי דרך ההתגברות על היצר הרע הזה לאדם  יש את היכולת להגיע לדרגה גבוהה מעל המלאכים . אבל המלאכים חשבו שיש סיכון גבוה לתת לאדם את היצר רע הנוסף כי הסיכוי שהאדם יעמוד מול שני היצרים ויתגבר עליהם הוא קטן ולכן עדיף לקב"ה להסתפק בעולם רק של מלאכים שיש בהם יצר הרע של עבודה זרה בלבד .

ולכן הקריאה של התורה ביום כיפור הוא מהפרשה שלנו פרשת אחרי מות העוסקת בשעיר לעזאזל בשחרית הוא השעיר המשתלח ובמנחה את סוף הפרשה העוסקת האיסורים הקשורים ליצר הרע של ערווה . ויש כאן מעשה סמלי שמסמל שיש כאן שני קרבנות זהים שרק על ידי גורל הם מופרדים האחד לקב"ה והשני לעזאזל שמראה שאכן יש כאן שני דרכים אחד של האדם הוא עם ישראל והשני של המלאכים שהם אלטרנטיבה לאדם וכל שנה ושנה יש עדיין את הבחירה בן שני הדרכים .

כלי יקר ויקרא פרק טז פסוק ח

(ח) גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. נראין הדברים ששני שעירים אלו דומים ממש לשני גדיי עזים שעשה יעקב ליצחק ועשה את האחד מטעמים כאשר אהב החומר וזה חלקו של סמאל שניתן לו שוחד כדי שיקבל יעקב הברכות על חלקו מצד הגדי השני שעשה פסח לה' כדאיתא במדרש (פרקי דרבי אליעזר פרק לב) כי בו ביום ראשון של פסח היה אמר יצחק בני אוצרות טללים נפתחין היום וכו'. כך לדורות בשני שעירים אלו ניתן לס"מ חלקו כדי שיקבל יעקב חלקו מן הגורל אשר לה' וכן סמכם המדרש (בראשית רבה סה יד) האומר גדיי עזים טובים, טובים לך שעל ידיהם תקבל הברכות, וטובים לבניך שעל ידיהם מתכפרים ביום כיפור:

ואותו נחש הוא סמאל היה מהצד של אותם מלאכים . כלומר ההתנגדות של אותם מלאכים לבריאת האדם באה לידי ביטוי דרך הנחש . אומר הזוהר הקדוש

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת הַמּוֹשֵׁל מָצוּי. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ - בִּתְשׁוּבָה. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּשֶׁהָיוּ אוֹתָם דּוֹרוֹת שֶׁל קַיִן הוֹלְכִים בָּעוֹלָם, הָיוּ מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ, וְהָיוּ דוֹמִים לְעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל, כְּשֶׁנָּפְלוּ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָם מִלְמַעְלָה, רָאוּ בְּנוֹת בְּנֵי אָדָם וְחָטְאוּ וְהוֹלִידוּ בָנִים. וְאֵלֶּה הָיוּ נְפִילִים, שֶׁכָּתוּב וְהַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ.

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, בְּנֵי קַיִן הָיוּ בְּנֵי אֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא סמא''ל עַל חַוָּה, הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה וְהִתְעַבְּרָה וְהוֹלִידָה אֶת קַיִן, וְהַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ לֹא הָיָה דוֹמֶה לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, וְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאוּ מֵהַצַּד שֶׁלּוֹ, לֹא הָיוּ נִקְרָאִים אֶלָּא בְּנֵי הָאֱלֹהִים.

כלומר כל הענף של קין הוא אותו חלק שנובע מהנחש שהוא חלק מאותם המלאכים שהתנגדו לבריאת העולם  .ולכאורה המאבק בן הבל לקין הוא המאבק בן מי שמיצג את המלאכים הוא נחש להבל שהוא מהצד של הטהרה ולא הטומאה כמו קין . ועיקר המאבק בניהם הוא מאבק על היצר הרע של עבודה זרה

וכך כותב הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ח  מביא את המשא ומתן בין הבל לקין :

(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו בא ונצא שנינו לשדה ויהי כאשר יצאו שניהם לשדה ענה קין ואמר להבל מסתכל אני שברחמים נברא עולם אבל לא בפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים יש בדין מן בגלל מה התקבל קרבנך וקרבני ממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין ברחמים נברא עולם ובפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים אין בדין ועל שהיו פרי מעשי טובים משלך וקודמים לשלך התקבל ברצון קרבני ענה קין ואמר להבל אין דין ואין דיין ואין עולם אחר ואין מתת שכר טוב לצדיקים ואין נפרעים מהרשעים, ענה הבל ואמר יש דין ויש דיין ויש עולם אחר ויש מתת שכר טוב לצדיקים ויש שנפרעים מהרשעים ועל ענין דברים האלו היו נִצים על פני השדה ויקם קין על הבל אחיו והטביע אבן במצחו והרגו:

כלומר יש כאן מאבק שעיקרו יצר הרע של עבודה זרה בהבנת מהותו של הקב"ה  אבל קין לכאורה  מנצח בו כי הבל עומד על שלו אבל נרצח על ידי קין  אבל אין כאן כניעה של הבל לקין ורק הכוח של קין מסיים את הויכוח בניהם ולכאורה קין מנצח ובעולם נשאר רק הצד של קין ולא הצד של הבל אבל קין מצד השני מקבל על עצמו את הדין ואומרת התורה בבראשית פרק ד

(יג) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְקֹוָ֑ק גָּד֥וֹל עֲוֹנִ֖י מִנְּשֹֽׂא:

ואומר הרמב"ן בראשית פרק ד פסוק יג

והנכון בפשט שהוא וידוי. אמר, אמת כי עוני גדול מלסלוח, וצדיק אתה ה' וישר משפטיך, אף על פי שענשת אותי הרבה מאד. והנה גרשת אותי היום מעל פני האדמה - כי בהיותי נע ונד ולא אוכל לעמוד במקום אחד הנה אנכי מגורש מן האדמה ואין מקום למנוחתי, ומפניך אסתר - כי לא אוכל לעמוד לפניך להתפלל או להקריב קרבן ומנחה, כי בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי. אבל מה אעשה כי כל מוצאי יהרגני - ואתה בחסדך הרבים לא חייבת אותי מיתה:

כלומר המלחמה של הנחש דרך קין דרך  יצר הרע של עבודה זרה מצד אחד הצליחה כי הבל מת ומצד שני קין מקבל עליו את העונש של הקב"ה ולכאורה חוזר בתשובה . אבל המלאכים ממשיכים דרך יצר הרע של הערווה דרך ענף של קין דרך נעמה אחות תובל קין ואומר הזהר הקדוש על נעמה

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מַה שֶּׁכָּתוּב וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה, מַה קָּרָה כָּאן שֶׁהַכָּתוּב אָמַר שֶׁשְּׁמָהּ נַעֲמָה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁטָּעוּ בְּנֵי אָדָם אַחֲרֶיהָ וַאֲפִלּוּ רוּחוֹת וְשֵׁדִים. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אוֹתָם בְּנֵי הָאֱלֹהִים עֲזָא וַעֲזָאֵל טָעוּ אַחֲ רֶיהָ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, אִמָּם שֶׁל הַשֵּׁדִים הָיְתָה שֶׁיָּצְאָה מִצַּד קַיִן, וְהִיא הִתְמַנְּתָה עַל הַלַּיְלָה [עם לילית] בְּאַסְכָּרָה שֶׁל תִּינוֹקוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וַהֲרֵי אָמַר מַר שֶׁהִיא הִתְמַנְּתָה לְצַחֵק בִּבְנֵי אָדָם? אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי הִיא בָּאָה וּמְצַחֶקֶת בָּהֶם בִּבְנֵי אָדָם, וְלִפְעָמִים מוֹלִידָה רוּחוֹת בָּעוֹלָם מֵהֶם, וְעַד עַכְשָׁו הִיא עוֹמֶדֶת לְצַחֵק בִּבְנֵי אָדָם.

כלומר יש כאן שני דרכים לנסות לפגוע בבני האדם האחד זה דרך קין מצד אחד דרך נחש ואחות תובל קין מצד שני . המלחמה מול קין נסתיימה בהולדתו של שת  בראשית פרק ד

(כה) וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן:

שת הוא ההמשך של הבל שממנו בא נח . ולפני המבול נעשה שינוי אצל המלאכים

וכך כותב הזוהר הקדוש

מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? רָאָה שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, קְשָׁרָם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל בְּהַר הַחֹשֶׁךְ. בְּאֵיזֶה מָקוֹם יוֹשְׁבִים? בְּעֹמֶק הָהָר. הוֹשִׁיב אֶת עֲזָ''א, וְזָרַק חֹשֶׁךְ הַפָּנִים. מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקְּשָׁרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחַזֵּק וְהִרְגִּיז כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפִּילוֹ בְעֹמֶק עַד צַוָּארוֹ, וְזָרַק חֹשֶׁךְ בְּפָנָיו. עֲזָאֵ''ל שֶׁלֹּא הִתְחַזֵּק, הוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו, וְהֵאִיר לוֹ הַחֹשֶׁךְ.

כלומר לפני המבול השתנה מעמדם של אותם מלאכים שנקשרו בהררי קדם . ולכאורה המבול הכחיד אותם מהעולם כי מי שנשאר בעולם זה נח שבא מהענף של שת שהוא המחליף של הבל .

אבל סיחון ועוג הם הבנים של אותם מלאכים  בראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 30

א"ר צדוק מהם נולדו הענקים אשר הולכים בזדון לבם [ובגובהן] ומשלחים ידיהם בכל גזל וחמס ושפיכות דמים, שנאמר ושם ראינו את הנפילים וגו' (במדבר י"ג ל"ג) ואומר הנפילים היו בארץ (ו' ד'). תני שמחזאי הוליד ב' בנים ושמותם הייא והייא ונשאו נשים והולידו סיחון ועוג.

ועוג שרד את המבול כאשר נאחז בתיבת הנוח

פרקי דרבי אליעזר פרק כג

וְנִמְחוּ כָּל הַיְקוּם שֶׁבָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם כג] וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. חוּץ מִנֹּחַ וְכָל אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה. וְחוּץ מֵעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן שֶׁיָּשַׁב לוֹ עַל עֵץ אֶחָד מִן הַסֻּלָּמוֹת שֶׁל הַתֵּבָה, וְנִשְׁבַּע לְנֹחַ וּלְבָנָיו שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עֶבֶד עוֹלָם. מֶה עָשָׂה נֹחַ, נָקַב חוֹר אֶחָד בַּתֵּבָה וְהָיָה מוֹשִׁיט לוֹ מְזוֹנוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְנִשְׁאַר גַּם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים ג, יא] כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְגוֹ'.

כלומר יש המשך של אותם מלאכים בעולם דרך עוג . אבל אותם מלאכים שלא יכולים לפעול בעולם המשיכו את המאמצים שלהם לפגוע בעם ישראל דרך לבן ובלעם על ידי נתינת הידע שלהם ללבן ובלעם .

בלעם ובלק הם המהות של עמלק  ואומר הזהר הקדוש

וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם, בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם וְגוֹ'

ומזמן אברהם דרך יציאת מצרים יש את המאבק של יש מאבק של המלאכים דרך עוג ולאחר מכן דרך עמלק לפני יציאת מצרים ולאחר יציאת מצרים .

במדבר רבה (וילנא) פרשת חקת פרשה יט

כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים והוא נשאר מן הגבורים שהרגו אמרפל וחבריו שנאמר (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים וזה הפסולת שלהם כפריצי זיתים הפלטים בתוך הגפת שנאמר (שם /בראשית י"ד/) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר והם בעלי ברית אברם זה עוג וכאן עושה אותו שירים שנא' מיתר הרפאים וכונתו היה שיצא אברהם ויהרג

ולפני יציאת מצרים על ידי עמלק עצמו באופן ישיר אבל לאחר מתן תורה שעמלק נחלש עמלק משנה את צורת המלחמה שלו והיא נעשית בצורה עקיפה ולא ישירה . הניסיון של בלעם לפגוע בעם ישראל באופן ישיר לא מצליח ולכן הוא מנסה צורה עקיפה דרך בנות מואב . כתוב במדבר פרק כד

(כה) וַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ: פ

 (א) וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב:

ואומר רש"י במדבר פרשת בלק פרק כה פסוק א

לזנות אל בנות מואב - על ידי עצת בלעם כדאיתא פ בחלק:

וזה הכונה שכתוב ובהגדה בסדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח

והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקר את הכל. שנאמר ארמי אבד אבי וירד מצרימה .

כלומר יש כאן מאבק מתמיד בדרכים שונות של המלאכים באופן ישיר או על ידי כוחות שמקבלים את הכוח שלהם מן המלאכים כמו לבן בלעם ועמלק .

במעמד הר סיני היה מאבק בן משה למלאכים שלא רצו שמשה יקבל את התורה וכתבתי על זה בפרוט במאמרים הקודמים . מעשה העגל היה ניסיון שהצליח דרך יצר הרע של עבודה זרה  

אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת כי תשא רמז שצא

+לב+ וירא העם כי בשש משה אל תקרי בשש אלא באו שש, בשעה שעלה משה למרום אמר לישראל לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא. לסוף מ' יום בא שטן וערבב את העולם א"ל משה רבכם היכן הוא א"ל עלה למרום אמר להם באו שש ולא השגיחו עליו, מת ולא השגיחו עליו, הראה להם דמות מטתו בענן והיינו דקאמרי כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו:

וההמשך של הניסיון הוא דרך מעשה המרגלים  במדבר פרק יג

(לב) וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת:

(לג) וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם:

וכבר כתבתי בעבר שעיקר מעשה המרגלים היה בגלל מראה העניים כלומר יצר הרע של הערווה . כלומר גם מעשה העגל וגם חטא המרגלים היה מעורבות של המלאכים בניסיון לפגוע בעם ישראל דרך שני היצרים של האדם יצר הרע של עבודה זרה ויצר הרע של הערווה .

עמלק בזמן השופטים נלחם בעם ישראל לא בצורה ישירה ורק בשיתוף של עם אחר כמה וכמה פעמים עד שהנביא שמואל מת ואז הוא מופיע בתוך עם ישראל כערב רב והוא זה שהורג את שאול ודויד המלך מצוה להרוג אותו .

ואחרוני העמלקים מתים על ידי בני שמעון בימי דברי הימים א פרק ד

(מא) וַיָּבֹ֡אוּ אֵלֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י׀ יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת־אָהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת־ <המעינים> הַמְּעוּנִ֨ים אֲשֶׁ֤ר נִמְצְאוּ־שָׁ֙מָּה֙ וַיַּחֲרִימֻם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתֵּיהֶ֑ם כִּֽי־מִרְעֶ֥ה לְצֹאנָ֖ם שָֽׁם:

(מב) וּמֵהֶ֣ם׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם:

(מג) וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

מכאן ואילך עמלק פועל מתוך העם היהודי כי כוחו של שרו של עשיו הוא הס"מ נפגע על ידי משה שקיבל את התורה ולכן הדרך היחידה של עמלק לפגוע בעם ישראל זה דרך כניסה לעם היהודי . ועמלק יודע שיש לו עדיין כוח לפגוע בעם היהודי כל עוד עם ישראל לא קיבל את התורה לא בכפיה ומתוך רצון עצמי ואת המלחה הזו עושה המן הוא עמלק . המן היה יהודי כי היה עבד או עבד משוחרר ועבד משוחרר הוא יהודי לכל דבר ועבד לא משוחרר הוא לפחות חייב מצוות כמו אישה .

המן ניסה לפגוע בעם ישראל מצד אחד ביצר הרע של ערווה דרך אסתר והשני דרך יצר הרע של עבודה זרה דרך מרדכי

ואומר האלשיך משלי פרק ל

וכן המן בגלות השני הוא נחש באמת, כי הנה נחש יקרא אשר הוא מרכבת סמאל, כמאמר פר"א על נחש שפיתה את חוה שרכב עליו סמאל כרוכב על הסוס וכו', כן עמלק הוא היה כח פנימיות חלאת עשו, הוא מרכבה עצמיית אל שרו של עשו, לכן המן נחש יקרא.

בזמן מגילת אסתר היה זמן מוכן לגאולה אבל הדבר לא נסתייע כי מרדכי בסוף המגילה אסתר פרק י פסוק ג

כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

רש"י אסתר פרק י

(ג) לרוב אחיו - ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו:

כלומר נעשה קלקול במהות של קבלת התורה מרצון על ידי מרדכי ולכן לדעתי הגאולה לא הגיעה אחרי קבלת התורה מרצון על ידי כלל עם ישראל .

ומה יהיה לעתיד לבא ?

רש"י שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק טז

כי יד על כס יה - ידו של הקדוש ברוך הוא הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה נצח, (תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו (תהלים ט ח) וה' לעולם ישב, הרי השם שלם, (תהלים שם) כונן למשפט כסאו, הרי כסאו שלם:

מחית עמלק זה צריך להיות הניצחון של האדם על המלאכים שהתנגדו לבריאת האדם . רק מי שהוא גבוה מגבוה יכול לפגום בכיסא הכבוד ולכן עמלק שהוא זרוע הביצוע של המלאכים הוא מה שפוגם בכיסא הכבוד ולכן מחית עמלק מהעולם יגרום לכך שכיסא הכבוד יהיה שלם ואז נוכל להגיע לשלמות . כלומר ברגע שיוכרע המאבק של המלאכים בבריאת האדם יגיע הרגע שבו יהיה שלמות בעולם הזה . כלומר השלמות של העולם תגיע ברגע שיוכרע המאבק של המלאכים באופן סופי כאשר יתגברו עם ישראל על יצר הרע של עבודה זרה ויצר רע של הערווה יהיה הרגע שבו שלמות מעשיו של האדם יוכלו לבא לידי ביטוי בעולם הזה . והימים הללו הם הימים שאין בהם לא זכות ולא חובה

חידושי אגדות למהר"ל שבת דף קנא עמוד ב

אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. פי' שיהיה האדם שלם, והשלם לא יקנה עוד [שלימת] ולא יקבל חסרון, לא כמו שהוא בעולם הזה שאין האדם שלם ומקבל מעלה יותר ומקבל חסרון כמו כל דבר שאינו שלם שמקבל (מעולם) [מעלה] ומקבל חסרון, אבל לימות המשיח לא יקבל האדם [מעלה] וחסרון מפני שיהיה האדם כאשר ראוי שיהיה האדם, ולא יקבל זכות ולא יקבל חובה. ומפני שיהיה האדם שלם לא יהיה כאן יצר הרע, כי יצר הרע הוא מצד החסרון ודבר זה מבואר

פרשת תזריע מצורע מה המקום של המלאכים בבריאה 8 ? מתי מגיע המלאך ליהושע? מה הקשר להפסקת המן ? האם יש קשר למן שירד מהשמים להמן הרשע ? למה המלאך הגיע ביום ט"ז ? מה למד מרדכי מיהושע? מה הקשר של קרבן מנחת העומר וספירת העומר ללימוד תורה? האם מרדכי ביטל תורה כמו יהושע ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ח

בס"ד
פרשת תזריע מצורע מה המקום של המלאכים בבריאה 8   ?  מתי מגיע המלאך ליהושע? מה הקשר להפסקת המן ? האם יש קשר למן שירד מהשמים להמן הרשע ? למה המלאך הגיע ביום ט"ז ? מה למד מרדכי מיהושע? מה הקשר של קרבן מנחת העומר וספירת העומר ללימוד תורה? האם מרדכי ביטל תורה כמו יהושע ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ח

וכדי להבין יותר את המשמעות של פסח נראה את מה שכתוב ביהושע

יהושע פרק ה

(י) וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ:

(יא) וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

(יב) וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא: ס

(יג) וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֘ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ:

(יד) וַיֹּ֣אמֶר׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְקֹוָ֖ק עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ:

(טו) וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְקֹוָ֜ק אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן:

וכך כתוב סדר עולם רבה (ליינר) פרק יא

בארבעה עשר בניסן שחטו ישראל את פסחיהן, שנאמר ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח וגו' (שם /יהושע/ ה י), בששה עשר בניסן הקריבו בני ישראל את העומר, שנאמר ויאכלו מעבור הארץ וגו' (שם /יהושע/ ה יא), אחר הפסח בעשרים ושנים בניסן וסבתם את העיר וגו', ויהי ביום השביעי וגו' (שם /יהושע/ ו), רבי יוסי אומר יום השבת היתה מלחמתה של יריחו,

י"ד ניסן עשו עם ישראל את הפסח לאחר שכל זמן יציאת מיצרים לא עשו את קורבן הפסח חוץ מזמן יציאת מצרים . ביום ט"ו עשו את חג הפסח וביום ט"ז הקריבו את מנחת העומר כאשר ביום הזה המן פסק לרדת ואומר הרד"ק יהושע פרק ה פסוק יב

(יב) וישבת המן ממחרת - מאותו מחרת שזכר מאותו היום פסק המן כי לא היו צריכים שהרי אכלו מעבור הארץ מצות וקלוי בחמשה עשר בניסן ולדברי רז"ל שאמרו כי עד י"ו בניסן אכלו המן יהיה פי' ממחרת ט"ו והוא י"ו כי אף על פי שאכלו בט"ו מצות וקלוי לא היה מספיק להם מה שמצאו מעבור הארץ ואותו היום אכלו גם מהמן ולמחרת שהוא י"ו בניסן אחר שהקריבו בו העומר והותרו בחדש מצאו הרבה מן החדש לאכל וז"ש ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא:

ובהערת שולים אומנם מדובר על המן שירד מן השמים אבל יש  כאן איזה רמז להריגת המן כי ביום ט"ז יום מנחת העומר נגזר על המן מיתה .

ועל היום הזה אומר ילקוט שמעוני יהושע רמז ז

כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל, אמר רבי יהושע בן לוי כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין, דבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים, ומשולש בכתובים, כתוב בתורה ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' למען תשכילו את כל אשר תעשון, שנוי בנביאים לא ימוש וגו', משולש בכתובים כי אם בתורת ה' חפצו וגו' וכל אשר יעשה יצליח: הכינו לכם צדה, וכי צדה היתה צריכה שם והלא אינן אלא אוכלי המן שהיו מלקטין אותו בבקר בבקר? אלא כך אמר להם עשו תשובה כדי שתכנסו לארץ ותאכלו מתבואת הארץ, שנאמר וישבות המן ממחרת, יצא מלאך להחריב את כל העולם, אמר בטל המן ובטלה התורה?! שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו', א"ל ומה יהושע וכי במנעלים אתה נעול ואין אתה נוהג אבל על ישראל שבטל המן ובטלה התורה, של נעלך, לפיכך הייתי אומר אשרי אדם שהוא מרבה את הישיבה ואת הטורח וממעט בסחורה, ויושב והוגה בדברי תורה בכל יום תמיד:

אם כך יוצא לנו שהמן בטל בגלל ביטול תורה יצא המלאך להחריב את העולם . כי היום הזה יום ט"ז הוא היום שבו מתחילה בריאת העולם מחדש על ידי עם ישראל שבא לידי ביטוי בספירת העומר כאשר כל מהות בריאת העולם היא כדי לקבל את התורה שהיא מהות העולם . ולכן ביטול תורה ביום כזה גורם לאותו המלאך לרצות להחריב את העולם . וזה בדיוק מה שחשב לעשות המן לעם ישראל ביום ט"ז לתלות את מרדכי על העץ כי הוא חשב שהוא הצליח לפגום באסתר שבחרה בו ולא במרדכי . וגם כאן מגיע המלאך בלילה של ט"ז הוא יום י"ז ביום בו נתלה המן על העץ . כלומר היום הזה יום ט"ז הוא יום מהותי בקבלת התורה של עם ישראל ואת זה ידע מרדכי ולכן אותו היום התעסק בלימוד תורה של מנחת העומר . מרדכי ידע את מה שקרה עם יהושע ועם המלאך שבא להחריב את העולם והבין שרק לימוד תורה יכול להציל אותו מגזר הדין ואכן זה מה שקרה באותו היום . וכך כותב הזוהר על החרב השלופה של המלאך

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, כַּמָּה חֲרָבוֹת תְּלוּיוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵאוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה, וְזוֹקְפִים רֹאשׁ וְרוֹאִים שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה הִיא אֲדֻמָּה, מְלֵאָה דָם בְּכָל הַצְּדָדִים, וְאָז גּוֹזְרִים גְּזֵרוֹת. וְכַמָּה מִינֵי חֲרָבוֹת מִתְעוֹרְרִים, (אז מתחדדות חרבות, וכמה חקים מתעוררים) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ג) אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, וְכָתוּב (יהושע ה) וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וְכֻלָּם מְצוּיִים לַעֲשׂוֹת דִּין. וּמִי שֶׁפּוֹגֵשׁ בָּהֶם נִזּוֹק. כָּתוּב (בראשית יט) הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךְ חֵן בְּעֵינֶיךְ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךְ וְגוֹ'. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי, בַּכֹּל הוּא שׁוֹרֶה, בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּמִּדְבָּר וּסְבִיב הָעִיר.

וכותב הזוהר ספר שמות

וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אִם לֹא שֶׁאֲנִי חָס עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, אֶפְרַע לָהֶם אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה כַּבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת גְּמַר דִּין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע ה) וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין. אִם כָּךְ, מַה זֶּה וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ? אָמַר רַבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶׁהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.

כלומר אותו מלאך שהגיע ליהושע הגיע על ביטול תורה וכל המהות של תחילת ספירת העומר הוא לקבל את התורה והוא בא לעשות דין במי שביטל את התורה ואכן יהושע מקבל עליו את הדין וכך כותב חומת אנך יהושע פרק ה

עתה באתי. אמרו פ"ק דמגילה שבא על ביטול תורה מיד וילן יהושע בעומקה של הלכה אפשר דתורה שבעל פה היא כנגד השכינה גם הלכה ה' כלה כמשז"ל וארץ ישראל היא כנגד השכינה. לכן יהושע שהוא כפני לבנה בחינת השכינה לן בעומקה של הלכ"ה שהוא תורה שבעל פה:

וכך כותב החברותא סנהדרין דף מד עמוד ב

אמר לו המלאך ליהושע: אמש, היום לפנות ערב, ביטלתם תמיד של בין הערביים, ועכשיו בלילה ביטלתם תלמוד תורה. אמנם ביום אין לכם פנאי לעסוק בתורה לפי שאתם עסוקים במלחמה, אך בלילה אפשר לכם לעסוק בתורה, ואם כן, היה לך לשהות במחנה ולא לצור על יריחו.

שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת ליפרע מאתנו?

אמר לו המלאך: על של עתה באת. על ביטול תורה.

מיד חזר בו יהושע מדבריו, עד שבמלחמת העי, שהיתה לאחר מכן, כבר נאמר [שם ח ט] "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק".

ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה. שכבר נזהר ולא הוסיף עוד לבא במצור בלילה אלא עסק בתורה.

ואנחנו רואים פה שני מעשים דומים בדיוק באותו היום יום ט"ז האחד באופן גלוי והשני בהסתר פנים . אצל יהושע המלאך בא גלוי עם חרב שלופה בידו והוא בא להחריב את העולם כמו שאומר המדרש  וגם אומר על איזה עסק הוא בא על עסק התורה אבל בפורים גם העניין הוא עסק התורה קבלת התורה ברצון ובא המן להשמיד את עם ישראל אבל הפעם לא בארץ ישראל לא בגלוי והכול בהסתר פנים .

יהושע מקבל על עצמו את לימוד התורה אבל היה זה לא ברצון כי אם על ידי חרב שלופה על ידי מלאך ובארץ ישראל אבל מרדכי היה תחת אחשורוש והמן בפרס ובהסתר פנים .

ליקוטי מוהר"ן תורה י

ובשביל זה כשבא המן למרדכי, מצאו עוסק בעומר שעורים, אמר להם עומר שעורים דידכו, אתי ונצח אותו ואת בניו, כמבואר במדרש (אסתר פ' יוד ובגמ' מגילה ט"ז.). כי ע"י עומר שעורים, שהוא בחי' ידין ורגלין, שהם בחי' המחאת כף וריקודין, נתבטל הע"א, שהוא בחי' המן, בחי' גאות כנ"ל. ובשביל זה צוה המן לעשות עץ גבוה חמשים אמה, כי רצה לבטל כח של חמשים יום של ספירת העומר, שהוא הכח של מרדכי ואסתר.

וכמו שהמן הוא אוכל רוחני של מלאכים כך ניתן להגיד ששמו של המן מרמז על מקומו כלומר הוא הזרוע של אותם מלאכים שלא רצו בבריאת האדם והם מנסים להראות שבאמת העולם יהיה טוב יותר איתם ולא עם בני האדם . ואומר שפת אמת ויקרא פסח

וזה הרמז במדרש שהקב"ה נתן לכל א' עמר מן ובנ"י מעלין עמר א'. והוא שהמן הי' מאכל רוחני שמלאכי השרת אוכלין אותו והקב"ה צמצם אותו שיתלבש בגשמיות והוא יש מאין. ובנ"י מעלין העמ"ר. גי' י"ש. אל האין. וז"ש במד' כי בזכות העומר ירשו את הארץ ואתה כו' בריתי תשמור ע"ש. שכמו שיש ברית בנפש ולהסיר הערלה כן יש בארץ. כמ"ש במד' עקב הקיש פרי בטנך לפרי אדמתך ע"ש ותבין:

ואולי ניתן להגיד שגם מרדכי בהתחלה עסק במלחמה ולא בלימוד תורה ביום ט"ו כמו יהושע

אסתר פרק ד

(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:

(יז) וַֽיַּעֲבֹ֖ר מָרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר: ס

כלומר מרדכי היה עסוק ביום יד ט"ו בצום ותענית ורק ביום ט"ז הבין מהמקרה של יהושע שהעיקר הוא לימוד תורה ולכן למד ביום ט"ז את הלכות הקרבת מנחת העומר כמו יהושע את עומקה של הלכה .

לסיכום אנחנו רואים שיום פסח יום ט"ו הוא יום ששיך רק לקב"ה ויום ט"ז הוא היום בו מתחילים המעשים של עם ישראל לברוא את העולם מחדש עם התנאי יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ולכן ביום הזה מגיע המלאך להחריב את העולם בימי יהושע על לימוד תורה ומתוך זה הבין מרדכי שלימוד התורה בעומקה של הלכה ביום ט"ז כמו יהושע הוא הבסיס למחיקת גזרתו של המן וכך פסח ופורים משתלב במסכת אחת של קבלת התורה .