24.2.2017

פרשת משפטים שקלים למה בחר המן בחודש אדר ? מה מיוחד בחודש אדר ? כיצד חשב המן שיש לו כוח לשנות את הבחירה של הקב"ה בעם היהודי ? מה הקשר של אדר ל 40 יום ליצירת הוולד ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת משפטים שקלים למה בחר המן בחודש אדר ? מה מיוחד בחודש אדר ? כיצד חשב המן שיש לו כוח לשנות את הבחירה של הקב"ה בעם היהודי ? מה הקשר של אדר ל 40 יום ליצירת הוולד ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

כתוב באסתר פרק ג

(ז) בַּחֹ֤דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֙ הוּא־חֹ֣דֶשׁ נִיסָ֔ן בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל לִפְנֵ֣י הָמָ֗ן מִיּ֧וֹם׀ לְי֛וֹם וּמֵחֹ֛דֶשׁ לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר: ס

המן הפיל גורל ובחר בחודש אדר . אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג סימן ז

מיום ליום ומחודש לחודש. עלה יום ראשון לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר רבונו של עולם בי נבראו שמים וארץ, ואמרת אם ימודו השמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ מלמטה גם אני אמאס את זרע ישראל וגו' (ירמיה לא, לו), ורשע זה מבקש לאבדם, עקור שמים וארץ, ואחר כך כלה אותם: בא לפניו יום ב' אמר לפניו רבש"ע בי נברא רקיע, והבדלת בין מים למים, בין מים העליונים לתחתונים, ואת ישראל הבדלת מבין האומות, עקור רקיע ואחר כך כלה אותם: בא לפניו יום ג', גם הוא עלה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבונו של עולם, בי נבראו האילנות ופרי האדמה, ובניך משבחים אותך בהם, שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' (ויקרא כג, מ), עקור אותם ואחר כך כלה אותם: בא יום ד' אמר בי נבראו שמש וירח וכוכבים, וישראל נמשלו בהם. שנאמר והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי (בראשית לז, ט), עקור המאורות ואחר כך כלה אותם: בא ליום ה' ואמר רבונו של עולם בי נבראו דגים ולויתן, והוא שמור לישראל, ועוד שבו נבראו בהמות ועופות, וישראל מקריבין לפניך קרבן, אבד אותם תחלה ואחר כך כלה אותם: בא ליום ו' אמר רבש"ע אדם הראשון בי נברא, וישראל נקראו אדם, שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד, לא), אבד כל העולם כולו, ואחר כך כלה אותם: בא לשבת אמר לפניו רבונו של עולם אמר הכתוב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (שמות לא, יז), עקור שבת, ואחר כך שומריה: וכיון שלא היה יכול בימים, בא לו לחדשים, שנאמר ומחדש לחדש (אסתר ג, ז), עלה ניסן זכות הפסח: אייר זכות מן: לסיון זכות התורה: לתמוז זכות הארץ: לאב זכות והפכתי אבלם לששון (ירמיה לא, יג): לאלול זכות החומה, שנאמר ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול (נחמיה ו, טו): בתשרי זכות הרגלים: למרחשוון זכות שרה: לכסליו טבת זכות חנוכה שהיתה עתידה: לשבט זכות אנשי כנסת הגדולה: באדר שמח, אמר השתא נפל פור בירח שמת משה רבן, והוא אינו יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה:

התחיל המן לעשות פור לפי יום ולא עלה בידו עשה לפי חודש ומצא זכות בכל החודשים ורק לחודש אדר היה לכאורה ללא זכות וצריך להבין מה מיוחד בחודש אדר ?  

אומר הקדושת לוי ליקוטים

מחמשה עשר בשבט עד ראש חודש ניסן כאשר היו מקדשים על פי הראיה מ"ה ימים, וכן מחמשה עשר באב עד ראש השנה מ"ה ימים. הכלל, כי ר' אליעזר ור' יהושע, חד סבר בניסן נברא עולם וחד סבר בתשרי נברא עולם (ר"ה יא, א). והנה התוספות בראש השנה מפרש האדם נברא בכ"ה באלול, ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד יצירת הוולד, וכן למאן דאמר בניסן נברא עולם, האדם נברא בכ"ה באדר, נמצא מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ארבעים יום נגד יצירת הוולד.

יוצא לנו שבעצם תחילת בריאת העולם זה בכ"ה באדר ולכן מט"ו בשבט עד  כ"ה באדר זה ארבעים יום של עיבור העולם .כמו שיצירת ולד לוקחת ארבעים יום כך עיבור העולם לוקח ארבעים יום . זה מתחיל מסוף השנה כלומר כמו שכתבתי ט"ו בשבט עד כ"ה באדר . אם כך ברור שט"ו בשבט זה סיום של השנה הקודמת וההמשך זה שייך לתחילת בריאת העולם מחדש .

וכדי להבין את זה יותר טוב אביא את מה שכתבתי במאמרים קודמים  שיש ויכוח מתי נברא העולם בתשרי או בניסן ולפי ההבנה שלי העולם שנברא בבראשית (תשרי או ניסן ) חזר לתוהו ובוהו במבול ונברא מחדש וכמו כן בעשר מכות מצרים העולם שוב חזר למצב של תוהו ובהו ונברא מחדש ביציאת מצרים במהלך של 7 ימים ארוכים שכל יום זה 7 ימים סה"כ 49 יום ובריאת העולם הסתימה במתן תורה על הר סיני . היה זה בריאה רק לעם ישראל כאשר בסוכות זה סיום של שלמות העולם ביחד עם אומות העולם כאשר שמיני עצרת הוא היום בו אמור להגיע לסיומו השלמות של העולם שהוא חג המיוחד אך ורק לעם ישראל כלומר יש כאן גלגל שמתחיל עם עם ישראל ממשיך לשלמות עם אומות העולם בסוכות ומסתיים בשמיני עצרת שזה שוב רק עם ישראל . יום שמיני עצרת אמור היה להיות חמישים יום מיום הראשון של סוכות אבל הקב"ה הצמיד אותו לחג סוכות . בעבר הבאתי את החשבון של המלבי"ם  ש 50 יום מסוכות זה  חנוכה והמלבי"ם מתרץ למה זה לא חמישים יום בפועל וזה  70 יום . וט"ו בשבט זה הזמן האחרון שבו יש השפעה של השנה הקודמת ואחרי ט"ו בשבט מתחיל הזמן שבו אין שום השפעה של השנה הקודמת . אומר הקדושת לוי שהזמן הזה הוא זמן העיבור של העולם לדעה שניסן הוא החודש בו נברא העולם לשיטתי זה הזמן של בריאת העולם מחדש . משוה הקדושת לוי את הארבעים יום לארבעים יום של יצירת הוולד ומכאן לדעתי נוכן להבין את השיטה של המן

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א

היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו' הרי זו תפלת שוא. ולא מהני רחמי? מתיב רב יוסף: ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה, מאי ואחר? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה! - אין מזכירין מעשה נסים. ואיבעית אימא: מעשה דלאה - בתוך ארבעים יום הוה. כדתניא: שלשה ימים הראשונים - יבקש אדם רחמים שלא יסריח, משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים שיהא זכר, מארבעים יום ועד שלשה חדשים - יבקש רחמים שלא יהא סנדל, משלשה חדשים ועד ששה - יבקש רחמים שלא יהא נפל, מששה ועד תשעה - יבקש רחמים שיצא בשלום. - ומי מהני רחמי? והאמר רב יצחק בריה דרב אמי: איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה - יולדת זכר, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר! - הכא במאי עסקינן - כגון שהזריעו שניהם בבת אחת.

אומרת הגמרא שניתן לשנות את מין הילוד בתוך 40 יום שזה זמן יצירת הוולד כלומר זמן העיבור זה זמן שעדיין ניתן לעשות פעולות וניתן לשנות את המציאות ועל אף שהילוד הוא זכר ניתן להפוך אותו לנקבה והפוך . כלומר ה 40 יום הללו מסוגלים על ידי השתדלות לשנות אפילו גזרה של בת קול . כי כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א

והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני!

כלומר שגם אם בתחילה זה בת  ויצאה בת קול ואמרה בת פלוני לפלוני עדיין ניתן על ידי השתדלות לשנות את הגזירה ולהפוך את הבת לבן . וזה בדיוק הזמן שבו החליט המן לבחור כדי לנסות להשמיד את עם ישראל כי הוא הבין שזה הזמן המיוחד שבו ניתן חס וחלילה להחליף את עם ישראל העם שהקב"ה בחר בו כעם סגולה שקבל את התורה . אדר הוא הזמן שמשה מת ולכאורה זה הזמן שצריך לקום מנהיג חדש בעולם  החדש כי זה הזמן של 40 יום שהוא זמן יצירת העובר של העולם החדש, ולכן זה הזמן היחידי שעל ידי השתדלות ניתן לשנות את המציאות . ועכשיו מובן למה המן היה צריך להיות יהודי לפי שיטתו המחודשת מאוד של החתם סופר שאומר שהמן היה יהודי כמו שכתוב בדף על הדף יבמות דף מח עמוד ב

וראה בתורת משה על החתם סופר  עה"ת במגילת אסתר על הפסוק ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהובא שם מס' שיר מעון במה שדייקו בפסוק זה שלכאו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי דהכא מיותר. אלא דאשר הוא יהודי, לא קאי על מרדכי, אלא קאי על המן, שכיון שמרדכי קנהו לעבד, הי' עבד כנעני מהול שהוא יהודי וחייב במצות, והעלבון הזה, שאמרו עליו על המן שהוא יהודי, זה לא הי' יכול בשום אופן לסלוח

כי ההבנה שלי שהקב"ה שיצירת הוולד זה חלק מזווג זיווגים ועל זה נאמר שזה כמו  קריעת ים סוף וקריעת ים סוף זה רק לעם ישראל ולכן הזיווג שמזווג הקב"ה זה רק לעם ישראל ולכן כוח התפילה שיכול לשנות את מין היילוד זה רק לישראל וזה היה הכוח של המן שהיה יהודי וניסה לשנות את המהות של העולם על ידי השמדת העם היהודי בזמן שהוא 40 יום ליצירת העובר של העולם החדש . ואולי הכוח הזה לשנות שנמצא בידי יהודי זה רק מזמן מתן תורה כי כל הקיום של העולם עומד על קבלת התורה על ידי עם ישראל ולכן הכוח הזה לשנות ניתן רק למי שהוא יהודי שעצם קבלת התורה גרמה לכך שהעולם יתקיים

פרשת משפטים המשך למאמר מפרשת יתרו כ"א/שבט/תשע"ז מה המשמעות של התשובה האחרונה של איוב לקב"ה ? מדוע הקב"ה מצדיק את איוב ? מה ההבדל בן 3 היועצים של פרעה ? ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת משפטים המשך למאמר מפרשת יתרו כ"א/שבט/תשע"ז  מה המשמעות של התשובה האחרונה של איוב לקב"ה ? מדוע הקב"ה מצדיק את איוב ? מה ההבדל בן 3 היועצים של פרעה ? ? ‏כ"ח/שבט/תשע"ז

בסוף ספר איוב אומר איוב לקב"ה איוב פרק מב   

(ה) לְשֵֽׁמַע־אֹ֥זֶן שְׁמַעְתִּ֑יךָ וְ֝עַתָּ֗ה עֵינִ֥י רָאָֽתְךָ:

(ו) עַל־כֵּ֭ן אֶמְאַ֣ס וְנִחַ֑מְתִּי עַל־עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר: פ

ואומר המצודת דוד איוב פרק מב פסוק ו

(ו) על כן - בעבור אהבת ההשגה אשר השגתי במה שעיני ראתך אמאס בכל הקניינים הגופים כי כמוהם כאין מול יקר ההשגה ההיא:

ונחמתי - עתה יש לי תנחומין רב על הצער שהייתי בו לשבת בתוך עפר ואפר כמ"ש והוא יושב בתוך האפר (לעיל /איוב/ ב) כי הצער הזה היה סבה להשיג האמת:

אנחנו רואים מפה שאיוב היה צריך שני דברים כדי להבין את האמת ואת מצבו דבר ראשון  שמיעה ודבר שני ראיה ורק לאחר שני הדברים הללו הוא אומר לקב"ה שהוא הבין את המציאות שלו עצמו ומוכן להודות על ההנהגה של הקב"ה שהיא אמת . ואומר הקב"ה לאיוב פרק מב

(ז) וַיְהִ֗י אַחַ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ק אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־אִיּ֑וֹב וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֗יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

כלומר הקב"ה אומר לאיוב שאכן הוא הבין את המציאות ואת האמת ולא כמו רעיו של איוב ולכן אומר לו הקב"ה כמו שכתבתי במאמר בפרשת יתרו שאיוב הבין שהוא לא שייך לעם היהודי והוא שייך לאומות העולם כמו שבלעם שייך לאומות העולם ונאמר באיוב פרק מב

(ח) וְעַתָּ֡ה קְחֽוּ־לָכֶ֣ם שִׁבְעָֽה־פָרִים֩ וְשִׁבְעָ֨ה אֵילִ֜ים וּלְכ֣וּ׀ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּ֗וֹב וְהַעֲלִיתֶ֤ם עוֹלָה֙ בַּֽעַדְכֶ֔ם וְאִיּ֣וֹב עַבְדִּ֔י יִתְפַּלֵּ֖ל עֲלֵיכֶ֑ם כִּ֧י אִם־פָּנָ֣יו אֶשָּׂ֗א לְבִלְתִּ֞י עֲשׂ֤וֹת עִמָּכֶם֙ נְבָלָ֔ה כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

ולהבנה שלי אומר הקב"ה לאיוב כמו שבלעם שייך לשבעה פרים ושבעה אילים כך אתם ואיוב שייכים לשבעה פרים ואלים אתם לא שייכים לעם ישראל כי  אצל אברהם יצחק ויעקב היה רק פר אחד איל אחד כבש אחד

במדבר פרק ז

(טו) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה:

ואומר רש"י במדבר פרשת נשא פרק ז פסוק כא

(כא) פר אחד - כנגד אברהם, שנאמר בו (בראשית יח, ז) ויקח בן בקר:

איל אחד - כנגד יצחק (שם כב, יג) ויקח את האיל וגו':

כבש אחד - כנגד יעקב (שם ל, מ) והכשבים הפריד יעקב:

ומכאן רואים את ההבדל בן שלשת היועצים של פרעה ועם ישראל .

אצל בלעם גם שמיעה וגם ראיה של המציאות לא משנה את דרכו שמיעה כתוב במדרש משלי (בובר) פרשה כא

ר' אליעזר המודעי אומר נתינת תורה שמע ובא, שבשעה שנתנה תורה לישראל זעו כל מלכי אדמה בהיכליהם, שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כט ט), באותה שעה נתקבצו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע אמרו לו, בלעם מה טיבו של עולם כלו מתרעש, שמא הקדוש ברוך הוא מביא מבול של מים לעולם ומחריבו, אמר להם שוטים שבעולם כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול של מים לעולם, שנאמר כי מי נח זאת לי וגו' (ישעי' נד ט), אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא, אמר להם לא מבול של מים ולא מבול של אש, תורה הוא נותן לעמו, שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגו' כיון ששמעו כלם מפיו הדבר הזה הלכו כל אחד ואחד למקומו].

שומע בלעם שעם ישראל קבל תורה והדבר היחידי שיש לו להגיד לאומות העולם שהקב"ה לא מביא ולא יביא לא מבול של ים ולא מבול של אש כלומר הם יכולים להמשיך לכאורה את דרכם ללא פחד שהקב"ה ישמיד אותם .

וגם הראיה של בלעם לא מועילה לו להבין את המציאות שהקב"ה שנתן תורה לישראל כתוב פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בלק דף קכז עמוד א

ויגל ה' את עיני בלעם. מלמד שכל העולם כולו בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מגלה עיניהם כיוצא בו (בראשית כא) ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים. יש הרבה דברים ואין כח בעיני האדם לראותם עד שיגזור הקדוש ברוך הוא:

אם כך הקב"ה נתן לו את היכולת לראות מה שאדם לא יכול לראות וראיה זו היית צריכה לשנות את ההבנה של בלעם על המציאות אבל גם הראיה של בלעם לא משנה את צורת ההתנהגות של בלעם ומיד אחרי כן כתוב במדבר פרק כב

(לה) וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְקֹוָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק:

וכך אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת בלק רמז תשסה

וילך בלעם עם שרי בלק מלמד שכשם שהיו שמחים לקלל את ישראל כך היה בלעם שמח וישמע בלק כי בא בלעם,

בלעם על אף שידע שעם ישראל זה עם הסגולה עם שקיבל את התורה והקב"ה התנה עם העולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם אבל בלעם בשלו והוא הולך  בשמחה  לקלל את עם ישראל כלומר גם שמיעה שלו וגם ראיה שלו לא משנה את תפיסת המציאות שלו

איוב כמו שראינו למעלה כדי להבין את המציאות האמיתית צריך ראיה ושמיעה ורק אז הוא מבין את המציאות לעומת זאת יתרו צריך רק שמיעה שמות פרק יח

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:

ויתרו מיד אחרי ששמע כתוב שמות פרק יח

(ט) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְקֹוָ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם:

ואומר רבינו בחיי שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק ט

(ט) ויחד יתרו. שמח בדבר מלשון: (דברי הימים - א טז, כז) "עז וחדוה במקומו". ועוד יש לומר: ויחד מלשון אחדות, לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר: "ברוך ה' אשר הציל אתכם".

יתרו הבין את הייחוד של הקב"ה והבנה זו גרמה לו להתגייר ולהיות יהודי .

כלומר יש כאן ארבע דרגות בלעם שלא ראיה ולא שמיעה מועילה לו ,איוב שרק שמיעה וראיה מועילה לו , יתרו שמספיק שמיעה שמועילה לו ואת הדרגה הגדולה מכולם של עם ישראל שלא צריך לא שמיעה ולא ראיה כדי לייחד את הקב"ה ודרגה זו היא הדרגה של נעשה ונשמע

אומר שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

אילולי שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע היה העולם מתמגמג וחוזר לתהו ובהו ומי ביסם העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה בזכות (שם /שמות/ כ) אנכי ה' אלהיך תכנתי עמודיה סלה

אומר השיר שירים רבה שכל העולם עומד על הדרגה של עם ישראל שהיא דרגה של נעשה ונשמע קודם נעשה ואחר כך נשמע יתרו שהתגייר נמצא בדרגה של נשמע ונעשה איוב בדרגה של נשמע נראה ונעשה ובלעם נמצא בדרגה נשמע נראה ולא נעשה .

ומכאן אנחנו מבינים יותר את התשובה של איוב לקב"ה אומר איוב לקב"ה אני כדי לעשות צריך גם לשמוע וגם לראות אני לא בדרגה של עם ישראל שהוא בנעשה ונשמע וגם לא בדרגה של יתרו שהוא נשמע ונעשה . וכך משיב לו הקב"ה לאיוב  ולרעיו " כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב" וזה המשמעות של הדברים איוב יודע את מקומו הוא יודע שהוא אינו ישראל כי הוא שייך לאומות העולם ושייך לדרגה של שבעה פרים ושבעה אילים שמשם הגיע בלעם ובלק . עם ישראל נמצא בדרגה של פר אחד איל אחד וכבש אחד .

מכאן אנחנו לומדים שהטעות של שלושת רעיו של איוב אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי שהיו נביאים שגם הם היו בדעה שאיוב יכול להיות שווה ערך לאברהם ובכך למחוק את ההבדל בן עם ישראל לאומות העולם ולכן הם חלק מנביאי אומות העולם שהיו כנגד עם ישראל ולכן אומר הקב"ה לאליפז התמני  ו"ַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֗יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב " איוב לאחר ששמע וראה הבין את המציאות וקיבל את מקומו בעולם לעומת עם ישראל אבל 3 הנביאים האחרים שלא שמעו וראו היו צריכים את ההקרבה של 7 הפרים ו 7 האילים ואת התפילה של איוב כדי שאולי זה ייתן להם את הכוח להבין את המציאות  שעם ישראל הוא העיקר בעולם ורק בשבילו קיים העולם . ואת ההבדל הזה בן אברהם לאיוב מסביר הזהר הקדוש פרשת בא (תרגום )

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, זֶה שֶׁל אִיּוֹב אֵינוֹ נִסָּיוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ נִסָּיוֹן שֶׁל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אִיּוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב) וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּיָדָיו הִקְרִיב אֶת בְּנוֹ הַיְחִידִי לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִיּוֹב לֹא נָתַן כְּלוּם, וְלֹא מָסַר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלוּם.

ובסוף ספר איוב כתוב פרק מב

(יב) וַֽיקֹוָ֗ק בֵּרַ֛ךְ אֶת־אַחֲרִ֥ית אִיּ֖וֹב מֵרֵאשִׁת֑וֹ וַֽיְהִי־ל֡וֹ אַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר אֶ֜לֶף צֹ֗אן וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ גְּמַלִּ֔ים וְאֶֽלֶף־צֶ֥מֶד בָּקָ֖ר וְאֶ֥לֶף אֲתוֹנֽוֹת:

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב

פורענות דאית ליה אחרית כו'. באיוב נמי כתיב וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו וגו' וי"ל דההוא אחרית מדומה הוא בעוה"ז משא"כ ההוא אחרית דרות שהוא דוד שהוא אחרית ותכלית הגמור שריוהו להקב"ה בשירות כו'. ולכך מייתי הך ולא סגי ליה בפשיטות אחרית דדוד וענין זה כתבו התוס' וק"ל:

איוב אחריתו עולם מדומה ולא אחרית האמיתית של העולם שהעיקר שלה הוא עם ישראל . לאיוב יש אחרית אבל היא אחרית שולית מהטפל ולא מהעיקר כי העיקר הוא עם ישראל ובעזרת השם בלי נדר נכתוב למה רק מזרעו של יתרו נכנסו לתוך עם ישראל

17.2.2017

פרשת יתרו המשך המאמר הקודם מה רצה להשיג איוב בשתיקתו ? מה המשמעות שאיוב רצה להפוך את הקערה על פיה ? מה המשמעות של שבעה פרים ושבעה אילים בסוף ספר איוב ? האם איוב ובלעם נמצאים באותו הצד ? כ"א/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת יתרו המשך המאמר הקודם מה רצה להשיג איוב בשתיקתו ? מה המשמעות שאיוב רצה להפוך את הקערה על פיה ? מה המשמעות של שבעה פרים ושבעה אילים בסוף ספר איוב ? האם איוב ובלעם נמצאים באותו הצד ?  כ"א/שבט/תשע"ז

סיכום המאמר הקודם דיברתי על יתרו שהיה אחד מ 3 יועצי פרעה שהיו בלעם איוב ויתרו שהיו בעצה "הבה נתחכמה לו"  . בלעם ובלק הם הזיווג שהוא המקור לעמלק ובלעם היה נביא שהשתמש בנבואה שלו כדי לנסות להשמיד את עם ישראל כאשר את הידע שלו קבל מעזאל ועוזא  . בלעם ניסה להתחכם לקב"ה ולגרום לכך שעם ישראל יושמד . ולאחר קבלת התורה היה ערב רב מצד עמלק שנכנס לעם ישראל וערב רב שבא מאומות העולם והזוהר מדבר על חמישה סוגים שונים של ערב רב שלא קבלו את התורה הוא מה שגורם ליובש וחורבן בעם ישראל גם לאחר קבלת התורה .

ועכשיו ננסה להבין מי זה היועץ השני הוא איוב

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד א

א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי, שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית,

כלומר איוב היה נביא אבל באותה עצה הוא שתק ולכן קבל ייסורין וצריך להבין מה העניין של השתיקה שלו

המדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק

מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם, נביאי ישראל מזהירים את האומה על העבירות, וכן הוא אומר צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל ג יז), ונביא שעמד מן האומות, העמיד פירצה לאבד הבריות מן העולם הבא, ולא עוד אלא כל הנביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אומות העולם, שכן אמר ישעיה על כן מעי למואב ככנור יהמו וגו' (ישעיה טז יא), וכן יחזקאל אמר שא על צור קינה (יחזקאל כז ב), וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלימה על חנם, על לא דבר, לכך נכתבה פרשת בלעם להודיע למה סילק הקדוש ברוך הוא רוח הקודש מאומות העולם שזה עמד מהן וראה מה עשה.

אומר המדרש תנחומא שנביאי אומות העולם השתמשו בכוח הנבואה שלהם לא להזהיר אלה לכאורה להשמיד את עם ישראל ולכן הקב"ה לאחר מתן תורה לפי בקשתו של משה לקח מנביאי אומות העולם את כוח הנבואה ולכאורה אם איוב היה מנביאי אומות העולם הוא גם השתמש בכוח הזה כי לא ראינו חילוק בן הנביאים ואומר תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד ב

מיתיבי: שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם, ואלו הן: בלעם ואביו, ואיוב, אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי, ואליהוא בן ברכאל הבוזי!

אומנם יש מחלוקת תנאים האם איוב היה מישראל או גוי אבל נלך לשיטה שאיוב היה גוי ולא מישראל ולכן צריך להגיד שיש כאן נביא שמשתמש בכוח הנבואה כנגד עם ישראל וצריך להבין האם זה כך .

כתוב באיוב פרק א

(ו) וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְקֹוָ֑ק וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם:

(ז) וַיֹּ֧אמֶר יְקֹוָ֛ק אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְקֹוָק֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ:

ואומר  רש"י איוב פרק א פסוק ו

(ו) ויהי היום - אותו יום שהיה ר"ה =ראש השנה= (שהוא יום תרועה וצוה הקדוש ברוך הוא לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות הה"ד משוט בארץ):

ואם זה היה ראש השנה כותב הזוהר הקדוש על עשיו שבראש השנה הוא הולך לצוד צידה ואת מי הוא צד את החטאים של אומות העולם ויצחק שולח אותו בראש השנה כדי שלא יקטרג על עם ישראל וכך כתוב בזוהר הקדוש (תרגום הזוהר )

וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים. כַּמָּה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, בְּעוֹד שֶׁהַמְקַטְרֵג הוֹלֵךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בַּחֲטָאֵי הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה, וְלֹא אִשֶּׁה עֹלָה. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַיָּמִים (בקרבנות) לֹא כָתוּב אִשֶּׁה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים. כָּל שֶׁכֵּן בְּזֶה הַיּוֹם, שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים בְּלִי דַעַת הַצַּד הָאַחֵר, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לָצוּד צִידָה שֶׁל חֲטָאֵי בְּנֵי הָעוֹלָם וּלְהָבִיא אֶצְלוֹ.

ולכן צריך להגיד שהזוהר רואה את איוב כחלק מאומות העולם כי אם השטן  "צד" אותו בראש השנה זה לא יכול להיות מעם ישראל כי בראש השנה הוא שט וצד רק את אומות העולם . וכאן צריך להבין מה האסטרטגיה של איוב נגד עם ישראל

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד ב

 ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן וגו' - אמר לפניו: רבש"ע, שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם, שאמרת לו: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, ואפילו הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה, [עד שקנה בד' מאות שקל כסף], לא הרהר אחר מדותיך. ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' - א"ר יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב: כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, ובאיוב כתיב: איש תם וישר ירא אלהים [וסר מרע].

אנחנו רואים שיש פה בתלמוד הבבלי את ההשוואה בן איוב לאברהם כלומר אברהם שהוא הראשון לעם ישראל "מתמודד " פה מול איוב  והמשמעות של "ההתמודדות " הזאת האם עם ישראל הוא ייחודי ועם הסגולה או יש כאן אם לא אלטרנטיבה לעם ישראל לפחות נביא שהוא שווה ערך לאברהם וכאן נביא את דברי המהר"ל בספר באר הגולה באר הרביעי פרק טז

כאשר בחר השם יתברך באדם, שהוא עיקר המציאות, כלומר שאין שם מציאות נופל עליהם. וכמו כן הוא בכל מעשה אלקים, שמתחילה היו בעולם האומות, והם היו המציאות של עולם הזה כאשר לא היה עדיין העם אשר בחר בו השם יתברך. וכאשר היו ישראל, לא היו נבחרים האומות, ושוב לא יחשבו מציאות כלל, וזהו שאמרו שהיה בונה עולמות ומחריבן.

ודבר זה רמזו חכמים במקומות הרבה. אמרו בפרק רבי עקיבא (שבת פט ב), אמר רבי אבהו, הר חורב שמו, שממנו ירד חורבן לאומות העולם. וביאור זה, כי כאשר בחר בישראל, שוב נחרבו שאר אומות, שנאמר (ירמיה נ, יב) "אחרית גוים מדבר ציה וגו'", שאינם נחשבים לדבר. וזה תמצא מבואר, כי קודם שעמדו ישראל, היו נביאים באומות, כמו בלעם, אליפז, וצופר הנעמתי, וכיוצא בהם. וכאשר עמדו ישראל, לא היו נביאים באומות, והדברים האלו מבוארים, וזה נקרא שנחרבו האומות. וכן מתחלה היו הארצות כולם מוכנים לדבור הקדוש, וכיון שנתקדש ארץ ישראל נפסלו כל הארצות מן הדבור. והרי כל הדברים האלו שהיה בורא אותם ומחריבן.

אומר המהר"ל שאין שני עמים שהם עם סגולה אם הקב"ה בחר בעם ישראל שאר העולם כאילו לא קיים יש רק עם סגולה אחד ולא שנים וזה המשמעות של הבחירה של הקב"ה באברהם שהוא בריאה אחרת

אומר המהר"ל בגור אריה בראשית פרק יא

כי מפני שהוציא הקדוש ברוך הוא את אברהם מתרח, וכל הדורות מנח עד אברהם לא נבראו אלא כדי להוציא את אברהם, שהוא עיקר בנין העולם, ולכן פטר הקדוש ברוך הוא את אברהם מכבוד אב ואם, שאין לו התייחסות אל האב כלל, בעבור שהוא בריאה אחרת,

וצריך להגיד שהאסטרטגיה של איוב היה שתיקה הוא ידע שאם ישתוק הוא יכול להיות אלטרנטיבה לאברהם בעיני אומות העולם אבל איוב ידע את האמת שאברהם באמת בריאה אחרת והוא לא כמו אברהם אבל הוא בחר לשתוק ולכן הוא היה יכול להיות בעיני העולם אלטרנטיבה לאברהם ולכן כדי להוציא מדעת העולם שאיוב הוא אלטרנטיבה לאברהם הקב"ה  בחר את צד הסנגור בספר איוב כדי שנבין בסופו של דבר שיש הבדל בן איוב לאברהם

אומר הקב"ה לשטן איוב פרק א

(ח) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע:

וכדי שנבין את זה יותר טוב שלשת הרעים של איוב  הם כמו שכתוב בספר איוב פרק ב

(יא) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ שְׁלֹ֣שֶׁת׀ רֵעֵ֣י אִיּ֗וֹב אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּאת֘ הַבָּ֣אָה עָלָיו֒ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ אֱלִיפַ֤ז הַתֵּימָנִי֙ וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֔י וְצוֹפַ֖ר הַנַּֽעֲמָתִ֑י וַיִּוָּעֲד֣וּ יַחְדָּ֔ו לָב֥וֹא לָנֽוּד־ל֖וֹ וּֽלְנַחֲמֽוֹ:

שלשת הרעים של איוב הם אותם השלשה שהעידו על עם ישראל שקיימו את התורה כולה כי אומות העולם באו אל הקב"ה בטענה למה בחרת בעם ישראל  ולא בנו ?  אומר להם הקב"ה לכם נתתי לכם 7 מצוות בני נח ולא קימתם לבני ישראל נתתי את התורה והם קיימו ולכן נתתי את התורה לעם ישראל ולא לכם ושלשת הרעים של איוב הם חלק מהעדים שעם ישראל קיים את התורה ולכן אנחנו רואים קשר ישיר בן ספר איוב לטענה של אומות העולם על הייחוד של עם ישראל וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה,

והיכן ראינו שבאמת איוב לא יכול להחליף את אברהם

 

 

וכדי להבין את זה יותר טוב כתוב בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א

בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו – אמר רבא: בשפתיו לא חטא, בלבו חטא. מאי קאמר? ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה אם לא איפו מי הוא, אמר רבא: בקש איוב להפוך קערה על פיה; אמר ליה אביי: לא דבר איוב אלא כנגד השטן. כתנאי: ארץ נתנה ביד רשע – רבי אליעזר אומר: בקש איוב להפוך קערה על פיה; אמר לו רבי יהושע: לא דבר איוב אלא כלפי שטן.

ולשיטתי שאיוב בשתיקתו רצה להראות לעולם שיש תחליף לעם ישראל אומר רבא במפורש שאיוב ניסה להפוך את הקערה על פיה . על איזה קערה מדובר ? בדיוק על הטענה של אומות העולם למה הפכת הר כגיגית על עם ישראל ולא גם על אומות העולם ? כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

אלא כך אומרים לפניו: רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל? דכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

איוב רצה בשתיקתו לשנות ולהפוך את הקערה על פיה לכאורה לשנות את המציאות שבו הקב"ה כפה הר כגיגית על עם ישראל ורצה שגם על אומות העולם יעשה הקב"ה כמו שעשה לעם ישראל כדי לבטל את הייחוד של עם ישראל . ונתבונן  מה כתוב  בסוף ספר איוב

כתוב באיוב פרק מב

(ח) וְעַתָּ֡ה קְחֽוּ־לָכֶ֣ם שִׁבְעָֽה־פָרִים֩ וְשִׁבְעָ֨ה אֵילִ֜ים וּלְכ֣וּ׀ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּ֗וֹב וְהַעֲלִיתֶ֤ם עוֹלָה֙ בַּֽעַדְכֶ֔ם וְאִיּ֣וֹב עַבְדִּ֔י יִתְפַּלֵּ֖ל עֲלֵיכֶ֑ם כִּ֧י אִם־פָּנָ֣יו אֶשָּׂ֗א לְבִלְתִּ֞י עֲשׂ֤וֹת עִמָּכֶם֙ נְבָלָ֔ה כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

וכתוב בבלעם במדבר פרק כג

(א) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים:

הקב"ה אומר לשלשת הרעים של איוב : איוב לא יכול להיות תחליף לאברהם איוב  נמצא באותו מקום של בלעם שניהם נמצאים ב"מחלקה"  של שבעה פרים ושבעה אילים ומשמעות האמירה הזאת שאומנם לאיוב יש מעלות אבל לעולם לא יכול להגיע לדרגה של אברהם ולהיות תחליף או שווה לאברהם 

ואנחנו רואים את השינוי הזה בתיאור מותו של איוב

איוב פרק מב

(יז) וַיָּ֣מָת אִיּ֔וֹב זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע יָמִֽים:

ואצל אברהם בראשית פרק כה

(ח) וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:

ואצל יצחק בראשית פרק לה

(כט) וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֙מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו: פ

בראשית פרק מט

(לג) וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו:

לסיכום ניתן להגיד שאיוב באסטרטגיה של שתיקה ניסה להיות אלטרנטיבה לאברהם על אף שידע שזה לא המציאות הנכונה ועל כך נענש  ולכן משלש  היועצים של פרעה יש לנו שנים בלעם ואיוב ומהצד השני יש את יתרו

ובעזרת השם במאמר הבא בלי נדר נמשיך ונדון באיוב וביתרו 

פרשת יתרו חלק ראשון מי זה יתרו ? מי היו היועצים של פרעה ? מי זה בלעם ? למה יש חורבן בעם ישראל גם לאחר קבלת התורה ? מי חמשת הסוגים של ערב רב ? ‏כ"א/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת יתרו חלק ראשון  מי זה יתרו ? מי היו היועצים של פרעה ? מי זה בלעם ? למה יש חורבן בעם ישראל גם לאחר קבלת התורה ? מי חמשת הסוגים של ערב רב ? ‏כ"א/שבט/תשע"ז

כתוב בשמות פרק יח

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:            

וננסה להבין מי זה יתרו  ?

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד א

א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי, שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית, שנאמר: ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הַקִנִים הבאים מחמת אבי בית רכב, וכתיב: ובני קיני חתן משה וגו'.

ועל איזה עצה מדובר ?  תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד א

הבה נתחכמה לו - להם מיבעי ליה! א"ר חמא ברבי חנינא: באו ונחכם למושיען של ישראל, במה נדונם? נדונם באש, כתיב כי הנה ה' באש יבא, וכתיב: כי באש ה' נשפט וגו'! בחרב, כתיב: [ובחרבו את כל בשר]! אלא בואו ונדונם במים, שכבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: כי מי נח זאת לי וגו', והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא, אבל על אומה אחת הוא מביא; אי נמי, הוא אינו מביא, אבל הן באין ונופלין בתוכו, וכן הוא אומר: ומצרים נסים לקראתו.

יש לנו כאן 4 אנשים שנמצאים באותו עצה "הבה נתחכמה לו"  פרעה בלעם איוב ויתרו

פרעה שאומר בשמות פרק ה

(ב) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְקֹוָק֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ:

כלומר פרעה שמכחיש את הקב"ה פרעה שאומר ביחזקאל פרק כט

(ג) דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:

ואומר המלבי"ם ביאור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:

כלומר פרעה זה מי שמכחיש את הקב"ה לחלוטין ולכן מצרים נחשבת למקום של 50 שערי טומאה כי מקום שמכחיש את הקב"ה לחלוטין זה מקום שיש שם את הטומאה הגדולה ביותר .

בלעם הוא הדרגה שבאה אחרי פרעה הוא לא מכחיש את הקב"ה אבל הוא סובר שיש לו יכולת תמרון נגד הקב"ה . הקב"ה נתן לבלעם כוח נבואה לא פחותה משל  ממשה רבנו כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו תני (דברים לד) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם כדי שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר אלו היה לנו נביא כמשה היינו עובדים להקב"ה

אבל בלעם חשב שניתן להתחכם מול הקב"ה כנגד עם ישראל ולכן הוא נתן עצה לפרעה כיצד להתמודד מול עם ישראל והאסטרטגיה שלו היה להשמיד את עם ישראל ולכן הוא יעץ לפרעה כיצד ניתן לעשות את זה ולכאורה הוא  רצה בעזרת כוח הנבואה שלו  להשמיד את עם ישראל ולכאורה מדובר גם באיוב שהיה גם נביא כמו שכותב המדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק

מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם, נביאי ישראל מזהירים את האומה על העבירות, וכן הוא אומר צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל ג יז), ונביא שעמד מן האומות, העמיד פירצה לאבד הבריות מן העולם הבא, ולא עוד אלא כל הנביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אומות העולם, שכן אמר ישעיה על כן מעי למואב ככנור יהמו וגו' (ישעיה טז יא), וכן יחזקאל אמר שא על צור קינה (יחזקאל כז ב), וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלימה על חנם, על לא דבר, לכך נכתבה פרשת בלעם להודיע למה סילק הקדוש ברוך הוא רוח הקודש מאומות העולם שזה עמד מהן וראה מה עשה.

 

 

והמקור של מעשיו של בלעם זה עזאל ועוזא שהיו אותם מלאכים שיצאו כנגד הקב"ה וכך אומר הזהר הקדש (תרגום )

אָמַר לוֹ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָמַד אוֹתָם? אָמַר לוֹ, מֵאָבִיו. אֲבָל בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ קֶדֶם, לָמַד כָּל הַכְּשָׁפִים וְכָל מִינֵי קְסָמִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם הֶהָרִים הֵם הַמַּלְאָכִים עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל שֶׁהִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּמוֹדִיעִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם.

כלומר שורש הדברים של הכחשת הקב"ה בא מאותם מלאכים שהתנגדו  לבריאת האדם בידי הקב"ה

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית [המתחיל ברמז א]

מהו עזאל א"ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו ע"ז היה הקדוש ברוך הוא מתעצב מיד עמדו שני מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך כשבראת את עולמך מה אנוש כי תזכרנו א"ל ועולם מה יהא עליו א"ל רבונו של עולם היינו מסתפקין בו א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם

והזהר הקדוש מסביר את כל הענין של עמלק

וְהַתּוֹרָה הִיא יִשּׁוּב הָעוֹלָם. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָהּ, נִשְׁאֲרוּ חֲרֵבִים וִיבֵשִׁים, וְזֶהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, אֵלֶּה שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים מִצְווֹת הַתּוֹרָה. לֹא שֶׁיַּשְׁמִיד הוּא מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם. וְלָמָּה יַשְׁמִיד אוֹתָם אֶת בָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם? וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמִּתְגַּיְּרִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בִּגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה שֶׁל אַבְרָהָם בָּאֶלֶף הַחֲמִישִׁי שֶׁהוּא ה', שֶׁהוּא חָרֵב וְיָבֵשׁ. חָרֵב בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְיָבֵשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי

מקבלת התורה מי שקבל את התורה חי ומי שלא קיבל לא חי והוא יבש וחרב ונשאל השאלה למה גם אצל עם ישראל שקיבל את התורה יש יובש  וחורבן ? ואומר הזהר הקדוש זה בגלל שנכנס לעם ישראל ערב רב . וכך מסביר הזוהר הקדוש את העניין

וּמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְחָשַׁב שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ בְּה' וְנָתַן בָּהֶם אוֹת ה' שֶׁל אַבְרָהָם, גָּרְמוּ לוֹ יְרִידָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךְ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הָאוֹת ה' בְּיִרְאָה שֶׁל יוֹ''ד וּבְאַהֲבָה שֶׁל ה', הוּא יָרַד מִדַּרְגָּתוֹ שֶׁהוּא ו'.

משה הבין שיש אצל אומות העולם חלקים ששיכים לעם ישראל ולכן הכניס גרים לעם ישראל אבל הוא לא יכול להכניס את רק מי ששיך לעם ישראל ולכן נכנס לעם ישראל גם חלקים שלא שיכים לו וזה ערב רב וכך מסביר את זה הזהר הקדוש

וְאוֹת ו' יָרְדָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד בֵּינֵיהֶם, שֶׁעָתִיד הוּא בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל לְהִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת בֵּין עֵרֶב רַב, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹתֵיהֶם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה נא) כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְגוֹ'. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ נֹחַ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ, בִּגְלַל שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וּמֹשֶׁה לֹא נִשְׁמַר מֵהֶם, וְהִפִּיל ה' בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן הוּא לֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתָּשׁוּב ה' לִמְקוֹמָהּ. וְלָכֵן יָרַד הוּא מִדַּרְגָּתוֹ, וְיָרַד בּוֹ ו'. וְלָכֵן ה' נָפְלָה, ו' יָקִים אוֹתָהּ, ו' שֶׁל מֹשֶׁה

וממשיך הזהר הקדוש ומונה 5 סוגים של ערב רב

וַחֲמִשָּׁה מִינִים הֵם בְּעֵרֶב רַב, וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵק

כלומר סוג ראשון  זה עמלקים שהוא שילוב של בלעם ובלק וסוג שני זה הנפילים

הַנְּפִילִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבוֹת הֵנָּה. וְאֵלֶּה הֵם מִין שֵׁנִי מֵהַנְּפִילִים הָאֵלֶּה מִלְמַעְלָה. שֶׁכְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת אָדָם, שֶׁאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וְגוֹ', רָצָה לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ רֹאשׁ לְכָל הָעֶלְיוֹנִים לִהְיוֹת מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם וְשֶׁיִּהְיוּ מִתְמַנִּים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם מא) וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, הֵם רָצוּ לְקַטְרְגוֹ וְאָמְרוּ (תהלים ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ', שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא לְפָנֶיךְ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אַתֶּם הֱיִיתֶם לְמַטָּה כְּמוֹתוֹ, הֱיִיתֶם חוֹטְאִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. מִיָּד - וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגוֹ', חָשְׁקוּ בָהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפִּילָם לְמַטָּה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת.

מין שלישי זה הגיבורים שהם משורש דור הפלגה

 

הַגִּבּוֹרִים - מִין שְׁלִישִׁי, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ז) הֵמָּה הַגִּבּרִים וְגוֹ' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְהֵם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יא) הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וּבוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וְשָׂמִים בָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה וַעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא לְשֵׁם ה', אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וְצַד אַחֵר מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְגוֹזְלִים אוֹתָם וּמִתְבַּטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.

סוג רביעי הוא רפאים

הָרְפָאִים - מִין רְבִיעִי, אִם יִרְאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדחַק, מִתְרַפִּים מֵהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהַצִּילָם וְלֹא רוֹצִים. וּמִתְרַפִּים מֵהַתּוֹרָה וּמֵאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ. בִּזְמַן שֶׁתָּבֹא פְקִידָה לְיִשְׂרָאֵל, נֶאֱמָר בָּהֶם (שם) וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ

וסוג חמישי הוא הענקים

הָעָנָקִים - מִין חֲמִישִׁי, שֶׁהֵם מְזַלְזְלִים לְאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי א) וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים. שְׁקוּלִים זֶה לָזֶה. אֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמַּחֲזִירִים אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ. וְסוֹד הַדָּבָר, [שבגללם] נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהִיא עִקַּר וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם. מִיָּד כְּשֶׁיָּבא הָאוֹר, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם וְיֹאבֵדוּ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בָּעֲמָלֵק עַד שֶׁיִּמָּחֶה, שֶׁבּוֹ הַשְּׁבוּעָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

וכדי שנבין את זה יותר טוב אומר הזהר הקדוש

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ: נְפִילִים, עֲנָקִים, רְפָאִים. וְכֻלָּם הֶאֱרִיכוּ יָמִים. נְפִילִים נִקְרְאוּ בַתְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְחַבְּרוּ בִּבְנוֹת בְּנֵי הָאָדָם וְהוֹלִידוּ מֵהֶם, נִקְרְאוּ עֲנָקִים. אַחַר כָּךְ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְרַפִּים מֵאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, נִקְרְאוּ רְפָאִים.

ולפי רבי חייא יש לנו את עמלק את הגיבורים מי שבא מדור הפלגה ואת מי שהגיע מעזאל ועוזא המלאכים שהתנגדו לבריאת האדם הם הנפילים הענקים והרפאים

עד כאן ההבנה מי זה בלעם שהיה יועץ עם יתרו ואיוב של פרעה ואת המשך המאמר  על יתרו שהיה אחד משלשת היועצים של פרעה עם איוב ובלעם נמשיך במאמר הבא

10.2.2017

פרשת בשלח למה מתענים הבכורות בערב פסח ? למה יש מצוות לא תעשה של לא תלבש שעטנז? מה הקשר לקין והבל ? למה זכה פינחס בכהונה ? מה תיקן פינחס ? ‏י"ד/שבט/תשע"ז

בס"ד

פרשת בשלח  למה מתענים הבכורות בערב פסח ? למה יש מצוות לא תעשה של לא תלבש שעטנז? מה הקשר לקין והבל ? למה זכה פינחס בכהונה ? מה תיקן פינחס ? ‏י"ד/שבט/תשע"ז

בהמשך למה שכתבתי בפרשת בא  ז'/שבט/תשע"ז על הסיבה למכת בכורות  הפנה את תשומת ליבי הרב הרשלר לתענית בכורים בפסח שנותן סיוע למה שכתבתי שאכן הגזרה על הבכורים היו על כל בכורי העולם כולל בכורי ישראל ורק  מרחמיו של הקב"ה על בכורי ישראל נתן להם סיוע זמני עד לפדיון הבכורים שנעשה על כל בכור שנולד  וכך כותב עלי תמר פסחים פרק י

אלא בגין דהוה בכור וכו'. וכ"ה במסכת סופרים פכ"א ה"ג, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בע"פ, והצנועין שמתענין בשל המצה. ובטור סימן ת"ע כתב טעם התענית, זכר לנס שניצלו בכורי ישראל במצרים ממכת בכורות, וצ"ב טעם התענית בזה, אדרבא יש להם לעשות סעודת הודאה, על הנס שניצולו. ובתענית אסתר מתענין כמו שהתענו ישראל שלשה ימים לילה ויום בימי מרדכי ואסתר, כמ"ש במסכת סופרים, וברא"ש ריש מגילה, ובפורים שמחים בסעודת הודאה, במשתה ובשמחה. אבל תענית בכורים בפסח תמוה הוא, אדרבא היה להם לקבוע יום שמחה. ונראה שגם ביציאת מצרים יתכן שהיו בכורי ישראל מתענין בי"ד שיהו ניצולים בלילה, שמכיון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין רעים לטובים, ולפיכך בכורי ישראל רואים עצמם כאילו יצאו ממצרים, וכמ"ש חובת כל ישראל כמ"ש בהגדה של פסח, ומתענין כדרך שהיו בכורי ישראל יוצאי מצרים מתענין בי"ד. וטעם תענית בכורי ישראל במצרים בי"ד, הוא עפ"י הכתוב בפרשת בא י"ב י"ג, והיה הדם לכם לאות וגו' ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים, ותרגם יב"ע ויהי דם נכסת פיסחא וגזירת מהילתא מעורב לכון וגו' אחמי ית זכות דמא ואיחוס עליכון ולא ישלוט בכון מלאך מותא דאתיהב ליה רשותא למחבלא במקטליה בארעא דמצרים. ובפרדר"א פכ"ט, וכשעבר הקדוש ברוך הוא לנגוף את מצרים וראה דם הברית ודם הפסח נתמלא רחמים על ישראל וכו' הרי שהיו צריכים לרחמים מכיון שניתנה רשות למשחית וכו'. ובפסוק כ"ג, וראה את הדם וגו' ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, ותרגם יב"ע, ולא ישבוק מלאכה מחבלא למיעול לבתיכון למימחי ובשמו"ר פי"ח ז, וראה את הדם, כביכול עמד בפתח ודוחה המשחית שלא ינגוף את ישראל. ובמכילתא הובא שם ברש"י בפסוק ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו, מגיד משנתנה רשות למשחית וכו', שנאמר לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו', הרי שאף בכורי ישראל במצרים היו זקוקים לרחמי שמים, וא"כ טבעי הוא שיהו מתענין בי"ד ומבקשים רחמים על הצלתם בלילה, ולזכר לזה מתענין הבכורים בכל דור ודור.

וזה לשון הכתר יונתן שמות פרשת בא פרק יב פסוק יג

(יג) ויהי דם זבח הפסח והמילה מעורב לכם לעשׂות מִמנו אות על הבתים שאתם שוכנים שם ואראה את זכות הדם ואחוס עליכם ולא ישלוט בכם מלאך המות שנתתי לו רשות לחבל בהכותי בארץ של מִצרים:

וכך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תע סעיף א

(א) הבכורות א'] מתענין בערב פסח, (ב) א) א') בין בכור מאב בין בכור [א] מאם. ויש מי שאומר (ג) ב'] שאפילו נקבה בכורה מתענה, (ד) (ואין המנהג כן) (מהרי"ל).

ועוד דבר שמראה את המשמעות והחשיבות העקרונית  של המאבק בן קין להבל  ניתן לראות שמאבק זה גרם למצוות לא תעשה של שעטנז  אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן ט

(ט) [ד, ג] ויהי מקץ ימים ויבא קין וגו', יש מקץ שנה ויש שנתים ויש ימים ויש ארבעים שנה אמרו חז"ל בני ארבעים שנה היו קין והבל, ויבא קין מפרי האדמה מהו מן מותר מאכלו, ורבנן אמרו זרע פשתן היה, והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן לפיכך נאסר צמר ופשתים שנא' (דברים כב) לא תלבש שעטנז וגו' ואמר הקדוש ברוך הוא אינו דין שיתערב מנחת החוטא עם מנחת זכאי לפיכך נאסר

ואני רוצה לנסות להסביר הנושא של איסור השעטנז בראיה של המאבק בן קין להבל

אומר [רבינו] בחיי בראשית פרק ג

ודעת רז"ל שהיו לבושים הללו מצויירין שם כל מיני עופות שבעולם, ואדם הורישם לקין, וכשנהרג קין באו לידו של נמרוד, הוא שכתוב: (בראשית י, ט) הוא היה גבור ציד וגו'. וכשהרג עשו לנמרוד נטלן עשו ממנו, והוא שכתוב: (בראשית כז, טו) "את בגדי עשו בנה הגדול החמודות", מאי "החמודות", שחמדן מנמרוד.

אומר רבנו בחיי שכותנות העור נתנו לאדם הראשון ממנו לקין וממנו לנמרוד ולעשיו ואותם בגדים היו מעין בגדי כהונה  ואומר הזוהר הקדוש (תרגום )

מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי גַּן עֵדֶן, אוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ. וְעַל כֵּן, אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַגָּן, הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלְּבוּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹר וְהִכְנִיסוֹ לְשָׁם. וְאִם לֹא הֻלְבַּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה בְּאוֹתוֹ אוֹר, לֹא יִכָּנֵס לְשָׁם. כֵּיוָן שֶׁגֹּרַשׁ מִשָּׁם, הִצְטָרֵךְ לִלְבוּשׁ אַחֵר, אָז - וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְכָאן כְּמוֹ כֵן עָשׂוּ בִּגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, לְהִכָּנֵס בַּקֹּדֶשׁ.

בהתחלה לפני חטא האדם הראשון נתן הקב"ה לאדם כותנות אור ולאחר החטא כותנות עור וזה עבר לקין ואחר כך לנימרוד ולעשיו ואותם בגדים נעשו בהתאם לדרגה של האנשים אבל הענין בבגדים שהם משמשים את האדם לקודש כלומר לקשר עם הקב"ה . ודרגת הבגדים היא כדרגת האנשים

וכך ממשיך הזוהר הקדוש (תרגום ) ואומר

חָכְמְתָא כְּהַהִיא חָכְמְתָא, וְלָאו יְדִיעָה כְּהַהִיא יְדִיעָה, וְלָאו דְּבֵקוּתָא כְּהַהִיא דְּבֵקוּתָא.

אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי. בַּהַתְחָלָה הָיוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּמֻפְשָׁטִים מֵהַגְּוָנִים שֶׁלְּמַטָּה, וְהָיָה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן סוֹבֵב עֲלֵיהֶם. אַחַר שֶׁחָטְאוּ הֶחֱזִירָם בְּצוּרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהֶעֱבִיר מֵהֶם הַצּוּרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. מַה כָּתוּב? וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, מִצּוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּתוּב (שמות כט) [ואת אהרן] וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת. שָׁם כְּגוֹן עֶלְיוֹן, כָּאן כְּגוֹן תַּחְתּוֹן. שָׁם כָּתְנוֹת שֵׁשׁ, כָּאן כָּתְנוֹת עוֹר. וְאַף עַל גַּב שֶׁכָּךְ הוּא, הַיֹּפִי שֶׁל אוֹתָם לְבוּשִׁים עָלָה עַל הַכֹּל.

אם כן קין שהאדם הראשון אמר לו להקריב קרבן לקב"ה כי זה זמן פסח והוא צריך להביא קורבן בהמה הביא רק זרע פשתן  ולכאורה ההתמרדות שלו מול הקב"ה גרמה לכך שכל המעשה שלו היה מעשה חולין ולא מעשה קודש כמו שאומר הבאר מים חיים בראשית פרשת בראשית

ובכל השלושה דברים האלה נשתנה קרבן קין מהבל ולזה אמר הכתוב ויבא קין מפרי האדמה. כלומר שלא הביא כי אם הפרי ולא הביא את נפשו ולבו עמו, לשאת נפשו אל ה' לומר אשר בעצמי הייתי ראוי לזה להקריב עצמי לה' ולמסור כל כוחי מורשי לבבי לה'. ועוד, לא הביא כי אם מפרי האדמה ולא מראשית כל פרי האדמה שהוא הטוב והמשובח שבפירותיו. כי הביכורים הם הראשונים הטובים והיפים שבפירות, והוא הביא מן הגרוע. וחז"ל אמרו (תנחומא בפרשה זו) זרע פשתן היה. ועוד, כי לא הביא כי אם מפרי האדמה מנחה לה', כלומר, שלא הביאם כי אם בתורת מנחה ומתנה שנותן לו משלו כאילו כל הארץ ומלואה שלו הוא, והוא משלו מתנדב מנחה ומתנה לה'. ולא שם לבו לומר כי לה' הארץ והכל של הקדוש ברוך הוא. כי אם הכל שלו הוא, והוא נותן לו מתנה מיגיעו, ועל כן התנדב בעדו הגרוע שבכל נכסיו.

וצריך להגיד  שקין לבש בגדי כהן גדול (את כותנות העור ) שקבל מהאדם הראשון וידוע שבגדי כהן גדול מותר שעטנז אבל קין הביא לכאורה קורבן חולין וזה לעבוד עם בגדי כהן גדול במעשה חולין ולכן מאותו הרגע נאסר שעטנז בבגדי חולין ואת הקלקול הזה תיקן פינחס

שם משמואל במדבר פרשת פינחס

פינחס שהי' משורש קין, במה שקנא לשם ה', אף שלא הי' מחויב בזה מצד הדין, רק מחמת גודל נפשו שלא הי' יכול לסבול עד שהוגבה לבו בדרכי ה' ועשה מה שעשה, וזה הוא ממש הצד הטוב שבקין, ואינו דומה העושה מה שנצטוה למי שעושה דבר מעצמו בלי ציווי, דמי שעושה מחמת שנצטוה אינה ניכרת בזה גבהות לבו בדרכי ה' כמו שניכרת במי שעושה מחמת התעוררות עצמו בדבר הרשות לקנא קנאת ה' צבאות, וע"כ תיקן בזה שלש העבירות שבקין, חטא ע"ז שהשתחוו לפעור, וג"ע שנתחברו לבת אל נכר, ושפ"ד שהרוצח ממעט את הדמות שבאדם, והוא הציל את ישראל כמאה"כ ולא כליתי את בנ"י בקנאתי, ע"כ נתקנו חלקי הטוב שבקין שהיו בפינחס ושוב הי' ראוי להיות כהן:

כלומר מעשה החולין של קין בבגדי כהן גדול נתקנו על ידי פינחס שהוא הגלגול מהצד הטוב של קין ולכן הקב"ה נתן לו כהונה כלומר פינחס שלא היה ראוי ללבוד בגדי כהונה לאחר המעשה שלו קיבל את הכהונה כלומר ללבוש בגדי כהן וכאן אנחנו רואים שמשה שהיה גלגל של הבל ביחד עם פינחס שהוא גלגל של קין לכאורה נתקן המאבק בן קין להבל . כלומר השילוב של פינחס שתיקן את ההלכה שמשה שכח ובכך השלים את חסרון התורה שנגרם על ידי השכחה של משה ובכך הציל את כל עם ישראל מכליה וזה תיקן את הריגת הבל על ידי קין . שהגלגל של קין הציל את כל עם ישראל מכליה