פרשת ויקהל פקודי מי היחידים שיש בתוכם רוח אלוהים ? היכן נמצא רוח האלוהים במקומות אחרים בתורה ובכתובים ? מדוע שרתה שכינה בחלקו של בנימין ? היכן חלקו של יוסף בבית המקדש בירושלים ? מי טפל למי יוסף לבנימין או הפוך ? ‏כ"ו אדר תשע"ז

בס"ד
פרשת ויקהל פקודי מי היחידים שיש בתוכם רוח אלוהים ? היכן נמצא רוח האלוהים במקומות אחרים בתורה ובכתובים ? מדוע שרתה שכינה בחלקו של בנימין ? היכן חלקו  של יוסף בבית המקדש בירושלים ? מי טפל למי יוסף לבנימין או הפוך ? ‏כ"ו אדר תשע"ז

כתוב בשמות פרק לא

(א) וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

(ב) רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:

(ג) וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה:

(ד) לַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשׂ֛וֹת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת:

(ה) וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלָאכָֽה:

כתוב כאן רוח אלוהים ואני רוצה לברר מה המשמעות של רוח אלוהים

כתוב בבראשית פרק מא

(לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:

כתוב במדבר פרק כד

(ב) וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים:

כתוב בשמואל א פרק י

(י) וַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶֽבֶל־נְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽם:

ויש עוד מקומות בנביא עם רוח אלהים אבל רק ביוסף ובבצלאל מדובר על רוח אלוהים "בו" בשאר המקומות זה "עליו "  או בשמואל א פרק יט

וַתְּהִ֞י עַֽל־מַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־הֵֽמָּה

כלומר רק ביוסף ובצלאל מדובר על רוח אלוהים בתול האדם ולא עליו . ואני רוצה להבין את המשמעות  של העניין . נאמר בתלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיח עמוד ב

כי אתא רב דימי אמר רבי, בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים, ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין, שנאמר: חופף עליו כל היום, כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין.

ובהמשך הגמרא  כתוב

כדאמר רבי חמא בר' חנינא: רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, ה"נ רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין, והיינו דכתיב: תאנת שילה.

כל המקומות בו היה בתי מקדש הם תחת שלושה שבטים יהודה יוסף ובנימין . על יוסף ויהודה  כתוב שרוח אלוהים היית בתוכם. מצד יהודה הייתה בבצלאל ויוסף זה יוסף עצמו . ולכן מובן שבית המקדש היה בתוך החלק שלהם  כי היה בתוכם רוח אלוהים כמו שכותב הזוהר על בצלאל משבט יהודה

בַּמִּשְׁכָּן נֶחְקְקוּ וְהִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי בְּצַלְאֵל הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַחָכְמָה לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְעַל חָכְמָתוֹ (זו) נִבְנָה הַמִּשְׁכָּן עַל יָדוֹ וְנִבְחַר מִכָּל עַם יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁהוּא נִבְחָר לְמַעְלָה, כָּךְ רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּבָּחֵר לְמַטָּה. לְמַעִִלָה כָּתוּב (שמות לא) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל. לְמַטָּה - (שם לה) רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל. וּשְׁמוֹ בְּסוֹד עֶלְיוֹן נִקְרָא כָּךְ בְּצַלְאֵל - בְּצֵל אֵל. וּמִיהוּ? זֶה צַדִּיק, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּצֵל אֵל, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אֵל עֶלְיוֹן, וְהוּא יוֹשֵׁב כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ אֵל. אוֹתוֹ אֵל נוֹטֵל שִׁשָּׁה צְדָדִים, אוֹתוֹ צַדִּיק נוֹטֵל אוֹתָם. אַף כָּךְ אוֹתוֹ אֵל מֵאִיר לְמַעְלָה, וְהַצַּדִּיק הַזֶּה מֵאִיר לְמַטָּה. אוֹתוֹ הָאֵל כְּלָל שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים. וְאוֹתוֹ צַדִּיק הוּא כְּלָל שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים. בֶּן אוּרִי - בֶּן הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בֶּן חוּר - הַבֵּן שֶׁל חֵרוּת הַכֹּל. דָּבָר אַחֵר בֶּן חוּר - בֵּן חִוֵּר מִכָּל הַגְּוָנִים. וְזֶה הִתְמַנָּה לְמַטֵּה יְהוּדָה, הַכֹּל כָּרָאוּי.

כלומר בצלאל היה הנציג  של שבט יהודה בעל אותו כוח של חכמה שנבע מרוח האלוהים שהקב"ה  מלא אותו .  אבל הקושיה היא על בנימין לבנימין לא היה רוח אלוהים אבל בכל זאת השכינה שרתה רק בחלקו ונשאלת השאלה למה דווקא בנימין ? ויש לעניין הזה כמה וכמה תשובות

תלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד ב

מיתיבי: ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד.

ואומר האלשיך על דברים פרשת וזאת הברכה פרק לג פסוק יב

לבנימין אמר בלבד ידיד ה' וכו' מה שאין כן לשאר. והוא כי בנימין לא טעם טעם חטא מעולם שהוא מארבעה שמתו בעטיו של נחש (בבא בתרא יז א). ועל כן ישכון לבטח בהיותו משוכני עפר יהיה לבטח שלא יצטרך להתגלגל כי לא חטא, וכל שכן שלא תשלוט בו רמה כי יהיה לבטח ינוח, עד יעמוד לגורלו לקץ הימין. ולא עוד כי אם השם הגדול הנזכר שהוא עליו למה שהוא ידידו יהיה חופף עליו כל היום, שהוא עד עת קץ שהוא בגמר היום.

יש בבנימין צדיקות שאין באחרים ולכן הוא שרוח אלוהים לא נמצאת בו בכל מקרה שורה השכינה בחלק שלו . והזהר הקדוש מסביר את העניין ביותר פרוט

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב בִּיהוּדָה (בראשית לז) לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. וּבִגְלַל שֶׁהוּא חָטָא אֶל אוֹתוֹ הַיְסוֹד וְהִפְרִידוֹ מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ עֶלְיוֹנָה וְנָתַן עֵצָה לִמְכֹּר אוֹתוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ בְּאוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁלּוֹ לֹא הָיָה לוֹ יְסוֹד. וְכָךְ שָׁנִינוּ, מֶה הָיָה חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה? הַר הַבַּיִת וּלְשָׁכוֹת וַעֲזָרוֹת. וּמֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, שֶׁהוּא צַדִּיק לְמַטָּה? אוּלָם וְהֵיכָל וּבֵית קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים. וּרְצוּעָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהִיא כְּלַפֵּי מִזְרָח, שֶׁהֲרֵי גַּם דִּגְלוֹ הָיָה מִמִּזְרָח, וְנִכְנְסָה לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְעָלֶיהָ נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהֲרֵי הַמִּזְבֵּחַ חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ (בראשית כט) וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת, שֶׁעָמַד הַכִּסֵּא עַל עַמּוּדָיו, וְהוּא תּוֹמֵךְ הָרְבִיעִי (מלכות), כְּנֶגֶד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא רְבִיעִית, וְכָתוּב בָּהּ (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

וְדָוִד, בְּנוֹ אָחַז בְּאוֹתוֹ מִזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק מִצְטַעֵר עָלָיו לְקָרֵב אוֹתָהּ אֵלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לג) חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם. מִשּׁוּם כָּךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק לְמַטָּה, וְנַעֲשָׂה מְאָרֵחַ לַגְּבוּרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבֵּין כְּתֵפָיו שָׁכֵן, שֶׁהוּא חֶלְקוֹ בַּמַּעֲרָב, וְעַכְשָׁו שְׁכִינָה בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים. צַדִּיק לְמַעְלָה - יוֹסֵף הַצַּדִּיק, לְמַטָּה - בִּנְיָמִין. זֶהוּ בַּעַל הַגְּבִירָה, וְזֶה הַמְאָרֵחַ. לָכֵן כָּתוּב (תהלים קיג) מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, זֶה עוֹלָם שֶׁמִּתְכַּלֶּה [ס''א שמתגלה], זוֹ שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא עֲקֶרֶת הַבַּיִת. עִקַּר הָעוֹלָם הַזֶּה רָחֵל בֵּין שִׁנֵי צַדִּיקִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

בנימין מקבל את השכינה בחלק שלו כי הוא הבן  של רחל ורחל היא העיקר של עם ישראל כאשר יש הבדל בן יוסף לבנימין יוסף הוא צדיק למעלה ובנימין הוא צדיק למטה  . יוסף שהוא צדיק למעלה צריך רוח אלוהים אבל בנימין שהוא צדיק למטה לא צריך רוח אלוהים . הוא צריך להיות חף מכל עברה אבל לא צריך שרוח האלוהים תהיה בתוכו כי זה תפקידו של יוסף או בלשון הזוהר יוסף הוא בעל הגבירה ובנימין הוא המארח

והילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו רמז רפד מוסיף

ומפני מה שרתה שכינה בחלקו של בנימין שכל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימין לא היה שותף עמהן וכל השבטים נולדו בחוצה לארץ ובנימין נולד בארץ ישראל ואעפ"כ ההר חמד אלהים.

בנימין לא היה במכירת יוסף ולכן יש לו חלק בבית המקדש והשכינה שורה בחלקה שלו . בנימין הוא האח של יוסף הוא בצד של יוסף שאר השבטים היא בצד ההפוך ליוסף ולכן הוא ויוסף הם חלק מבית המקדש בשילה ובנימין הוא חלק מבית המקדש בירושלים . והחלק של יוסף בבית המקדש בירושלים בא דרך אחיו בנימין כמו שאומר הזוהר יוסף צדיק למעלה ובנימין צדיק למטה . כלומר השילוב של יוסף ובנימין יש להם חלק בכל בית מקדש . גם לחלק של לאה שהנציג שלהם הוא יהודה יש חלק בבית המקדש . ויש לכאורה מאבק תמידי בן בני לאה לבני רחל מאבק שבא לידי ביטוי בקריעת ים סוף ואחר כך במאבק על בית המקדש אומר דף על הדף יומא דף יב עמוד א

בגמ' סוטה (לז א) איתא טעם אחר למה שהשרה הקדוש ברוך הוא שכינתו בחלקו של בנימין, שבשעה שעמדו ישראל על ים סוף היו השבטים מנצחים זה עם זה מי ירד לים תחלה, קפץ שבטו של בנימין לירד לים תחלה כו', לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפזיכן לשכינה וע"ע בשלה"ק (תורה שבכתב פ' ויגש) שכתב הטעם שנבנה ביהמ"ק בחלקו של בנימין כיון שלא השתחוה לעשיו. וראה ברבינו בחיי (סו"פ מקץ) שכשנמצא הגביע באמתחתו של בנימין היו מביישין אותו וקורין לו גנב בר גנבתא, והכו אותו על כתפיו. ולפי שחשדוהו ואין בו, זכה ששרתה שכינה בחלקו וכמוש"נ בין כתפיו שכן.

וכך הזוהר הקדוש מתאר את תחיית המתים

וּבְכָל הַזּוּגוֹת הַלָּלוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּקְבְּרוּ - כָּךְ יָקוּמוּ וְכָךְ יִמָּצְאוּ. לֵאָה תִּשְׂמַח עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה לִפְנִים. רָחֵל תִּשְׂמַח בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְהַכֹּל לִמְקוֹמוֹתֵיהֶ ם.

לסיכום יש שני שבטים שיש בתוכם רוח אלוהים שבט יוסף ויהודה דרך בצלאל ולכן יש להם חלק בבית המקדש . בנימין הוא חלק מבני רחל שהמעלה שלו שהוא ללא חטא ולא היה במכירת יוסף ונולד בישראל  מעלה זו נותנת לו את הזכות להיות השבט שבחלקו ששרתה שכינה אבל עדיין בנימין הוא החלק הטפל ליוסף מה שמגדיר הזוהר צדיק למעלה זה יוסף וצדיק למטה זה בנימין  שנותן ליוסף את האחיזה בבית המקדש למטה

פרשת כי תשא מה הקשר של מחצית השקל למאבק של יעקב בשרו של עשיו ? מה תפקידו של מחצית השקל ? מאין היה לשטן את הכוח לבלבל את עם ישראל במעשה העגל ? מה הקשר להמן ? ‏כ'/אדר/תשע"ז

בס"ד
פרשת כי תשא מה הקשר של מחצית השקל למאבק של יעקב בשרו של עשיו ? מה תפקידו של מחצית השקל ? מאין היה לשטן את הכוח לבלבל את עם ישראל במעשה העגל ? מה הקשר להמן ? ‏כ'/אדר/תשע"ז

שמות פרק ל

(יב) כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיקֹוָ֖ק בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם:

(יג) זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ כָּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיקֹוָֽק

וצריך להבין את המטרה ואת המהות של מחצית השקל וכדי להבין את זה נראה מה שכתוב בהמשך הפרשה בחטא העגל

שמות פרק לב

(א) וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ:

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת כי תשא פרק לב סימן א

[א] וירא העם כי בשש משה. אמרו רבותינו ז"ל כי בשש שעות ביום חטאו ישראל, לפיכך הקדים להם מחצית השקל לכפר על מחצית היום שחטאו בו: כי זה משה האיש. מלמד שהיה השטן מטען ומראה להם דמות משה בענן, והם אומרים כי זה משה:

ואומר רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק א

י בשש משה - כתרגומו, לשון איחור, וכן בשש רכבו, (שופטים ה כח), ויחילו עד בוש (שם ג כה) כי כשעלה משה להר אמר להם לסוף ארבעים יום אני בא בתוך שש שעות. כסבורים הם, שאותו יום שעלה מן המנין הוא, והוא אמר להם שלימים, ארבעים יום ולילו עמו, ויום עלייתו אין לילו עמו, שהרי בשבעה בסיון עלה, נמצא יום ארבעים בשבעה עשר בתמוז. בששה עשר בא השטן וערבב את העולם והראה דמות חשך ואפילה וערבוביא לומר ודאי מת משה, לכך בא ערבוביא לעולם. אמר להם מת משה, שכבר באופ שש שעות ולא בא וכו', כדאיתא במסכת שבת (דף פט). ואי אפשר לומר שלא טעו אלא ביום המעונן בין קודם חצות בין לאחר חצות, שהרי לא ירד משה עד יום המחרת, שנאמר וישכימו ממחרת ויעלו עולות:

אשר ילכו לפנינו - אלהות הרבה איוו להם:

כי זה משה האיש - כמין דמות משה הראה להם השטן, שנושאים אותו באויר רקיע השמים:

יש לנו כאן מצב שהשטן שהוא סמאל שידוע שהוא שרו של עשיו גורם לעם ישראל לראות את המציאות לא כפי שהיא באמת אלה אשליה מסוימת שנוצרת על ידי חושך ע"י הסתר של הענן את השמש ונתן להם את האשליה שעבר חצות היום וזה בשילוב של דמותו של משה . וצריך להבין מאין לשטן יש את הכוח לשחק עם המציאות בחטא העגל וליצור אשליה של מותו של משה עם אשליה של הזמן ? וכדי להבין את זה צריך לדעת מה מקור כוחו של השטן 

כתוב בבראשית פרק לב

(כה) וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר:

ואומר השל"ה פרשת וישלח תורה אור

ג. 'ויאבק איש עמו' (בראשית לב, כה), ואמרו רבותינו ז"ל (חולין צא א) העלה אבק עד כסא הכבוד, כי אין הכסא שלם.

וכך כותב הכלי יקר בראשית פרק לב

מיד ויאבק איש עמו. נזדווג אליו סמאל לגרום לו שכחת אלוה מכל וכל, ומלת ויאבק היא כמו ויחבק, כי מלות אחה"ע מתחלפות, ונכתב ויאבק באל"ף כדי לדרוש ממנו לשון אבק, כי רצה לסמא עין שכלו כאבק זה העולה ומסמא עיני האדם כך עלה בדעתו לסמא עין שכלו כדי להביאו לידי הכחשת אלוה ממעל, וזה שאמרו חז"ל (חולין צא א) שהיה האבק עולה עד כסא הכבוד כי זהו סימוי עיניו של צדקיהו הנוגע בעצמות אמונת הבורא יתברך ומציאות כסא כבודו יתברך:

ואומר בית הלוי בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק כה

(כה) ויאבק איש עמו עד עלות השחר. גם בזה הוא סימן לבנים דלא ינצלו ממלחמתו של עשו [דהאיש היה שרו של עשו] וקטרוגו עד שיעלה השחר והוא ביאת המשיח. וז"ל הזוה"ק (ח"א ק"ע ע"א) ובגין כך ויאבק איש עמו כו' בגין לקטרגא ליעקב עד עלות השחר דאיתעבר שלטנותיה ואתחליף, וכך הוא לזימנא דאתי בגין דגלותא השתא כלילא דמיא דאיהו לילא, ושלטא ההוא אבק על ישראל ואינון שכיבין לעפרא עד דיסתלק נהורא ויתנהר יממא וכדין ישלטון ישראל כו'. הרי מבואר להדיא דזה היה סימן לבנים שלא ינצלו מעשו עד ביאת המשיח והוא זמן עלות השחר.

ולפי ההבנה שלי יוצא לנו שהכוח של השטן הוא סמאל נובע מהמאבק עם יעקב . שרו של עשיו הצליח להעלות אבק עד כסא הכבוד כלומר נותן לו כוח ע"י האבק להסתיר את המציאות ואת האמת ונותן לו את האפשרות לגרום לעם ישראל את חטא העגל שנוצר כתוצאה מאותו הסתר של המציאות או יותר נכון מניפולציה של המציאות .

לשרו של עשו אין אחיזה בכסא הכבוד אבל יש לו את הכוח להסתיר את כסא הכבוד ולא את כסא הכבוד עצמו אלה את החלק התחתון של כסא הכבוד .

אומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת וזאת הברכה

שלמה פירשה מי יודע רוח בני האדם וגו' (שם שם /קהלת ג'/ כא), רוח בני האדם, אלו נשמתן של צדיקים, שהן מונחות וגנוזות תחת כסא הכבוד,

ואומר חידושי אגדות למהר"ל חולין דף צ עמוד ב

ומה שאמר שהעלו אבק עד כסא הכבוד וכו'. המאמר הזה בא להודיע על ענין ההתאבקות שהיה ליעקב עם המלאך. וזה כי מעלת יעקב היה כמו שאמרו, כי צורתו חקוקה תחת כסא הכבוד. וזה מפני כי האדם נברא בצלם אלקים כדכתיב ודבר זה נמצא ביעקב בפרט, כמו שאמרו בפרק הפועלים (ב"מ פ"ד א') שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם, ואדם הראשון בודאי נברא בצלם אלקים. ומפני כי כתיב (יחזקאל א') ועל הכסא דמות כמראה אדם מלמעלה, ולכך היה צורת יעקב שהיה לו צלם האלקים הזה בשלימות חקוקה בכסא הכבוד.

וכוח זה של השטן שנגרם כתוצאה  מהמאבק עם יעקב כאשר הוא הצליח לפגום ביעקב נותן לו את הכוח להסתיר את המציאות ורק כאשר יסתלק הכוח הזה של השטן להסתיר את החלק התחתון של כסא הכבוד רק אז תוכל להגיע הגאולה . ואומר הזוהר (תרגום )

עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר, שֶׁנֶּעֱבַר שִׁלְטוֹנוֹ וְהִתְחַלֵּף. וְכָךְ הוּא לֶעָתִיד לָבֹא, מִשּׁוּם שֶׁהַגָּלוּת עַכְשָׁו דּוֹמָה לְלַיְלָה, וְהִיא לַיְלָה, וְשׁוֹלֵט אוֹתוֹ אָבָק עַל יִשְׂרָאֵל וְהֵם שׁוֹכְבִים לֶעָפָר [אחר], עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָאוֹר וְיָאִיר הַיּוֹם, וְאָז יִשְׁלְטוּ יִשְׂרָאֵל, וְלָהֶם תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת, שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז) וּמַלְכוּת וְשִׁלְטוֹן וּגְדֻלָּה שֶׁמּוֹלֶכֶת תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם תִּנָּתֵן לְעַם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים. מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת עוֹלָם, וְכָל הַשַּׁלִּיטִים לוֹ יַעַבְדוּ וְיִשְׁמְעוּ.

וכיצד ניתן להסיר את האבק הזה כאן אני חושב שזה רק במחיית  עמלק ומחיית עמלק היא זה שתגרום לכך שכסא הכבוד יהיה שלם

ואומר הזהר (תרגום )

תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וְגוֹ' (דברים כה). מִצְוָה זוֹ לְהַכְרִית אֶת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לְכִסְאוֹ עַד שֶׁיִּקַּח נְקָמָה מִמֶּנּוּ. פָּתַח רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְאָמַר, וַדַּאי מִשּׁוּם זֶה הָיוּ הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר וְעַל הַיָּם, וְלֹא יִכָּנְסוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּטֹּל נְקָמָה מֵעֲמָלֵק.

ואומר מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ט

כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז יו), היה לו לומר על כסא ה', כיון שיאבד זכרו של עמלק, כסא שלם והשם שלם, שכן כתיב האויב תמו חרבות, וכתיב בתריה וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו, [הרי השם שלם והכסא שלם].

כלומר מחיית עמלק היא זה שתגרום לאותו אבק שמסתיר את כסא הכבוד ונותן כוח לשטן שרו של עשיו להסתיר את המציאות ואת האמת . ועד אז עד שימחה עמלק כיצד נוכל לשרוד את המציאות ? כאן נכנס מחצית השקל אומר הזהר (תרגום )

בֹּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אֶחָד, וּכְשֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, אֵינָם נִקְרָאִים אֶחָד. וְעַל כֵּן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, שֶׁהוּא עֶשֶׂר גֵּרָה, הַסּוֹד שֶׁל יו''ד, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר לַמָּקוֹם שֶׁפָּגַם.

וְזְהִוּ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי נֶפֶשׁ וא''ו הִיא בֵּית דִּין. כַּמָּה מִתְכַּפֵּר וּמִסְתַּלֵּק הַדִּין? בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הַהִיא, וְזֶהוּ הַטּוֹב שֶׁמֵּאִיר לָהּ. וּכְשֶׁנִּדְבָּקִים שְׁנֵיהֶם יַחַד, טוֹב וְנֶפֶשׁ אֲזַי נִקְרָא שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וּמִתְעוֹרֵר כֶּסֶף, יְמִין הַמֶּלֶךְ אֶל תְּרוּמַת ה'.

מחצית השקל זה האמצעי להמשיך לחבר באופן זמני את כנסת ישראל לקב"ה עד שיגיע הרגע שבו ימחה עמלק והאבק שמסתיר את כסא הכבוד יעלם והמציאות בעולם תהיה שלא נצטרך את הכפרה על נפשנו שנובעת מהפרוד בן כנסת ישראל לקב"ה שהיא תוצאה של ההסתר מהאבק שנוצר במאבק של יעקב ושרו של עשיו הוא סמאל

ואולי הרגע הזה היא על מה שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכפורים ראה סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו, ועולתה תקפץ פיה. וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

העשן שיכלה הוא אותו אבק שנוצר מהמאבק של שרו של עשיו ויעקב ואז האמת תוכל להיות ללא השיבוש של האבק ואז כסא הכבוד יהיה שלם .

ומכאן ניתן להבין את המהלך של המן שרצה לבטל את מחצית השקל של עם ישראל ולתת לאחשורוש את הסכום מראש של כל 600000  איש מעם ישראל שיתנו מגיל 20 עד 70  סה"כ עשרת אלפים כיכר כסף כי המן הבין שזה הדרך היחידה שבו הוא יוכל להפריד לתמיד את הקשר בן הקב"ה לכנסת ישראל שזה היה התפקיד של מחצית השקל כי הפרדה זו יכלה לתת לו את האפשרות לכלות את ישראל

אסתר פרק ג

(ט) אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִכָּתֵ֖ב לְאַבְּדָ֑ם וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֜ים כִּכַּר־כֶּ֗סֶף אֶשְׁקוֹל֙ עַל־יְדֵי֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה לְהָבִ֖יא אֶל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:

ורמז לכך שמדובר בניסיון מול הקב"ה כתוב תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו עמוד ב

בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם.

ויש אומרים שכל מקום שכתוב המלך במגילת אסתר הכוונה לקב"ה

ואלי רמז למחצית השקל במאבק של יעקב עם שרו של עשיו נמצא בתלמוד בבלי מסכת חולין דף צא עמוד א

ויותר יעקב לבדו - אמר רבי אלעזר: שנשתייר על פכין קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם וכל כך למה - לפי שאין פושטין ידיהן בגזל.

וכנגד אותם פכין קטנים שגרמו לכך שיעקב יישאר לבדו ויאבק עם שרו של עשיו יש את מחצית השקל שאדם נותן כדי להיאבק מול ההסתר שנוצר כתוצאה מהמאבק הזה . וכמו שיעקב לא היה מוכן לוותר על הפכין הקטנים כך כל אחד מישראל צריך לתת מעצמו את מחצית השקל כדי להבין שגם למחצית השקל יש חשיבות עצומה בייחוד אם מדובר על גזל וזה נראה משהו שולי ואותה מחצית השקל מאפשרת את החיבור של כנסת ישראל עם הקב"ה עד שיגיע משיח צדקנו ואותו אבק והסתר של כסא הכבוד יעלם ונוכל להבין ולראות את המציאות כפי שהיא .  

פרשת תרומה המשך למאמרים על 3 יועצי פרעה בלעם איוב ויתרו מהיכן באים הגרים ? מה היה ביתרו שיתגייר ? למה היום עיקר הגרים מאדום ? ‏ ‏י"ט אדר תשע"ז

בס"ד
פרשת תרומה המשך למאמרים על 3 יועצי פרעה בלעם איוב ויתרו מהיכן באים הגרים ? מה היה ביתרו שיתגייר ? למה היום עיקר הגרים מאדום ?  ‏ ‏י"ט אדר תשע"ז

כתוב בשמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה א

אמר ר' חייא אמר ר' סימאי: ג' היו באותה עצה - בלעם ויתרו ואיוב. בלעם שיעץ - נהרג. איוב ששתק - נדון בייסורין. יתרו שברח - זכו בניו וישבו בלשכת הגזית, דכתיב: ומשפחות ספרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים [הבאים] מחמת אבי [בית] רכב (דה"א =דברי הימים א'= ב), וכתיב: ובני קיני חתן משה (שופטים א).

כתבתי  במאמרים הקודמים על בלעם ויתרו ששניהם היו נביאים וההבנה שלי ששניהם היו נביאים מאומות העולם ,בלעם רצה להשמיד את עם ישראל ואיוב ניסה להיות אלטרנטיבה לעם ישראל והקב"ה אמר לאיוב (שהסכים איתו בסוף ספר איוב ) שהוא לא יכול להשוות את עצמו לישראל . בלעם ואיוב הם שני צדדים שונים של אומות העולם בלעם מצד הרע ואיוב מצד הטוב . ושנהם שיכים לאותו הצד של שבעה פרים ושבעה אלים .יתרו היה היועץ השלישי של פרעה בניגוד לאיוב ובלעם לא היה נביא ולכן לא נכלל בתוך נביאי אומות העולם שכולם היו נגד עם ישראל ואולי זה שבסופו הכניס אותו לתוך העם היהודי ואומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נב

א"ר יוסי בן ביבה (משלי טו) רחוק ה' מרשעים אלו נביאי אומות העולם, ותפלת צדיקים ישמע אלו נביאי ישראל, ויבא אלהים אל אבימלך ויאמר לו הנך מת על האשה וגו',

אבל ביתרו היה גם דבר אחר אומר השמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ד

ב ד"א וילך משה, הה"ד (משלי יז) בכל עת אוהב הרע ואח לצרה יולד, מי היה אוהב הרע זה יתרו שקבל למשה שהיה בורח מפני פרעה, מכאן אתה למד מי שקבל על עצמו לעשות מצוה אין אותה מצוה פוסקת מביתו, מצותו של יתרו שקבל בתוך ביתו גואל שברח מפני השונא עמד מביתו שקבל לשונא שברח מפני הגואל והרגו איזה זה זה סיסרא שנאמר (שופטים ד) וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני וכתיב (שם /שופטים/ א) ובני קיני חותן משה, לכך נאמר ואח לצרה יולד, לפי שאהב יתרו למשה והיה לו ריע, לכך נעשו בניו אחים לישראל בעת צרתן והרגה יעל לסיסרא, ובשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא ועתה לכה ואשלחך אל פרעה אמר לו רבון העולם איני יכול, מפני שקבלני יתרו ופתח לי ביתו ואני עמו כבן ומי שהוא פותח פתחו לחבירו נפשו חייב לו,

כלומר ליתרו היה תכונות שקרבו אותו לעם היהודי ובסופו של דבר הם גרמו לו להיכנס לתוך העם היהודי . בלעם הבין  שיש הבדל בנו ובין יתרו וגם צריך להגיד שגם איוב הבין ואומר בלעם

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קו עמוד א

וירא את הקיני וישא משלו, אמר לו בלעם ליתרו: קיני, לא היית עמנו באותה עצה, מי הושיבך אצל איתני עולם? והיינו דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי סימאי: שלשה היו באותה עצה, אלו הן: בלעם איוב ויתרו. בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, ויתרו שברח - זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית

רצה בלעם להבין איך מתוך 3 היועצים רק אחד וזה יתרו הצליח להיכנס ל"איתני עולם " שזה העם היהודי  מה ההבדל בין יתרו לבלעם ואיוב וכדי להבין את זה אומר  [רבינו] בחיי במדבר פרק כד

ועל דרך המדרש: (פרקי דר"א ל) "אוי מי יחיה משומו אל", על ישמעאל, שהרי בני קין מזרעו של ישמעאל הם. ומה שאמר: "כי אם יהיה לבער קין", כלומר כי אם יהיה קין לבער אש, ומה שנקרא זרע ישמעאל קין, על שם שישבו באחוזת קין, וכן הוא אומר: (שופטים ד, יא) "וחבר הקיני נפרד מקין", והלא כל בני קין נכרתו במי המבול, אלא על שם שישבו באחוזת קין נקראו בני קין, וישיבתן מלכות אשור. אמר בלעם: מכל שבעים לשון שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא שם שמו אלא לישראל ולישמעאל, שנאמר: (בראשית טז, יא) "וקראת שמו ישמעאל", וכיון שהשוה הקדוש ברוך הוא שמו של ישמעאל לשמו של ישראל, "אוי מי יחיה משמו אל", אוי מי יחיה בימיו, כך דרשו בפרקי רבי אליעזר (פרק ל).

אומר רבנו בחיי שבני קין הם משורש ישמעאל והשם של הקב"ה היה על ישראל ועל ישמעאל כלומר יתרו בה מענף שהשם של הקב"ה נמצא עליו גם אם הוא בא מאומות העולם ומשם הקרבה של יתרו לעם היהודי  כי השורש שלו בא ממקום שהקב"ה  שם את שמו  וממשיך לפרש האור החיים במדבר פרק כד

(כג) מי יחיה משומו אל. רז"ל (סנהדרין קו א) דרשו בזה ב' דרשות יעויין שם דבריהם, ונראה לי הכתוב על פי הקדמה מדברי הזוהר כי סיבת גליות ישראל הוא לברר ניצוצות הקדושה אשר שם נתונים ביושב הארץ ההיא, והוא מה שרמזו בפסוק (קהלת ח) עת אשר ישלוט האדם באדם לרע לו פירוש לרע לו לשולט כי יתברר ממנו חלק הטוב ויגמר בו חלק הרע שיש בשכנגדו בנשלט, וכבר הקדמנו פעמים רבות כי בהעדר חלק הטוב מהאדם זה הוא כליונו כי הוא דבר המעמיד והמחיה כי בחינת הרע מת תקרא, ומעתה יכוין הכתוב על זה הדרך לפי שקדם והזכיר שבית אשור הודיעה רוח הקודש מעשה שבית עם קדושו שהם גולים בארצות, ואמר אוי לאומות משומו אל פירוש האויב יסובב להם שימת אלה בתוכם כי כל מקום ישים ה' ישראל שמה הם מוציאים מהם כל ניצוצי הקדושה המעמידם והמחיה אותם, והוא מאמר עצמו עת אשר ישלוט וגו' לרע לו של השולט:

אומר רבינו בחיי שבאומות העולם יש ערבוב של טוב ורע כלומר יש בתוך אומות העולם חלק ששייך לשם של הקב"ה ששם על העם ישראל וישמעאל ואותו חלק יש לו יכולת להתחבר לעם ישראל כלומר לבחור ולהתחבר שנית לקדושה . ויש הבדל גדול לפני מתן תורה ולאחר מתן תורה . לפני מתן תורה היה שני מסלולים מסלול של אומות העולם  שקבלו את 7 מצוות בני נח ומסלול של העם היהודי עם תרי"ג מצוות . העם היהודי קבל על עצמו את התורה ולעומת זאת אומות העולם לא קיבלו על עצמם את 7 מצוות בני נח ולדעתי ברגע שהתחילה יציאת מצרים כלומר בריאת העולם מחדש עם קבלת התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם נשאר רק מסלול אחד וזה המסלול של העם היהודי . ועם קבלת התורה "התיר "  הקב"ה לאומות העולם על המצוות  ונתקבע שהמסלול היחידי שקיים בעולם זה המסלול של קבלת התורה כיהודי עם תרי"ג מצוות אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

אבל כמו שאומר רבינו בחיי נשאר באומות העולם בייחוד בחלק של ישמעאל את אותו חלק טוב שצריך לברור אותו ולקבץ אותו לתוך עם ישראל וכדי שנבין מה אותו חלק טוב נראה מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב

מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין? - שלא עמדו על הר סיני. שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

ואותו הבירור היה ביתרו לאחר ששמע על קבלת התורה כמו שכותב  רבינו בחיי שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק ט

(ט) ויחד יתרו. שמח בדבר מלשון: (דברי הימים - א טז, כז) "עז וחדוה במקומו". ועוד יש לומר: ויחד מלשון אחדות, לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר: "ברוך ה' אשר הציל אתכם".

כלומר יש מאומות העולם שלעולם יעמדו בזוהמה של נחש ללא תקנה אבל יש כאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ועדיין יש בכוח אותו מזל שהיה במעמד הר סיני לאפשר לאותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני להיכנס לתוך העם היהודי עם קבלת  עול תורה ואולי צריך להגיד שאותם שהמזל שלהם עמד במעמד הר סיני זה אותו חלק שבא מישמעאל שהשם של הקב"ה היה עליהם כמו שאומר רבינו בחיי על יתרו . וכדי להבין את המשמעות של ההבדל בן אומות העולם שמזלם לא עמד בהר סיני לבן אותם שהמזל שלהם עמד במעמד הר סיני ,ואומר שולי הגליון - פני מנחם הלכות מתנות עניים פרק י

הפלא ופלא לשונו הזהב של רבינו, דאי' שהגרים הם ניצוצות קדושים ששמעו כשהחזיר הקדוש ברוך הוא על הגויים לקבל התורה, ועי' מה שכתב בספר מרכבת המשנה על המכילתא פרשת יתרו פסקא ה' אות ד' טעם למה צריך לומר לגרים כשבאים להתגייר עון לקט שכחה פאה ומתנות עניים, כי זה נגד טבעם, ודפח"ח. ולפיכך דייק רבינו ז"ל והנלוה אליהם, כך נראה לי לפרש בה"י [כלומר די"ל כעין דברי המרכבת המשנה דלכן אמרו להם מצוות אלו שהם נגד טבע האומות, שבזאת יבחנו אם הם מאותם ניצו"ק ויכולים לקיים אותם, או שאינם יכולים לקיים מצוות אלו לפי שהם נגד טבעם ויפרשו].

קיום המצות כיהודי תלוי באמת בנשמה של האדם ובמקור שלו והיכולת לקיים את המצוות נמצאת במקום עמוק של האדם שזה שורש נשמתו והשרש הזה נקבע במעמד הר סיני .

ולאותם מאומות העולם שהמזל שלהם לא עמד בהר סיני והקב"ה "התיר"  להם את המצוות מה יהיה עליהם ? האם יש להם תקנה או לא ?

אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה.

באחרית הימים נותן הקב"ה ניסיון נוסף לאומות העולם והניסיון הזה הוא במצוות סוכה אבל אומות העולם לפי הגמרא בסופו של דבר לא יעמדו בניסיון בהתחלה אולי יעמדו בניסיון אבל בסופו של דבר לא יעמדו בו אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו.

אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב

אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו'].

כלומר יהיה זמן באחרית הימים שבו לכאורה יכנסו חלק מאומות העולם לתוך ישראל אבל המציאות תוציא אותם חזרה מהעם היהודי וזה מה שהתלמוד אומר "גרים גרורים" כלומר לא גרים שבאמת רוצים לקיים את התורה מתוך הכרת הקב"ה והם נכנסים לעם היהודי בגלל אינטרס ולא מתוך הכרה בקב"ה ולכן זה לא מספיק כדי להישאר בתוך העם היהודי .

לסיכום יתרו היה מאותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן יכול להיכנס לתוך העם היהודי אבל אלו שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני אולי יצליחו להיכנס באופן זמני לתוך העם היהודי אבל מלחמת גוג ומגוג תוציא אותם חזרה החוצה ולכאורה באחרית הימים יהיה רק מי שהיה יהודי במעמד הר סיני או מי שהמזל שלו עמד בהר סיני . וכל תהליך הגאולה הוא להכניס את כולם תחת כנפי השכינה

נאמר בשמואל ב פרק יד

(יד) כִּי־מ֣וֹת נָמ֔וּת וְכַמַּ֙יִם֙ הַנִּגָּרִ֣ים אַ֔רְצָה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א יֵאָסֵ֑פוּ וְלֹֽא־יִשָּׂ֤א אֱלֹהִים֙ נֶ֔פֶשׁ וְחָשַׁב֙ מַֽחֲשָׁב֔וֹת לְבִלְתִּ֛י יִדַּ֥ח מִמֶּ֖נּוּ נִדָּֽח:

ומפרש [רבינו] בחיי שמות פרק לד

והוא חסד הש"י לישראל שלא יהיו אובדין מן העולם הבא אלא שיזכו הכל לפניו, ומפורש אמרו: (סנהדרין צ א) כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, שנאמר: (ישעיה ס, כא) "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ".

וצריך להבין למה ידוע שהגרים היום הם בעיקר מאדום ולא מישמעאל וצריך להבין את הענין של גרים כמו שאומר ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק דברים פרשת עקב

ואין הפירוש שיתוספו עליהם גרים דוקא אלא להוציא מהם כל הקדושה כעין מה שכתב האריז"ל על מה שנאמר בעשו (בראשית כ"ה, כ"ח) כי ציד בפיו היינו שהיה בו נשמת רבי מאיר דנפיק מנירון קיסר כמו שאמרו בגיטין (נ"ו א) ומן הסתם היה הוא מאדום כיון ששלחו מלך אדום. וכן נראה ממאי דקרי ליה ינוקא ונתתי נקמתי באדום וזה לקח יעקב מעשו. ובגלות זה נשבע שהוא משעבדנו בשבעים אומות וה' יתברך משיבן שאחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא דומה כמו שגליתם כולכם וכו' (שיר השירים רבה ב', כ"ב). וכל מה שמשתהה הגלות הוא מה שנצרך עוד להוציא מהן הקדושה. ואז נראה שהכל היה לטובת ישראל וזהו שבטך ומשענתך המה ינחמוני שהשבט הוא משענת לטובה וזה המה ינחמוני:  

כלומר עד מתן תורה ויציאת מצרים עיקר הגרים היא מגלות מצרים שראינו שיש לה קשר לישמעאל כמו שראינו מיתרו אבל היום שאנחנו בגלות אדום רב הגרים באים מאדום וזה תכלית של גלות אדום .

 

 

 

פרשת משפטים שקלים למה בחר המן בחודש אדר ? מה מיוחד בחודש אדר ? כיצד חשב המן שיש לו כוח לשנות את הבחירה של הקב"ה בעם היהודי ? מה הקשר של אדר ל 40 יום ליצירת הוולד ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת משפטים שקלים למה בחר המן בחודש אדר ? מה מיוחד בחודש אדר ? כיצד חשב המן שיש לו כוח לשנות את הבחירה של הקב"ה בעם היהודי ? מה הקשר של אדר ל 40 יום ליצירת הוולד ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

כתוב באסתר פרק ג

(ז) בַּחֹ֤דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֙ הוּא־חֹ֣דֶשׁ נִיסָ֔ן בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל לִפְנֵ֣י הָמָ֗ן מִיּ֧וֹם׀ לְי֛וֹם וּמֵחֹ֛דֶשׁ לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר: ס

המן הפיל גורל ובחר בחודש אדר . אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג סימן ז

מיום ליום ומחודש לחודש. עלה יום ראשון לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר רבונו של עולם בי נבראו שמים וארץ, ואמרת אם ימודו השמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ מלמטה גם אני אמאס את זרע ישראל וגו' (ירמיה לא, לו), ורשע זה מבקש לאבדם, עקור שמים וארץ, ואחר כך כלה אותם: בא לפניו יום ב' אמר לפניו רבש"ע בי נברא רקיע, והבדלת בין מים למים, בין מים העליונים לתחתונים, ואת ישראל הבדלת מבין האומות, עקור רקיע ואחר כך כלה אותם: בא לפניו יום ג', גם הוא עלה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבונו של עולם, בי נבראו האילנות ופרי האדמה, ובניך משבחים אותך בהם, שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' (ויקרא כג, מ), עקור אותם ואחר כך כלה אותם: בא יום ד' אמר בי נבראו שמש וירח וכוכבים, וישראל נמשלו בהם. שנאמר והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי (בראשית לז, ט), עקור המאורות ואחר כך כלה אותם: בא ליום ה' ואמר רבונו של עולם בי נבראו דגים ולויתן, והוא שמור לישראל, ועוד שבו נבראו בהמות ועופות, וישראל מקריבין לפניך קרבן, אבד אותם תחלה ואחר כך כלה אותם: בא ליום ו' אמר רבש"ע אדם הראשון בי נברא, וישראל נקראו אדם, שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד, לא), אבד כל העולם כולו, ואחר כך כלה אותם: בא לשבת אמר לפניו רבונו של עולם אמר הכתוב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (שמות לא, יז), עקור שבת, ואחר כך שומריה: וכיון שלא היה יכול בימים, בא לו לחדשים, שנאמר ומחדש לחדש (אסתר ג, ז), עלה ניסן זכות הפסח: אייר זכות מן: לסיון זכות התורה: לתמוז זכות הארץ: לאב זכות והפכתי אבלם לששון (ירמיה לא, יג): לאלול זכות החומה, שנאמר ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול (נחמיה ו, טו): בתשרי זכות הרגלים: למרחשוון זכות שרה: לכסליו טבת זכות חנוכה שהיתה עתידה: לשבט זכות אנשי כנסת הגדולה: באדר שמח, אמר השתא נפל פור בירח שמת משה רבן, והוא אינו יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה:

התחיל המן לעשות פור לפי יום ולא עלה בידו עשה לפי חודש ומצא זכות בכל החודשים ורק לחודש אדר היה לכאורה ללא זכות וצריך להבין מה מיוחד בחודש אדר ?  

אומר הקדושת לוי ליקוטים

מחמשה עשר בשבט עד ראש חודש ניסן כאשר היו מקדשים על פי הראיה מ"ה ימים, וכן מחמשה עשר באב עד ראש השנה מ"ה ימים. הכלל, כי ר' אליעזר ור' יהושע, חד סבר בניסן נברא עולם וחד סבר בתשרי נברא עולם (ר"ה יא, א). והנה התוספות בראש השנה מפרש האדם נברא בכ"ה באלול, ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד יצירת הוולד, וכן למאן דאמר בניסן נברא עולם, האדם נברא בכ"ה באדר, נמצא מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ארבעים יום נגד יצירת הוולד.

יוצא לנו שבעצם תחילת בריאת העולם זה בכ"ה באדר ולכן מט"ו בשבט עד  כ"ה באדר זה ארבעים יום של עיבור העולם .כמו שיצירת ולד לוקחת ארבעים יום כך עיבור העולם לוקח ארבעים יום . זה מתחיל מסוף השנה כלומר כמו שכתבתי ט"ו בשבט עד כ"ה באדר . אם כך ברור שט"ו בשבט זה סיום של השנה הקודמת וההמשך זה שייך לתחילת בריאת העולם מחדש .

וכדי להבין את זה יותר טוב אביא את מה שכתבתי במאמרים קודמים  שיש ויכוח מתי נברא העולם בתשרי או בניסן ולפי ההבנה שלי העולם שנברא בבראשית (תשרי או ניסן ) חזר לתוהו ובוהו במבול ונברא מחדש וכמו כן בעשר מכות מצרים העולם שוב חזר למצב של תוהו ובהו ונברא מחדש ביציאת מצרים במהלך של 7 ימים ארוכים שכל יום זה 7 ימים סה"כ 49 יום ובריאת העולם הסתימה במתן תורה על הר סיני . היה זה בריאה רק לעם ישראל כאשר בסוכות זה סיום של שלמות העולם ביחד עם אומות העולם כאשר שמיני עצרת הוא היום בו אמור להגיע לסיומו השלמות של העולם שהוא חג המיוחד אך ורק לעם ישראל כלומר יש כאן גלגל שמתחיל עם עם ישראל ממשיך לשלמות עם אומות העולם בסוכות ומסתיים בשמיני עצרת שזה שוב רק עם ישראל . יום שמיני עצרת אמור היה להיות חמישים יום מיום הראשון של סוכות אבל הקב"ה הצמיד אותו לחג סוכות . בעבר הבאתי את החשבון של המלבי"ם  ש 50 יום מסוכות זה  חנוכה והמלבי"ם מתרץ למה זה לא חמישים יום בפועל וזה  70 יום . וט"ו בשבט זה הזמן האחרון שבו יש השפעה של השנה הקודמת ואחרי ט"ו בשבט מתחיל הזמן שבו אין שום השפעה של השנה הקודמת . אומר הקדושת לוי שהזמן הזה הוא זמן העיבור של העולם לדעה שניסן הוא החודש בו נברא העולם לשיטתי זה הזמן של בריאת העולם מחדש . משוה הקדושת לוי את הארבעים יום לארבעים יום של יצירת הוולד ומכאן לדעתי נוכן להבין את השיטה של המן

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א

היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו' הרי זו תפלת שוא. ולא מהני רחמי? מתיב רב יוסף: ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה, מאי ואחר? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה! - אין מזכירין מעשה נסים. ואיבעית אימא: מעשה דלאה - בתוך ארבעים יום הוה. כדתניא: שלשה ימים הראשונים - יבקש אדם רחמים שלא יסריח, משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים שיהא זכר, מארבעים יום ועד שלשה חדשים - יבקש רחמים שלא יהא סנדל, משלשה חדשים ועד ששה - יבקש רחמים שלא יהא נפל, מששה ועד תשעה - יבקש רחמים שיצא בשלום. - ומי מהני רחמי? והאמר רב יצחק בריה דרב אמי: איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה - יולדת זכר, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר! - הכא במאי עסקינן - כגון שהזריעו שניהם בבת אחת.

אומרת הגמרא שניתן לשנות את מין הילוד בתוך 40 יום שזה זמן יצירת הוולד כלומר זמן העיבור זה זמן שעדיין ניתן לעשות פעולות וניתן לשנות את המציאות ועל אף שהילוד הוא זכר ניתן להפוך אותו לנקבה והפוך . כלומר ה 40 יום הללו מסוגלים על ידי השתדלות לשנות אפילו גזרה של בת קול . כי כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א

והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני!

כלומר שגם אם בתחילה זה בת  ויצאה בת קול ואמרה בת פלוני לפלוני עדיין ניתן על ידי השתדלות לשנות את הגזירה ולהפוך את הבת לבן . וזה בדיוק הזמן שבו החליט המן לבחור כדי לנסות להשמיד את עם ישראל כי הוא הבין שזה הזמן המיוחד שבו ניתן חס וחלילה להחליף את עם ישראל העם שהקב"ה בחר בו כעם סגולה שקבל את התורה . אדר הוא הזמן שמשה מת ולכאורה זה הזמן שצריך לקום מנהיג חדש בעולם  החדש כי זה הזמן של 40 יום שהוא זמן יצירת העובר של העולם החדש, ולכן זה הזמן היחידי שעל ידי השתדלות ניתן לשנות את המציאות . ועכשיו מובן למה המן היה צריך להיות יהודי לפי שיטתו המחודשת מאוד של החתם סופר שאומר שהמן היה יהודי כמו שכתוב בדף על הדף יבמות דף מח עמוד ב

וראה בתורת משה על החתם סופר  עה"ת במגילת אסתר על הפסוק ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהובא שם מס' שיר מעון במה שדייקו בפסוק זה שלכאו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי דהכא מיותר. אלא דאשר הוא יהודי, לא קאי על מרדכי, אלא קאי על המן, שכיון שמרדכי קנהו לעבד, הי' עבד כנעני מהול שהוא יהודי וחייב במצות, והעלבון הזה, שאמרו עליו על המן שהוא יהודי, זה לא הי' יכול בשום אופן לסלוח

כי ההבנה שלי שהקב"ה שיצירת הוולד זה חלק מזווג זיווגים ועל זה נאמר שזה כמו  קריעת ים סוף וקריעת ים סוף זה רק לעם ישראל ולכן הזיווג שמזווג הקב"ה זה רק לעם ישראל ולכן כוח התפילה שיכול לשנות את מין היילוד זה רק לישראל וזה היה הכוח של המן שהיה יהודי וניסה לשנות את המהות של העולם על ידי השמדת העם היהודי בזמן שהוא 40 יום ליצירת העובר של העולם החדש . ואולי הכוח הזה לשנות שנמצא בידי יהודי זה רק מזמן מתן תורה כי כל הקיום של העולם עומד על קבלת התורה על ידי עם ישראל ולכן הכוח הזה לשנות ניתן רק למי שהוא יהודי שעצם קבלת התורה גרמה לכך שהעולם יתקיים

פרשת משפטים המשך למאמר מפרשת יתרו כ"א/שבט/תשע"ז מה המשמעות של התשובה האחרונה של איוב לקב"ה ? מדוע הקב"ה מצדיק את איוב ? מה ההבדל בן 3 היועצים של פרעה ? ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת משפטים המשך למאמר מפרשת יתרו כ"א/שבט/תשע"ז  מה המשמעות של התשובה האחרונה של איוב לקב"ה ? מדוע הקב"ה מצדיק את איוב ? מה ההבדל בן 3 היועצים של פרעה ? ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בסוף ספר איוב אומר איוב לקב"ה איוב פרק מב   

(ה) לְשֵֽׁמַע־אֹ֥זֶן שְׁמַעְתִּ֑יךָ וְ֝עַתָּ֗ה עֵינִ֥י רָאָֽתְךָ:

(ו) עַל־כֵּ֭ן אֶמְאַ֣ס וְנִחַ֑מְתִּי עַל־עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר: פ

ואומר המצודת דוד איוב פרק מב פסוק ו

(ו) על כן - בעבור אהבת ההשגה אשר השגתי במה שעיני ראתך אמאס בכל הקניינים הגופים כי כמוהם כאין מול יקר ההשגה ההיא:

ונחמתי - עתה יש לי תנחומין רב על הצער שהייתי בו לשבת בתוך עפר ואפר כמ"ש והוא יושב בתוך האפר (לעיל /איוב/ ב) כי הצער הזה היה סבה להשיג האמת:

אנחנו רואים מפה שאיוב היה צריך שני דברים כדי להבין את האמת ואת מצבו דבר ראשון  שמיעה ודבר שני ראיה ורק לאחר שני הדברים הללו הוא אומר לקב"ה שהוא הבין את המציאות שלו עצמו ומוכן להודות על ההנהגה של הקב"ה שהיא אמת . ואומר הקב"ה לאיוב פרק מב

(ז) וַיְהִ֗י אַחַ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ק אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־אִיּ֑וֹב וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֗יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

כלומר הקב"ה אומר לאיוב שאכן הוא הבין את המציאות ואת האמת ולא כמו רעיו של איוב ולכן אומר לו הקב"ה כמו שכתבתי במאמר בפרשת יתרו שאיוב הבין שהוא לא שייך לעם היהודי והוא שייך לאומות העולם כמו שבלעם שייך לאומות העולם ונאמר באיוב פרק מב

(ח) וְעַתָּ֡ה קְחֽוּ־לָכֶ֣ם שִׁבְעָֽה־פָרִים֩ וְשִׁבְעָ֨ה אֵילִ֜ים וּלְכ֣וּ׀ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּ֗וֹב וְהַעֲלִיתֶ֤ם עוֹלָה֙ בַּֽעַדְכֶ֔ם וְאִיּ֣וֹב עַבְדִּ֔י יִתְפַּלֵּ֖ל עֲלֵיכֶ֑ם כִּ֧י אִם־פָּנָ֣יו אֶשָּׂ֗א לְבִלְתִּ֞י עֲשׂ֤וֹת עִמָּכֶם֙ נְבָלָ֔ה כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

ולהבנה שלי אומר הקב"ה לאיוב כמו שבלעם שייך לשבעה פרים ושבעה אילים כך אתם ואיוב שייכים לשבעה פרים ואלים אתם לא שייכים לעם ישראל כי  אצל אברהם יצחק ויעקב היה רק פר אחד איל אחד כבש אחד

במדבר פרק ז

(טו) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה:

ואומר רש"י במדבר פרשת נשא פרק ז פסוק כא

(כא) פר אחד - כנגד אברהם, שנאמר בו (בראשית יח, ז) ויקח בן בקר:

איל אחד - כנגד יצחק (שם כב, יג) ויקח את האיל וגו':

כבש אחד - כנגד יעקב (שם ל, מ) והכשבים הפריד יעקב:

ומכאן רואים את ההבדל בן שלשת היועצים של פרעה ועם ישראל .

אצל בלעם גם שמיעה וגם ראיה של המציאות לא משנה את דרכו שמיעה כתוב במדרש משלי (בובר) פרשה כא

ר' אליעזר המודעי אומר נתינת תורה שמע ובא, שבשעה שנתנה תורה לישראל זעו כל מלכי אדמה בהיכליהם, שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כט ט), באותה שעה נתקבצו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע אמרו לו, בלעם מה טיבו של עולם כלו מתרעש, שמא הקדוש ברוך הוא מביא מבול של מים לעולם ומחריבו, אמר להם שוטים שבעולם כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול של מים לעולם, שנאמר כי מי נח זאת לי וגו' (ישעי' נד ט), אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא, אמר להם לא מבול של מים ולא מבול של אש, תורה הוא נותן לעמו, שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגו' כיון ששמעו כלם מפיו הדבר הזה הלכו כל אחד ואחד למקומו].

שומע בלעם שעם ישראל קבל תורה והדבר היחידי שיש לו להגיד לאומות העולם שהקב"ה לא מביא ולא יביא לא מבול של ים ולא מבול של אש כלומר הם יכולים להמשיך לכאורה את דרכם ללא פחד שהקב"ה ישמיד אותם .

וגם הראיה של בלעם לא מועילה לו להבין את המציאות שהקב"ה שנתן תורה לישראל כתוב פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בלק דף קכז עמוד א

ויגל ה' את עיני בלעם. מלמד שכל העולם כולו בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מגלה עיניהם כיוצא בו (בראשית כא) ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים. יש הרבה דברים ואין כח בעיני האדם לראותם עד שיגזור הקדוש ברוך הוא:

אם כך הקב"ה נתן לו את היכולת לראות מה שאדם לא יכול לראות וראיה זו היית צריכה לשנות את ההבנה של בלעם על המציאות אבל גם הראיה של בלעם לא משנה את צורת ההתנהגות של בלעם ומיד אחרי כן כתוב במדבר פרק כב

(לה) וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְקֹוָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק:

וכך אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת בלק רמז תשסה

וילך בלעם עם שרי בלק מלמד שכשם שהיו שמחים לקלל את ישראל כך היה בלעם שמח וישמע בלק כי בא בלעם,

בלעם על אף שידע שעם ישראל זה עם הסגולה עם שקיבל את התורה והקב"ה התנה עם העולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם אבל בלעם בשלו והוא הולך  בשמחה  לקלל את עם ישראל כלומר גם שמיעה שלו וגם ראיה שלו לא משנה את תפיסת המציאות שלו

איוב כמו שראינו למעלה כדי להבין את המציאות האמיתית צריך ראיה ושמיעה ורק אז הוא מבין את המציאות לעומת זאת יתרו צריך רק שמיעה שמות פרק יח

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:

ויתרו מיד אחרי ששמע כתוב שמות פרק יח

(ט) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְקֹוָ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם:

ואומר רבינו בחיי שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק ט

(ט) ויחד יתרו. שמח בדבר מלשון: (דברי הימים - א טז, כז) "עז וחדוה במקומו". ועוד יש לומר: ויחד מלשון אחדות, לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר: "ברוך ה' אשר הציל אתכם".

יתרו הבין את הייחוד של הקב"ה והבנה זו גרמה לו להתגייר ולהיות יהודי .

כלומר יש כאן ארבע דרגות בלעם שלא ראיה ולא שמיעה מועילה לו ,איוב שרק שמיעה וראיה מועילה לו , יתרו שמספיק שמיעה שמועילה לו ואת הדרגה הגדולה מכולם של עם ישראל שלא צריך לא שמיעה ולא ראיה כדי לייחד את הקב"ה ודרגה זו היא הדרגה של נעשה ונשמע

אומר שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

אילולי שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע היה העולם מתמגמג וחוזר לתהו ובהו ומי ביסם העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה בזכות (שם /שמות/ כ) אנכי ה' אלהיך תכנתי עמודיה סלה

אומר השיר שירים רבה שכל העולם עומד על הדרגה של עם ישראל שהיא דרגה של נעשה ונשמע קודם נעשה ואחר כך נשמע יתרו שהתגייר נמצא בדרגה של נשמע ונעשה איוב בדרגה של נשמע נראה ונעשה ובלעם נמצא בדרגה נשמע נראה ולא נעשה .

ומכאן אנחנו מבינים יותר את התשובה של איוב לקב"ה אומר איוב לקב"ה אני כדי לעשות צריך גם לשמוע וגם לראות אני לא בדרגה של עם ישראל שהוא בנעשה ונשמע וגם לא בדרגה של יתרו שהוא נשמע ונעשה . וכך משיב לו הקב"ה לאיוב  ולרעיו " כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב" וזה המשמעות של הדברים איוב יודע את מקומו הוא יודע שהוא אינו ישראל כי הוא שייך לאומות העולם ושייך לדרגה של שבעה פרים ושבעה אילים שמשם הגיע בלעם ובלק . עם ישראל נמצא בדרגה של פר אחד איל אחד וכבש אחד .

מכאן אנחנו לומדים שהטעות של שלושת רעיו של איוב אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי שהיו נביאים שגם הם היו בדעה שאיוב יכול להיות שווה ערך לאברהם ובכך למחוק את ההבדל בן עם ישראל לאומות העולם ולכן הם חלק מנביאי אומות העולם שהיו כנגד עם ישראל ולכן אומר הקב"ה לאליפז התמני  ו"ַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֗יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב " איוב לאחר ששמע וראה הבין את המציאות וקיבל את מקומו בעולם לעומת עם ישראל אבל 3 הנביאים האחרים שלא שמעו וראו היו צריכים את ההקרבה של 7 הפרים ו 7 האילים ואת התפילה של איוב כדי שאולי זה ייתן להם את הכוח להבין את המציאות  שעם ישראל הוא העיקר בעולם ורק בשבילו קיים העולם . ואת ההבדל הזה בן אברהם לאיוב מסביר הזהר הקדוש פרשת בא (תרגום )

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, זֶה שֶׁל אִיּוֹב אֵינוֹ נִסָּיוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ נִסָּיוֹן שֶׁל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אִיּוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב) וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּיָדָיו הִקְרִיב אֶת בְּנוֹ הַיְחִידִי לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִיּוֹב לֹא נָתַן כְּלוּם, וְלֹא מָסַר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלוּם.

ובסוף ספר איוב כתוב פרק מב

(יב) וַֽיקֹוָ֗ק בֵּרַ֛ךְ אֶת־אַחֲרִ֥ית אִיּ֖וֹב מֵרֵאשִׁת֑וֹ וַֽיְהִי־ל֡וֹ אַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר אֶ֜לֶף צֹ֗אן וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ גְּמַלִּ֔ים וְאֶֽלֶף־צֶ֥מֶד בָּקָ֖ר וְאֶ֥לֶף אֲתוֹנֽוֹת:

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב

פורענות דאית ליה אחרית כו'. באיוב נמי כתיב וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו וגו' וי"ל דההוא אחרית מדומה הוא בעוה"ז משא"כ ההוא אחרית דרות שהוא דוד שהוא אחרית ותכלית הגמור שריוהו להקב"ה בשירות כו'. ולכך מייתי הך ולא סגי ליה בפשיטות אחרית דדוד וענין זה כתבו התוס' וק"ל:

איוב אחריתו עולם מדומה ולא אחרית האמיתית של העולם שהעיקר שלה הוא עם ישראל . לאיוב יש אחרית אבל היא אחרית שולית מהטפל ולא מהעיקר כי העיקר הוא עם ישראל ובעזרת השם בלי נדר נכתוב למה רק מזרעו של יתרו נכנסו לתוך עם ישראל